Aufbau der Debatte:Baraita 4Frage 1Einwand 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Sage zur Weisheit: Du bist meine Schwester“ usw. (Spr 7,4); und es heißt: „Binde sie an deine Finger, schreibe sie auf die Tafel deines Herzens“ (Spr 7,3); und es heißt: „Wie Pfeile in der Hand eines Helden, so sind die Söhne der Jugend“ (Ps 127,4); und es heißt: „Geschärfte Pfeile eines Helden“ (Ps 120,4); und es heißt: „Deine Pfeile sind geschärft, Völker fallen unter dir“ (Ps 45,6); und es heißt: „Wohl dem Mann, der seinen Köcher mit ihnen gefüllt hat; sie werden nicht zuschanden, wenn sie mit Feinden im Tor reden“ (Ps 127,5).
(משלי ז, ד) אמור לחכמה אחותי את וגו' ואומר (משלי ז, ג) קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך ואומר (תהלים קכז, ד) כחצים ביד גבור כן בני הנעורים ואומר (תהלים קכ, ד) חצי גבור שנונים ואומר (תהלים מה, ו) חציך שנונים עמים תחתיך יפלו ואומר (תהלים קכז, ה) אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער
Was [bedeutet] „mit Feinden im Tor“? Rabbi Chija bar Abba sagte: Selbst Vater und Sohn, Lehrer und Schüler, die sich in einem Tor mit der Tora befassen, werden einander zu Feinden, und sie rühren sich nicht von dort, bis sie einander zu Freunden werden, denn es heißt: „Waheb in Sufa“ (Num 21,14) – lies nicht „be-Sufa“ [in Sufa], sondern „be-sofah“ [an ihrem Ende; d. h. Liebe an ihrem Ende].
מאי את אויבים בשער אמר רבי חייא בר אבא אפי' האב ובנו הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה שנאמר (במדבר כא, יד) את והב בסופה אל תקרי בסופה אלא בסופה
Die Rabbanan lehrten: „Und ihr sollt [sie] legen (we-samtem)“ (Dtn 11,18) – [lies:] „sam tam“ [ein vollkommenes Heilmittel]. Die Tora wird einem Lebensheilmittel verglichen. Gleich einem Menschen, der seinem Sohn eine schwere Wunde schlug und ihm ein Pflaster auf seine Wunde legte und zu ihm sagte: Mein Sohn, solange dieses Pflaster auf deiner Wunde ist, iss, was dir beliebt, trink, was dir beliebt, und bade in Warmem oder in Kaltem, und du hast nichts zu fürchten; nimmst du es aber ab, so wuchert es zu einem Geschwür.
ת"ר (דברים יא, יח) ושמתם סם תם נמשלה תורה כסם חיים משל לאדם שהכה את בנו מכה גדולה והניח לו רטיה על מכתו ואמר לו בני כל זמן שהרטיה זו על מכתך אכול מה שהנאתך ושתה מה שהנאתך ורחוץ בין בחמין בין בצונן ואין אתה מתיירא ואם אתה מעבירה הרי היא מעלה נומי
So hat der Heilige, gelobt sei Er, zu Israel gesagt: Meine Kinder, ich habe den bösen Trieb erschaffen, und ich habe ihm die Tora als Gegenmittel erschaffen. Wenn ihr euch mit der Tora befasst, werdet ihr nicht in seine Hand gegeben, denn es heißt: „Ist es nicht so: Wenn du gut handelst, [gibt es] Erhebung?“ (Gen 4,7).
כך הקב"ה אמר להם לישראל בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו שנאמר (בראשית ד, ז) הלא אם תטיב שאת
Wenn ihr euch aber nicht mit der Tora befasst, werdet ihr in seine Hand gegeben, denn es heißt: „vor der Tür lagert die Sünde“. Und nicht nur das, sondern all sein Trachten und Treiben ist auf dich [gerichtet], denn es heißt: „und nach dir ist sein Verlangen“; doch wenn du willst, herrschst du über ihn, denn es heißt: „du aber sollst über ihn herrschen“ (Gen 4,7).
ואם אין אתם עוסקין בתורה אתם נמסרים בידו שנא' לפתח חטאת רובץ ולא עוד אלא שכל משאו ומתנו בך שנאמר ואליך תשוקתו ואם אתה רוצה אתה מושל בו שנאמר ואתה תמשל בו
Die Rabbanan lehrten: Schlimm ist der böse Trieb, denn selbst sein Schöpfer nannte ihn böse, denn es heißt: „denn das Trachten des menschlichen Herzens ist böse von seiner Jugend an“ (Gen 8,21). Raw Jizchak sagte: Der Trieb des Menschen erneuert sich gegen ihn jeden Tag, denn es heißt: „nur böse den ganzen Tag“ (Gen 6,5).
ת"ר קשה יצר הרע שאפילו יוצרו קראו רע שנאמר (בראשית ח, כא) כי יצר לב האדם רע מנעוריו אמר רב יצחק יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום שנאמר (בראשית ו, ה) רק רע כל היום
Und Rabbi Schimon ben Levi sagte: Der Trieb des Menschen erstarkt gegen ihn jeden Tag und sucht ihn zu töten, denn es heißt: „Der Frevler lauert dem Gerechten auf und sucht ihn zu töten“ (Ps 37,32). Und wenn der Heilige, gelobt sei Er, ihm nicht hülfe, könnte er ihm nicht standhalten, denn es heißt: „Gott wird ihn nicht in seiner Hand lassen“ (Ps 37,33).
ואמר ר"ש בן לוי יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו שנאמר (תהלים לז, לב) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו שנאמר אלהים לא יעזבנו בידו
In der Schule Rabbi Jischmaels wurde gelehrt: Mein Sohn, wenn dieser Abscheuliche dir begegnet, zieh ihn ins Lehrhaus. Ist er Stein, zerschmilzt er; ist er Eisen, zerspringt er, denn es heißt: „Ist nicht mein Wort wie Feuer, spricht der Ewige, und wie ein Hammer, der Felsen zersprengt?“ (Jer 23,29). Ist er Stein, zerschmilzt er, denn es heißt: „Auf, all ihr Durstigen, geht zum Wasser“ (Jes 55,1), und es heißt: „Steine zerreibt das Wasser“ (Ijob 14,19).
תנא דבי ר' ישמעאל בני אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ שנאמר (ירמיהו כג, כט) הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע אם אבן הוא נימוח שנאמר (ישעיהו נה, א) הוי כל צמא לכו למים ואומר (איוב יד, יט) אבנים שחקו מים
„Ihn zu verheiraten“ – woher wissen wir das? Denn es steht geschrieben: „Nehmt Frauen und zeugt Söhne und Töchter, und nehmt für eure Söhne Frauen, und eure Töchter gebt Männern“ (Jer 29,6).
להשיאו אשה מנלן דכתיב (ירמיהו כט, ו) קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים
Gut, sein Sohn – das liegt in seiner Hand; aber seine Tochter – liegt das in seiner Hand? So meint er es zu ihnen: Er gebe ihr etwas, kleide sie und schmücke sie, damit die Leute nach ihr greifen.
בשלמא בנו בידו אלא בתו בידו היא הכי קאמר להו ניתן לה מידי ולבשייה ונכסייה כי היכי דקפצו עלה אינשי
„Ihn ein Handwerk zu lehren“ – woher wissen wir das? Chiskija sagte: Denn die Schrift sagt: „Genieße das Leben mit der Frau, die du liebst“ (Koh 9,9). Ist es wirklich eine Frau – so wie er verpflichtet ist, ihn zu verheiraten, so ist er verpflichtet, ihn ein Handwerk zu lehren; ist es die Tora – so wie er verpflichtet ist, ihn Tora zu lehren, so ist er verpflichtet, ihn ein Handwerk zu lehren.
ללמדו אומנות מנלן אמר חזקיה דאמר קרא (קהלת ט, ט) ראה חיים עם אשה אשר אהבת אם אשה ממש היא כשם שחייב להשיאו אשה כך חייב ללמדו אומנות אם תורה היא כשם שחייב ללמדו תורה כך חייב ללמדו אומנות
„Bei allen Geboten betreffs des Vaters, [die] dem Sohn [obliegen]“ usw. Was [bedeutet] „alle Gebote betreffs des Vaters, [die] dem Sohn [obliegen]“? Wollte man sagen: alle Gebote, die der Vater für seinen Sohn zu tun verpflichtet ist – [da wären] Frauen verpflichtet? Es wurde doch gelehrt: Der Vater ist gegenüber seinem Sohn verpflichtet, ihn zu beschneiden und ihn auszulösen – sein Vater ja, seine Mutter nicht!
כל מצות האב על הבן וכו' מאי כל מצות האב על הבן אילימא כל מצותא דמיחייב אבא למיעבד לבריה נשים חייבות והתניא האב חייב בבנו למולו ולפדותו אביו אין אמו לא
Raw Jehuda sagte: So meint er: Bei allen Geboten betreffs des Vaters, die dem Sohn auferlegt sind, für seinen Vater zu tun, sind Männer wie Frauen verpflichtet. Damit haben wir gelernt, was die Rabbanan lehrten: „Jeder“ – da habe ich nur einen Mann; woher eine Frau? Wenn es heißt: „sollt ihr fürchten“, sind hier zwei [genannt].
אמר רב יהודה הכי קאמר כל מצות האב המוטלת על הבן לעשות לאביו אחד אנשים ואחד נשים חייבין תנינא להא דת"ר איש אין לי אלא איש אשה מנין כשהוא אומר תיראו הרי כאן שנים
Wenn so, was lehrt die Schrift [mit] „jeder“ [wörtlich: Mann]? Ein Mann hat es in seiner Macht, es zu tun; eine Frau hat es nicht in ihrer Macht, es zu tun, weil die Gewalt anderer über ihr ist. Raw Idi bar Awin sagte im Namen Raws: Ist sie geschieden, sind beide gleich.
א"כ מה ת"ל איש איש סיפק בידו לעשות אשה אין סיפק בידה לעשות מפני שרשות אחרים עליה אמר רב אידי בר אבין אמר רב נתגרשה שניהם שוים
Die Rabbanan lehrten: Es heißt: „Ehre deinen Vater und deine Mutter“ (Ex 20,12), und es heißt: „Ehre den Ewigen mit deinem Vermögen“ (Spr 3,9). Die Schrift hat die Ehrung von Vater und Mutter der Ehrung des Allgegenwärtigen gleichgestellt.
ת"ר נאמר (שמות כ, יב) כבד את אביך ואת אמך ונאמר (משלי ג, ט) כבד את ה' מהונך השוה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום
Es heißt: „Ein jeder – seine Mutter und seinen Vater sollt ihr fürchten“ (Lev 19,3), und es heißt: „Den Ewigen, deinen Gott, sollst du fürchten und ihm dienen“ (Dtn 6,13). Die Schrift hat die Furcht vor Vater und Mutter der Furcht vor dem Allgegenwärtigen gleichgestellt.
נאמר (ויקרא יט, ג) איש אמו ואביו תיראו ונאמר (דברים ו, יג) את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד השוה הכתוב מוראת אב ואם למוראת המקום
Es heißt: „Wer seinem Vater und seiner Mutter flucht, soll gewiss sterben“ (Ex 21,17), und es heißt: „Jedermann, der seinem Gott flucht, soll seine Sünde tragen“ (Lev 24,15). Die Schrift hat das Verfluchen von Vater und Mutter dem Verfluchen des Allgegenwärtigen gleichgestellt. Beim Schlagen aber ist es gewiss unmöglich.
נאמר (שמות כא, יז) מקלל אביו ואמו מות יומת ונאמר (ויקרא כד, טו) איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו השוה הכתוב ברכת אב ואם לברכת המקום אבל בהכאה ודאי אי אפשר
Und so ist es auch folgerichtig, denn alle drei sind Teilhaber an ihm. Die Rabbanan lehrten: Drei sind Teilhaber am Menschen: der Heilige, gelobt sei Er, sein Vater und seine Mutter. Wenn ein Mensch seinen Vater und seine Mutter ehrt, sagt der Heilige, gelobt sei Er: Ich rechne es ihnen an, als wohnte ich unter ihnen und sie ehrten mich.
וכן בדין ששלשתן שותפין בו ת"ר שלשה שותפין הן באדם הקב"ה ואביו ואמו בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו אמר הקב"ה מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני
Es wurde gelehrt: Rabbi sagt: Offenbar und bekannt ist vor Dem, der sprach und die Welt ward, dass ein Sohn seine Mutter mehr ehrt als seinen Vater, weil
תניא רבי אומר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שבן מכבד את אמו יותר מאביו מפני
Original: Kiddushin 30b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.