so hätte ich zum Satan gesagt: Ein Pfeil in dein Auge! Rawa sagte zu Rabbi Natan bar Ami: Solange deine Hand auf dem Nacken deines Sohnes ist – von sechzehn bis zweiundzwanzig, und manche sagen: von achtzehn bis vierundzwanzig.
הוה אמינא לשטן גירא בעיניך א"ל רבא לר' נתן בר אמי אדידך על צוארי דבריך משיתסר ועד עשרים ותרתי ואמרי לה מתמני סרי עד עשרים וארבעה
Wie [ein Streit unter] Tannaim: „Erziehe den Knaben gemäß seinem Weg“ (Spr 22,6) – Rabbi Jehuda und Rabbi Nechemja: Einer sagt: von sechzehn bis zweiundzwanzig, und einer sagt: von achtzehn bis vierundzwanzig.
כתנאי (משלי כב, ו) "חנ(ו)ך לנער על פי דרכו" ר' יהודה ורבי נחמיה חד אמר משיתסר ועד עשרים ותרתין וחד אמר מתמני סרי ועד עשרים וארבעה
Wie weit ist ein Mensch verpflichtet, seinen Sohn Tora zu lehren? Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Wie [bei] Sewulun ben Dan, den der Vater seines Vaters Schrift, Mischna, Talmud, Halachot und Aggadot lehrte. Man wandte ein: Hat er ihn die Schrift gelehrt, muss er ihn nicht die Mischna lehren; und Rawa sagte: Schrift – das ist die Tora!
עד היכן חייב אדם ללמד את בנו תורה אמר רב יהודה אמר שמואל כגון זבולון בן דן שלימדו אבי אביו מקרא ומשנה ותלמוד הלכות ואגדות מיתיבי למדו מקרא אין מלמדו משנה ואמר רבא מקרא זו תורה
Wie Sewulun ben Dan und nicht wie Sewulun ben Dan: Wie Sewulun ben Dan, den der Vater seines Vaters lehrte; und nicht wie Sewulun ben Dan, denn dort [waren es] Schrift, Mischna, Talmud, Halachot und Aggadot, hier aber nur die Schrift.
כזבולון בן דן ולא כזבולון בן דן כזבולון בן דן שלמדו אבי אביו ולא כזבולון בן דן דאילו התם מקרא משנה ותלמוד הלכות ואגדות ואילו הכא מקרא לבד
Ist denn der Vater seines Vaters verpflichtet? Es wurde doch gelehrt: „Und ihr sollt sie eure Söhne lehren“ (Dtn 11,19) – und nicht die Söhne eurer Söhne. Und wie erfülle ich dann: „Und tue sie kund deinen Söhnen und den Söhnen deiner Söhne“ (Dtn 4,9)? Um dir zu sagen, dass jedem, der seinen Sohn Tora lehrt, die Schrift es so anrechnet, als hätte er ihn, seinen Sohn und den Sohn seines Sohnes gelehrt, bis ans Ende aller Generationen.
ואבי אביו מי מיחייב והתניא (דברים יא, יט) ולמדתם אותם את בניכם ולא בני בניכם ומה אני מקיים (דברים ד, ט) והודעתם לבניך ולבני בניך לומר לך שכל המלמד את בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו למדו לו ולבנו ולבן בנו עד סוף כל הדורות
Er sagt es wie dieser Tanna, denn es wurde gelehrt: „Und ihr sollt sie eure Söhne lehren“ – da habe ich nur eure Söhne; die Söhne eurer Söhne, woher? Die Schrift sagt: „Und tue sie kund deinen Söhnen und den Söhnen deiner Söhne.“ Wenn so, was lehrt die Schrift [mit] „eure Söhne“? Eure Söhne und nicht eure Töchter.
הוא דאמר כי האי תנא דתניא ולמדתם אותם את בניכם אין לי אלא בניכם, בני בניכם מנין ת"ל והודעתם לבניך ולבני בניך א"כ מה ת"ל בניכם בניכם ולא בנותיכם
Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Jedem, der den Sohn seines Sohnes Tora lehrt, rechnet die Schrift es an, als hätte er sie vom Berg Sinai empfangen, denn es heißt: „Und tue sie kund deinen Söhnen und den Söhnen deiner Söhne“, und daneben steht: „den Tag, an dem du vor dem Ewigen, deinem Gott, am Choreb standest“ (Dtn 4,10).
אמר ריב"ל כל המלמד את בן בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר סיני שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך וסמיך ליה יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב (דברים ד, י)
Rabbi Chija bar Abba traf Rabbi Jehoschua ben Levi, wie er sich [eilig] ein Tuch über den Kopf geworfen hatte und das Kind in die Synagoge brachte. Er sagte zu ihm: Wozu all das? Er sagte zu ihm: Ist es denn gering, was geschrieben steht: „Und tue sie kund deinen Söhnen“, und daneben steht: „den Tag, an dem du vor dem Ewigen, deinem Gott, am Choreb standest“? Von da an kostete Rabbi Chija bar Abba keinen Bissen Fleisch, bevor er mit dem Kind [das Gelernte] wiederholt und ihm [Neues] hinzugefügt hatte. Rabba bar Raw Huna kostete keinen Bissen Fleisch, bevor er das Kind ins Lehrhaus gebracht hatte.
רבי חייא בר אבא אשכחיה לריב"ל דשדי דיסנא ארישיה וקא ממטי ליה לינוקא לבי כנישתא א"ל מאי כולי האי א"ל מי זוטר מאי דכתיב והודעתם לבניך וסמיך ליה יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב מכאן ואילך רבי חייא בר אבא לא טעים אומצא עד דמקרי לינוקא ומוספיה רבה בר רב הונא לא טעים אומצא עד דמייתי לינוקא לבית מדרשא
Raw Safra sagte im Namen Rabbi Jehoschua ben Chananjas: Was [bedeutet], was geschrieben steht: „Und du sollst sie deinen Söhnen einschärfen“ (Dtn 6,7)? Lies nicht „we-schinnantam“ [und du sollst sie einschärfen], sondern „we-schillaschtam“ [und du sollst sie dreiteilen]:
אמר רב ספרא משום ר' יהושע בן חנניא מאי דכתיב (דברים ו, ז) ושננתם לבניך אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם
Stets teile ein Mensch seine Jahre in drei: ein Drittel für die Schrift, ein Drittel für die Mischna, ein Drittel für den Talmud. Weiß [denn jemand], wie lange er lebt? – Es ist nur für die Tage nötig.
לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד מי יודע כמה חיי לא צריכא ליומי
Darum wurden die Früheren Soferim genannt, denn sie zählten (safar) alle Buchstaben der Tora; denn sie sagten: Das Waw von „gachon“ (Lev 11,42) ist die Hälfte der Buchstaben der Torarolle; „darosch darasch“ (Lev 10,16) die Hälfte der Wörter; „we-hitgalach“ (Lev 13,33)[die Hälfte] der Verse; „Es zernagt ihn der Eber aus dem Wald“ (Ps 80,14) – das Ajin von „ja’ar“ ist die Hälfte der Psalmen; „Er aber ist barmherzig, vergibt Schuld“ (Ps 78,38) – die Hälfte ihrer Verse.
לפיכך נקראו ראשונים סופרים שהיו סופרים כל האותיות שבתורה שהיו אומרים וא"ו (ויקרא יא, מב) דגחון חציין של אותיות של ס"ת (ויקרא י, טז) דרש דרש חציין של תיבות (ויקרא יג, לג) "והתגלח" של פסוקים (תהלים פ, יד) יכרסמנה חזיר מיער עי"ן דיער חציין של תהלים (תהלים עח, לח) והוא רחום יכפר עון חציו דפסוקים
Raw Josef fragte: Gehört das Waw von „gachon“ zu dieser Seite oder zu jener Seite? Sie sagten zu ihm: Man bringe eine Torarolle und zähle sie! Hat nicht Rabba bar bar Chana gesagt: Sie rührten sich nicht von dort, bis sie eine Torarolle brachten und sie zählten? Er sagte zu ihnen: Jene waren kundig in fehlenden und überzähligen [Buchstaben]; wir sind nicht kundig.
בעי רב יוסף וא"ו דגחון מהאי גיסא או מהאי גיסא א"ל ניתי ס"ת ואימנינהו מי לא אמר רבה בר בר חנה לא זזו משם עד שהביאו ספר תורה ומנאום א"ל אינהו בקיאי בחסירות ויתרות אנן לא בקיאינן
Raw Josef fragte: Gehört „we-hitgalach“ zu dieser Seite oder zu jener Seite? Abaje sagte zu ihm: Die Verse jedenfalls soll man bringen und zählen! – Auch bei den Versen sind wir nicht kundig, denn als Raw Acha bar Adda kam, sagte er: Im Westen teilen sie diesen Vers in drei Verse: „Und der Ewige sprach zu Mose: Siehe, ich komme zu dir in der Dichte der Wolke“ (Ex 19,9).
בעי רב יוסף והתגלח מהאי גיסא או מהאי גיסא א"ל אביי פסוקי מיהא ליתו לימנוי' בפסוקי נמי לא בקיאינן דכי אתא רב אחא בר אדא אמר במערבא פסקי ליה להאי קרא לתלתא פסוקי (שמות יט, ט) ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן
Die Rabbanan lehrten: Fünftausendachthundertachtundachtzig Verse sind die Verse der Torarolle. Die Psalmen haben acht mehr als sie, die Chronik hat acht weniger als sie.
תנו רבנן חמשת אלפים ושמונה מאות ושמונים ושמונה פסוקים הוו פסוקי ס"ת יתר עליו תהלים שמונה חסר ממנו דברי הימים שמונה
Die Rabbanan lehrten: „Und du sollst sie einschärfen“ – dass die Worte der Tora in deinem Mund geschärft seien, sodass, wenn jemand dich nach etwas fragt, du nicht stockst und es ihm [zögernd] sagst, sondern es ihm sofort sagst, denn es heißt:
תנו רבנן ושננתם שיהו דברי תורה מחודדים בפיך שאם ישאל לך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד שנאמר
Original: Kiddushin 30a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.