Wenn Raw Scheschet sich verneigte, verneigte er sich wie ein Stab [mit einem Mal]; wenn er sich aufrichtete, richtete er sich auf wie eine Schlange [den Kopf zuerst].
רב ששת כי כרע כרע כחיזרא כי קא זקיף זקיף כחיויא:
Berachot 12b ברכות
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und Rabba bar Chinena der Ältere sagte im Namen Raws: Das ganze Jahr hindurch betet man: „der heilige Gott“ und „König, der Gerechtigkeit und Recht liebt“, außer in den zehn Tagen zwischen Rosch Haschana und Jom Kippur, in denen man betet: „der heilige König“ und „der König des Gerichts“.
ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל השנה כולה אדם מתפלל האל הקדוש מלך אוהב צדקה ומשפט חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים שמתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט
Und Rabbi Elasar sagte: Selbst wenn er „der heilige Gott“ gesagt hat, hat er seine Pflicht erfüllt, denn es heißt: „Und erhaben ist der Ewige der Heerscharen im Gericht, und der heilige Gott wird geheiligt in Gerechtigkeit“ (Jes 5,16). Wann ist „erhaben der Ewige der Heerscharen im Gericht“? Das sind die zehn Tage von Rosch Haschana bis Jom Kippur, und [dennoch] heißt es „der heilige Gott“.
ורבי אלעזר אמר אפילו אמר האל הקדוש יצא שנאמר (ישעיהו ה, טז) ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה אימתי ויגבה ה' צבאות במשפט אלו עשרה ימים שמר"ה ועד יוה"כ וקאמר האל הקדוש
Wie bleibt es damit?
מאי הוה עלה
Raw Josef sagte: „Der heilige Gott“ und „König, der Gerechtigkeit und Recht liebt“. Rabba sagte: „Der heilige König“ und „der König des Gerichts“. Und die Halacha ist wie Rabba.
אמר רב יוסף האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט רבה אמר המלך הקדוש והמלך המשפט והלכתא כרבה:
Und Rabba bar Chinena der Ältere sagte im Namen Raws: Jeder, dem es möglich ist, für seinen Nächsten um Erbarmen zu bitten, und der nicht bittet, wird ein Sünder genannt, denn es heißt: „Auch ich – fern sei es von mir, gegen den Ewigen zu sündigen, indem ich aufhörte, für euch zu beten“ (1 Sam 12,23).
ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש נקרא חוטא שנאמר (שמואל א יב, כג) גם אנכי חלילה לי מחטא לה' מחדול להתפלל בעדכם
Rawa sagte: Ist es ein Gelehrter, so muss man sich um seinetwillen krank machen.
אמר רבא אם ת"ח הוא צריך שיחלה עצמו עליו
Was ist der Grund? Wollte man sagen, weil geschrieben steht: „Und keiner von euch ist um mich bekümmert (chole) und eröffnet mir [etwas]“ (1 Sam 22,8) – vielleicht ist ein König anders! Vielmehr von hier: „Ich aber, als sie krank waren, war mein Gewand“ usw. (Ps 35,13).
מ"ט אילימא משום דכתיב (שמואל א כב, ח) ואין חולה מכם עלי (ואין) [ו] גולה את אזני דילמא מלך שאני אלא מהכא (תהלים לה, יג) ואני בחלותם לבושי וגו':
Und Rabba bar Chinena der Ältere sagte im Namen Raws: Jedem, der eine Übertretung begeht und sich ihrer schämt, vergibt man alle seine Sünden, denn es heißt: „Damit du gedenkst und dich schämst und nicht mehr den Mund auftust wegen deiner Schmach, wenn Ich dir alles vergebe, was du getan hast, spricht Gott, der Ewige“ (Ez 16,63).
ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עונותיו שנאמר (יחזקאל טז, סג) למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם ה' אלהים
Vielleicht ist eine Gemeinschaft anders! Vielmehr von hier: „Und Samuel sprach zu Saul: Warum hast du mich gestört, mich heraufkommen zu lassen? Und Saul sprach: Ich bin in großer Not, denn die Philister kämpfen gegen mich, und der Ewige ist von mir gewichen und antwortet mir nicht mehr, weder durch die Propheten noch durch Träume; da habe ich dich gerufen, damit du mir kundtust, was ich tun soll“ (1 Sam 28,15). Die Urim und Tummim aber erwähnt er nicht.
דילמא צבור שאני אלא מהכא (שמואל א כח, טו) ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אותי ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי וה' סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלומות ואקראה לך להודיעני מה אעשה ואילו אורים ותומים לא קאמר
Weil er Nob, die Stadt der Priester, getötet hatte [schämte er sich, sie zu erwähnen].
משום דקטליה לנוב עיר הכהנים
Und woher [weiß man], dass man ihm im Himmel vergeben hat? Denn es heißt: „Und morgen wirst du mit deinen Söhnen bei mir sein“ (1 Sam 28,19). Und Rabbi Jochanan sagte: „Bei mir“ – in meiner Abteilung [im Jenseits].
ומנין דאחילו ליה מן שמיא שנא' (שמואל א כח, יט) (ויאמר שמואל אל שאול) [ו] מחר אתה ובניך עמי וא"ר יוחנן עמי במחיצתי
Und die Rabbanan sagen: Von hier: „Und wir wollen sie dem Ewigen aufhängen in Gibea Sauls, des Erwählten des Ewigen“ (2 Sam 21,6). Eine Himmelsstimme ging aus und sprach: „Der Erwählte des Ewigen.“
ורבנן אמרי מהכא (שמואל ב כא, ו) והוקענום לה' בגבעת שאול בחיר ה' יצתה בת קול ואמרה בחיר ה'
Rabbi Abbahu ben Sutarti sagte im Namen Raw Jehuda bar Sewidas: Man wollte den Abschnitt von Bileam in das Schma-Lesen aufnehmen. Und weshalb nahm man ihn nicht auf? Wegen der Bürde für die Gemeinde.
אמר ר' אבהו בן זוטרתי אמר רב יהודה בר זבידא בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע ומפני מה לא קבעוה משום טורח צבור
Was ist der Grund [es zu wollen]? Wollte man sagen, weil darin geschrieben steht: „Gott, der sie aus Ägypten herausführt“ (Num 23,22) – dann sollte man [auch] den Abschnitt über den Zins und den Abschnitt über die Gewichte sagen, in denen der Auszug aus Ägypten geschrieben steht!
מ"ט אילימא משום דכתיב בה (במדבר כג, כב) אל מוציאם ממצרים לימא פרשת רבית ופרשת משקלות דכתיב בהן יציאת מצרים
Vielmehr sagte Rabbi Jose bar Awin: Weil darin dieser Vers geschrieben steht: „Er kauert, er liegt wie ein Löwe und wie eine Löwin – wer will ihn aufstören?“ (Num 24,9).
אלא אמר ר' יוסי בר אבין משום דכתיב בה האי קרא (במדבר כד, ט) כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו
Dann sollte man diesen Vers sagen und weiter nichts!
ולימא האי פסוקא ותו לא
Es ist überliefert: Jeden Abschnitt, den Mose, unser Lehrer, abgeteilt hat, teilen wir ab; den Mose, unser Lehrer, nicht abgeteilt hat, teilen wir nicht ab.
גמירי כל פרשה דפסקה משה רבינו פסקינן דלא פסקה משה רבינו לא פסקינן
Den Abschnitt von den Zizit – weshalb nahm man ihn auf?
פרשת ציצית מפני מה קבעוה
Rabbi Jehuda bar Chawiwa sagte: Weil darin fünf Dinge [enthalten] sind: das Gebot der Zizit, der Auszug aus Ägypten, das Joch der Gebote, die Gesinnung der Ketzer, der Gedanke an Übertretung und der Gedanke an Götzendienst.
א"ר יהודה בר חביבא מפני שיש בה חמשה דברים מצות ציצית יציאת מצרים עול מצות ודעת מינים הרהור עבירה והרהור ע"ז
Recht, diese drei sind ausdrücklich genannt: das Joch der Gebote, wie geschrieben steht: „Und ihr sollt sie ansehen und aller Gebote des Ewigen gedenken“ (Num 15,39); die Zizit, wie geschrieben steht: „Und sie sollen sich Zizit machen“ usw. (Num 15,38); der Auszug aus Ägypten, wie geschrieben steht: „der Ich herausgeführt habe“ usw. (Num 15,41). Aber die Gesinnung der Ketzer, der Gedanke an Übertretung und der Gedanke an Götzendienst – woher haben wir sie?
בשלמא הני תלת מפרשן עול מצות דכתיב (במדבר טו, לט) וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ציצית דכתיב ועשו להם ציצית וגו' יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי וגו' אלא דעת מינים הרהור עבירה והרהור ע"ז מנלן
Denn es wurde gelehrt: „Eurem Herzen nach“ (Num 15,39) – das ist Ketzerei; und so heißt es: „Der Tor spricht in seinem Herzen: Es gibt keinen Gott“ (Ps 14,1). „Euren Augen nach“ – das ist der Gedanke an Übertretung, denn es heißt: „Und Simson sprach zu seinem Vater: Diese nimm mir, denn sie ist recht in meinen Augen“ (Ri 14,3). „Denen ihr nachhurt“ – das ist der Gedanke an Götzendienst; und so heißt es: „Und sie hurten den Baalen nach“ (Ri 8,33).
דתניא אחרי לבבכם זו מינות וכן הוא אומר (תהלים יד, א) אמר נבל בלבו אין אלהים אחרי עיניכם זה הרהור עבירה שנאמר (שופטים יד, ג) ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני אתם זונים זה הרהור ע"ז וכן הוא אומר (שופטים ח, לג) ויזנו אחרי הבעלים:
MISCHNA: Man erwähnt den Auszug aus Ägypten in den Nächten. Rabbi Elasar ben Asarja sagte: Siehe, ich bin wie ein Siebzigjähriger, und ich erreichte es nicht, dass man den Auszug aus Ägypten in den Nächten sagt, bis Ben Soma es auslegte.
מתני׳ מזכירין יציאת מצרים בלילות א"ר אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא
Denn es heißt: „Damit du des Tages deines Auszugs aus dem Land Ägypten gedenkst alle Tage deines Lebens“ (Dtn 16,3). „Die Tage deines Lebens“ – die Tage; „alle Tage deines Lebens“ – die Nächte.
שנא' (דברים טז, ג) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות
Die Weisen aber sagen: „Die Tage deines Lebens“ – diese Welt; „alle“ – um die Tage des Messias einzubeziehen.
וחכ"א ימי חייך העוה"ז כל להביא לימות המשיח:
GEMARA: Es wurde gelehrt: Ben Soma sagte zu den Weisen: Erwähnt man denn den Auszug aus Ägypten in den Tagen des Messias? Es heißt doch schon: „Siehe, Tage kommen, spricht der Ewige, da wird man nicht mehr sagen: So wahr der Ewige lebt, der die Kinder Israel aus dem Land Ägypten heraufgeführt hat, sondern: So wahr der Ewige lebt, der die Nachkommen des Hauses Israel heraufgeführt und hergebracht hat aus dem Land des Nordens und aus allen Ländern, wohin Ich sie verstoßen hatte“ (Jer 23,7–8).
גמ׳ תניא אמר להם בן זומא לחכמים וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח והלא כבר נאמר (ירמיהו כג, ז) הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם
Sie sagten zu ihm: Nicht dass der Auszug aus Ägypten von seiner Stelle verdrängt würde, sondern dass die Knechtschaft unter den Königreichen die Hauptsache und der Auszug aus Ägypten ihr nachgeordnet sein wird.
אמרו לו לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר ויציאת מצרים טפל לו
Ähnlich sagst du: „Dein Name soll nicht mehr Jakob heißen, sondern Israel soll dein Name sein“ (Gen 35,10).
כיוצא בו אתה אומר (בראשית לה, י) לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך
Original: Berakhot 12b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.