Um dir zu sagen: Wenn ein Einzelner gesündigt hat, sagt man ihm: Geh zu dem Einzelnen [David]; und wenn die Gemeinschaft gesündigt hat, sagt man ihr: Geh zu der Gemeinschaft [Israel].
לומר לך שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל יחיד ואם חטאו צבור אומרים לו כלך אצל צבור
Und beides ist nötig. Denn hätte man uns [nur] den Einzelnen gelehrt, [so hätte man gedacht: Er kann umkehren,] weil seine Sünde nicht öffentlich bekannt ist; aber die Gemeinschaft, deren Sünde öffentlich bekannt ist, sage ich, nicht. Und hätte man uns [nur] die Gemeinschaft gelehrt, [so hätte man gedacht:] weil ihr Erbarmen groß ist; aber der Einzelne, dessen Verdienst nicht stark ist, sage ich, nicht. Daher ist es nötig.
וצריכא דאי אשמועינן יחיד משום דלא מפרסם חטאיה אבל צבור דמפרסם חטאיהו אימא לא ואי אשמועינן צבור משום דנפישי רחמייהו אבל יחיד דלא אלימא זכותיה אימא לא צריכא
Und das ist es, was Rabbi Schmuel bar Nachmani im Namen Rabbi Jonatans sagte: Was bedeutet das, was geschrieben steht: „Spruch Davids, des Sohnes Isais, und Spruch des Mannes, der hoch erhoben wurde (hukam al)“ (2 Sam 23,1)? Spruch Davids, des Sohnes Isais, der das Joch der Umkehr aufrichtete.
והיינו דרבי שמואל בר נחמני א"ר יונתן מאי דכתיב (שמואל ב כג, א) נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על נאם דוד בן ישי שהקים עולה של תשובה
Und Rabbi Schmuel bar Nachmani sagte im Namen Rabbi Jonatans: Wer in dieser Welt ein Gebot erfüllt, dem geht es voraus und schreitet vor ihm her in die kommende Welt, wie es heißt: „Und deine Gerechtigkeit wird vor dir hergehen, die Herrlichkeit des Ewigen wird dich aufnehmen“ (Jes 58,8). Und wer eine Übertretung begeht, den umschlingt sie und führt ihn zum Tag des Gerichts, wie es heißt: „Die Pfade ihres Weges umschlingen sie“ (Ijob 6,18) usw.
וא"ר שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן כל העושה מצוה אחת בעולם הזה מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא שנאמר (ישעיהו נח, ח) והלך לפניך צדקך וכבוד ה' יאספך וכל העובר עבירה אחת מלפפתו ומוליכתו ליום הדין שנאמר (איוב ו, יח) ילפתו ארחות דרכם וגו'
Rabbi Elieser sagt: Sie ist an ihn gebunden wie ein Hund, wie es heißt: „Und er hörte nicht auf sie, bei ihr zu liegen, mit ihr zu sein“ (Gen 39,10) – bei ihr zu liegen in dieser Welt, mit ihr zu sein in der kommenden Welt.
ר"א אומר קשורה בו ככלב שנאמר (בראשית לט, י) ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה לשכב אצלה בעוה"ז להיות עמה בעוה"ב
Resch Lakisch sagte: Kommt, lasst uns unseren Vätern dankbar sein, denn hätten sie nicht gesündigt, wären wir nicht auf die Welt gekommen, wie es heißt: „Ich sprach: Götter seid ihr und Söhne des Höchsten allesamt“ (Ps 82,6); [doch] ihr habt eure Taten verdorben – „fürwahr, wie Menschen werdet ihr sterben“ (Ps 82,7) usw.
אמר ר"ל בואו ונחזיק טובה לאבותינו שאלמלא הן לא חטאו אנו לא באנו לעולם שנאמר (תהלים פב, ו) אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם חבלתם מעשיכם אכן כאדם תמותון וגו'
Soll das heißen, dass sie, hätten sie nicht gesündigt, keine Nachkommen gezeugt hätten? Es steht doch geschrieben: „Und ihr, seid fruchtbar und mehrt euch“ (Gen 9,7)! – [Das galt] bis zum Sinai. – Auch am Sinai steht geschrieben: „Geh, sage ihnen: Kehrt zurück zu euren Zelten“ (Dtn 5,27) – zur Freude des ehelichen Umgangs!
למימרא דאי לא חטאו לא הוו מולדו והכתיב (בראשית ט, ז) ואתם פרו ורבו עד סיני בסיני נמי כתיב (דברים ה, כז) לך אמור להם שובו לכם לאהליכם לשמחת עונה
Aber Resch Lakisch sagte doch: Was bedeutet das, was geschrieben steht: „Dies ist das Buch der Geschlechterfolge Adams“ (Gen 5,1) usw.? Hatte denn der erste Mensch ein Buch? Das lehrt, dass der Heilige, gelobt sei Er, dem ersten Menschen jede Generation und ihre Ausleger, jede Generation und ihre Weisen, jede Generation und ihre Führer zeigte. Als er zur Generation Rabbi Akiwas kam, freute er sich über seine Tora und betrübte sich über seinen Tod; er sagte: „Wie kostbar sind mir Deine Gefährten, o Gott“ (Ps 139,17)[usw.].
והאמר ר"ל מאי דכתיב (בראשית ה, א) זה ספר תולדות אדם וגו' וכי ספר היה לו לאדם הראשון מלמד שהראה לו הקב"ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו דור דור ופרנסיו כיון שהגיע לדורו של ר"ע שמח בתורתו ונתעצב במיתתו אמר (תהלים קלט, יז) ולי מה יקרו רעיך אל [וגו']
Und Rabbi Jose sagte: Der Sohn Davids kommt nicht, bevor die Seelen, die im Körper [-Speicher] sind, aufgebraucht sind, wie es heißt: „[Denn nicht ewig will Ich hadern und nicht immerfort zürnen,] denn der Geist vor Mir würde verschmachten, und die Seelen habe Ich gemacht“ (Jes 57,16).
וא"ר יוסי אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף שנאמר (ישעיהו נז, טז) [כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף] כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי
Sage nicht: „Wir wären nicht auf die Welt gekommen“, sondern: [Wir wären] wie solche, die nicht auf die Welt gekommen sind. Soll das heißen, dass sie, hätten sie nicht gesündigt, nicht gestorben wären? Es stehen doch der Abschnitt über die Schwagerehe und der Abschnitt über die Erbschaften geschrieben!
לא תימא אנו לא באנו לעולם אלא כמי שלא באנו לעולם למימרא דאי לא חטאו לא הוו מייתי והכתיב פרשת יבמות ופרשת נחלות
[Sie stehen] unter einer Bedingung. Stehen denn Schriftverse unter einer Bedingung geschrieben? Ja, denn so sagte Rabbi Schimon ben Lakisch: Was bedeutet das, was geschrieben steht: „Und es wurde Abend, und es wurde Morgen: der sechste Tag“ (Gen 1,31)? Das lehrt, dass der Heilige, gelobt sei Er, mit dem Schöpfungswerk eine Bedingung vereinbarte und sagte: Wenn Israel die Tora annimmt, ist es gut, und wenn nicht, lasse Ich euch zum Tohuwabohu zurückkehren.
על תנאי ומי כתיבי קראי על תנאי אין דהכי אמר רבי שמעון בן לקיש מאי דכתיב (בראשית א, לא) ויהי ערב ויהי בקר יום הששי מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר אם מקבלין ישראל את התורה מוטב ואם לאו אחזיר אתכם לתוהו ובוהו
Man wandte ein: „Wer gäbe, dass dieses ihr Herz ihnen bliebe“ (Dtn 5,26) – [dann hätte man] den Todesengel von ihnen abgeschafft. [Doch] das ist unmöglich, denn das Verhängnis war bereits verhängt.
מיתיבי (דברים ה, כו) מי יתן והיה לבבם זה להם לבטל מהם מלאך המות א"א שכבר נגזרה גזרה
Israel hat die Tora also nur angenommen, damit kein Volk und keine Zunge über sie herrsche, wie es heißt: „Damit es ihnen und ihren Kindern gut gehe für ewig“ (Dtn 5,26).
הא לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא תהא אומה ולשון שולטת בהן שנאמר (דברים ה, כו) למען ייטב להם ולבניהם עד עולם
Er [Resch Lakisch] spricht gemäß jenem Tanna, denn es wurde gelehrt: Rabbi Jose sagt: Israel hat die Tora nur angenommen, damit der Todesengel nicht über sie herrsche, wie es heißt: „Ich sprach: Götter seid ihr und Söhne des Höchsten allesamt“ (Ps 82,6); [doch] ihr habt eure Taten verdorben – „fürwahr, wie Menschen werdet ihr sterben“ (Ps 82,7).
הוא דאמר כי האי תנא דתניא רבי יוסי אומר לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן שנאמר (תהלים פב, ו) אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם חבלתם מעשיכם אכן כאדם תמותון
Und auch für Rabbi Jose steht doch geschrieben: „Damit es ihnen und ihren Kindern gut gehe für ewig“ – es ist [nur] ein Gutes, den Tod aber gibt es [weiterhin]! (Rabbi Jose) sagt dir: Da es keinen Tod gibt, gibt es kein größeres Gutes als dieses.
ורבי יוסי נמי הכתיב למען ייטב להם ולבניהם עד עולם טובה הוא דהויא הא מיתה איכא (רבי יוסי) אמר לך כיון דליכא מיתה אין לך טובה גדולה מזו
Und auch für den ersten Tanna steht doch geschrieben: „Fürwahr, wie Menschen werdet ihr sterben“! – Was [bedeutet] Tod? Armut. Denn der Meister sagte: Vier gelten als Tote, und zwar: der Arme, der Blinde, der Aussätzige und wer keine Kinder hat.
ות"ק נמי הכתיב אכן כאדם תמותון מאי מיתה עניות דאמר מר ארבעה חשובים כמתים אלו הן עני סומא ומצורע ומי שאין לו בנים
Der Arme, denn es steht geschrieben: „Denn alle Männer sind gestorben“ (Ex 4,19) – und wer waren sie? Datan und Abiram. Waren sie denn gestorben? Sie lebten doch noch! Vielmehr, dass sie um ihr Vermögen gekommen waren.
עני דכתיב (שמות ד, יט) כי מתו כל האנשים ומאן נינהו דתן ואבירם ומי מתו מיהוי הוו אלא שירדו מנכסיהם
Der Blinde, denn es steht geschrieben: „Ins Finstere hat Er mich gesetzt wie die längst Verstorbenen“ (Klgl 3,6). Der Aussätzige, denn es steht geschrieben: „Sie sei doch nicht wie eine Tote“ (Num 12,12). Und wer keine Kinder hat, denn es steht geschrieben: „Gib mir Kinder, und wenn nicht, bin ich tot“ (Gen 30,1).
סומא דכתיב (איכה ג, ו) במחשכים הושיבני כמתי עולם מצורע דכתיב (במדבר יב, יב) אל נא תהי כמת ומי שאין לו בנים דכתיב (בראשית ל, א) הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי
Die Rabbanan lehrten: „Wenn ihr in Meinen Satzungen wandelt“ (Lev 26,3) – „wenn“ ist nichts anderes als ein Ausdruck des Flehens. Und so heißt es: „O dass Mein Volk auf Mich hörte [usw.] – wie bald würde Ich ihre Feinde beugen!“ (Ps 81,14–15). Und es heißt: „O dass du auf Meine Gebote gemerkt hättest, so wäre dein Friede wie ein Strom“ usw., „und deine Nachkommen wären wie der Sand und die Sprösslinge deines Leibes“ (Jes 48,18–19) usw.
תנו רבנן (ויקרא כו, ג) אם בחקתי תלכו אין אם אלא לשון תחנונים וכן הוא אומר (תהלים פא, יד) לו עמי שומע לי [וגו'] כמעט אויביהם אכניע ואומר (ישעיהו מח, יח) לו הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וגו' ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך וגו'
Die Rabbanan lehrten: „Wer gäbe, dass dieses ihr Herz ihnen bliebe“ (Dtn 5,26). Mose sagte zu Israel: Undankbare, Söhne von Undankbaren! Als der Heilige, gelobt sei Er, zu Israel sagte: „Wer gäbe, dass dieses ihr Herz ihnen bliebe“, hätten sie sagen sollen: Gib Du [es uns]!
תנו רבנן (דברים ה, כז) מי יתן והיה לבבם זה להם אמר להן משה לישראל כפויי טובה בני כפויי טובה בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל מי יתן והיה לבבם זה להם היה להם לומר תן אתה
Undankbare, denn es steht geschrieben: „Und unsere Seele ekelt sich
כפויי טובה דכתיב (במדבר כא, ה) ונפשנו קצה
Original: Avodah Zarah 5a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.