Aufbau der Debatte:Mischna 2Baraita 1Frage 3Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Womit ist ein Gelehrter vor einem Am ha-Arez zu vergleichen? Zu Beginn gleicht er einem goldenen Krug; hat er mit ihm geplaudert, gleicht er einem silbernen Krug; hat er Nutzen von ihm gezogen, gleicht er einem irdenen Krug, der, sobald er zerbrochen ist, nicht mehr wiederhergestellt werden kann.
למה תלמיד חכם דומה לפני עם הארץ בתחלה דומה לקיתון של זהב סיפר הימנו דומה לקיתון של כסף נהנה ממנו דומה לקיתון של חרש כיון שנשבר שוב אין לו תקנה
Raw Josef sagte: Er irrte in zweierlei: Er irrte in [der Lehre] von Raw Mattana, und er irrte in dem, was gelehrt wurde: „Und du sollst zu den Kohanim, den Leviten, kommen und zu dem Richter, der in jenen Tagen sein wird“ (Dtn 17,9) – zur Zeit, wenn es einen Kohen [im Dienst] gibt, gibt es Gericht; zur Zeit, wenn es keinen Kohen gibt, gibt es kein Gericht.
אמר רב יוסף טעה בתרתי טעה בדרב מתנה וטעה בדתניא (דברים יז, ט) ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם בזמן שיש כהן יש משפט בזמן שאין כהן אין משפט:
Rabbi Elasar ben Rabbi Zadok sagte: Es geschah mit einer Kohentochter, die Unzucht getrieben hatte usw.: Raw Josef sagte: Es war ein Gerichtshof von Sadduzäern.
אמר רבי אלעזר ברבי צדוק מעשה בבת כהן שזינתה וכו': אמר רב יוסף בית דין של צדוקים הוה
So hat er zu ihnen gesagt, und so haben sie ihm geantwortet? Es wurde doch gelehrt: Rabbi Elasar ben Rabbi Zadok sagte: Ich erinnere mich, als ich ein Kind war und auf der Schulter meines Vaters ritt, da brachte man eine Kohentochter, die Unzucht getrieben hatte, und man umgab sie mit Bündeln von Rebzweigen und verbrannte sie. Man sagte zu ihm: Du warst klein, und man bringt keinen Beweis von einem Kleinen. – Es waren zwei Vorfälle.
הכי אמר להו והכי אהדרו ליה והתניא אמר רבי אלעזר ברבי צדוק זכורני כשהייתי תינוק ומורכב על כתיפו של אבא והביאו בת כהן שזינתה והקיפוה חבילי זמורות ושרפוה אמרו לו קטן היית ואין מביאין ראיה מן הקטן שני מעשים הוו
Welchen erzählte er ihnen zuerst? Wollte man sagen, diesen ersten erzählte er ihnen zuerst – [dann hätte er] ihnen [einen Fall] erzählt, als er erwachsen war, und sie beachteten ihn nicht, [und dann] erzählte er ihnen [einen Fall], als er klein war, und sie beachteten ihn?
הי אמר להו ברישא אילימא הא קמייתא אמר להו ברישא א"ל כשהוא גדול ולא אשגחו ביה אמר להו כשהוא קטן ואשגחו ביה
Vielmehr erzählte er ihnen diesen zuerst, und sie sagten zu ihm: Du warst klein; und [dann] erzählte er ihnen [den Fall], als er erwachsen war, und sie sagten zu ihm: Weil der Gerichtshof jener Zeit nicht kundig war.
אלא הא אמר להו ברישא ואמרו ליה קטן היית ואמר להו כשהוא גדול ואמרו ליה מפני שלא היה בית דין של אותה שעה בקי:
MISCHNA: Die Vorschrift für die Enthaupteten: Man schlug ihm den Kopf mit dem Schwert ab, wie es die [römische] Regierung tut. Rabbi Jehuda sagt: Das ist eine Entstellung für ihn; vielmehr legt man seinen Kopf auf den Block und schlägt ihn mit einem Hackmesser ab. Man sagte zu ihm: Es gibt keinen entstellenderen Tod als diesen.
מתני׳ מצות הנהרגין היו מתיזין את ראשו בסייף כדרך שהמלכות עושה רבי יהודה אומר ניוול הוא לו אלא מניחין את ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ אמרו לו אין מיתה מנוולת מזו:
GEMARA: Es wurde gelehrt: Rabbi Jehuda sagte zu den Weisen: Auch ich weiß, dass es ein entstellender Tod ist; aber was soll ich tun, da doch die Tora gesagt hat: „Und nach ihren Satzungen sollt ihr nicht wandeln“ (Lev 18,3).
גמ׳ תניא אמר להן רבי יהודה לחכמים אף אני יודע שמיתה מנוולת היא אבל מה אעשה שהרי אמרה תורה (ויקרא יח, ג) ובחקותיהם לא תלכו
Denn wenn du nicht so sagst – das, was gelehrt wurde: Man verbrennt [Gegenstände] für die Könige, und das gehört nicht zu den Bräuchen der Amoriter – wie verbrennen wir [dann]? Es steht doch geschrieben: „Und nach ihren Satzungen sollt ihr nicht wandeln“! Vielmehr, da das Verbrennen in der Tora geschrieben steht, denn es steht geschrieben: „Und wie die Brände für deine Väter“ usw. (Jer 34,5), lernen wir es nicht von ihnen; so auch hier: Da das Schwert in der Tora geschrieben steht, lernen wir es nicht von ihnen.
דאי לא תימא הכי הא דתניא שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי היכי שרפינן והכתיב ובחקותיהם לא תלכו אלא כיון דכתיב שריפה באורייתא דכתיב (ירמיהו לד, ה) ובמשרפות אבותיך וגו' לאו מינייהו קא גמרינן והכא נמי כיון דכתיב סייף באורייתא לאו מינייהו קא גמרינן
Und das, was wir in dem anderen Kapitel gelernt haben: Dies sind die Enthaupteten: der Mörder und die Leute der verführten Stadt. Gut bei der verführten Stadt: Bei ihnen steht geschrieben: „mit der Schärfe des Schwertes“ (Dtn 13,16); aber woher haben wir es beim Mörder?
והא דתנן באידך פירקין אלו הן הנהרגין הרוצח ואנשי עיר הנדחת בשלמא עיר הנדחת כתיב בהו (דברים יג, טז) לפי חרב אלא רוצח מנלן
Denn es wurde gelehrt: „Er soll gerächt werden“ (Ex 21,20) – diese Rache, ich weiß nicht, was sie ist. Wenn es heißt: „Und ich werde über euch ein Schwert bringen, das die Rache des Bundes rächt“ (Lev 26,25), so sage: Diese Rache ist das Schwert.
דתניא (שמות כא, כ) נקם ינקם נקימה זו איני יודע מה הוא כשהוא אומר (ויקרא כו, כה) והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית הוי אומר נקימה זו סייף
Und sage doch, dass man ihn in zwei Hälften zerteilt! Raw Nachman sagte im Namen von Rabba bar Abbuha: Der Vers sagt: „Und du sollst deinen Nächsten lieben wie dich selbst“ (Lev 19,18) – wähle für ihn einen schönen Tod.
ואימא דעביד ליה גיסטרא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר קרא (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה
Er entnimmt es aus dem, was gelehrt wurde: „Und du sollst das unschuldige Blut aus deiner Mitte wegschaffen“ (Dtn 21,9) – alle Blutvergießer sind dem Kalb, dem das Genick gebrochen wird, gleichgestellt: So wie dort durch das Schwert und vom Hals her, so auch hier durch das Schwert und vom Hals her.
נפקא ליה מדתניא (דברים כא, ט) ואתה תבער הדם הנקי מקרבך הוקשו כל שופכי דמים לעגלה ערופה מה להלן בסייף ומן הצואר אף כאן בסייף ומן הצואר
Oder: So wie dort mit einem Hackmesser und vom Nacken her, so auch hier mit einem Hackmesser und vom Nacken her? Raw Nachman sagte im Namen von Rabba bar Abbuha: Der Vers sagt: „Und du sollst deinen Nächsten lieben wie dich selbst“ – wähle für ihn einen schönen Tod.
אי מה להלן בקופיץ וממול עורף אף כאן בקופיץ וממול עורף אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר קרא ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה:
MISCHNA: Die Vorschrift für die Erdrosselten: Man versenkte ihn bis zu den Knien in Mist, legte ein hartes Tuch in ein weiches und wickelte es um seinen Hals; einer zieht zu sich hin, und einer zieht zu sich hin, bis seine Seele ausfährt.
מתני׳ מצות הנחנקין היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו ונותן סודר קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שנפשו יוצאת:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: „Ein Mann“ (Lev 20,10) – ausgenommen ein Minderjähriger; „der die Ehe bricht mit der Frau eines Mannes“ (Lev 20,10) – ausgenommen die Frau eines Minderjährigen; „mit der Frau seines Nächsten“ (Lev 20,10) – ausgenommen die Frau anderer [Nichtjuden].
גמ׳ תנו רבנן (ויקרא כ, י) איש פרט לקטן (ויקרא כ, י) אשר ינאף את אשת איש פרט לאשת קטן (ויקרא כ, י) אשת רעהו פרט לאשת אחרים
„Er soll getötet werden“ (Lev 20,10) – durch Erdrosselung. Du sagst: durch Erdrosselung; oder ist es vielleicht durch irgendeine der Todesarten, die in der Tora genannt sind? Du sagst [doch]: Überall, wo in der Tora der Tod ohne nähere Angabe genannt ist, darfst du ihn nicht ziehen, um ihn zu erschweren, sondern nur, um ihn zu erleichtern. So die Worte von Rabbi Joschija.
(ויקרא כ, ב) מות יומת בחנק אתה אומר בחנק או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה אמרת כל מקום שנאמר מיתה בתורה סתם אין אתה רשאי למושכה להחמיר עליה אלא להקל עליה דברי רבי יאשיה
Rabbi sagt: Es heißt Tod durch die Hand des Himmels, und es heißt Tod durch Menschenhand. So wie der Tod, der durch die Hand des Himmels genannt ist, ein Tod ist, der keine Spur hinterlässt, so ist auch der Tod, der durch Menschenhand genannt ist, ein Tod, der keine Spur hinterlässt.
רבי אומר נאמר מיתה בידי שמים ונאמר מיתה בידי אדם מה מיתה האמורה בידי שמים מיתה שאין בה רושם אף מיתה האמורה בידי אדם מיתה שאין בה רושם
Und sage doch: Verbrennung! – Da der Allbarmherzige gesagt hat: die Kohentochter durch Verbrennung, folgt daraus, dass diese nicht der Verbrennung verfallen ist.
ואימא שריפה מדאמר רחמנא בת כהן בשריפה מכלל דהא לאו בת שריפה היא
Original: Sanhedrin 52b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.