„Und sie salbten [ihn] für den Ewigen zum Fürsten, und Zadok“ (1 Chr 29,22) – er vergleicht den Fürsten mit Zadok: Wie Zadok – die Hälfte ihm und die Hälfte seinen Brüdern, so auch der Fürst – die Hälfte ihm und die Hälfte seinen Brüdern.
(דברי הימים א כט, כב) וימשחו לה' לנגיד ולצדוק מקיש נגיד לצדוק מה צדוק מחצה לו ומחצה לאחיו אף נגיד מחצה לו ומחצה לאחיו
Und [bei] Zadok selbst – woher haben wir es? Denn es wird gelehrt: Rabbi sagt: „Und es soll Aaron und seinen Söhnen gehören“ (Lev 24,9) – die Hälfte Aaron und die Hälfte seinen Söhnen.
וצדוק גופיה מנלן דתניא רבי אומר (ויקרא כד, ט) והיתה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו:
MISCHNA: „Er soll sich nicht viele Frauen nehmen“ (Dtn 17,17) – nur achtzehn. Rabbi Jehuda sagt: Er darf sich viele nehmen, vorausgesetzt, dass sie sein Herz nicht abwenden. Rabbi Schimon sagt: Selbst eine einzige, die sein Herz abwendet, darf er nicht heiraten. Wenn dem so ist, warum heißt es: „Er soll sich nicht viele Frauen nehmen“? Selbst [wenn sie] wie Abigajil [sind].
מתני׳ (דברים יז, יז) לא ירבה לו נשים אלא שמנה עשרה רבי יהודה אומר מרבה הוא לו ובלבד שלא יהו מסירות את לבו ר' שמעון אומר אפילו אחת ומסירה את לבו הרי זה לא ישאנה אם כן למה נאמר לא ירבה לו נשים דאפילו כאביגיל:
GEMARA: Heißt das, dass Rabbi Jehuda den Grund des Verses auslegt und Rabbi Schimon den Grund des Verses nicht auslegt? Wir haben doch das Umgekehrte von ihnen gehört!
גמ׳ למימרא דר' יהודה דריש טעמא דקרא ור"ש לא דריש טעמא דקרא והא איפכא שמעינן להו
Denn es wird gelehrt: Eine Witwe, ob sie arm oder reich ist, pfändet man nicht, denn es heißt: „Du sollst das Kleid einer Witwe nicht pfänden“ (Dtn 24,17) – Worte Rabbi Jehudas. Rabbi Schimon sagt: Eine reiche pfändet man, eine arme pfändet man nicht; und du bist verpflichtet, es ihr zurückzugeben, und du bringst sie bei ihren Nachbarinnen in schlechten Ruf.
דתניא אלמנה בין שהיא ענייה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה שנאמר (דברים כד, יז) לא תחבול בגד אלמנה דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר עשירה ממשכנין אותה ענייה אין ממשכנין אותה ואתה חייב להחזיר לה ואתה משיאה שם רע בשכנותיה
Und wir sagten: Was meint er? So meint er: Da du, wenn du sie pfändest, verpflichtet bist, es ihr zurückzugeben, bringst du sie bei ihren Nachbarinnen in schlechten Ruf. Offenbar legt Rabbi Jehuda den Grund des Verses nicht aus, und Rabbi Schimon legt den Grund des Verses aus.
ואמרינן מאי קאמר הכי קאמר מתוך שאתה ממשכנה אתה חייב להחזיר לה ואתה משיאה שם רע בשכנותיה אלמא ר' יהודה לא דריש טעמא דקרא ורבי שמעון דריש טעמא דקרא
Im Allgemeinen legt Rabbi Jehuda den Grund des Verses nicht aus; aber hier ist es anders, denn [der Vers] erklärt den Grund selbst: Was ist der Grund für „Er soll sich nicht viele Frauen nehmen“? Damit „sein Herz sich nicht abwende“ (Dtn 17,17).
בעלמא רבי יהודה לא דריש טעמא דקרא ושאני הכא דמפרש טעמא דקרא מה טעם לא ירבה לו נשים משום (דברים יז, יז) דלא יסור לבבו
Und Rabbi Schimon sagt dir: Nun, im Allgemeinen legen wir den Grund des Verses aus; wenn dem so ist, hätte der Vers schreiben sollen „Er soll sich nicht viele Frauen nehmen“ und schweigen, und ich hätte gesagt: Was ist der Grund für „er soll sich nicht viele nehmen“? Damit [sein Herz] sich nicht abwende. Wozu brauche ich „es soll sich nicht abwenden“? Selbst eine einzige, die sein Herz abwendet, darf er nicht heiraten. Wie also erfülle ich „er soll sich nicht viele nehmen“? Selbst [Frauen] wie Abigajil.
ור' שמעון אמר לך מכדי בעלמא דרשינן טעמא דקרא א"כ לכתוב קרא לא ירבה לו נשים ולישתוק ואנא אמינא מה טעם לא ירבה משום דלא יסור לא יסור למה לי אפילו אחת ומסירה את לבו הרי זו לא ישאנה אלא מה אני מקיים לא ירבה דאפילו כאביגיל
Diese achtzehn – woher haben wir sie? Denn es steht geschrieben: „Und es wurden David Söhne in Hebron geboren: Sein Erstgeborener war Amnon, von Ahinoam, der Jesreeliterin; sein zweiter Kilab, von Abigajil, der Frau Nabals, des Karmeliters; der dritte Absalom, der Sohn Maachas; der vierte Adonija, der Sohn Haggits; der fünfte Schefatja, der Sohn Abitals; der sechste Jitream, von Egla, der Frau Davids. Diese wurden David in Hebron geboren“ (2 Sam 3,2–5).
הני שמונה עשרה מנלן דכתיב (שמואל ב ג, ב) ויולדו לדוד בנים בחברון ויהי בכורו אמנון לאחינועם היזרעאלית ומשנהו כלאב לאביגיל אשת נבל הכרמלי והשלישי אבשלום בן מעכה והרביעי אדוניה בן חגית והחמישי שפטיה בן אביטל והששי יתרעם לעגלה אשת דוד אלה ילדו לדוד בחברון
Und der Prophet sagte zu ihm: „Und wenn das zu wenig ist, will ich dir noch so viel und so viel hinzufügen“ (2 Sam 12,8) – „so viel“: sechs, „und so viel“: sechs, das sind zusammen achtzehn.
וקאמר ליה נביא (שמואל ב יב, ח) אם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה כהנה שית וכהנה שית דהוו להו תמני סרי
Es wird auch so gelehrt: „Er soll sich nicht viele Frauen nehmen“ – mehr als vierundzwanzig. Nach dem, der das Waw auslegt, sind es achtundvierzig. Es wird auch so gelehrt: „Er soll sich nicht viele Frauen nehmen“ – mehr als achtundvierzig.
תניא נמי הכי לא ירבה לו נשים יותר מעשרים וארבע למאן דדריש וי"ו ארבעים ושמנה הוו תניא נמי הכי לא ירבה לו נשים יותר מארבעים ושמנה
Und unser Tanna – was ist sein Grund? Raw Kahana sagte: Er vergleicht das letzte „so viel“ mit dem ersten „so viel“: Wie das erste „so viel“ sechs, so auch das letzte „so viel“ sechs.
ותנא דידן מאי טעמיה אמר רב כהנא מקיש כהנה בתרא לכהנה קמא מה כהנה קמא שית אף כהנה בתרא שית
Aber da war doch [noch] Michal! Raw sagte: Egla – das ist Michal; und warum wurde sie Egla genannt? Weil sie ihm lieb war wie ein Kalb (egla). Und so heißt es: „Hättet ihr nicht mit meinem Kalb gepflügt usw.“ (Ri 14,18).
והא הואי מיכל אמר רב עגלה זו מיכל ולמה נקרא שמה עגלה שחביבה עליו כעגלה וכן הוא אומר (שופטים יד, יח) לולי חרשתם בעגלתי וגו'
Hatte denn Michal Kinder? Es steht doch geschrieben: „Und Michal, die Tochter Sauls, hatte kein Kind bis zum Tag ihres Todes“ (2 Sam 6,23)! Raw Chisda sagte: Bis zum Tag ihres Todes hatte sie keines, am Tag ihres Todes hatte sie eines.
ומי הוו למיכל בני והכתיב (שמואל ב ו, כג) ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה אמר רב חסדא עד יום מותה לא היה לה ביום מותה היה לה
Nun, wo zählt er die Söhne auf? In Hebron; die Begebenheit mit Michal aber war in Jerusalem, denn es steht geschrieben: „Und Michal, die Tochter Sauls, blickte durch das Fenster und sah den König David vor dem Ewigen springen und tanzen, und sie verachtete [ihn]“ (2 Sam 6,16), und Raw Jehuda – und manche sagen: Raw Josef – sagte: Michal empfing dafür ihre Strafe. Vielmehr sage: Bis zu jener Begebenheit hatte sie [Kinder], von da an hatte sie keine.
מכדי בנים היכא קא חשיב להו בחברון ואילו מעשה דמיכל בירושלים הוה דכתיב (שמואל ב ו, טז) ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה' ותבז ואמר רב יהודה ואיתימא רב יוסף שקלתה מיכל למיטרפסה אלא אימא עד אותו מעשה היה לה מכאן ואילך לא היה לה
Aber es steht doch geschrieben: „Und David nahm noch Nebenfrauen und Frauen in Jerusalem“ (2 Sam 5,13)! – Um die achtzehn voll zu machen. Was sind Frauen und was sind Nebenfrauen? Raw Jehuda sagte im Namen Raws: Frauen mit Ehevertrag und Antrauung, Nebenfrauen ohne Ehevertrag und ohne Antrauung.
והכתיב (שמואל ב ה, יג) ויקח דוד עוד פלגשים ונשים בירושלים למלויי שמונה עשר מאי נשים ומאי פלגשים אמר רב יהודה אמר רב נשים בכתובה ובקידושין פלגשים בלא כתובה ובלא קידושין
Raw Jehuda sagte im Namen Raws: Vierhundert Kinder hatte David, und sie alle waren Söhne von schönen [kriegsgefangenen] Frauen; sie ließen Haarlocken wachsen, saßen alle in goldenen Wagen und zogen an der Spitze der Truppen einher; und sie waren die Faustkämpfer des Hauses David.
אמר רב יהודה אמר רב ארבע מאות ילדים היו לו לדוד וכולן בני יפת תואר היו ומגדלי בלוריות היו וכולן יושבין בקרונות של זהב ומהלכין בראשי גייסות היו והם היו בעלי אגרופין של בית דוד
Und Raw Jehuda sagte im Namen Raws: Tamar war die Tochter einer schönen [kriegsgefangenen] Frau, denn es heißt: „Und nun rede doch (zu) dem König, denn er wird mich dir nicht verweigern“ (2 Sam 13,13). Und wenn es dir in den Sinn käme, sie sei die Tochter einer [rechtmäßigen] Ehe gewesen – wäre ihm denn seine Schwester erlaubt gewesen? Vielmehr schließe daraus: Sie war die Tochter einer schönen [kriegsgefangenen] Frau.
ואמר רב יהודה אמר רב תמר בת יפת תואר היתה שנאמר (שמואל ב יג, יג) ועתה דבר נא (על) המלך כי לא ימנעני ממך ואי ס"ד בת נישואין הואי אחתיה מי הוה שריא ליה אלא שמע מינה בת יפת תואר היתה
„Und Amnon hatte einen Freund, sein Name war Jonadab, der Sohn Schimas, des Bruders Davids, (und er war) ein weiser Mann usw.“ (2 Sam 13,3). Raw Jehuda sagte im Namen Raws: ein Mann, weise zum Bösen.
(שמואל ב יג, ג) ולאמנון רע ושמו יונדב בן שמעה אחי דוד (והיה) איש חכם וגו' אמר רב יהודה אמר רב איש חכם לרשעה
„Und er sagte: Warum bist du so abgemagert, Königssohn?“ (2 Sam 13,4) „Und Jonadab sagte zu ihm: Leg dich auf dein Lager und stell dich krank usw.“ (2 Sam 13,5) bis: „und sie soll vor meinen Augen die Krankenspeise bereiten“; „Und sie nahm die Pfanne und schüttete [es] vor ihm aus“ (2 Sam 13,9). Raw Jehuda sagte im Namen Raws: Dass sie ihm Arten von Gebratenem machte.
(שמואל ב יג, ד) ויאמר מדוע אתה ככה דל בן המלך ויאמר לו יונדב שכב על משכבך והתחל וגו' עד ועשתה לעיני את הבריה (שמואל ב יג, ט) ותקח המשרת ותצוק לפניו אמר רב יהודה אמר רב שעשתה לו מיני טיגון
„Und Amnon hasste sie mit sehr großem Hass“ (2 Sam 13,15). Was ist der Grund? Rabbi Jizchak sagte: Ein Haar verwickelte sich ihm und machte ihn zu einem mit verstümmeltem Glied. – Wenn [das Haar] sich ihm verwickelte, was hat sie [denn] getan? Vielmehr sage: Sie verwickelte ihm ein Haar und machte ihn zu einem mit verstümmeltem Glied.
(שמואל ב יג, טו) וישנאה אמנון שנאה גדולה מאוד מ"ט אמר ר' יצחק נימא נקשרה לו ועשאתו כרות שפכה וכי נקשרה לו איהי מאי עבדה אלא אימא קשרה לו נימא ועשאתו כרות שפכה
Ist das so? Rawa legte doch aus: Was [bedeutet] das, was geschrieben steht: „Und dein Name ging aus unter die Völker wegen deiner Schönheit“ (Ez 16,14)? Dass die Töchter Israels weder Achselhaar noch Schamhaar haben. – Bei Tamar ist es anders, denn sie war die Tochter einer schönen [kriegsgefangenen] Frau.
איני והא דרש רבא מאי דכתיב (יחזקאל טז, יד) ויצא לך שם בגוים ביפיך שאין להן לבנות ישראל לא שער בית השחי ולא בית הערוה שאני תמר דבת יפת תואר הואי
„Und Tamar nahm Asche auf ihr Haupt, und (das Gewand) mit den Streifen, das sie anhatte, zerriss sie“ (2 Sam 13,19). Man lehrte im Namen Rabbi Jehoschua ben Korchas: Einen großen Zaun errichtete Tamar in jener Stunde. Man sagte: Wenn [es] Königstöchtern so [ergeht], um wie viel mehr Töchtern gewöhnlicher Leute; wenn sittsamen so, um wie viel mehr zügellosen. Raw Jehuda sagte im Namen Raws: In jener Stunde verordnete man [Verbote]
(שמואל ב יג, יט) ותקח תמר אפר על ראשה (ואת כתונת) הפסים אשר עליה קרעה תנא משמיה דר' יהושע בן קרחה גדר גדול גדרה תמר באותה שעה אמרו לבנות מלכים כך לבנות הדיוטות על אחת כמה וכמה אם לצנועות כך לפרוצות על אחת כמה וכמה אמר רב יהודה אמר רב באותה שעה גזרו
Original: Sanhedrin 21a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.