Schäden der Wasseranlagen auf öffentlichem Gebiet aus“ usw. Reinigen ja, Graben nein.
קילקולי המים שברה"ר וכו': חטיטה אין חפירה לא
Moed Katan 5a מועד קטן
Aufbau der Debatte:Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rabbi Jaakow sagte im Namen Rabbi Jochanans: Das hat man nur gelehrt, wenn die Allgemeinheit sie nicht braucht; wenn aber die Allgemeinheit sie braucht, ist sogar Graben erlaubt.
אמר ר' יעקב אמר ר' יוחנן לא שנו אלא שאין רבים צריכין להם אבל רבים צריכין להם אפילו חפירה מותר
Und wenn die Allgemeinheit sie braucht, ist es etwa erlaubt? Es wird doch gelehrt: Man reinigt Zisternen, Gräben und Höhlen eines Einzelnen, und es versteht sich von selbst, die der Allgemeinheit; aber man gräbt keine Zisternen, Gräben und Höhlen der Allgemeinheit, und es versteht sich von selbst, die eines Einzelnen. Doch wohl, wenn die Allgemeinheit sie braucht?
וכי רבים צריכין להם מי שרי והתניא חוטטין בורות שיחין ומערות של יחיד ואין צריך לומר של רבים ואין חופרין בורות שיחין ומערות של רבים ואין צריך לומר של יחיד מאי לאו בשרבים צריכין להם
Nein, wenn die Allgemeinheit sie nicht braucht.
לא בשאין רבים צריכין להם
Entsprechend beim Einzelnen, wenn der Einzelne sie nicht braucht – ist [dann] das Reinigen etwa erlaubt? Es wird doch gelehrt: In Zisternen, Gräben und Höhlen eines Einzelnen sammelt man Wasser, aber man reinigt sie nicht und verstreicht nicht ihre Risse; die der Allgemeinheit reinigt man und verstreicht ihre Risse.
דכוותה גבי יחיד שאין יחיד צריך להם חטיטה מי שרי והתניא בורות שיחין ומערות של יחיד כונסין מים לתוכן אבל לא חוטטין ולא שפין את סדקיהן ושל רבים חוטטין אותן ושפין את סדקיהן
Wie aber dann? Wenn der Einzelne sie braucht; entsprechend bei der Allgemeinheit, wenn die Allgemeinheit sie braucht – ist [dann] das Graben etwa verboten? Es wird doch gelehrt: In Zisternen, Gräben und Höhlen eines Einzelnen sammelt man Wasser und reinigt sie, aber man verstreicht nicht ihre Risse, gräbt nicht in sie hinein und tüncht sie nicht mit Kalk; die der Allgemeinheit gräbt man und tüncht sie mit Kalk.
ואלא מאי בשיחיד צריך להם דכוותה גבי רבים בשרבים צריכין להם חפירה מי אסיר והתניא בורות שיחין ומערות של יחיד כונסין מים לתוכן וחוטטין אותן אבל לא שפין את סדקיהן ולא חוטטין לתוכן ולא סדין אותן בסיד ושל רבים חופרין אותן וסדין אותן בסיד
Vielmehr ist die erste [Baraita] schwierig. Erkläre sie so: Man reinigt Zisternen eines Einzelnen, wenn der Einzelne sie braucht, und es versteht sich von selbst bei denen der Allgemeinheit, wenn die Allgemeinheit sie braucht, dass sogar Graben erlaubt ist.
אלא קשיא הך קמייתא תריץ הכי חוטטין בורות של יחיד בשיחיד צריך להם ואין צריך לומר בשל רבים כשרבים צריכין להם דאפילו חפירה מותר
Und man gräbt keine Zisternen, Gräben und Höhlen der Allgemeinheit, wenn die Allgemeinheit sie nicht braucht, und es versteht sich von selbst bei denen eines Einzelnen, dass, wenn der Einzelne sie nicht braucht, sogar Reinigen verboten ist.
ואין חופרין בורות שיחין ומערות של רבים בשאין רבים צריכין להם ואין צריך לומר של יחיד דכי אין יחיד צריך להם אפילו חטיטה נמי אסור
Raw Aschi sagte: Auch aus der Mischna ist es genau zu entnehmen, denn sie lehrt: „Man erledigt alle Bedürfnisse der Allgemeinheit.“ „Alle“ – was soll das einschließen? Doch wohl das Graben?
אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני עושין כל צורכי רבים כל לאתויי מאי לאו לאתויי חפירה
Nein, es soll das einschließen, was gelehrt wird: Man geht hinaus, um die Wege von Dornen zu befreien, die Plätze und die Landstraßen auszubessern und die Tauchbäder zu messen; und in jedes Tauchbad, das nicht vierzig Sea [Wasser] enthält, leitet man vierzig Sea hinein.
לא לאתויי הא דתניא יוצאין לקווץ את הדרכים ולתקן את הרחובות ואת האסטרטאות ולמוד את המקואות וכל מקוה שאין בו ארבעים סאה מרגילין לתוכו ארבעים סאה
Und woher, dass, wenn sie nicht hinausgegangen sind und all dies getan haben, die Schrift ihnen alles Blut, das dort vergossen wird, anrechnet, als hätten sie es vergossen? Die Schrift sagt: „Und Blutschuld komme über dich“ (Dtn 19,10).
ומנין שאם לא יצאו ועשו כל אלו שכל דמים שנשפכו שם מעלה עליהם הכתוב כאילו הם שפכום ת"ל (דברים יט, י) והיה עליך דמים
Das lehrt [die Mischna] doch ausdrücklich: „Man bessert die Wege, die Plätze und die Wasserbecken aus“! „Und man erledigt alle Bedürfnisse der Allgemeinheit“ – was soll das einschließen? Doch wohl das Graben! Schließe daraus.
הא בהדיא קתני לה ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת המקואות ועושין כל צורכי רבים לאתויי מאי לאו לאתויי חפירה שמע מינה:
„Man kennzeichnet die Gräber.“ Rabbi Schimon ben Pasi sagte: Woher [gibt es] einen Hinweis auf die Kennzeichnung der Gräber aus der Tora? Die Schrift sagt: „Und sieht er das Gebein eines Menschen, so errichtet er daneben ein Zeichen“ (Ez 39,15).
מציינין את הקברות: אמר ר"ש בן פזי רמז לציון קברות מן התורה מנין תלמוד לומר (יחזקאל לט, טו) וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון
Rabina sagte zu Raw Aschi: Wer hat es denn gesagt, bevor Ezechiel kam? – Und nach deiner Begründung: Was Raw Chisda sagte: Diese Sache haben wir nicht aus der Tora Moses, unseres Lehrers, gelernt, aus den Worten Ezechiels, des Sohnes Busis, haben wir sie gelernt: „Kein Fremder, unbeschnitten am Herzen und unbeschnitten am Fleisch, soll in mein Heiligtum kommen (um mir zu dienen)“ (Ez 44,9) –
א"ל רבינא לרב אשי הא מקמי דליתי יחזקאל מאן אמר וליטעמיך הא דאמר רב חסדא דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו מדברי יחזקאל בן בוזי למדנו (יחזקאל מד, ט) כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבא אל מקדשי (לשרתני)
wer hat es gesagt, bevor Ezechiel kam? Vielmehr war es als Überlieferung bekannt, und Ezechiel kam und stützte es auf einen Vers. Hier auch: Es war als Überlieferung bekannt, und Ezechiel kam und stützte es auf einen Vers.
מקמי דליתי יחזקאל מאן אמר אלא גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא הכא נמי גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא
Rabbi Abbahu sagte: Von hier: „Und ‚Unrein, unrein!‘ soll er rufen“ (Lev 13,45) – die Unreinheit ruft ihm zu und sagt zu ihm: Halte dich fern! Und so sagte [auch] Rabbi Usiel, der Enkel Rabbi Usiels des Großen: Die Unreinheit ruft ihm zu und sagt zu ihm: Halte dich fern!
רבי אבהו אמר מהכא (ויקרא יג, מה) וטמא טמא יקרא טומאה קוראה לו ואומרת לו פרוש וכן אמר רבי עוזיאל בר בריה דרבי עוזיאל רבה טומאה קוראה לו ואומרת לו פרוש
Kommt dieser [Vers] denn dafür? Den braucht man doch für das, was gelehrt wird: „Und ‚Unrein, unrein!‘ soll er rufen“ – er muss sein Leid der Allgemeinheit kundtun, und die Allgemeinheit bittet für ihn um Erbarmen.
והאי להכי הוא דאתא ההוא מיבעי ליה לכדתניא וטמא טמא יקרא צריך להודיע צערו לרבים ורבים מבקשין עליו רחמים
Wenn dem so wäre, sollte geschrieben stehen: „Und ‚Unrein!‘ soll er rufen“. Was [heißt] „Unrein, unrein“? Entnimm daraus zweierlei.
א"כ ליכתוב וטמא יקרא מאי וטמא טמא שמעת מינה תרתי
Abaje sagte: Von hier: „Und vor einen Blinden sollst du kein Hindernis legen“ (Lev 19,14). Raw Papa sagte: „Und er spricht: Bahnt, bahnt, räumt den Weg“ (Jes 57,14).
אביי אמר מהכא (ויקרא יט, יד) ולפני עור לא תתן מכשול רב פפא אמר (ישעיהו נז, יד) ואמר סלו סלו פנו דרך
Raw Chinena sagte: „Hebt das Hindernis aus dem Weg meines Volkes“ (Jes 57,14). Rabbi Jehoschua, der Sohn Raw Idis, sagte: „Und tu ihnen den Weg kund, (auf dem) sie gehen sollen“ (Ex 18,20).
רב חיננא אמר הרימו מכשול מדרך עמי ר' יהושע בריה דרב אידי אמר (שמות יח, כ) והודעת להם את הדרך (אשר) ילכו בה
Mar Sutra sagte: „Und haltet die Kinder Israel fern von ihrer Unreinheit“ (Lev 15,31). Raw Aschi sagte: „Und ihr sollt meine Hut wahren“ (Lev 18,30) – macht eine Hut für meine Hut.
מר זוטרא אמר (ויקרא טו, לא) והזרתם את בני ישראל מטומאתם רב אשי אמר (ויקרא יח, ל) ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי
Rabina sagte: „Und wer den Weg bereitet, den lasse ich das Heil Gottes sehen“ (Ps 50,23).
רבינא אמר (תהלים נ, כג) ושם דרך אראנו בישע אלהים
Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Jeder, der seine Wege abwägt, wird gewürdigt, das Heil des Heiligen, gelobt sei Er, zu sehen, denn es heißt: „Und wer den Weg bereitet“ – lies nicht „wesam“ [und wer bereitet], sondern „wescham“ [und wer abwägt] den Weg – „den lasse ich das Heil Gottes sehen“ (Ps 50,23).
אריב"ל כל השם אורחותיו זוכה ורואה בישועתו של הקדוש ברוך הוא שנאמר ושם דרך אל תקרי ושם אלא ושם דרך אראנו בישע אלהים
Rabbi Jannai hatte einen Schüler, der ihm jeden Tag Einwände machte; am Schabbat des Festes machte er ihm keine Einwände.
רבי ינאי הוה ליה ההוא תלמידא דכל יומא הוה מקשי ליה בשבתא דריגלא לא הוה מקשי ליה
Original: Moed Katan 5a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.