Hier [geht es] um unsere Schriftzeichen, dort um ihre Schriftzeichen.
כאן בגופן שלנו כאן בגופן שלהן
Megilla 9a מגילה
Aufbau der Debatte:Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Abaje sagte zu ihm: Wie hast du jene [Baraita] erklärt? Um ihre Schriftzeichen? Wozu dann gerade „Bibeltext, den man in Übersetzung geschrieben hat, und Übersetzung, die man als Bibeltext geschrieben hat“? Sogar Bibeltext, den man als Bibeltext geschrieben hat, und Übersetzung, die man als Übersetzung geschrieben hat, ebenfalls, denn es wird doch gelehrt: „bis man es in assyrischer Schrift auf Pergament mit Tinte schreibt“!
אמר ליה אביי במאי אוקימתא לההיא בגופן שלהן מאי איריא מקרא שכתבו תרגום ותרגום שכתבו מקרא אפילו מקרא שכתבו מקרא ותרגום שכתבו תרגום נמי דהא קתני עד שיכתבנו אשורית על הספר בדיו
Vielmehr ist es kein Widerspruch: Dieses [sagen] die Rabbanan, jenes Rabban Schimon ben Gamliel.
אלא לא קשיא הא רבנן הא רשב"ג
Wenn Rabban Schimon ben Gamliel – es gibt doch [bei ihm] Griechisch! Vielmehr ist es kein Widerspruch: Hier [geht es] um Bücher, dort um Tefillin und Mesusot.
אי רשב"ג הא איכא יונית אלא לא קשיא כאן בספרים כאן בתפלין ומזוזות
Tefillin und Mesusot – was ist der Grund? Weil bei ihnen geschrieben steht: „und sie sollen sein“ (Dtn 6,6) – in ihrem [ursprünglichen] Sein sollen sie sein. [Aber] was gibt es dort [an] Übersetzung, die man als Bibeltext geschrieben hat? Gut, in der Tora gibt es „Jegar Sahaduta“ (Gen 31,47); was aber gibt es hier an Übersetzung?
תפלין ומזוזות מ"ט משום דכתיב בהו (דברים ו, ו) והיו בהוייתן יהו מאי תרגום שכתבו מקרא איכא בשלמא תורה איכא (בראשית לא, מז) יגר שהדותא אלא הכא מאי תרגום איכא
Vielmehr ist es kein Widerspruch: Hier [geht es] um die Megilla, dort um [andere] Bücher. Die Megilla – was ist der Grund? Weil bei ihr geschrieben steht: „nach ihrer Schrift und nach ihrer Sprache“. Was gibt es [dort an] Übersetzung, die man als Bibeltext geschrieben hat?
אלא לא קשיא כאן במגילה כאן בספרים מגילה מ"ט דכתיב בה ככתבם וכלשונם מאי תרגום שכתבו מקרא איכא
Raw Papa sagte: „Und der Erlass [pitgam] des Königs wird gehört werden“ (Est 1,20). Raw Nachman bar Jizchak sagte: „Und alle Frauen werden ihren Männern Ehre [jekar] erweisen“ (Est 1,20).
אמר רב פפא (אסתר א, כ) ונשמע פתגם המלך רב נחמן בר יצחק אמר (אסתר א, כ) וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן
Raw Aschi sagte: Wenn jene [Baraita] gelehrt wurde, [dann] in Bezug auf die übrigen Bücher, und es ist Rabbi Jehuda, denn es wird gelehrt: Tefillin und Mesusot werden nur in assyrischer Schrift geschrieben, und unsere Meister erlaubten Griechisch.
רב אשי אמר כי תניא ההיא בשאר ספרים ורבי יהודה היא דתניא תפלין ומזוזות אין נכתבין אלא אשורית ורבותינו התירו יונית
Es steht doch geschrieben: „und sie sollen sein“! Vielmehr sag: Bücher werden in jeder Sprache geschrieben, und unsere Meister erlaubten Griechisch. „Erlaubten“? Daraus folgt, dass der erste Tanna es verbietet!
והכתיב והיו אלא אימא ספרים נכתבים בכל לשון ורבותינו התירו יונית התירו מכלל דתנא קמא אסר
Vielmehr sag: Unsere Meister erlaubten nur, dass man sie griechisch schreibt. Und es wird gelehrt: Rabbi Jehuda sagte: Auch als unsere Meister Griechisch erlaubten, erlaubten sie es nur für eine Torarolle,
אלא אימא רבותינו לא התירו שיכתבו אלא יונית ותניא א"ר יהודה אף כשהתירו רבותינו יונית לא התירו אלא בספר תורה
und zwar wegen der Begebenheit mit König Ptolemäus. Denn es wird gelehrt: Es geschah mit König Ptolemäus, dass er zweiundsiebzig Älteste versammelte und sie in zweiundsiebzig Häuser brachte, ohne ihnen zu enthüllen, wozu er sie versammelt hatte. Und er ging zu jedem einzelnen hinein und sagte zu ihnen: Schreibt mir die Tora Moses, eures Lehrers, auf! Der Heilige, gelobt sei Er, gab jedem einzelnen Rat ins Herz, und sie stimmten alle in einer Meinung überein.
ומשום מעשה דתלמי המלך דתניא מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים והכניסן בשבעים ושנים בתים ולא גילה להם על מה כינסן ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם כתבו לי תורת משה רבכם נתן הקב"ה בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולן לדעת אחת
Und sie schrieben ihm: „Gott schuf im Anfang“ (Gen 1,1); „Ich will einen Menschen machen in Bild und Gestalt“ (Gen 1,26);
וכתבו לו אלהים ברא בראשית (בראשית א, א) אעשה אדם בצלם ובדמות (בראשית א, כו)
„Und er vollendete am sechsten Tag und ruhte am siebten Tag“ (Gen 2,2); „Männlich und weiblich schuf er ihn“ (Gen 5,2) – und sie schrieben nicht „schuf er sie“;
ויכל ביום הששי וישבות ביום השביעי (בראשית ב, ב) זכר ונקבה בראו (בראשית ה, ב) ולא כתבו בראם
„Wohlan, ich will hinabsteigen und dort ihre Sprache verwirren“ (Gen 11,7); „Und Sara lachte unter ihren Verwandten“ (Gen 18,12);
הבה ארדה ואבלה שם שפתם (בראשית יא, ז) ותצחק שרה בקרוביה (בראשית יח, יב)
„Denn in ihrem Zorn erschlugen sie einen Stier, und in ihrem Mutwillen rissen sie eine Krippe aus“ (Gen 49,6); „Und Mose nahm seine Frau und seine Söhne und ließ sie auf einem Menschenträger reiten“ (Ex 4,20);
כי באפם הרגו שור וברצונם עקרו אבוס (בראשית מט, ו) ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושא בני אדם (שמות ד, כ)
„Und der Aufenthalt der Kinder Israel, die in Ägypten und in den übrigen Ländern wohnten, war vierhundert Jahre“ (Ex 12,40); „Und er sandte die Vornehmen der Kinder Israel“ (Ex 24,5); „Und gegen die Vornehmen der Kinder Israel streckte er seine Hand nicht aus“ (Ex 24,11);
ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ובשאר ארצות ארבע מאות שנה (שמות יב, מ) וישלח את זאטוטי בני ישראל (שמות כד, ה) ואל זאטוטי בני ישראל לא שלח ידו (שמות כד, יא)
Original: Megillah 9a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.