Die [Frau, die] einen Tag gegen einen Tag wartet, beweist es: Sie verunreinigt Lager und Sitz und bedarf nicht des Zählens von sieben [Tagen].
שומרת יום כנגד יום תוכיח שמטמאה משכב ומושב ואינה טעונה ספירת שבעה
Megilla 8b מגילה
Aufbau der Debatte:Mischna 2Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
So wundere auch du dich nicht über diesen, dass er, obwohl er Lager und Sitz verunreinigt, nicht des Zählens von sieben [Tagen] bedürfe. Daher heißt es: „von seinem Fluss, und er soll zählen“ – [schon bei] einem Teil seines Flusses soll er zählen; das lehrt über einen Flussbehafteten mit zwei Wahrnehmungen, dass er des Zählens von sieben [Tagen] bedarf.
ואף אתה אל תתמה על זה שאע"פ שמטמא משכב ומושב לא יהא טעון ספירת שבעה תלמוד לומר מזובו וספר מקצת זובו וספר לימד על זב בעל שתי ראיות שטעון ספירת שבעה
Raw Papa sagte zu Abaje: Was ist der Unterschied, dass man aus diesem „von seinem Fluss“ den Flussbehafteten mit zwei Wahrnehmungen einschließt, und aus jenem „wegen seines Flusses“ den Flussbehafteten mit zwei Wahrnehmungen ausschließt?
אמר ליה רב פפא לאביי מאי שנא האי מזובו דמרבי ביה זב בעל שתי ראיות ומאי שנא האי מזובו דממעט ביה זב בעל שתי ראיות
Er sagte zu ihm: Wenn du meinst, dieses komme zum Ausschließen, so sollte der Vers darüber schweigen; und wolltest du sagen, es ergäbe sich [sonst] aus einem Schluss – die [Frau, die] einen Tag gegen einen Tag wartet, beweist [das Gegenteil].
אמר ליה אי סלקא דעתך האי למעוטי הוא דאתא לישתוק קרא מיניה וכי תימא אתיא מדינא שומרת יום כנגד יום תוכיח
Und wolltest du sagen, man brauche es für: „von seinem Fluss“, aber nicht von seinem Aussatz – wenn dem so wäre, sollte der Vers schreiben „Und wenn der Flussbehaftete rein wird“ und „von seinem Fluss“ weglassen. Wozu brauche ich es? Das lehrt über einen Flussbehafteten mit zwei Wahrnehmungen, dass er des Zählens von sieben [Tagen] bedarf.
וכי תימא האי מיבעי ליה מזובו ולא מנגעו א"כ ליכתוב קרא וכי יטהר הזב ולישתוק מזובו למה לי לימד על זב בעל שתי ראיות שטעון ספירת שבעה:
MISCHNA: Zwischen einem eingeschlossenen Aussätzigen und einem endgültig [für unrein] erklärten Aussätzigen gibt es keinen Unterschied außer dem Wachsenlassen [des Haares] und dem Zerreißen [der Kleider].
מתני׳ אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה
Zwischen einem, der nach der Einschließung für rein erklärt wurde, und einem, der nach der endgültigen Erklärung für rein erklärt wurde, gibt es keinen Unterschied außer dem Scheren und den Vögeln.
אין בין טהור מתוך הסגר לטהור מתוך החלט אלא תגלחת וצפרים:
GEMARA: Folglich sind hinsichtlich der Wegschickung [aus dem Lager] [und der Unreinheit] beide gleich.
גמ׳ הא לענין שילוח [וטומאה] זה וזה שוין
Woher diese Dinge? Denn Raw Schmuel bar Jizchak lehrte vor Raw Huna: „so erkläre ihn der Kohen für rein, es ist ein Ausschlag, und er wasche seine Kleider und ist rein“ (Lev 13,6) – rein von dem Wachsenlassen und dem Zerreißen von vorher.
מנהני מילי דתני רב שמואל בר יצחק קמיה דרב הונא (ויקרא יג, ו) וטהרו הכהן מספחת היא וכבס בגדיו וטהר טהור מפריעה ופרימה דמעיקרא
Rawa sagte zu ihm: Demnach, beim Flussbehafteten, bei dem geschrieben steht: „und er wasche seine Kleider und ist rein“ (Lev 15,13) – was gibt es dort, [wovon er] von vorher [rein werden sollte]?
א"ל רבא אלא מעתה גבי זב דכתיב (ויקרא טו, יג) וכבס בגדיו וטהר התם מאי וטהר מעיקרא איכא
Vielmehr: Er ist jetzt rein davon, ein Tongefäß durch Bewegen zu verunreinigen; auch wenn er wieder [einen Ausfluss] wahrnimmt, verunreinigt er nicht rückwirkend.
אלא טהור השתא מלטמא כלי חרס בהיסט אע"ג דהדר חזי לא מטמא למפרע
So auch hier: rein [jetzt davon, durch Hineinkommen rückwirkend zu verunreinigen].
ה"נ טהור [השתא מלטמא בביאה למפרע]
Vielmehr sagte Rawa: Von hier: „Und der Aussätzige, an dem die Plage ist“ (Lev 13,45) – einer, dessen Aussatz von seinem Körper abhängt; ausgenommen ist dieser, dessen Aussatz nicht von seinem Körper abhängt, sondern von den Tagen.
אלא אמר רבא מהכא (ויקרא יג, מה) והצרוע אשר בו הנגע מי שצרעתו תלויה בגופו יצא זה שאין צרעתו תלויה בגופו אלא בימים
Abaje sagte zu ihm: Demnach [heißt es]: „Alle Tage, da die Plage an ihm ist, bleibt er unrein“ (Lev 13,46) – einer, dessen Aussatz von seinem Körper abhängt, bedarf der Wegschickung, und einer, dessen Aussatz nicht von seinem Körper abhängt, bedarf nicht der Wegschickung!
אמר ליה אביי אלא מעתה (ויקרא יג, מו) כל ימי אשר הנגע בו יטמא מי שצרעתו תלויה בגופו הוא דטעון שילוח ושאין צרעתו תלויה בגופו אין טעון שילוח
Und wolltest du sagen, so sei es auch – es wird doch gelehrt: Zwischen einem eingeschlossenen Aussätzigen und einem endgültig erklärten Aussätzigen gibt es keinen Unterschied außer dem Wachsenlassen und dem Zerreißen; folglich sind hinsichtlich der Wegschickung und des Verunreinigens durch Hineinkommen beide gleich!
וכי תימא הכי נמי והא קתני אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה הא לענין שילוח ולטמויי בביאה זה וזה שוין
Er sagte zu ihm: „Tage“, „alle Tage“ – um den eingeschlossenen Aussätzigen in die Wegschickung einzuschließen.
א"ל ימי כל ימי לרבות מצורע מוסגר לשילוח
Wenn dem so ist, was ist der Grund, dass [er] das Scheren und die Vögel nicht [benötigt], wie gelehrt wird: Zwischen einem, der nach der Einschließung für rein erklärt wurde, und einem, der nach der endgültigen Erklärung für rein erklärt wurde, gibt es keinen Unterschied außer dem Scheren und den Vögeln?
אי הכי תגלחת וצפרים מ"ט לא דקתני אין בין טהור מתוך הסגר לטהור מתוך החלט אלא תגלחת וצפרים
Abaje sagte: Der Vers sagt: „Und der Kohen gehe hinaus vor das Lager, und siehe, die Plage des Aussatzes ist geheilt“ (Lev 14,3) – einer, dessen Aussatz von Heilung abhängt; ausgenommen ist dieser, dessen Aussatz nicht von Heilung abhängt, sondern von den Tagen.
אמר אביי אמר קרא (ויקרא יד, ג) ויצא הכהן אל מחוץ למחנה והנה נרפא נגע הצרעת מי שצרעתו תלויה ברפואות יצא זה שאין צרעתו תלויה ברפואות אלא בימים:
MISCHNA: Zwischen [heiligen] Büchern und Tefillin und Mesusot gibt es keinen Unterschied außer dem, dass die Bücher in jeder Sprache geschrieben werden dürfen, Tefillin und Mesusot aber nur in assyrischer Schrift geschrieben werden.
מתני׳ אין בין ספרים לתפלין ומזוזות אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ותפלין ומזוזות אינן נכתבות אלא אשורית
Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Auch bei den Büchern hat man nur erlaubt, dass sie griechisch geschrieben werden.
רשב"ג אומר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית:
GEMARA: Folglich sind hinsichtlich des Nähens mit Sehnen und des Verunreinigens der Hände beide gleich.
גמ׳ הא לתופרן בגידין ולטמא את הידים זה וזה שוין:
„Und die Bücher werden in jeder Sprache geschrieben“ usw. Dagegen wirft man ein: Bibeltext, den man in Übersetzung geschrieben hat, und Übersetzung, die man als Bibeltext geschrieben hat, und althebräische Schrift verunreinigen die Hände nicht, bis man es in assyrischer Schrift auf Pergament und mit Tinte schreibt.
וספרים נכתבין בכל לשון וכו': ורמינהו מקרא שכתבו תרגום ותרגום שכתבו מקרא וכתב עברי אינו מטמא את הידים עד שיכתבנו בכתב אשורית על הספר ובדיו
Rawa sagte: Das ist kein Widerspruch:
אמר רבא לא קשיא
Original: Megillah 8b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.