So meint er: Was von denen kommt, die wiederkäuen und gespaltene Hufe haben, sollst du nicht essen. Darum heißt es: „das Kamel … unrein ist es“ (Lev 11,4): Es ist unrein, aber ein unreines, das von einem reinen geboren wurde, ist nicht unrein, sondern rein.
הכי קאמר דבר הבא ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה לא תיכול ת"ל (ויקרא יא ד) גמל טמא הוא הוא טמא ואין טמא הנולד מן הטהור טמא אלא טהור
Rabbi Schimon sagt: „Kamel“ (Lev 11,4), „Kamel“ (Dtn 14,7) – zweimal: das eine ein Kamel, das von einer Kamelstute geboren wurde, und das andere ein Kamel, das von einer Kuh geboren wurde.
רבי שמעון אומר גמל (ויקרא יא ד) גמל (דברים יד ז) שני פעמים אחד גמל הנולד מן הגמלה ואחד גמל הנולד מן הפרה
Und die Rabbanan – was machen sie mit diesem „Kamel … Kamel“? Eines, um es selbst zu verbieten, und eines, um seine Milch zu verbieten. Und Rabbi Schimon – woher hat er das Verbot seiner Milch? Er leitet es aus „et ha-gamal“ ab. Und die Rabbanan legen „et“ nicht aus.
ורבנן האי גמל גמל מאי עבדי ליה חד לאסור עצמו וחד לאסור חלבו ור' שמעון לאסור חלבו מנא ליה נפקא ליה מאת הגמל ורבנן אתים לא דרשי
Wie gelehrt wird: Schimon ha-Amsoni legte jedes „et“ in der Tora aus. Als er zu „[et] den Ewigen, deinen Gott, sollst du fürchten“ (Dtn 6,13) kam, ließ er davon ab. Seine Schüler sagten zu ihm: Meister, alle „et“, die du ausgelegt hast – was wird aus ihnen? Er sagte zu ihnen: Wie ich Lohn für das Auslegen empfangen habe, so empfange ich Lohn für das Ablassen.
כדתניא שמעון העמסוני היה דורש כל את ואת שבתורה כיון שהגיע (דברים ו יג) לאת ה' אלהיך תירא פירש אמרו לו תלמידיו ר' כל אתין שדרשת מה תהא עליהם אמר להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה
Raw Acha, der Sohn Rawas, sagte zu Raw Aschi: Demnach ist der Grund der Rabbanan „Kamel … Kamel“ und der des Rabbi Schimon „et ha-gamal“; wäre es nicht so, hätte ich gesagt, die Milch eines unreinen Tieres sei erlaubt?
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה טעמא דרבנן מגמל גמל ור' שמעון מאת הגמל הא לאו הכי הוה אמינא חלב דבהמה טמאה שרי
Es war nötig. Man hätte denken können: Da es auch beim reinen Tier eine Neuerung ist – denn der Meister sagte: Das Blut wird trüb und wird zu Milch –, und da es eine Neuerung ist, soll es auch beim unreinen Tier erlaubt sein. Das lässt er uns hören.
איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל דבהמה טהורה נמי חידוש הוא דאמר מר דם נעכר ונעשה חלב וכיון דחידוש הוא בבהמה טמאה נמי לישתרי קמ"ל
Das ist recht für den, der sagt: Das Blut wird trüb und wird zu Milch; aber für den, der sagt: Ihre Glieder lösen sich [bei der Geburt], und ihre Lebenskraft kehrt erst nach vierundzwanzig Monaten zu ihr zurück – was ist da zu sagen?
הניחא למאן דאמר דם נעכר ונעשה חלב אלא למאן דאמר איבריה מתפרקין הימנה ואין נפשה חוזרת עליה עד עשרים וארבעה חדש מאי איכא למימר
Es war nötig. Man hätte denken können: Da es sonst nichts gibt, was von einem Lebenden kommt und das der Allbarmherzige erlaubt hätte, und diese Milch gleicht einem Glied vom Lebenden und ist doch erlaubt, soll sie daher sogar beim unreinen Tier erlaubt sein. Das lässt er uns hören.
איצטריך סד"א הואיל וליכא מידי דאתי מחי ושרייה רחמנא והאי חלב כי אבר מן החי הוא ושרי והילכך אפי' בבהמה טמאה לישתרי קמ"ל
Und die Milch eines reinen Tieres – woher wissen wir, dass sie erlaubt ist? Wollte man sagen: Da der Allbarmherzige Fleisch mit Milch verboten hat, ist sie für sich allein erlaubt – aber sage doch: Milch allein ist zum Essen verboten und zur Nutznießung erlaubt, Fleisch mit Milch ist auch zur Nutznießung verboten!
וחלב דבהמה טהורה מנלן דשרי אילימא מדאסר רחמנא בשר בחלב הא לחודיה שרי ואימא חלב לחודיה אסור באכילה ומותר בהנאה בשר בחלב בהנאה נמי אסור
Vielmehr: Da der Allbarmherzige bei untauglich gewordenen Geheiligten offenbart hat: „Du sollst schlachten“ (Dtn 12,15) – nicht scheren; „Fleisch“ – nicht Milch, [folgt]: Die von Profanem ist erlaubt.
אלא מדגלי רחמנא דבפסולי המוקדשין (דברים יב טו) תזבח ולא גיזה בשר ולא חלב הא דחולין שרי
Und wenn du willst, sage: von hier: „ein Land, das von Milch und Honig fließt“ (Ex 3,8) – wäre sie nicht erlaubt, würde uns der Vers nicht mit etwas rühmen, das nicht tauglich ist. Und wenn du willst, sage: von hier: „Geht, kauft und esst, und geht, kauft ohne Geld und ohne Preis Wein und Milch“ (Jes 55,1).
ואיבעית אימא מהכא (שמות ג, ח) ארץ זבת חלב ודבש ואי לא דשרי משתבח לן קרא במידי דלא חזי ואב"א מהכא (ישעיהו נה, א) לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב
Die Rabbanan lehrten: Ein Mutterschaf, das eine Art Ziege geworfen hat, und eine Ziege, die eine Art Schaf geworfen hat – es ist von der Erstgeburt befreit; hat es einige Merkmale, ist es pflichtig. Rabbi Schimon sagt: Erst wenn sein Kopf und der größere Teil [seines Körpers] seiner Mutter gleichen.
ת"ר רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל פטורה מן הבכורה ואם יש בו מקצת סימנים חייבת ר' שמעון אומר עד שיהא ראשו ורובו דומה לאמו
Hinsichtlich der Erstgeburt steht geschrieben: „Doch das Erstgeborene eines Rindes“ (Num 18,17) – erst wenn es selbst ein Rind ist und sein Erstgeborenes ein Rind; aber zum Essen [gilt]: Ein Kamel ist es, das der Allbarmherzige verboten hat, aber
לענין בכורה כתיב (במדבר יח, יז) אך בכור שור עד שיהא הוא שור ובכורו שור אבל לאכילה גמל הוא דאמר רחמנא דאסיר הא
Original: Bekhorot 6b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.