Sie hatte zehn Löcher, jedes einzelne brachte zehn Arten von Klängen hervor; folglich brachte sie insgesamt hundert Arten von Klängen hervor. In einer Baraita wird gelehrt: Sie war eine Elle [lang] und eine Elle hoch, und ein Stiel ragte aus ihr heraus, und sie hatte zehn Löcher, jedes brachte hundert Arten von Klängen hervor; folglich brachte sie insgesamt tausend Arten von Klängen hervor. Raw Nachman bar Jizchak sagte: Und dein Merkzeichen: Die Baraita übertreibt.
עשרה נקבים היו בה כל אחד ואחד מוציא עשרה מיני זמר נמצאת כולה מוציאה מאה מיני זמר במתניתא תנא היא אמה וגבוה אמה וקתא יוצא הימנה ועשרה נקבים היו בה כל אחד מוציא מאה מיני זמר נמצאת כולה מוציאה אלף מיני זמר אמר רב נחמן בר יצחק וסימניך מתניתא גוזמא:
„Und es waren Sklaven der Kohanim usw.“: Sollen wir sagen, sie sind über Folgendes verschiedener Meinung: Wer sagt, es waren Sklaven, ist der Ansicht, das Wesentliche des Gesangs liegt im Mund, und das Instrument dient nur dazu, den Klang zu versüßen; und wer sagt, es waren Leviten, ist der Ansicht, das Wesentliche des Gesangs liegt im Instrument?
ועבדי כהנים היו כו': לימא בהא קמיפלגי דמ"ד עבדים היו קסבר עיקר שירה בפה וכלי לבסומי קלא הוא דעבידא ומ"ד לוים היו קסבר עיקר שירה בכלי
Und meinst du das? Was ist [dann] die Ansicht Rabbi Joses? Wenn er der Ansicht ist, das Wesentliche des Gesangs liegt im Mund, genügen Sklaven; wenn er der Ansicht ist, das Wesentliche des Gesangs liegt im Instrument, brauchen wir Leviten!
ותסברא רבי יוסי מאי קסבר אי קסבר עיקר שירה בפה עבדים סגיא אי קסבר עיקר שירה בכלי לוים בעינן
Tatsächlich ist er der Ansicht, das Wesentliche des Gesangs liegt im Mund; und hier sind sie darüber verschiedener Meinung, ob man vom Podium aus auf die Abstammung und auf die Zehnten schließt.
לעולם קסבר עיקר שירה בפה והכא במעלין מדוכן ליוחסין ולמעשרות קמיפלגי
Wer sagt, es waren Sklaven, ist der Ansicht, man schließt vom Podium aus weder auf die Abstammung noch auf die Zehnten. Wer sagt, es waren Leviten, ist der Ansicht, man schließt vom Podium aus sowohl auf die Abstammung als auch auf die Zehnten. Und wer sagt, es waren Israeliten, ist der Ansicht, man schließt vom Podium aus auf die Abstammung, aber nicht auf die Zehnten.
מ"ד עבדים היו קסבר אין מעלין מדוכן לא ליוחסין ולא למעשרות מ"ד לוים היו קסבר מעלין מדוכן בין ליוחסין בין למעשרות ולמ"ד ישראלים היו קסבר מעלין מדוכן ליוחסין ולא למעשרות:
Was ist der Grund Rabbi Meirs? Denn der Vers sagt: „Und ich habe die Leviten Aaron und seinen Söhnen gegeben aus der Mitte der Kinder Israels … und um Sühne zu erwirken für die Kinder Israels“ (Num 8,19). Wie die Sühne unerlässlich ist, so ist auch der Gesang unerlässlich.
מ"ט דר' מאיר דאמר קרא (במדבר ח, יט) ואתנה את הלוים נתונים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל ולכפר על בני ישראל מה כפרה מעכבת אף שירה מעכבת
Und die Rabbanan? Jenes ist für das andere, [was]Rabbi Elasar[sagte]; denn Rabbi Elasar sagte: Wie die Sühne am Tag [geschieht], so auch der Gesang am Tag.
ורבנן ההוא לאידך דר' אלעזר דאמר ר"א מה כפרה ביום אף שירה ביום:
Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Woher [stammt] das Wesentliche des Gesangs aus der Tora? Denn es heißt: „Und er soll Dienst tun im Namen des Ewigen, seines Gottes“ (Dtn 18,7). Welcher Dienst geschieht mit dem Namen? Sage: Das ist der Gesang.
אמר רב יהודה אמר שמואל מנין לעיקר שירה מן התורה שנאמר (דברים יח, ז) ושרת בשם ה' אלהיו איזהו שירות שבשם הוי אומר זה שירה
Sage doch: das Erheben der Hände [Priestersegen]! – Da geschrieben steht: „ihm zu dienen und in seinem Namen zu segnen“ (Dtn 10,8), folgt daraus, dass der Priestersegen kein Dienst ist.
ואימא נשיאות כפים מדכתיב (דברים י, ח) לשרתו ולברך בשמו מכלל דברכת כהנים לאו שירות היא
Raw Mattana sagte: Von hier: „Dafür, dass du dem Ewigen, deinem Gott, nicht gedient hast in Freude und mit gutem Herzen“ (Dtn 28,47). Welcher Dienst geschieht in Freude und mit gutem Herzen? Sage: Das ist der Gesang. – Sage doch: Worte der Tora, denn es steht geschrieben: „Die Befehle des Ewigen sind gerade, sie erfreuen das Herz“ (Ps 19,9)! – „Sie erfreuen das Herz“ werden sie genannt; „gut“ werden sie nicht genannt.
רב מתנה אמר מהכא (דברים כח, מז) תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב הוי אומר זה שירה ואימא דברי תורה דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב משמחי לב איקרי טוב לא איקרי
Sage doch: die Erstlingsfrüchte, denn es steht geschrieben: „Und du sollst dich freuen über all das Gute“ (Dtn 26,11)! – „Gut“ werden sie genannt, „gutes Herz“ werden sie nicht genannt.
ואימא בכורים דכתיב (דברים כו, יא) ושמחת בכל הטוב טוב איקרי טוב לבב לא איקרי
Ist das so? Rabbi Schmuel bar Nachmani sagte doch im Namen Rabbi Jonatans: Woher, dass man das Lied nur beim Wein sagt? Denn es heißt: „Da sagte der Weinstock zu ihnen: Soll ich meinen Most aufgeben, der Gott und Menschen erfreut?“ (Ri 9,13). Wenn er Menschen erfreut – womit erfreut er Gott? Von hier, dass man das Lied nur beim Wein sagt.
איני והא א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מנין שאין אומרים שירה אלא על היין שנאמר (שופטים ט, יג) ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים אם אנשים משמח אלהים במה משמח מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין
Du findest es, wie Rabbi Jose lehrte: Frucht bringst du, aber du bringst keine Getränke. Hat er Trauben gebracht und sie gekeltert – woher [ist es tauglich]? Die Schrift sagt: „du sollst bringen“.
משכחת לה כדתני ר' יוסי פרי אתה מביא ואי אתה מביא משקין הביא ענבים ודרכן מנין ת"ל תביא:
Chiskija sagte: Von hier: „Und Kenanja, der Oberste der Leviten, (unterwies) beim Tragen, denn er war kundig“ (1 Chr 15,22) – lies nicht (jasur), sondern jaschir [er sang].
חזקיה אמר מהכא (דברי הימים א טו, כב) וכנניהו שר הלוים (ישור) במשא כי מבין הוא אל תיקרי (ישור) אלא ישיר
Rabbi Jochanan aus Bulweta sagte: Von hier: „den Dienst eines Dienstes zu verrichten“ (Num 4,47). Welcher Dienst ist es, der eines [anderen] Dienstes bedarf? Sage: Das ist der Gesang.
בלווטי א"ר יוחנן מהכא (במדבר ד, מז) לעבוד עבודת עבודה איזהו עבודה שצריכה עבודה הוי אומר זו שירה
Rabbi Jizchak sagte: Von hier: „Erhebt Gesang und gebt die Pauke, die liebliche Leier mit der Harfe“ (Ps 81,3). Raw Nachman bar Jizchak sagte: Von hier: „Sie erheben ihre Stimme, jubeln über die Hoheit des Ewigen, jauchzen vom Meer her“ (Jes 24,14).
רבי יצחק אמר מהכא (תהלים פא, ג) שאו זמרה ותנו תוף כנור נעים עם נבל ר"נ בר יצחק אמר מהכא (ישעיה כד, יד) הם ישאו קולם ירונו בגאון ה' צהלו מים:
Und ein Tanna leitet es von hier ab: „Und den Söhnen Kehats gab er keine, denn der Dienst des Heiligtums oblag ihnen; auf der Schulter sollen sie tragen“ (Num 7,9). Aus der Tatsache, dass gesagt ist „auf der Schulter“, weiß ich nicht, dass sie tragen? Was lehrt die Schrift mit „sie sollen tragen“? „Sie sollen tragen [erheben]“ ist nichts anderes als ein Ausdruck für Gesang. Und so sagt sie: „Erhebt Gesang und gebt die Pauke“ (Ps 81,3), und sie sagt: „Sie erheben ihre Stimme, jubeln“ usw. (Jes 24,14).
ותנא מייתי לה מהכא (במדבר ז, ט) ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו ממשמע שנאמר בכתף איני יודע שישאו מה ת"ל ישאו אין ישאו אלא לשון שירה וכן הוא אומר (תהלים פא, ג) שאו זמרה ותנו תוף ואומר ישאו קולם ירונו וגו'
Chananja, der Neffe Rabbi Jehoschuas, sagte: Von hier: „Mose redete, und Gott antwortete ihm mit Stimme“ (Ex 19,19) –
חנניא בן אחי רבי יהושע אמר מהכא (שמות יט, יט) משה ידבר והאלהים יעננו בקול
Original: Arakhin 11a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.