Raw Aschi sagte: Weil man sagen kann, dass der Schluss von seiner Grundlage her widerlegt ist: Was ist mit dem mit einem Makel behafteten Tier? Dessen Makel ist erkennbar.
אמר רב אשי משום דאיכא למימר מעיקרא דדינא פירכא מה לבעל מום שכן מומו ניכר
Temura 28b תמורה
Willst du [dasselbe] vom begattenden und begatteten Tier sagen, deren Makel nicht erkennbar ist? Da ihr Makel nicht erkennbar ist, sollen sie für den Altar tauglich sein. [Darum] lehrt die Schrift: „Vom Vieh“ (Lev 1,2) – um das begattende und das begattete Tier auszuschließen.
תאמר ברובע ונרבע שאין מומו ניכר הואיל ואין מומו ניכר יהא כשר לגבי מזבח ת"ל (ויקרא א, ב) מן הבהמה להוציא רובע ונרבע
„Von den Rindern“ – um das Angebetete auszuschließen. Ist es denn nicht ein Schluss? Wenn Hurenlohn und Hundepreis, deren Überzug erlaubt ist, selbst verboten sind, ist es dann beim Angebeteten, dessen Überzug verboten ist, nicht ein Schluss, dass es verboten ist?
מן הבקר להוציא את הנעבד והלא דין הוא ומה אתנן ומחיר שציפויין מותרין הן אסורין נעבד שציפויו אסור אינו דין שהוא אסור
Oder umgekehrt: Wenn bei Hurenlohn und Hundepreis, die verboten sind, ihr Überzug erlaubt ist, so soll beim Angebeteten, das erlaubt ist, der Überzug erlaubt sein.
או חילוף ומה אתנן ומחיר שהן אסורין ציפוייהן מותרין נעבד שמותר יהא ציפויו מותר
Wenn dem so ist, hast du aufgehoben: „Du sollst nicht das Silber und Gold an ihnen begehren und es dir nehmen“ (Dtn 7,25).
א"כ ביטלת (דברים ז, כה) לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך
Ich halte es aufrecht: „Du sollst nicht Silber und Gold begehren“ – bei einer Sache, in der kein Lebensodem ist; bei einer Sache aber, in der Lebensodem ist, könnte man meinen, da sie [die Tiere selbst] erlaubt sind, sei auch der Überzug erlaubt. Darum lehrt die Schrift: „Von den Rindern“ – um das Angebetete auszuschließen.
אני אקיימנו לא תחמוד כסף וזהב בדבר שאין בו רוח חיים אבל בדבר שיש בו רוח חיים הואיל והן מותר יכול יהא ציפוי מותר ת"ל מן הבקר להוציא את הנעבד
Raw Chananja wandte ein: Der Grund ist, dass die Schrift es ausgeschlossen hat; hätte die Schrift es nicht ausgeschlossen, wäre der Überzug erlaubt? Es steht doch geschrieben: „Und ihr sollt ihren Namen vertilgen“ (Dtn 12,3) – alles, was für sie gemacht ist!
מתקיף לה רב חנניא טעמא דמעטי' קרא הא לא מעטי' קרא ציפוי מותר והכתיב (דברים יב, ג) ואבדתם את שמם כל העשוי לשמם
Jenes kommt, [um zu lehren,] ihnen einen [Schmäh-]Namen beizulegen: [Ein Götzenhaus, das] Bet Galja [„Haus der Erhöhung“ heißt], nennen wir Bet Karja [„Haus der Grube“]; Pne ha-Molech [„Antlitz des Königs“ nennen wir] Pne Kelew [„Antlitz des Hundes“]; Ejn Kol [„Auge von allem“ nennen wir] Ejn Koz [„Auge des Dorns“].
ההוא לכנות להם שם הוא דאתא לבית גליא קרינן אותו בית כריא פני המולך פני כלב עין כל עין קוץ
Ich könnte aber umkehren: „Vom Vieh“ – um das Angebetete auszuschließen; „von den Rindern“ – um das begattende und das begattete Tier auszuschließen.
ואיפוך אנא מן הבהמה להוציא את הנעבד מן הבקר להוציא רובע ונרבע
Dort [ergibt es sich] aus dem Zusammenhang der Schrift: Beim Vieh steht geschrieben: „Und wenn ein Mann mit einem Vieh Beischlaf hat, soll er gewiss getötet werden“ (Lev 20,15); bei den Rindern steht geschrieben: „Und sie tauschten ihre Herrlichkeit gegen das Abbild eines Rindes, das Gras frisst“ (Ps 106,20).
התם מעניינא דקרא כתיב גבי בהמה (ויקרא כ, טו) ואיש כי יתן שכבתו בבהמה מות יומת גבי בקר כתיב (תהלים קו, כ) וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב
„Vom Kleinvieh“ (Lev 1,2) – um das Ausgesonderte auszuschließen; „und vom Kleinvieh“ – um das stoßende [Tier] auszuschließen. Rabbi Schimon sagte: Wenn das begattende [Tier] genannt ist, wozu ist das stoßende genannt, und wenn das stoßende genannt ist, wozu ist das begattende genannt?
(ויקרא ה, ו) מן הצאן להוציא את המוקצה ומן הצאן להוציא את הנוגח אר"ש אם נאמר רובע למה נאמר נוגח ואם נאמר נוגח למה נאמר רובע
Weil es beim begattenden etwas gibt, was es beim stoßenden nicht gibt: Es gibt beim begattenden, dass beim begattenden Zwang wie freier Wille behandelt wird, was beim stoßenden nicht so ist.
לפי שישנו ברובע מה שאין כן בנוגח יש ברובע שהרובע עושה אונס כרצון מה שאין כן בנוגח
Es gibt beim stoßenden, dass das stoßende [für den Eigentümer] das Lösegeld zahlen lässt, was beim begattenden nicht so ist. Es war nötig, das begattende zu nennen, und es war nötig, das stoßende zu nennen.
יש בנוגח שהנוגח משלם את הכופר מה שאין כן ברובע הוצרך לומר רובע והוצרך לומר נוגח
Und dieser Tanna leitet es von hier ab, denn es wurde gelehrt: Das begattende und das begattete Tier (und sie alle) sind wie Opfertiere, bei denen ein vorübergehender Makel ihrer Weihung vorausging,
והאי תנא מייתי לה מהכא דתניא הרובע והנרבע (וכולם) הם כקדשים שקדם מום עובר להקדשן
und sie benötigen einen bleibenden Makel, um ausgelöst zu werden, denn es heißt: „Denn ihre Verderbnis ist an ihnen, ein Makel ist an ihnen.“
וצריכין מום קבוע לפדות עליהן שנאמר כי משחתם בהם מום בם
Was ist die Herleitung? Es fehlt etwas, und so lehrt er: Woher, dass sie verboten sind? Die Schrift lehrt: „Denn ihre Verderbnis ist an ihnen, ein Makel ist an ihnen“ (Lev 22,25). Und in der Schule Rabbi Jischmaels wurde gelehrt: Überall, wo „Verderbnis“ gesagt wird, ist nichts anderes gemeint als Unzucht und Götzendienst.
מאי תלמודא חסורי מיחסרא והכי קתני מנין שהן אסורין ת"ל (ויקרא כב, כה) כי משחתם בהם מום בם ותנא דבי ר' ישמעאל כל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערוה ועבודת כוכבים
Unzucht – denn es steht geschrieben: „Denn alles Fleisch hatte verdorben [seinen Weg]“ (Gen 6,12) usw.; Götzendienst – denn es steht geschrieben: „Dass ihr nicht verderblich handelt und euch ein Bildwerk macht, die Gestalt irgendeines Standbildes“ (Dtn 4,16). Bei allem, wobei ein Makel untauglich macht, machen Unzucht und Götzendienst untauglich.
דבר ערוה דכתיב (בראשית ו, יב) כי השחית כל בשר וגו' עבודת כוכבים דכתיב (דברים ד, טז) פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל כל שהמום פוסל בהן דבר ערוה ועבודת כוכבים פוסלין בהן
Und was legt die Schule Rabbi Jischmaels aus „vom Vieh, von den Rindern und vom Kleinvieh“ aus? Sie braucht sie, um das kranke, das alte und das verschmutzte [Tier] auszuschließen.
ותנא דבי ר' ישמעאל מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן מאי דריש בהו מיבעי ליה פרט לחולה זקן ומזוהם
Und der erste Tanna, der diese Verse für das begattende und das begattete Tier verwendet – woher hat er das kranke, das alte und das verschmutzte? Er leitet es ab aus „vom Kleinvieh, von den Schafen und von den Ziegen“ (Lev 1,10). Und nach der Schule Rabbi Jischmaels ist es die Art der Schrift, so zu sprechen.
ות"ק דאפקינהו להני קראי לרובע ונרבע חולה זקן ומזוהם מנא ליה נפקא ליה מן הצאן מן הכבשים ומן העזים ולתנא דבי ר' ישמעאל אורחיה דקרא לאישתעויי הכי
„Was ist das Ausgesonderte? Das für den Götzendienst [Ausgesonderte]“ usw. Resch Lakisch sagte: Verboten ist nur das für sieben Jahre Ausgesonderte.
איזהו מוקצה לעבודת כוכבים וכו' אמר ר"ל אין אסור אלא מוקצה לשבע שנים
Denn es heißt: „Und es geschah in jener Nacht, da sprach [der Ewige zu ihm]: Nimm den Jungstier, der deinem Vater gehört, und den zweiten Stier von sieben Jahren“ (Ri 6,25).
שנאמר (שופטים ו, כה) ויהי בלילה ההוא ויאמר [לו ה'] קח את פר השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים
Aber dort war er doch nicht nur ausgesondert, er war auch angebetet! Rabbi Acha bar Jaakow sagte: Ausgesondert, um angebetet zu werden, man hatte ihn aber nicht angebetet. Rawa sagte: Tatsächlich hatte man ihn angebetet, und es war eine Ausnahme, wie [die Lehre] Rabbi Abba bar Kahanas; denn Rabbi Abba bar Kahana sagte: Acht Dinge wurden in jener Nacht erlaubt: außerhalb [des Heiligtums], die Nacht und der Nichtpriester,
והתם מוקצה בלחוד הוה נעבד נמי הוה א"ר אחא בר יעקב מוקצה לעבוד ולא עבדוהו רבא אמר לעולם עבדוהו וחידוש הוא כדר' אבא בר כהנא דאמר רבי אבא בר כהנא שמנה דברים התירו באותו לילה חוץ ולילה וזרות
Original: Temurah 28b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.