die Dienstgeräte [und die Geräte der Aschera] und das Holz der Aschera und das Ausgesonderte und das Angebetete.
וכלי שרת [וכלי אשירה] ועצי אשירה ומוקצה ונעבד
Temura 29a תמורה
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Raw Towi bar Mattana sagte, Rabbi Joschija habe gesagt: Woher [kommt das Verbot des] Ausgesonderten aus der Tora? Denn es heißt: „Ihr sollt darauf achten, mir zu seiner Zeit darzubringen“ (Num 28,2) – alles, wofür man Bewachung übt.
אמר רב טובי בר מתנה א"ר יאשיה מנין למוקצה מן התורה שנאמר (במדבר כח, ב) תשמרו להקריב לי במועדו כל שעושין לו שימור
Abaje wandte ein: Wenn dem so ist, wenn ich ein Lamm für einen Fasttag gebracht und keine Bewachung dafür geübt habe, ist es dann auch nicht zur Darbringung tauglich? [Er sagte zu ihm:] Ich spreche von „Ihr sollt darauf achten, mir zu seiner Zeit darzubringen“: mir und nicht einem anderen Herrn. Und wer ist der andere, dem man darbringt? Sage: Das ist der Götzendienst.
מתקיף לה אביי אלא מעתה אייתית אימרא דצומא ולא עביד ליה שימור ה"נ דלא חזו להקרבה [א"ל] אנא תשמרו להקריב לי במועדו קאמינא לי ולא לאדון אחר ואיזהו אחר שמקריבין לו הוי אומר זו עבודת כוכבים
Rawa bar Raw Ada sagte, Raw Jizchak habe gesagt: Das Ausgesonderte ist erst verboten, wenn man damit [Götzen-]Dienst verrichtet. Ulla sagte, Rabbi Jochanan habe gesagt: Erst wenn man es den Götzenpriestern übergibt.
אמר רבא בר רב אדא אמר רב יצחק אין מוקצה אסור אלא עד שיעבדו עולא א"ר יוחנן עד שימסרוהו לכומרי עבודת כוכבים
Beha sagte, Rabbi Jochanan habe gesagt: Erst wenn man es mit Wicken des Götzendienstes füttert. Rabbi Abba sagte zu Beha: Streitet ihr gegen Ulla? Er sagte zu ihm: Nein, auch Ulla meint, wenn er es sagt, dass man es mit Wicken des Götzendienstes mästet.
בהא אמר רבי יוחנן עד שיאכילוהו כרשיני עבודת כוכבים אמר ליה רבי אבא לבהא מפלגיתו אתון אעולא א"ל לא עולא נמי כי קאמר הוא דשפי ליה כרשיני עבודת כוכבים
Rabbi Abba sagte: Beha versteht es, Überlieferungen [miteinander] in Einklang zu bringen; und wäre er nicht dorthin hinaufgezogen, hätte er es nicht verstanden – das Land Israel hat es ihm bewirkt. Raw Jizchak sagte zu ihm: Beha war von hier und von dort.
א"ר אבא ידע בהא לשנויי שמעתא ואי לא דסליק התם לא הוה ידע דארץ ישראל גרמה ליה אמר ליה רב יצחק בהא מיכן ומיכן הוה
Denn Raw Chananja Trita’a lehrte vor Rabbi Jochanan: Das Ausgesonderte ist erst verboten, wenn man damit eine Handlung vornimmt. Er lehrte es und sagte es dann [selbst]: Was ist eine Handlung? Erst wenn man es [für den Götzen] schert und mit ihm Arbeit verrichtet.
דתני רב חנניא טריטאה קמיה דר' יוחנן אין מוקצה אסור אלא עד שיעשו בו מעשה הוא תני לה והדר אמר לה מאי מעשה עד שיגזז ויעבדו בו
„Was ist das Angebetete?“ usw. Woher sind diese Worte?
איזהו נעבד כו' מנא הני מילי
Raw Papa sagte: Denn die Schrift sagt: „Von der Tränke Israels“ (Ez 45,15) – von dem, was Israel erlaubt ist. Und wenn du meinst, sie seien für einen gewöhnlichen Menschen verboten, wozu brauche ich einen Vers, um sie vom Höchsten auszuschließen?
אמר רב פפא דאמר קרא (יחזקאל מה, טו) ממשקה ישראל מן המותר לישראל ואי ס"ד אסירי להדיוט למה לי קרא ממעטינהו מגבוה
Und wo immer etwas für den gewöhnlichen Menschen verboten ist, braucht es keinen Vers? Aber das Trefa-Tier ist doch für den gewöhnlichen Menschen verboten, und die Schrift hat es vom Höchsten ausgeschlossen!
וכל היכא דאסירי להדיוט לא בעי קרא והא טרפה דאסירא להדיוט ומעטיה קרא מגבוה
Denn es wurde gelehrt: Wenn es weiter unten „von den Rindern“ sagt – was die Schrift nicht zu lehren bräuchte –, so dient es nur dazu, das Trefa-Tier auszuschließen.
דתניא כשהוא אומר מן הבקר למטה שאין ת"ל אלא להוציא את הטרפה
Es war nötig: Man hätte meinen können, dies gelte nur, wenn es Trefa wurde und danach geweiht wurde; wurde es aber geweiht und danach Trefa, sage ich, es sei für den Höchsten erlaubt.
איצטריך סד"א הני מילי דנטרפה ואחר כך נתקדשה אבל נתקדשה ואחר כך נטרפה אימא דתישרי לגבוה
Aber das ergibt sich doch von hier: „Alles, was unter dem Stab hindurchgeht“ (Lev 27,32) – ausgenommen das Trefa-Tier, das nicht hindurchgeht!
והא מהכא נפקא (ויקרא כז, לב) כל אשר יעבור תחת השבט פרט לטרפה שאינה עוברת
Auch das war nötig: Man hätte meinen können, dies gelte nur dort, wo es keine Zeit der Tauglichkeit hatte, weil es aus dem Leib seiner Mutter als Trefa geboren wurde; dort aber, wo es eine Zeit der Tauglichkeit hatte und an die Luft der Welt kam und danach Trefa wurde, sage ich, es sei für den Höchsten erlaubt. Daher lehrt er uns [dies].
ההוא נמי איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי היכא דלא היתה לה שעת הכושר דנולדה טרפה ממעי אמה אבל היכא דהיתה לה שעת הכושר ויצאת לאויר העולם ואח"כ נטרפה אימא תשתרי לגבוה קמ"ל
MISCHNA: Was ist Hurenlohn? Wer zu einer Hure sagt: Nimm dieses Lamm als deinen Lohn – selbst wenn es hundert sind, sind sie alle verboten. Ebenso, wer zu seinem Nächsten sagt: Nimm dieses Lamm, und deine Magd soll bei meinem Sklaven übernachten – Rabbi (Meir) sagt: Es ist kein Hurenlohn; und die Weisen sagen: Es ist Hurenlohn.
מתני׳ ואיזהו אתנן האומר לזונה הוליך טלה זה בשכרך אפי' הן ק' כולן אסורין וכן האומר לחבירו הוליך טלה זה ותלין שפחתך אצל עבדי רבי (מאיר) אומר אינו אתנן וחכמים אומרים אתנן
GEMARA: Der Meister sagte: „Selbst wenn es hundert sind, sind sie alle verboten.“ Wie ist der Fall? Wollte man sagen, dass sie hundert Tiere als Lohn nahm – das ist selbstverständlich, dass sie alle verboten sind; was macht es aus, ob eines oder hundert?
גמ׳ אמר מר ואפילו הן מאה כולן אסורין היכי דמי אילימא דשקלה אגרא מאה בהמות פשיטא דכולהו אסירי מה לי חד מה לי מאה
Es ist nur nötig, wenn sie [ausgemacht] eines als Lohn nahm und er ihr hundert gab, dass sie alle kraft des Hurenlohns kommen.
לא צריכא דשקלה אגרא חדא ויהיב לה מאה דכולהו מכח אתנן קאתי
Die Rabbanan lehrten: Gab er ihr und wohnte ihr nicht bei, wohnte er ihr bei und gab ihr nicht – so ist ihr Lohn erlaubt. „Gab er ihr und wohnte ihr nicht bei“ – nennst du das ihren Lohn? Und ferner: „Wohnte er ihr bei und gab ihr nicht“ – was hat er ihr denn gegeben?
ת"ר נתן לה ולא בא עליה בא עליה ולא נתן לה אתננה מותר נתן לה ולא בא עליה אתננה קרית ליה ותו בא עליה ולא נתן לה מאי יהיב לה
Vielmehr lehrt er so: Gab er ihr und wohnte ihr danach bei, wohnte er ihr bei und gab ihr danach – so ist ihr Lohn erlaubt. Aber [der Status des] Hurenlohns soll doch rückwirkend darauf wirksam werden! Rabbi Elasar sagte:
אלא הכי קתני נתן לה ואח"כ בא עליה בא עליה ואח"כ נתן לה אתננה מותר וליחול עליה אתנן למפרע אמר רבי אלעזר
Original: Temurah 29a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.