‚Verschließen‘ ist bei der Frau gesagt, wie es heißt: „Denn verschlossen, verschlossen hatte der Ewige jeden Mutterschoß“ (Gen 20,18); und ‚Verschließen‘ ist beim Regen gesagt, denn es steht geschrieben: „Und Er wird den Himmel verschließen“ (Dtn 11,17).
נאמרה עצירה באשה שנאמר (בראשית כ, יח) כי עצר עצר ה' בעד כל רחם ונאמרה עצירה בגשמים דכתיב (דברים יא, יז) ועצר את השמים
‚Gebären‘ ist bei der Frau gesagt, und ‚Gebären‘ ist beim Regen gesagt. ‚Gebären‘ ist bei der Frau gesagt, denn es steht geschrieben: „Und sie wurde schwanger und gebar einen Sohn“ (Gen 30,23); und ‚Gebären‘ ist beim Regen gesagt, denn es steht geschrieben: „und sie gebären und sprossen lässt“ (Jes 55,10).
נאמר לידה באשה ונאמר לידה בגשמים נאמר לידה באשה דכתיב (בראשית ל, כג) ותהר ותלד בן ונאמר לידה בגשמים דכתיב (ישעיהו נה, י) והולידה והצמיחה
‚Bedenken‘ ist bei der Frau gesagt, und ‚Bedenken‘ ist beim Regen gesagt. ‚Bedenken‘ ist bei der Frau gesagt, denn es steht geschrieben: „Und der Ewige bedachte Sara“ (Gen 21,1); und ‚Bedenken‘ ist beim Regen gesagt, denn es steht geschrieben: „Du hast die Erde bedacht und sie getränkt, reich machst Du sie; der Bach Gottes ist voll Wasser“ (Ps 65,10).
נאמר פקידה באשה ונאמר פקידה בגשמים נאמר פקידה באשה דכתיב (בראשית כא, א) וה' פקד את שרה ונאמר פקידה בגשמים דכתיב (תהלים סה, י) פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה פלג אלהים מלא מים
Rabbi Schmuel bar Nachmani sagte: Was [bedeutet], was geschrieben steht: „Sei es zur Rute, sei es für Sein Land, sei es zur Gnade lässt Er es eintreffen“ (Ijob 37,13)? ‚Sei es zur Rute‘ – auf Berge und Hügel; ‚sei es zur Gnade lässt Er es eintreffen für Sein Land‘ – auf Felder und Weinberge.
אמר רבי שמואל בר נחמני מאי דכתיב (איוב לז, יג) אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימציאהו אם לשבט בהרים ובגבעות אם לחסד ימציאהו לארצו בשדות ובכרמים
‚Sei es zur Rute‘ – für die Bäume; ‚sei es für Sein Land‘ – für die Saaten; ‚sei es zur Gnade lässt Er es eintreffen‘ – für Zisternen, Gräben und Höhlen.
אם לשבט לאילנות אם לארצו לזרעים אם לחסד ימציאהו בורות שיחין ומערות
In den Tagen Rabbi Schmuel bar Nachmanis gab es Hungersnot und Seuche. Man sagte: Wie sollen wir verfahren? Um Erbarmen für beides zu bitten, ist nicht möglich; vielmehr wollen wir um Erbarmen wegen der Seuche bitten, und die Hungersnot wollen wir ertragen. Rabbi Schmuel bar Nachmani sagte zu ihnen: Wir wollen um Erbarmen wegen der Hungersnot bitten, denn wenn der Barmherzige Sättigung gibt, gibt Er sie den Lebenden, denn es steht geschrieben: „Du öffnest Deine Hand und sättigst alles Lebendige nach Wohlgefallen“ (Ps 145,16).
בימי רבי שמואל בר נחמני הוה כפנא ומותנא אמרי היכי נעביד ניבעי רחמי אתרתי לא אפשר אלא ליבעי רחמי אמותנא וכפנא ניסבול אמר להו ר' שמואל בר נחמני ניבעי רחמי אכפנא דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב דכתיב (תהלים קמה, טז) פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון
Und woher haben wir, dass man nicht für zwei [Dinge zugleich] betet? Denn es steht geschrieben: „Und wir fasteten und erbaten [Hilfe] von unserem Gott deswegen“ (Esra 8,23) – daraus folgt, dass es noch etwas anderes gab. Im Westen sagt man im Namen Rabbi Chaggais: Von hier: „Und um Erbarmen zu bitten vom Gott des Himmels wegen dieses Geheimnisses“ (Dan 2,18) – daraus folgt, dass es noch etwas anderes gab.
ומנלן דלא מצלינן אתרתי דכתיב (עזרא ח, כג) ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת מכלל דאיכא אחריתי במערבא אמרי משמיה דר' חגי מהכא (דניאל ב, יח) ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזא דנא מכלל דאיכא אחריתי
In den Tagen Rabbi Seiras verhängte man eine Verordnung, und man verfügte, dass man nicht fasten dürfe. Rabbi Seira sagte zu ihnen: Wir wollen [das Fasten] auf uns nehmen, und wenn die Verordnung aufgehoben ist, wollen wir es halten.
בימי ר' זירא גזור גזרה וגזור דלא למיתב בתעניתא אמר להו ר' זירא נקבליה עילוון ולכי בטיל הגזירה ליתביה
Sie sagten zu ihm: Woher hast du das? Er sagte zu ihnen: Denn es steht geschrieben: „Und er sprach zu mir: Fürchte dich nicht, Daniel, denn vom ersten Tag an, da du dein Herz darauf gerichtet hast, zu verstehen und dich vor deinem Gott zu kasteien, sind deine Worte erhört worden“ (Dan 10,12).
אמרי ליה מנא לך הא אמר להו דכתיב (דניאל י, יב) ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך
Rabbi Jizchak sagte: Selbst in Jahren wie den Jahren Elias – fällt Regen an Vorabenden des Schabbat, so ist das nichts als ein Zeichen des Fluches. Das ist es, was Rabba bar Schila sagte: Schwer ist ein Regentag wie ein Gerichtstag. Amemar sagte: Wenn die Welt ihn nicht bräuchte, würden wir um Erbarmen bitten, damit er aufhört.
אמר רבי יצחק אפילו שנים כשני אליהו וירדו גשמים בערבי שבתות אינן אלא סימן קללה היינו דאמר רבה בר שילא קשה יומא דמיטרא כיומא דדינא אמר אמימר אי לא דצריך לברייתא בעינן רחמי ומבטלינן ליה
Und Rabbi Jizchak sagte: Sonne am Schabbat ist eine Wohltat (zedaka) für die Armen, wie es heißt: „Und euch, die ihr Meinen Namen fürchtet, wird aufgehen die Sonne der Gerechtigkeit (zedaka) mit Heilung“ (Mal 3,20). Und Rabbi Jizchak sagte: Groß ist der Tag des Regens, denn sogar die Pruta im Beutel wird an ihm gesegnet, wie es heißt: „um den Regen deines Landes zu geben zu seiner Zeit und alles Werk deiner Hände zu segnen“ (Dtn 28,12).
ואמר רבי יצחק שמש בשבת צדקה לעניים שנאמר (מלאכי ג, כ) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא ואמר רבי יצחק גדול יום הגשמים שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו שנאמר (דברים כח, יב) לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך
Und Rabbi Jizchak sagte: Der Segen findet sich nur bei etwas, das dem Auge verborgen (samui) ist, wie es heißt: „Der Ewige gebiete den Segen bei dir in deinen Speichern (asamecha)“ (Dtn 28,8). In der Schule Rabbi Jischmaels wurde gelehrt: Der Segen findet sich nur bei etwas, über das das Auge keine Macht hat, wie es heißt: „Der Ewige gebiete den Segen bei dir in deinen Speichern.“
ואמר רבי יצחק אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר (דברים כח, ח) יצו ה' אתך את הברכה באסמיך תנא דבי ר' ישמעאל אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו שנאמר יצו ה' אתך את הברכה באסמיך
Unsere Meister lehrten: Wer hineingeht, um seine Tenne zu messen, sagt: ‚Möge es Dein Wille sein, Ewiger, unser Gott, dass Du Segen in das Werk unserer Hände sendest.‘ Hat er zu messen begonnen, sagt er: ‚Gelobt sei, der Segen in diesen Haufen sendet.‘ Hat er gemessen und danach den Segen gesprochen, so ist dies ein vergebliches Gebet, denn der Segen findet sich weder bei etwas Gewogenem noch bei etwas Gemessenem noch bei etwas Gezähltem, sondern nur bei etwas, das dem Auge verborgen ist.
ת"ר הנכנס למוד את גרנו אומר יר"מ ה' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה מדד ואח"כ בירך הרי זו תפלת שוא לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין:
Kibbuz (Sammlung), Gejassot (Truppen), Zedaka (Wohltätigkeit), (Maasse,) Parnes (Versorgung) – Merkzeichen. Rabbi Jochanan sagte: Groß ist der Tag des Regens wie der Tag der Sammlung der Verbannten, wie es heißt: „Wende, Ewiger, unser Geschick wie die Bäche im Südland“ (Ps 126,4), und ‚Bäche‘ (afikim) bedeutet nichts anderes als Regen, wie es heißt: „Da wurden die Rinnsale (afike) des Meeres sichtbar“ (2 Sam 22,16).
קיבוץ גייסות צדקה (מעשה) פרנס סימן: אמר רבי יוחנן גדול יום הגשמים כיום קבוץ גליות שנאמר (תהלים קכו, ד) שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב ואין אפיקים אלא מטר שנאמר (שמואל ב כב, טז) ויראו אפיקי ים
Und Rabbi Jochanan sagte: Groß ist der Tag des Regens, denn sogar Kriegsscharen halten an ihm inne, wie es heißt: „Ihre Furchen tränkst Du, lässt ihre Scharen (gedudeha) sich senken“ (Ps 65,11). Und Rabbi Jochanan sagte: Der Regen wird nur zurückgehalten wegen derer, die öffentlich eine Spende zusagen und nicht geben, wie es heißt: „Wolken und Wind, doch kein Regen – [so ist] ein Mann, der sich einer trügerischen Gabe rühmt“ (Spr 25,14).
ואמר רבי יוחנן גדול יום הגשמים שאפילו גייסות פוסקות בו שנאמר (תהלים סה, יא) תלמיה רוה נחת גדודיה ואמר רבי יוחנן אין הגשמים נעצרין אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואין נותנין שנאמר (משלי כה, יד) נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר
Und Rabbi Jochanan sagte: Was [bedeutet], was geschrieben steht:
וא"ר יוחנן מאי דכתיב
Original: Taanit 8b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.