Und Rabbi Akiwa? – Wenn dem so wäre, sollte der Allbarmherzige „an ihr“ schreiben und schweigen; wozu brauche ich „darf er sich verunreinigen“? Schließe daraus [, dass es Pflicht ist].
ורבי עקיבא א"כ ליכתוב רחמנא לה ולישתוק יטמא למה לי ש"מ
Sota 3b סוטה
Aufbau der Debatte:Baraita 2Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und Rabbi Jischmael? – Weil sie „an ihr“ schrieb, schrieb sie auch „darf er sich verunreinigen“, gemäß dem, was in der Schule Rabbi Jischmaels gelehrt wurde, denn in der Schule Rabbi Jischmaels wurde gelehrt: Jeder Abschnitt, der gesagt und wiederholt wurde, wurde nur wegen einer Sache wiederholt, die darin neu hinzukam.
ור' ישמעאל איידי דכתב לה כתב נמי יטמא לכדתני דבי ר' ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל כל פרשה שנאמרה ונישנית לא נישנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה
„Für immer sollt ihr sie dienen lassen“ (Lev 25,46) – freigestellt, so die Worte Rabbi Jischmaels; Rabbi Akiwa sagt: Pflicht.
(ויקרא כה, מו) לעולם בהם תעבודו רשות דברי ר' ישמעאל ר"ע אומר חובה
Was ist der Grund Rabbi Jischmaels? Weil geschrieben steht: „Du sollst keine Seele am Leben lassen“ (Dtn 20,16), war es auch nötig zu schreiben: „für immer sollt ihr sie dienen lassen“, um zu erlauben: Wenn einer von den Völkern einer Kanaaniterin beiwohnte und mit ihr einen Sohn zeugte, darfst du ihn kaufen.
מאי טעמא דרבי ישמעאל איידי דכתיב (דברים כ, טז) לא תחיה כל נשמה איצטריך נמי למיכתב לעולם בהם תעבודו למישרי אחד מכל האומות שבא על הכנענית והוליד ממנה בן שאתה רשאי לקנותו
Denn es wird gelehrt: Woher, dass du, wenn einer von den Völkern einer Kanaaniterin beiwohnte und mit ihr einen Sohn zeugte, ihn als Sklaven kaufen darfst? Die Schrift sagt lehrend: „Und auch von den Kindern der Beisassen, die bei euch weilen, von ihnen dürft ihr kaufen“ (Lev 25,45).
דתניא מנין לאחד מן האומות שבא על הכנענית והוליד ממנה בן שאתה רשאי לקנותו בעבד ת"ל (ויקרא כה, מה) וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו
Man könnte meinen, auch wenn ein Kanaaniter einer von den [anderen] Völkern beiwohnte und mit ihr einen Sohn zeugte, dürftest du ihn als Sklaven kaufen; die Schrift sagt lehrend: „die sie in eurem Land gezeugt haben“ (Lev 25,45) – von denen, die in eurem Land geboren sind, nicht aber von denen, die [nur] in eurem Land weilen.
יכול אף הכנעני שבא על אחת מן האומות והוליד ממנה בן שאתה רשאי לקנותו בעבד ת"ל (ויקרא כה, מה) אשר הולידו בארצכם מן הנולדים בארצכם ולא מן הגרים בארצכם
Und Rabbi Akiwa? – Das ergibt sich aus „von ihnen dürft ihr kaufen“; wozu brauche ich „für immer sollt ihr sie dienen lassen“? Für die Pflicht.
ור"ע ממהם תקנו נפקא לעולם בהם תעבודו למה לי לחובה
Und Rabbi Jischmael? – „Sie“ [sollt ihr dienen lassen], nicht aber eure Brüder.
ורבי ישמעאל בהם ולא באחיכם
Und Rabbi Akiwa? – „Eure Brüder“ ergibt sich aus dem Schluss des Verses: „Aber über eure Brüder, die Kinder Israel – einer über den anderen –, sollst du nicht mit Härte herrschen“ (Lev 25,46).
ור"ע באחיכם מסיפא דקרא נפקא (ויקרא כה, מו) ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך
Und Rabbi Jischmael? – Weil „über eure Brüder“ geschrieben steht, steht auch „sie“ geschrieben, gemäß dem, was in der Schule Rabbi Jischmaels gelehrt wurde, denn in der Schule Rabbi Jischmaels wurde gelehrt: Jeder Abschnitt, der gesagt und wiederholt wurde, wurde nur wegen einer Sache wiederholt, die darin neu hinzukam.
ור' ישמעאל איידי דכתי' ובאחיכם כתי' נמי בהם לכדתנ' דבי רבי ישמעאל דתנא דבי ר' ישמעאל כל פרשה שנאמרה ונישנית לא נישנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה
Raw Chisda sagte: Unzucht im Haus ist wie der Wurm am Sesam. Und Raw Chisda sagte: Jähzorn im Haus ist wie der Wurm am Sesam. Das eine wie das andere [gilt] bei einer Frau, bei einem Mann aber macht es uns nichts aus.
א"ר חסדא זנותא בביתא כי קריא לשומשמא וא"ר חסדא תוקפא בביתא כי קריא לשומשמא אידי ואידי באיתתא אבל בגברא לית לן בה
Und Raw Chisda sagte: Anfangs, bevor Israel sündigte, weilte die Schechina bei jedem Einzelnen, denn es heißt: „Denn der Ewige, dein Gott, wandelt inmitten deines Lagers“ (Dtn 23,15). Sobald sie sündigten, zog sich die Schechina von ihnen zurück, denn es heißt: „dass Er nichts Schändliches bei dir sehe und sich von dir abwende“ (Dtn 23,15).
ואמר רב חסדא בתחילה קודם שחטאו ישראל היתה שכינה שורה עם כל אחד ואחד שנאמר (דברים כג, טו) כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך כיון שחטאו נסתלקה שכינה מהם שנאמר (דברים כג, טו) ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך
Rabbi Schmuel bar Nachmani sagte im Namen Rabbi Jonatans: Wer in dieser Welt ein einziges Gebot erfüllt, dem kommt es zuvor und geht ihm voran in die kommende Welt, denn es heißt: „und deine Gerechtigkeit geht vor dir her“ (Jes 58,8). Und wer in dieser Welt eine einzige Übertretung begeht, den umschlingt sie und geht ihm voran zum Tag des Gerichts, denn es heißt: „Die Pfade ihres Weges umschlingen sie, sie steigen hinauf ins Öde und gehen zugrunde“ (Ijob 6,18).
א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל העושה מצוה אחת בעוה"ז ממקדמתו והולכת לפניו לעוה"ב שנאמר (ישעיהו נח, ח) והלך לפניך צדקך וכל העובר עבירה אחת בעוה"ז מלפפתו והולכת לפניו ליום הדין שנאמר (איוב ו, יח) ילפתו ארחות דרכם יעלו בתוהו ויאבדו
Rabbi Elieser sagt: Sie ist an ihn gebunden wie ein Hund, denn es heißt: „aber er hörte nicht auf sie, bei ihr zu liegen, mit ihr zu sein“ (Gen 39,10) – „bei ihr zu liegen“ in dieser Welt, „mit ihr zu sein“ in der kommenden Welt.
ר"א אומר קשורה בו ככלב שנאמר (בראשית לט, י) ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה לשכב אצלה בעולם הזה להיות עמה לעולם הבא
Wir haben dort gelernt: Denn es wäre [folgender] Schluss gewesen:
תנן התם שהיה בדין
Wenn schon die erste Zeugenaussage, die sie nicht mit einem ewigen Verbot belegt, nicht mit weniger als zwei bestätigt wird, ist es dann nicht folgerichtig, dass die letzte Zeugenaussage, die sie mit einem ewigen Verbot belegt, nicht mit weniger als zwei bestätigt wird?
ומה עדות הראשונה שאין אוסרתה איסור עולם אינה מתקיימת בפחות משנים עדות האחרונה שאוסרתה איסור עולם אינו דין שלא תתקיים בפחות משנים
Die Schrift sagt lehrend: „und es gibt keinen Zeugen gegen sie“ (Num 5,13) – welcher auch immer gegen sie da ist.
ת"ל (במדבר ה, יג) ועד אין בה כל שיש בה
Und nun ein Schluss vom Leichteren auf das Schwerere für die erste Zeugenaussage: Wenn schon die letzte Zeugenaussage, die sie mit einem ewigen Verbot belegt, mit einem einzelnen Zeugen bestätigt wird, ist es dann nicht folgerichtig, dass die erste Zeugenaussage, die sie nicht mit einem ewigen Verbot belegt, mit einem einzelnen Zeugen bestätigt wird?
וק"ו לעדות הראשונה מעתה ומה עדות האחרונה שאוסרתה איסור עולם מתקיימת בעד אחד עדות הראשונה שאין אוסרתה איסור עולם אינו דין שתתקיים בעד אחד
Die Schrift sagt lehrend: „weil er an ihr etwas Schändliches (erwat dawar) gefunden hat“ (Dtn 24,1), und weiter unten heißt es: „Auf die Aussage zweier Zeugen oder auf die Aussage dreier Zeugen soll eine Sache (dawar) bestehen“ (Dtn 19,15) – wie die dort genannte „Sache“ auf die Aussage zweier Zeugen [besteht], so auch hier auf die Aussage von zweien.
ת"ל (דברים כד, א) כי מצא בה ערות דבר ולהלן הוא אומר (דברים יט, טו) על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר מה דבר האמור להלן על פי שנים עדים אף כאן על פי שנים
Ergibt sich dies denn aus „weil er an ihr etwas Schändliches gefunden hat“? Es ergibt sich doch aus „gegen sie“! – „Gegen sie“ braucht er für: gegen sie, nicht aber bei der Warnung; gegen sie, nicht aber bei der Absonderung.
האי מכי מצא בה ערות דבר נפקא מבה נפקא בה ולא בקינוי בה ולא בסתירה מיבעי ליה
So meint er es auch: Die Schrift sagt lehrend: „gegen sie“ – gegen sie, nicht aber bei der Warnung; gegen sie, nicht aber bei der Absonderung.
הכי נמי קאמר תלמוד לומר בה בה ולא בקינוי בה ולא בסתירה
Und woher haben wir, dass bei bloßer Verunreinigung, ohne Warnung und ohne Absonderung, ein einzelner Zeuge nicht glaubwürdig ist? Hier heißt es: „weil er an ihr etwas Schändliches gefunden hat“, und dort heißt es: „Auf die Aussage zweier Zeugen oder auf die Aussage dreier Zeugen soll eine Sache bestehen“ – wie bei der dort genannten „Sache“ zwei Zeugen [nötig sind], so auch hier zwei Zeugen.
וטומאה בעלמא בלא קינוי ובלא סתירה דלא מהימן עד אחד מנלן נאמר כאן כי מצא בה ערות דבר ונאמר להלן על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר מה דבר האמור להלן עדים שנים אף כאן עדים שנים
Die Rabbanan lehrten: Welches ist die erste Zeugenaussage? Das ist die Aussage über die Absonderung. Die letzte Zeugenaussage – das ist die Aussage über die Verunreinigung.
תנו רבנן אי זו היא עדות הראשונה זו עדות סתירה עדות אחרונה זו עדות טומאה
Original: Sotah 3b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.