„Und sie gingen und kamen“ (Num 13,26). Rabbi Jochanan sagte im Namen Rabbi Schimon ben Jochais: Er stellt das Gehen dem Kommen gleich: Wie das Kommen mit bösem Rat [geschah], so auch das Gehen mit bösem Rat.
וילכו ויבאו א"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מקיש הליכה לביאה מה ביאה בעצה רעה אף הליכה בעצה רעה
„Und sie erzählten ihm und sprachen: Wir sind gekommen“ usw. (Num 13,27), und es steht geschrieben: „Nur dass das Volk stark ist“ (Num 13,28). Rabbi Jochanan sagte (Merkzeichen: ʾ-M-T L-B-D-W L-W-J-H) im Namen Rabbi Meirs: Jede Verleumdung, in der nicht am Anfang etwas Wahres ist, hat am Ende keinen Bestand.
(במדבר יג, כז) ויספרו לו ויאמרו באנו וגו' וכתיב אפס כי עז העם אמר רבי יוחנן (סימן אמ"ת לבד"ו לוי"ה) משום ר"מ כל לשון הרע שאין בו דבר אמת בתחילתו אין מתקיים בסופו
Er [, Kaleb,] sagte: Wenn ich rede, werden sie mir [ebenso] etwas sagen und mich zum Schweigen bringen. Er sagte zu ihnen: Hat uns der Sohn Amrams nur dies angetan? Sie meinten, er rede zu seiner Schande, und schwiegen.
אמר אי משתעינא אמרי בי מילתא וחסמין לי אמר להן וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם סברי בגנותיה קא משתעי אישתיקו
Er sagte zu ihnen: Er hat uns aus Ägypten geführt, das Meer für uns gespalten und uns das Manna essen lassen. Wenn er sagt: Macht Leitern und steigt zum Himmel hinauf – sollten wir nicht auf ihn hören? „Lasst uns hinaufziehen und es in Besitz nehmen“ usw. (Num 13,30).
אמר להו הוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והאכילנו את המן אם יאמר עשו סולמות ועלו לרקיע לא נשמע לו (במדבר יג, ל) עלה נעלה וירשנו אותה וגו'
„Und die Männer, die mit ihm hinaufgezogen waren, sagten: Wir können nicht“ usw. (Num 13,31). Rabbi Chanina bar Papa sagte: Etwas Gewaltiges sagten die Kundschafter in jener Stunde: „Denn es ist stärker als wir [mimmennu]“ – lies nicht „als wir“, sondern „als Er“: Gleichsam kann selbst der Hausherr seine Geräte nicht von dort herausholen.
והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל וגו' אמר רבי חנינא בר פפא דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה כי חזק הוא ממנו אל תקרי ממנו אלא ממנו כביכול אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם
„Es ist ein Land, das seine Bewohner verzehrt“ (Num 13,32). Rawa legte aus: Der Heilige, gelobt sei Er, sagte: Ich habe es zum Guten gedacht, und sie haben es zum Bösen gedacht. Ich habe es zum Guten gedacht: dass überall, wohin sie kamen, ihr Angesehenster starb, damit sie beschäftigt seien und nicht nach ihnen fragten. Und manche sagen: Ijob starb, und alle Welt war mit der Trauerklage beschäftigt. Sie haben es zum Bösen gedacht: „Es ist ein Land, das seine Bewohner verzehrt.“
(במדבר יג, לב) ארץ אוכלת יושביה היא דרש רבא אמר הקב"ה אני חשבתיה לטובה והם חשבו לרעה אני חשבתיה לטובה דכל היכא דמטו מת חשיבא דידהו כי היכי דניטרדו ולא לשאלו אבתרייהו ואיכא דאמרי איוב נח נפשיה ואטרידו כולי עלמא בהספידא הם חשבו לרעה ארץ אוכלת יושביה היא
„Und wir waren in unseren Augen wie Heuschrecken, und so waren wir [auch in ihren Augen]“ usw. (Num 13,33). Raw Mescharschja sagte: Die Kundschafter waren Lügner. Gut, „und wir waren in unseren Augen wie Heuschrecken“ – mag sein; aber „und so waren wir in ihren Augen“ – woher wussten sie das?
(במדבר יג, לג) ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו וגו' אמר רב משרשיא מרגלים שקרי הוו בשלמא ונהי בעינינו כחגבים לחיי אלא וכן היינו בעיניהם מנא הוו ידעי
Doch dem ist nicht so: Als sie das Trauermahl hielten, hielten sie es unter den Zedern; und als sie sie sahen, stiegen sie hinauf und setzten sich in die Bäume. Sie hörten, wie sie sagten: Wir sehen Menschen, die Heuschrecken in den Bäumen gleichen.
ולא היא כי הוו מברי אבילי תותי ארזי הוו מברי וכי חזינהו סלקו יתבי באילני שמעי דקאמרי קחזינן אינשי דדמו לקמצי באילני
„Und die ganze Gemeinde erhob ihre Stimme, und sie weinten“ (Num 14,1). Rabba sagte im Namen Rabbi Jochanans: Jener Tag war [der Vorabend des] neunten Aw. Der Heilige, gelobt sei Er, sagte: Sie haben ein grundloses Weinen geweint, und Ich werde für sie ein Weinen für die Geschlechter festsetzen.
(במדבר יד, א) ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו אמר רבה אמר רבי יוחנן אותו היום [ערב] תשעה באב היה אמר הקב"ה הן בכו בכיה של חנם ואני אקבע להם בכיה לדורות
„Und die ganze Gemeinde sagte, sie mit Steinen zu steinigen“, und es steht geschrieben: „Und die Herrlichkeit des Ewigen erschien im Zelt der Begegnung“ (Num 14,10). Rabbi Chija bar Abba sagte: Es lehrt, dass sie Steine nahmen und sie nach oben warfen.
ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים וכתיב (במדבר יד, י) וכבוד ה' נראה באהל מועד אמר רבי חייא בר אבא מלמד שנטלו אבנים וזרקום כלפי מעלה
„Und die Männer, die die üble Nachrede über das Land verbreitet hatten, starben durch die Plage“ (Num 14,37). Rabbi Schimon ben Lakisch sagte: Sie starben einen ungewöhnlichen Tod. Rabbi Chanina bar Papa sagte: Rabbi Schila aus Kefar Tamarta legte aus: Es lehrt, dass sich ihre Zunge verlängerte und auf ihren Nabel fiel, und Würmer kamen aus ihrer Zunge heraus und gingen in ihren Nabel hinein, und aus ihrem Nabel [heraus] und gingen in ihre Zunge hinein. Und Raw Nachman bar Jizchak sagte: Sie starben an der Askara [, der Halsbräune].
(במדבר יד, לז) וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה אמר רבי שמעון בן לקיש שמתו מיתה משונה אמר רבי חנינא בר פפא דרש ר' שילא איש כפר תמרתא מלמד שנשתרבב לשונם ונפל על טיבורם והיו תולעים יוצאות מלשונם ונכנסות בטיבורם ומטיבורם ונכנסות בלשונם ורב נחמן בר יצחק אמר באסכרה מתו
Und sobald der Letzte von Israel aus dem Jordan heraufgestiegen war, kehrte das Wasser an seinen Ort zurück, denn es heißt: „Und es geschah, als die Kohanim, die die Lade des Bundes des Ewigen trugen, aus dem Jordan heraufstiegen und die Fußsohlen der Kohanim sich auf das Trockene hoben, da kehrte das Wasser des Jordan an seinen Ort zurück und floss wie gestern und vorgestern über alle seine Ufer“ (Jos 4,18).
וכיון שעלה האחרון שבישראל מן הירדן חזרו מים למקומן שנאמר (יהושע ד, יח) ויהי בעלות הכהנים נושאי ארון ברית ה' מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישובו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו
So befanden sich die Lade, ihre Träger und die Kohanim auf der einen Seite und Israel auf der anderen Seite. Da trug die Lade ihre Träger und zog hinüber, denn es heißt: „Und es geschah, als das ganze Volk vollständig hinübergezogen war, da zog die Lade des Ewigen hinüber, und die Kohanim vor dem Volk“ (Jos 4,11).
נמצא ארון ונושאיו וכהנים מצד אחד וישראל מצד אחד נשא ארון את נושאיו ועבר שנאמר (יהושע ד, יא) ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבור ארון ה' והכהנים לפני העם
Und wegen dieser Sache wurde Usa bestraft, denn es heißt: „Und sie kamen bis zur Tenne Kidon, und Usa streckte seine Hand aus, um die Lade zu halten“ (1 Chr 13,9). Der Heilige, gelobt sei Er, sagte zu ihm: Usa, ihre Träger hat sie getragen – sich selbst nicht um wie viel mehr?
ועל דבר זה נענש עוזא שנאמר (דברי הימים א יג, ט) ויבאו עד גורן כידון וישלח עוזא את ידו לאחוז את הארון אמר לו הקב"ה עוזא נושאיו נשא עצמו לא כל שכן
„Und der Zorn des Ewigen entbrannte gegen Usa, und Gott schlug ihn dort wegen des Vergehens [ha-schal]“ usw. (2 Sam 6,7). Rabbi Jochanan und Rabbi Elasar: Einer sagte: wegen des Versehens [schalu]; und einer sagte: weil er in ihrer Gegenwart seine Notdurft verrichtete.
(שמואל ב ו, ז) ויחר אף ה' בעוזא ויכהו שם על השל וגו' רבי יוחנן ור"א חד אמר על עסקי שלו וחד אמר שעשה צרכיו בפניו
„Und er starb dort bei der Lade Gottes“ (2 Sam 6,7). Rabbi Jochanan sagte: Usa kam in die kommende Welt, denn es heißt: „bei der Lade Gottes“ – wie die Lade ewig besteht, so kam auch Usa in die kommende Welt.
(שמואל ב ו, ז) וימת שם עם ארון האלהים א"ר יוחנן עוזא בא לעוה"ב שנאמר עם ארון האלהים מה ארון לעולם קיים אף עוזא בא לעוה"ב
Rawa legte aus: Weshalb wurde David bestraft? Weil er die Worte der Tora Lieder nannte, denn es heißt: „Lieder waren mir Deine Satzungen im Haus meiner Pilgerschaft“ (Ps 119,54).
דרש רבא מפני מה נענש דוד מפני שקרא לדברי תורה זמירות שנאמר (תהלים קיט, נד) זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי
Der Heilige, gelobt sei Er, sagte zu ihm: Die Worte der Tora, von denen geschrieben steht: „Lässt du deine Augen darauf fliegen, so ist es nicht mehr da“ (Spr 23,5), nennst du Lieder? Siehe, Ich lasse dich in einer Sache straucheln, die sogar die Schulkinder kennen. Denn es steht geschrieben: „Den Söhnen Kehats aber gab er keine, denn der Dienst am Heiligtum“ usw. (Num 7,9) – und er brachte sie auf einem Wagen.
אמר לו הקב"ה ד"ת שכתוב בהן (משלי כג, ה) התעיף עיניך בו ואיננו אתה קורא אותן זמירות הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו דכתיב (במדבר ז, ט) ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקודש וגו' ואיהו אתייה בעגלתא
„Und Er schlug unter den Leuten von Bet-Schemesch, weil sie in die Lade geschaut hatten“ (1 Sam 6,19) – weil sie geschaut hatten, schlug (Gott) [sie]? Rabbi Abbahu und Rabbi Elasar: Einer sagte: Sie waren beim Ernten und verneigten sich [dabei]; und einer sagte: Sie sagten auch Worte:
(שמואל א ו, יט) ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון משום דראו ויך (אלהים) רבי אבהו ורבי אלעזר חד אמר קוצרין ומשתחוים היו וחד אמר מילי נמי אמור
Original: Sotah 35a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.