Aufbau der Debatte:Mischna 2Baraita 2Frage 3Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
GEMARA: Woher wissen wir, dass sie den Norden erfordern? Denn Rabba bar Raw Chanan lehrte vor Rawa: „Und ihr sollt einen Ziegenbock als Sündopfer darbringen“ (Lev 23,19) – wie das Sündopfer im Norden, so auch die Gemeinde-Friedensopfer im Norden.
גמ׳ מנא לן דבעי צפון דתני רבה בר רב חנן קמיה דרבא (ויקרא כג, יט) ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת מה חטאת בצפון אף שלמי צבור בצפון
Rawa sagte zu ihm: Woher hat denn das Sündopfer es gelernt? Vom Brandopfer; [und] eine Sache, die durch Gleichstellung gelernt wird, soll wiederum durch Gleichstellung lehren?
אמר ליה רבא וכי חטאת מהיכן למדה מעולה דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש
Vielmehr aus dem, was Raw Mari, der Sohn Raw Kahanas, lehrte: „über euren Brandopfern und über euren Friedensschlachtopfern“ (Num 10,10) – wie das Brandopfer hochheilig ist, so sind auch die Gemeinde-Friedensschlachtopfer hochheilig; wie das Brandopfer im Norden, so auch die Gemeinde-Friedensschlachtopfer im Norden.
אלא מדתני רב מרי בריה דרב כהנא (במדבר י, י) על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם מה עולה קדשי קדשים אף זבחי שלמי צבור קדשי קדשים מה עולה בצפון אף זבחי שלמי צבור בצפון
Aber wozu kommt dann die erste Gleichstellung? [Für] „wie das Sündopfer“: Wie das Sündopfer nur von den männlichen Kohanim gegessen wird, so auch die Gemeinde-Friedensschlachtopfer [nur] von den männlichen Kohanim.
אלא היקשא קמא למאי אתא כי חטאת מה חטאת אינה נאכלת אלא לזכרי כהונה אף זבחי שלמי צבור לזכרי כהונה
Abaje sagte zu ihm: Wenn so, beim Widder des Nasiräers, bei dem geschrieben steht: „Und er bringe sein Opfer dem Ewigen dar: ein einjähriges Lamm ohne Fehl als Brandopfer, ein einjähriges weibliches Lamm [ohne Fehl] als Sündopfer und einen Widder [ohne Fehl] als Friedensopfer“ (Num 6,14) – sollen wir auch da sagen, dass die Schrift ihn dem Sündopfer gleichgestellt hat: Wie das Sündopfer nur von den männlichen Kohanim gegessen wird, so wird auch der Widder des Nasiräers nur von den männlichen Kohanim gegessen?
אמר ליה אביי אי הכי גבי איל נזיר דכתיב (במדבר ו, יד) והקריב את קרבנו לה' כבש בן שנתו תמים אחד לעולה וכבשה אחת בת שנתה [תמימה] לחטאת ואיל אחד [תמים] לשלמים הכי נמי נימא דהקיש הכתוב לחטאת מה חטאת אינה נאכלת אלא לזכרי כהונה אף איל נזיר נמי אינו נאכל אלא לזכרי כהונה
Wie kann man vergleichen! Dort, da geschrieben steht: „Und der Kohen nehme den gekochten Bug vom Widder“ (Num 6,19), [folgt] daraus, dass den ganzen [Rest] die Eigentümer essen.
הכי השתא התם כיון דכתיב (במדבר ו, יט) ולקח הכהן את הזרוע בשלה מן האיל מכלל דכוליה בעלים אכלי ליה
Und wenn du willst, sage ich: Sie heißen „Heiliges“, „Hochheiliges“ heißen sie nicht. Aber für welche Halacha wurde er dann gleichgestellt? Rawa sagte: Dass er, wenn er sich auf eines von den dreien hin geschoren hat, seiner Pflicht genügt hat.
ואיבעית אימא קדשי אקרי קדשי קדשים לא איקרו ואלא למאי הלכתא איתקש אמר רבא שאם גלח על אחד משלשתן יצא:
MISCHNA: Das Dankopfer und der Widder des Nasiräers sind minderheilig. Ihr Schlachten [geschieht] an jedem Ort im Vorhof, ihr Blut erfordert zwei Gaben, die vier sind, und sie werden in der ganzen Stadt von jedermann gegessen, in jeder Zubereitungsart, am Tag und in der Nacht bis Mitternacht. Das von ihnen Abgehobene ist wie sie, nur dass das Abgehobene von den Kohanim, ihren Frauen, ihren Söhnen und ihren Sklaven gegessen wird.
מתני׳ התודה ואיל נזיר קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע ונאכלין בכל העיר לכל אדם בכל מאכל ליום ולילה עד חצות המורם מהם כיוצא בהן אלא שהמורם נאכל לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם:
GEMARA: Unsere Meister lehrten: „Die Brust der Schwingung und den Schenkel der Abhebung sollt ihr an reinem Ort essen“ (Lev 10,14). Rabbi Nechemja sagte: Haben denn die früheren [Opfer] sie in Unreinheit gegessen?
גמ׳ ת"ר (ויקרא י, יד) את חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור אמר רבי נחמיה וכי ראשונים בטומאה אכלום
Vielmehr: „rein“ – daraus [folgt], dass er [in anderer Hinsicht] unrein ist: rein von der Unreinheit des Aussätzigen und unrein von der Unreinheit des Flussbehafteten. Und welcher ist das? Das ist das Lager Israels.
אלא טהור מכלל שהוא טמא טהור מטומאת מצורע וטמא מטומאת זב ואיזה זה זה מחנה ישראל
Abaje sagte: Die Schrift sagt: „Und ihr sollt es an heiliger Stätte essen“ (Lev 10,13) – „es“ an heiliger Stätte, aber kein anderes an heiliger Stätte: [damit] hat sie es [hinaus] ins Lager der Leviten gebracht; dann steht wieder „an reinem Ort“ geschrieben: [damit] hat sie es [hinaus] ins Lager Israels gebracht.
אמר אביי אמר קרא (ויקרא י, יג) ואכלתם אותה במקום קדוש אותה במקום קדוש ולא אחרת במקום קדוש אפקה למחנה לויה הדר כתיב במקום טהור אפקה למחנה ישראל
Rawa sagte: „Es“ an heiliger Stätte, aber kein anderes an heiliger Stätte – [damit] hat sie es ganz hinausgebracht; dann schrieb der Allbarmherzige wieder „sollt ihr an reinem Ort essen“ – [damit] hat sie es ins Lager Israels hineingebracht.
רבא אמר אותה במקום קדוש ולא אחרת במקום קדוש אפקה לגמרי הדר כתב רחמנא תאכלו במקום טהור עיילא למחנה ישראל
Wenn so, dann auch beim Hinausbringen: um eines bringen wir es hinaus, um zwei bringen wir es nicht hinaus! Und außerdem steht geschrieben: „Du darfst in deinen Toren nicht essen“ (Dtn 12,17). Vielmehr ist es klar wie [nach]Abaje.
אי הכי אפוקי נמי לחדא מפקינן מתרתי לא מפקינן ועוד (דברים יב, יז) לא תוכל לאכול בשעריך כתיב אלא מחוורתא כדאביי:
MISCHNA: Die Friedensopfer sind minderheilig. Ihr Schlachten [geschieht] an jedem Ort im Vorhof, ihr Blut erfordert zwei Gaben, die vier sind, und sie werden in der ganzen Stadt von jedermann gegessen, in jeder Zubereitungsart, zwei Tage und eine Nacht. Das von ihnen Abgehobene ist wie sie, nur dass das Abgehobene von den Kohanim, ihren Frauen, ihren Söhnen und ihren Sklaven gegessen wird.
מתני׳ שלמים קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע ונאכלין בכל העיר לכל אדם בכל מאכל לשני ימים ולילה אחד המורם מהם כיוצא בהם אלא שהמורם נאכל לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם.
GEMARA: Unsere Meister lehrten: „Und er schlachte es am Eingang des Zeltes der Begegnung“ (Lev 3,2); „und er schlachte es vor dem Zelt der Begegnung“ (Lev 3,8); „und er schlachte es vor dem Zelt der Begegnung“ (Lev 3,13) –
גמ׳ ת"ר (ויקרא ג, ב) ושחטו פתח אהל מועד (ויקרא ג, ח) ושחט אותו לפני אהל מועד (ויקרא ג, ח) ושחט אותו לפני אהל מועד
um bei den minderheiligen Opfern alle Seiten für tauglich zu erklären. Für den Norden [gilt es] durch Kal wa-chomer: Wenn schon die hochheiligen Opfer, die nicht an allen Seiten für tauglich erklärt wurden, im Norden für tauglich erklärt wurden, ist es da bei den minderheiligen Opfern, die an allen Seiten für tauglich erklärt wurden, nicht ein Schluss, dass sie im Norden für tauglich erklärt wurden?
להכשיר את כל הרוחות בקדשים קלים ק"ו לצפון ומה קדשי קדשים שלא הוכשרו בכל הרוחות הוכשרו בצפון קדשים קלים שהוכשרו בכל הרוחות אינו דין שהוכשרו בצפון
Rabbi Elieser sagt: Der Vers wurde nur gesagt, um den Norden für tauglich zu erklären. Denn man könnte meinen: Ist es nicht ein Schluss? Wenn schon bei den minderheiligen Opfern, die an allen Seiten für tauglich erklärt wurden, ihr Ort nicht für die hochheiligen für tauglich erklärt wurde, ist es da bei den hochheiligen Opfern, die nur im Norden für tauglich erklärt wurden, nicht ein Schluss, dass ihr Ort nicht für die minderheiligen für tauglich erklärt wurde? Darum heißt es: „Zelt der Begegnung“.
רבי אליעזר אומר לא נאמר הכתוב אלא להכשיר צפון שיכול והלא דין הוא ומה קדשים קלים שהוכשרו בכל הרוחות לא הוכשר מקומן אצל קדשי קדשים קדשי קדשים שלא הוכשרו אלא בצפון אינו דין שלא הוכשר מקומן אצל קדשים קלים ת"ל אהל מועד
Original: Zevachim 55a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.