dass man [das Stück] wegschneidet – es steht doch „ganze Steine“ (Dtn 27,6) geschrieben!
דגייז ליה אבנים שלמות כתיב
Sewachim 54b זבחים
Aufbau der Debatte:Mischna 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
[Vielmehr,] dass man etwas darunterlegt und es [danach] wegnimmt. Denn wenn du nicht so sagst – was ist mit dem, was Raw Kahana sagte: Die Steine der Hörner waren hohl, denn es steht geschrieben: „und sie werden voll wie das Sprengbecken, wie die Ecken des Altars“ (Sach 9,15)? Auch dort hat doch der Allbarmherzige „ganze Steine“ gesagt! Vielmehr, dass man etwas darunterlegt und es wegnimmt; so auch hier: dass man etwas darunterlegt und es wegnimmt.
דמחית מידי מתותיה ושקיל ליה דאי לא תימא הכי הא דאמר רב כהנא אבנים של קרנות חלולות היו דכתיב (זכריה ט, טו) ומלאו כמזרק כזויות מזבח הכא נמי אבנים שלמות אמר רחמנא אלא דמחית מידי מתותיה ושקיל ליה ה"נ דמחית מידי מתותיה ושקיל ליה
Rawa legte aus: Was [bedeutet], was geschrieben steht: „Und David und Samuel gingen hin und blieben in Najot in Rama“ (1 Sam 19,18)? Was hat denn Najot mit Rama zu tun? Vielmehr saßen sie in Rama und befassten sich mit der Zierde der Welt.
דרש רבא מאי דכתיב (שמואל א יט, יח) וילך דוד ושמואל וישבו בנויות ברמה וכי מה ענין נויות אצל רמה אלא שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולם
Sie sagten: Es steht geschrieben: „Und du sollst dich aufmachen und hinaufziehen an den Ort“ (Dtn 17,8) – das lehrt, dass das Heiligtum höher ist als das ganze Land Israel und das Land Israel höher als alle Länder. [Doch] sie wussten nicht, wo sein Platz war.
אמרי כתיב (דברים יז, ח) וקמת ועלית אל המקום מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל וארץ ישראל גבוהה מכל ארצות לא הוו ידעי דוכתיה היכא
Sie brachten das Buch Josua: Bei allen [Stämmen] steht geschrieben: „und die Grenze stieg hinab und stieg hinauf, und die Grenze bog ab“ (Jos 18,14); beim Stamm Benjamin steht „und stieg hinauf“ geschrieben, „und stieg hinab“ steht nicht geschrieben. Sie sagten: Daraus ist zu schließen: Hier ist sein Platz.
אייתו ספר יהושע בכולהו כתיב (יהושע יח, יד) וירד ועלה הגבול ותאר הגבול בשבט בנימין ועלה כתיב וירד לא כתיב אמרי ש"מ הכא הוא מקומו
Sie dachten, es bei En Etam zu bauen, das höher liegt. Sie sagten: Wir wollen es ein wenig tiefer setzen, wie geschrieben steht: „und zwischen seinen Schultern wohnt Er“ (Dtn 33,12).
סבור למבנייה בעין עיטם דמדלי אמרי ניתתי ביה קליל כדכתיב (דברים לג, יב) ובין כתפיו שכן
Und wenn du willst, sage ich: Man hat die Überlieferung, dass das Synhedrion im Anteil Jehudas und die Schechina im Anteil Benjamins [sein soll]; und wenn wir es höher setzen, entfernt es sich zu sehr; besser, wir setzen es ein wenig tiefer, wie geschrieben steht: „und zwischen seinen Schultern wohnt Er“.
ואיבעית אימא גמירי דסנהדרין בחלקו דיהודה ושכינה בחלקו דבנימין ואי מדלינן ליה מתפליג טובא מוטב דניתתי ביה פורתא כדכתיב ובין כתפיו שכן
Und über diese Sache wurde Doeg der Edomiter auf David eifersüchtig, wie geschrieben steht: „Denn der Eifer um dein Haus hat mich verzehrt“ (Ps 69,10); und es steht geschrieben: „Gedenke, Ewiger, dem David all seine Mühsal, wie er dem Ewigen schwor“ usw. (Ps 132,1–2): „Wenn ich ins Zelt meines Hauses komme, wenn ich meinen Augen Schlaf gebe, meinen Wimpern Schlummer, bis ich einen Ort finde für den Ewigen“ usw. (Ps 132,3–5).
ועל דבר זה נתקנא דואג האדומי בדוד כדכתיב (תהלים סט, י) כי קנאת ביתך אכלתני וכתיב (תהלים קלב, א) זכור ה' לדוד את כל ענותו אשר נשבע לה' וגו' אם אבא באהל ביתי אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה עד אמצא מקום לה' וגו'
„Siehe, wir hörten von ihr in Efrata, wir fanden sie im Gefilde des Waldes“ (Ps 132,6). „In Efrata“ – das ist Josua, der von Efraim kommt; „wir fanden sie im Gefilde des Waldes“ – das ist Benjamin, denn es steht geschrieben: „Benjamin ist ein Wolf, der reißt“ (Gen 49,27).
הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדה יער באפרתה זה יהושע דקאתי מאפרים מצאנוה בשדה יער זה בנימין דכתיב (בראשית מט, כז) בנימין זאב יטרף:
MISCHNA: Die Gemeinde-Friedensschlachtopfer und die Schuldopfer – dies sind die Schuldopfer: das Schuldopfer für Raub, das Schuldopfer für Veruntreuung, das Schuldopfer für die verlobte Magd, das Schuldopfer des Nasiräers, das Schuldopfer des Aussätzigen und das schwebende Schuldopfer.
מתני׳ זבחי שלמי צבור ואשמות אלו הן אשמות אשם גזילות אשם מעילות אשם שפחה חרופה אשם נזיר אשם מצורע אשם תלוי
Ihr Schlachten [geschieht] im Norden und die Aufnahme ihres Blutes in einem Dienstgefäß im Norden; ihr Blut erfordert zwei Gaben, die vier sind; und sie werden innerhalb der Vorhänge von den männlichen Kohanim gegessen, in jeder Zubereitungsart, am Tag und in der Nacht bis Mitternacht.
שחיטתן בצפון וקיבול דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כהונה לכל מאכל ליום ולילה עד חצות:
Original: Zevachim 54b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.