– was schließt er ein? „Esst nichts davon roh“ (Ex 12,9). Mit dessen Einzelnem – was schließt er aus? „Du sollst das Blut meines Schlachtopfers nicht zu Gesäuertem schlachten“ (Ex 34,25). Ich könnte es umkehren! – Ein Gebot an seinem Körper geht vor.
מאי קא מרבה (שמות יב, ט) אל תאכלו ממנו נא בפרטיה מאי קא ממעטי (שמות לד, כה) לא תשחט על חמץ דם זבחי איפוך אנא מצוה דגופיה עדיף:
Das erste erfordert Hallel bei seinem Essen usw. Woher diese Dinge? Rabbi Jochanan sagte im Namen Rabbi Schimon ben Jehozadaks: Der Vers sagt: „Der Gesang wird euch sein wie in der Nacht, da das Fest geheiligt wird“ (Jes 30,29) – eine Nacht, die für ein Fest geheiligt ist, erfordert Hallel; eine Nacht, die nicht für ein Fest geheiligt ist, erfordert kein Hallel.
הראשון טעון הלל באכילתו וכו': מנא הני מילי א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק אמר קרא (ישעיהו ל, כט) השיר יהיה לכם כליל התקדש חג לילה המקודש לחג טעון הלל לילה שאין מקודש לחג אין טעון הלל:
Beide erfordern Hallel bei ihrer Darbringung usw. Was ist der Grund? Wenn du willst, sage: Die Nacht schließt er aus, den Tag schließt er nicht aus. Und wenn du willst, sage: Ist es denn möglich, dass Israel seine Pessachopfer schlachtet und seine Feststräuße nimmt und kein Hallel sagt?
זה וזה טעונין הלל בעשייתן כו': מ"ט איבעית אימא לילה קא ממעט יום לא קא ממעט ואיבעית אימא אפשר ישראל שוחטין את פסחיהן ונוטלין את לולביהן ואין אומרים הלל:
Und werden gebraten gegessen usw. Den Schabbat ja, die Unreinheit nicht – unsere Mischna ist nicht nach Rabbi Jehuda, denn es wurde gelehrt: Es verdrängt den Schabbat und verdrängt nicht die Unreinheit. Rabbi Jehuda sagt: Es verdrängt auch die Unreinheit.
ונאכלין צלי וכו': שבת אין טומאה לא מתני' דלא כרבי יהודה דתניא דוחה את השבת ואין דוחה את הטומאה ר' יהודה אומר אף דוחה את הטומאה
Was ist der Grund des ersten Tanna? Wegen Unreinheit habe ich ihn zurückgestoßen – soll er wieder kommen und es in Unreinheit darbringen? Und Rabbi Jehuda: Die Tora ist ihm nachgegangen, damit er es in Reinheit darbringe; ist er dessen nicht würdig geworden, bringe er es in Unreinheit dar.
מ"ט דת"ק מפני טומאה דחיתיו יחזור ויעשה בטומאה ורבי יהודה התורה חזרה עליו לעשותו בטהרה לא זכה יעשה בטומאה
Die Rabbanan lehrten: Das erste Pessach verdrängt den Schabbat, das zweite Pessach verdrängt den Schabbat; das erste Pessach verdrängt die Unreinheit, das zweite Pessach verdrängt die Unreinheit; das erste Pessach erfordert Übernachten, das zweite Pessach erfordert Übernachten.
ת"ר פסח ראשון דוחה את השבת פסח שני דוחה את השבת פסח ראשון דוחה את הטומאה פסח שני דוחה את הטומאה פסח ראשון טעון לינה פסח שני טעון לינה
Und erfordert es nach Rabbi Jehuda Übernachten? Es wurde doch gelehrt: Rabbi Jehuda sagt: Woher, dass das zweite Pessach kein Übernachten erfordert? Denn es heißt: „Und am Morgen wende dich und geh zu deinen Zelten“ (Dtn 16,7), und es steht geschrieben: „Sechs Tage sollst du Mazzot essen“ (Dtn 16,8) – was für sechs [Tage] gegessen wird, erfordert Übernachten; was nicht für sechs gegessen wird, erfordert kein Übernachten.
ולרבי יהודה טעון לינה והא תניא ר' יהודה אומר מניין לפסח שני שאין טעון לינה שנאמר (דברים טז, ז) ופנית בבקר והלכת לאהליך וכתיב (דברים טז, ח) ששת ימים תאכל מצות הנאכל לששה טעון לינה שאין נאכל לששה אין טעון לינה
MISCHNA: Vom Pessach, das in Unreinheit dargebracht wird, dürfen Flussbehaftete Männer und Frauen, Menstruierende und Wöchnerinnen nicht essen; und wenn sie gegessen haben, sind sie von der Ausrottung frei.
מתני׳ הפסח שבא בטומאה לא יאכלו ממנו זבין וזבות נדות ויולדות ואם אכלו פטורין מכרת
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Flussbehaftete Männer und Frauen, Menstruierende und Wöchnerinnen, die vom Pessach aßen, das in Unreinheit dargebracht wurde – man könnte meinen, sie seien schuldig; die Schrift sagt: „Jeder Reine darf Fleisch essen“ (Lev 7,19), „und die Seele, die Fleisch vom Friedensopfer isst, das dem Ewigen gehört, während ihre Unreinheit an ihr ist, soll ausgerottet werden“ (Lev 7,20).
גמ׳ ת"ר זבין וזבות נדות ויולדות שאכלו בפסח שבא בטומאה יכול יהו חייבין תלמוד לומר (ויקרא ז, יט) כל טהור יאכל בשר (ויקרא ז, כ) והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לה' וטומאתו עליו ונכרתה
Was von Reinen gegessen wird, dessentwegen ist man wegen Unreinheit schuldig; was nicht von Reinen gegessen wird, dessentwegen sind Unreine nicht wegen Unreinheit schuldig.
נאכל לטהורים חייבים עליו משום טמא ושאינו נאכל לטהורין אין טמאין חייבין עליו משום טמא
Rabbi Elieser sagt: Man könnte meinen: Drängten sich Flussbehaftete vor und betraten den Vorhof beim Pessach, das in Unreinheit dargebracht wird – man könnte meinen, sie seien schuldig; die Schrift sagt: „Dass sie aus dem Lager schicken jeden Aussätzigen und jeden Flussbehafteten und jeden durch eine Leiche Unreinen“ (Num 5,2). Wenn durch Tote Unreine weggeschickt werden, werden Flussbehaftete und Aussätzige weggeschickt; werden durch Tote Unreine nicht weggeschickt, werden Flussbehaftete und Aussätzige nicht weggeschickt.
רבי אליעזר אומר יכול דחקו זבין ונכנסו לעזרה בפסח הבא בטומאה יכול יהו חייבין תלמוד לומר (במדבר ה, ב) וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש בזמן שטמאי מתים משתלחין זבין ומצורעין משתלחין אין טמאי מתים משתלחין אין זבין ומצורעין משתלחין
Raw Josef fragte: Drängten sich durch Tote Unreine vor und betraten das Tempelgebäude beim Pessach, das in Unreinheit dargebracht wird – wie ist es? Da die Unreinheit im Vorhof erlaubt wurde, wurde auch die Unreinheit im Tempelgebäude erlaubt? Oder vielleicht: Was erlaubt wurde, wurde erlaubt; was nicht erlaubt wurde, wurde nicht erlaubt?
בעי רב יוסף דחקו טמאי מתים ונכנסו להיכל בפסח הבא בטומאה מהו מדאישתרי טומאת עזרה אישתרי נמי טומאת היכל או דילמא מאי דאישתרי אישתרי מאי דלא אישתרי לא אישתרי
Manche sagen: Rawa sagte: Der Vers sagt: „Dass sie aus dem Lager schicken“, [und:] „nach außerhalb des Lagers sollt ihr sie schicken“ (Num 5,3) – überall, wo wir „nach außerhalb des Lagers sollt ihr sie schicken“ anwenden, wenden wir „dass sie aus dem Lager schicken“ an.
איכא דאמרי אמר רבא אמר קרא וישלחו מן המחנה אל מחוץ למחנה תשלחום כל היכא דקרינן ביה אל מחוץ למחנה תשלחום קרינן ביה וישלחו מן המחנה
Raw Josef fragte: Drängten sich durch Tote Unreine vor und aßen die Opferteile des Pessach, das in Unreinheit dargebracht wird –
בעי רב יוסף דחקו טמאי מתים ואכלו אימורי פסח הבא בטומאה
Original: Pesachim 95b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.