dann schlösse ich Weizen und Gerste aus, bei deren Art Erstlingsfrüchte vorkommen! Die Schrift sagt: „Mazzot, Mazzot“ – [die Schrift] hat erweitert. Wenn „Mazzot, Mazzot“ erweitert, dann auch Erstlingsfrüchte! – Rabbi Akiwa ist [davon] abgerückt.
אוציא חיטין ושעורין שיש במינן ביכורים ת"ל מצות מצות ריבה אי מצות מצות ריבה אפילו ביכורים נמי הדר ביה רע"ק
Denn es wird gelehrt: Man könnte meinen, man erfülle seine Pflicht mit Erstlingsfrüchten; die Schrift sagt: „In all euren Wohnsitzen sollt ihr Mazzot essen“ (Ex 12,20) – eine Mazza, die in allen Wohnsitzen gegessen wird; ausgeschlossen sind die Erstlingsfrüchte, die nicht in allen Wohnsitzen gegessen werden, sondern [nur] in Jerusalem. Man könnte meinen, ich schlösse auch den Zweiten Zehnt aus; die Schrift sagt: „Mazzot, Mazzot“ – [die Schrift] hat erweitert.
דתניא יכול יצא אדם ידי חובתו בביכורים ת"ל (שמות יב, כ) בכל מושבותיכם תאכלו מצות מצה הנאכלת בכל מושבות יצאו ביכורים שאינן נאכלין בכל מושבות אלא בירושלים יכול שאני מוציא אף מעשר שני תלמוד לומר מצות מצות ריבה
Und was hast du gesehen, den Zweiten Zehnt einzuschließen und die Erstlingsfrüchte auszuschließen? Ich schließe den Zweiten Zehnt ein, der in allen Wohnsitzen erlaubt sein kann, nach Rabbi (Elieser); und ich schließe die Erstlingsfrüchte aus, die in allen Wohnsitzen nicht erlaubt sein können.
ומה ראית לרבות מעשר שני ולהוציא ביכורים מרבה אני מעשר שני שיש לו היתר בכל מושבות כדר' (אליעזר) ומוציא אני ביכורים שאין להן היתר בכל מושבות
Denn Rabbi (Elieser) sagte: Woher, dass man Zweiten Zehnt, der unrein geworden ist, auslöst, sogar in Jerusalem? Die Schrift sagt: „Denn du kannst ihn nicht tragen“ (Dtn 14,24).
דא"ר (אליעזר) מנין למעשר שני שנטמא שפודין אותו אפי' בירושלים ת"ל (דברים יד, כד) כי לא תוכל שאתו
Wen hast du sagen hören, dass man mit Zweitem Zehnt [die Pflicht] erfüllt? Rabbi Akiwa; und [hier] schließt er die Erstlingsfrüchte durch „in all euren Wohnsitzen“ aus. Entnimm daraus, dass er [davon] abgerückt ist.
מאן שמעת ליה דאמר במעשר שני נפיק ביה רבי עקיבא וקממעיט להו לביכורים מבכל מושבותיכם שמע מינה הדר ביה
Und Rabbi Jose der Galiläer – soll er es doch aus „Brot des Elends“ ableiten: was in Trauer gegessen wird; ausgeschlossen ist dieses, das nur in Freude gegessen wird!
ור' יוסי הגלילי תיפוק לי' מלחם עוני מי שנאכל באוני יצא זה שאין נאכל אלא בשמחה
Was ist der Grund der Rabbanan? Denn es steht geschrieben: „Du darfst nicht in deinen Toren essen“ (Dtn 12,17), und der Meister sagte: „Die Hebe deiner Hand“ – das sind die Erstlingsfrüchte. Denn die Erstlingsfrüchte sind dem Zehnt gleichgestellt: Wie der Zehnt einem Trauernden verboten ist, so sind auch die Erstlingsfrüchte einem Trauernden verboten.
מאי טעמא דרבנן דכתיב (דברים יב, יז) לא תוכל לאכול בשעריך ואמר מר תרומת ידך אלו ביכורים דאיתקש ביכורים למעשר מה מעשר אסור לאונן אף ביכורים אסור לאונן
Und Rabbi Schimon: Der Allbarmherzige hat sie „Hebe“ genannt; wie Hebe: Wie Hebe einem Trauernden erlaubt ist, so sind auch die Erstlingsfrüchte einem Trauernden erlaubt.
ורבי שמעון תרומה קרינהו רחמנא כתרומה מה תרומה מותרת לאונן אף ביכורים מותר לאונן
Und Rabbi Schimon – mag er die Gleichstellung auch nicht annehmen, so steht doch jedenfalls Freude bei ihnen geschrieben, denn es steht geschrieben: „Und du sollst dich freuen an all dem Guten“ (Dtn 26,11)!
ורבי שמעון נהי דהיקיש לית ליה שמחה מיהא מיכתב כתיבא בהו דכתי' (דברים כו, יא) ושמחת בכל הטוב
Jenes kommt [, um] die Zeit der Freude [festzulegen], denn wir haben gelernt: Vom Wochenfest bis zum Hüttenfest bringt man [sie] und liest [den Abschnitt]; vom Hüttenfest bis Chanukka bringt man [sie] und liest nicht.
ההוא לזמן שמחה הוא דאתא דתנן מעצרת ועד החג מביא וקורא מהחג ועד חנוכה מביא ואינו קורא
Die Rabbanan lehrten: „Brot des Elends“ – ausgenommen gebrühtes [Gebäck] und Aschischa. Man könnte meinen, man erfülle seine Pflicht nur mit grobem Brot; die Schrift sagt: „Mazzot, Mazzot“ – [die Schrift] hat erweitert, und seien es auch Mazzot wie die Salomos. Wenn dem so ist, was lehrt die Schrift mit „Brot des Elends“? Ausgenommen gebrühtes [Gebäck] und Aschischa.
תנו רבנן לחם עוני פרט לחלוט ולאשישה יכול לא יצא אדם ידי חובתו אלא בפת הדראה ת"ל מצות מצות ריבה ואפילו כמצות של שלמה א"כ מה ת"ל לחם עוני פרט לחלוט ולאשישה
Und woraus geht hervor, dass dieses Aschischa ein Ausdruck der Vornehmheit ist? Denn es steht geschrieben: „Und er verteilte an das ganze Volk, an die ganze Menge Israels, an Mann und Frau, jedem einen Brotkuchen, einen Eschpar und eine Aschischa“ usw. (2 Sam 6,19).
ומאי משמע דהאי אשישה לישנא דחשיבותא דכתיב (שמואל ב ו, יט) ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וגו'
Und Raw Chanan bar Abba sagte: Eschpar – ein Sechstel eines Stiers; Aschischa – ein Sechstel einer Efa. Und das widerspricht Schmuel, denn Schmuel sagte: Aschischa ist ein Weinkrug, denn es steht geschrieben: „Und sie lieben Traubenkrüge (aschische anawim)“ (Hos 3,1).
ואמר רב חנן בר אבא אשפר אחד מששה בפר אשישה אחד מששה באיפה ופליגא דשמואל דאמר שמואל אשישה גרבא דחמרא דכתיב (הושע ג, א) ואהבי אשישי ענבים
Die Rabbanan lehrten: Man backt kein dickes Brot (am Festtag) an Pessach – Worte Bet Schammais.
ת"ר אין אופין פת עבה (ביום טוב) בפסח דברי בית שמאי
Original: Pesachim 36b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.