so sind auch Worte der Tora im Verborgenen.
אף דברי תורה בסתר
Moed Katan 16b מועד קטן
Rabbi Chija ging hinaus und lehrte seine beiden Neffen, Raw und Rabba bar bar Chana, auf der Straße. Rabbi hörte es und wurde ärgerlich. Rabbi Chija kam, um sich ihm zu zeigen. Er sagte zu ihm: Ijja, wer ruft dich draußen? Er erkannte, dass er sich die Sache zu Herzen genommen hatte, und hielt sich selbst dreißig Tage lang einen Verweis.
יצא רבי חייא ושנה לשני בני אחיו בשוק לרב ולרבה בר בר חנה שמע ר' איקפד אתא ר' חייא לאיתחזויי ליה א"ל עייא מי קורא לך בחוץ ידע דנקט מילתא בדעתיה נהג נזיפותא בנפשיה תלתין יומין
Am dreißigsten Tag ließ er ihm sagen: Komm! Dann ließ er ihm wieder sagen, er solle nicht kommen.
ביום תלתין שלח ליה תא הדר שלח ליה דלא ליתי
Was meinte er zu Anfang, und was meinte er am Ende? Zu Anfang meinte er: Ein Teil des Tages gilt wie der ganze; und am Ende meinte er: Wir sagen nicht, ein Teil des Tages gilt wie der ganze.
מעיקרא מאי סבר ולבסוף מאי סבר מעיקרא סבר מקצת היום ככולו ולבסוף סבר לא אמרינן מקצת היום ככולו
Schließlich kam er. Er sagte zu ihm: Warum bist du gekommen? Er sagte zu ihm: Weil der Meister mir sagen ließ, ich solle kommen. – Ich habe dir doch sagen lassen, du sollst nicht kommen! Er sagte zu ihm: Diesen [Boten] habe ich gesehen, und jenen habe ich nicht gesehen. Er wandte auf ihn an: „Wenn der Ewige Gefallen hat an den Wegen eines Mannes, lässt Er auch seine Feinde mit ihm Frieden schließen“ (Spr 16,7).
לסוף אתא א"ל אמאי אתית א"ל דשלח לי מר דליתי והא שלחי לך דלא תיתי א"ל זה ראיתי וזה לא ראיתי קרי עליה (משלי טז, ז) ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו
Warum hat der Meister so gehandelt? Er sagte zu ihm: Denn es steht geschrieben: „Die Weisheit jubelt draußen“ (Spr 1,20). Er sagte zu ihm: Wenn du [den Vers] gelesen hast, hast du ihn nicht wiederholt; und wenn du ihn wiederholt hast, hast du ihn nicht ein drittes Mal gelesen; und wenn du ihn ein drittes Mal gelesen hast, hat man ihn dir nicht erklärt.
מ"ט עבד מר הכי א"ל דכתיב (משלי א, כ) חכמות בחוץ תרונה א"ל אם קרית לא שנית ואם שנית לא שילשת ואם שילשת לא פירשו לך
„Die Weisheit jubelt draußen“ ist [zu verstehen] wie [die Lehre] Rawas, denn Rawa sagte: Jeder, der sich drinnen mit der Tora befasst, dessen Tora ruft ihn draußen aus.
חכמות בחוץ תרונה כדרבא דאמר רבא כל העוסק בתורה מבפנים תורתו מכרזת עליו מבחוץ
Aber es steht doch geschrieben: „Nicht von Anfang an habe ich im Verborgenen geredet“ (Jes 48,16)! Das [gilt] in den Tagen der Kalla[-Versammlung].
והא כתיב (ישעיהו מח, טז) לא מראש בסתר דברתי ההוא ביומי דכלה
Und Rabbi Chija – was macht er mit diesem [Vers] „Die Rundungen deiner Hüften“? Er bezieht ihn auf Wohltätigkeit und Liebeswerke.
ור' חייא האי חמוקי ירכיך מאי עביד לה מוקי לה בצדקה ובגמילות חסדים
Demnach [dauert] ihr Verweis dreißig Tage! – Der Verweis eines Nassi ist anders.
אלמא נזיפה דידהו תלתין יומין נזיפת נשיא שאני
Und unser Verweis – wie lange dauert er? Einen Tag; wie bei Schmuel und Mar Ukwa: Wenn sie dasaßen und eine Überlieferung lernten, saß Mar Ukwa vor Schmuel in vier Ellen Abstand; und wenn sie zu Gericht saßen, saß Schmuel vor Mar Ukwa in vier Ellen Abstand; und man höhlte für Mar Ukwa eine Stelle aus [und belegte sie] mit einer Matte, und er saß darauf, damit seine Worte gehört würden.
ונזיפה דידן כמה הוי חד יומא כי הא דשמואל ומר עוקבא כי הוו יתבי גרס שמעתא הוה יתיב מר עוקבא קמיה דשמואל ברחוק ד' אמות וכי הוו יתבי בדינא הוה יתיב שמואל קמיה דמר עוקבא ברחוק ד' אמות והוו חייקי ליה דוכתא למר עוקבא בציפתא ויתיב עילויה כי היכי דלישתמען מיליה
Jeden Tag begleitete Mar Ukwa Schmuel bis zu seiner Herberge. Eines Tages war er von seinem Gerichtsfall in Anspruch genommen, und Schmuel ging hinter ihm her. Als er bei seinem Haus ankam, sagte er zu ihm: Ist es dir nicht genug? Der Meister möge mich von seinem Groll lösen! Er erkannte, dass er sich die Sache zu Herzen genommen hatte, und hielt sich selbst einen Tag lang einen Verweis.
כל יומא הוה מלוי ליה מר עוקבא לשמואל עד אושפיזיה יומא חד איטריד בדיניה הוה אזיל שמואל בתריה כי מטא לביתיה א"ל לא נגה לך לישרי לי מר בתיגריה ידע דנקט מילתא בדעתיה נהג נזיפותא בנפשיה חד יומא
Eine gewisse Frau saß auf einem Pfad, hatte ihr Bein ausgestreckt und siebte Graupen. Ein Gelehrtenschüler ging vorbei, und sie wich nicht vor ihm. Er sagte: Wie frech ist diese Frau! Sie kam vor Raw Nachman. Er sagte zu ihr: Hast du aus seinem Mund einen Bann gehört? Sie sagte zu ihm: Nein. Er sagte zu ihr: Geh, halte dir selbst einen Tag lang einen Verweis.
ההיא איתתא דהוות יתבה בשבילא הוות פשטה כרעה וקא מניפה חושלאי והוה חליף ואזיל צורבא מרבנן ולא איכנעה מקמיה אמר כמה חציפא ההיא איתתא אתאי לקמיה דר"נ אמר לה מי שמעת שמתא מפומיה אמרה ליה לא אמר לה זילי נהוגי נזיפותא חד יומא בנפשיך
Sutra bar Towija trug vor Raw Jehuda einen Abschnitt [aus den Propheten] vor. Als er zu diesem Vers kam: „Und dies sind die letzten Worte Davids“ (2 Sam 23,1), sagte er zu ihm: „Letzte“ – daraus folgt, dass es erste gibt; die ersten – welche sind das?
זוטרא בר טוביה הוה קפסיק סידרא קמיה דרב יהודה כי מטא להאי פסוקא (שמואל ב כג, א) ואלה דברי דוד האחרונים א"ל אחרונים מכלל דאיכא ראשונים ראשונים מאי נינהו
Er schwieg und sagte ihm gar nichts. Wieder sagte er zu ihm: „Letzte“ – daraus folgt, dass es erste gibt; die ersten – welche sind das? Er sagte zu ihm: Was meinst du – wer die Erklärung dieses Verses nicht kennt, ist kein großer Mann? Er erkannte, dass er sich die Sache zu Herzen genommen hatte, und hielt sich selbst einen Tag lang einen Verweis.
שתיק ולא אמר ליה ולא מידי הדר א"ל אחרונים מכלל דאיכא ראשונים ראשונים מאי היא א"ל מאי דעתך דלא ידע פירושא דהאי קרא לאו גברא רבה הוא ידע דנקט מילתא בדעתיה נהג נזיפותא בנפשיה חד יומא
Und was die Sache betrifft, auf die wir gekommen sind: „Letzte“ – daraus folgt, dass es erste gibt; welche sind die ersten? „Und David redete zum Ewigen die Worte dieses Liedes an dem Tag, da der Ewige ihn aus der Hand aller seiner Feinde und aus der Hand Sauls errettet hatte“ (2 Sam 22,1).
ודאתן עלה מיהא אחרונים מכלל דאיכא ראשונים ראשונים מאי היא (שמואל ב כב, א) וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת ביום הציל ה' אותו מכף כל אויביו ומכף שאול
Der Heilige, gelobt sei Er, sagte zu David: David, ein Lied sprichst du über den Fall Sauls? Wärest du Saul und er David, ich hätte viele Davids vor ihm vernichtet!
אמר לו הקב"ה לדוד דוד שירה אתה אומר על מפלתו של שאול אלמלי אתה שאול והוא דוד איבדתי כמה דוד מפניו
Das ist es, was geschrieben steht: „Ein Schiggajon Davids, das er dem Ewigen sang wegen der Worte des Kusch, des Benjaminiten“ (Ps 7,1). War denn Kusch sein Name? Saul war doch sein Name! Vielmehr: Wie ein Kuschit durch seine Haut auffällt, so fiel auch Saul durch seine Taten auf.
היינו דכתיב (תהלים ז, א) שגיון לדוד אשר שר לה' על דברי כוש בן ימיני וכי כוש שמו והלא שאול שמו אלא מה כושי משונה בעורו אף שאול משונה במעשיו
Ähnlich sagst du: „Wegen der kuschitischen Frau, die er genommen hatte“ (Num 12,1). War denn Kuschitin ihr Name? Zippora war doch ihr Name! Vielmehr: Wie eine Kuschitin durch ihre Haut auffällt, so fiel auch Zippora durch ihre Taten auf. Ähnlich sagst du: „Und Ebed-Melech, der Kuschit, hörte“ (Jer 38,7). War denn Kuschit sein Name? Zidkija war doch sein Name! Vielmehr: Wie ein Kuschit durch seine Haut auffällt, so fiel auch Zidkija durch seine Taten auf.
כיוצא בדבר אתה אומר (במדבר יב, א) על אודות האשה הכושית אשר לקח וכי כושית שמה והלא ציפורה שמה אלא מה כושית משונה בעורה אף ציפורה משונה במעשיה כיוצא בדבר אתה אומר (ירמיהו לח, ז) וישמע עבד מלך הכושי וכי כושי שמו והלא צדקיה שמו אלא מה כושי משונה בעורו אף צדקיה משונה במעשיו
Ähnlich sagst du: „Seid ihr mir nicht wie die Söhne der Kuschiten, (Haus) Israel?“ (Am 9,7). War denn Kuschiten ihr Name? Israel war doch ihr Name! Vielmehr: Wie ein Kuschit durch seine Haut auffällt, so fallen auch die Israeliten durch ihre Taten unter allen Völkern auf.
כיוצא בדבר אתה אומר (עמוס ט, ז) הלא כבני כושיים אתם לי (בית) ישראל וכי כושיים שמן והלא ישראל שמן אלא מה כושי משונה בעורו אף ישראל משונין במעשיהן מכל האומות
Rabbi Schmuel bar Nachmani sagte im Namen von Rabbi Jonatan: Was bedeutet, was geschrieben steht: „Spruch Davids, des Sohnes Isais, und Spruch des Mannes, der hoch erhoben wurde“ (2 Sam 23,1)? Spruch Davids, des Sohnes Isais, der das Joch der Umkehr aufgerichtet hat.
א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מאי דכתיב (שמואל ב כג, א) נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על נאם דוד בן ישי שהקים עולה של תשובה
„Es sprach der Gott Israels, zu mir redete der Fels Israels: Wer über Menschen herrscht, sei gerecht, herrsche in Gottesfurcht“ (2 Sam 23,3). Was sagt er? Rabbi Abbahu sagte: So meint er es: Es sprach der Gott Israels, zu mir redete der Fels Israels: Ich herrsche über den Menschen – wer herrscht über mich? Der Gerechte; denn ich verhänge einen Erlass, und er hebt ihn auf.
(שמואל ב כג, ג) אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים מאי קאמר א"ר אבהו ה"ק אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל אני מושל באדם מי מושל בי צדיק שאני גוזר גזרה ומבטלה
„Dies sind die Namen der Helden, die David hatte: der im Sitzen saß“ usw. (2 Sam 23,8). Was sagt er? Rabbi Abbahu sagte: So meint er es: Und dies sind die Namen der Heldentaten Davids.
(שמואל ב כג, ח) אלה שמות הגבורים אשר לדוד יושב בשבת וגו' מאי קאמר א"ר אבהו ה"ק ואלה שמות גבורותיו של דוד
„Der im Sitzen saß“: Wenn er im Lehrhaus saß, saß er nicht auf Kissen und Polstern, sondern auf dem Boden; denn solange sein Lehrer Ira der Jairiter lebte, lehrte dieser die Rabbanan auf Kissen und Polstern. Als er gestorben war, lehrte David die Rabbanan und saß auf dem Boden. Sie sagten zu ihm: Der Meister möge sich auf Kissen und Polster setzen! Er nahm es nicht an.
יושב בשבת בשעה שהיה יושב בישיבה לא היה יושב על גבי כרים וכסתות אלא על גבי קרקע דכל כמה דהוה רביה עירא היאירי קיים הוה מתני להו לרבנן על גבי כרים וכסתות כי נח נפשיה הוה מתני דוד לרבנן והוה יתיב על גבי קרקע אמרו ליה ליתיב מר אכרים וכסתות לא קביל עליה
„Tachkemoni“: Raw sagte: Der Heilige, gelobt sei Er, sagte zu ihm: Da du dich erniedrigt hast, sollst du wie ich sein; denn ich verhänge einen Erlass, und du hebst ihn auf.
תחכמוני אמר רב אמר לו הקב"ה הואיל והשפלת עצמך תהא כמוני שאני גוזר גזרה ואתה מבטלה
„Das Haupt der Drei“: Du sollst ein Haupt mit den drei Vätern sein. „Er ist Adino der Ezniter“: Wenn er dasaß und sich mit der Tora befasste, machte er sich geschmeidig wie ein Wurm; und wenn er zum Krieg auszog, machte er sich hart wie ein Baum.
ראש השלישים תהא ראש לשלשת אבות הוא עדינו העצני כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ
„Über achthundert Erschlagene auf einmal“: dass er einen Pfeil schoss und achthundert Erschlagene auf einmal fällte; und er seufzte über die [fehlenden] zweihundert, denn es steht geschrieben: „Wie könnte einer tausend jagen?“ (Dtn 32,30).
על שמונה מאות חלל בפעם אחת שהיה זורק חץ ומפיל שמונה מאות חלל בפעם אחת והיה מתאנח על מאתים דכתיב (דברים לב, ל) איכה ירדף אחד אלף
Da ging eine Himmelsstimme aus und sagte: „Außer in der Sache Urijas, des Hetiters“ (1 Kön 15,5).
יצתה בת קול ואמרה (מלכים א טו, ה) רק בדבר אוריה החתי
Rabbi Tanchum, der Sohn von Rabbi Chija, ein Mann aus Kfar Akko, sagte im Namen von Rabbi Jaakow bar Acha, im Namen von Rabbi Simlai – und manche sagen: Rabbi Tanchum sagte im Namen von Raw Huna; und manche sagen: Raw Huna allein sagte –:
אמר רבי תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו אמר רבי יעקב בר אחא אמר ר' שמלאי ואמרי לה אמר ר' תנחום אמר רב הונא ואמרי לה אמר רב הונא לחודיה
Original: Moed Katan 16b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.