– das ist sein Zehntel-Efa. Das sind die Worte Rabbi Jehudas.
זו עשירית האיפה שלו דברי רבי יהודה
Moed Katan 16a מועד קטן
Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rabbi Schimon sagt: „Wenn er kommt, soll er darbringen“ (Ez 44,27): Wenn er zum Kommen geeignet ist, ist er zum Darbringen geeignet; wenn er nicht zum Kommen geeignet ist, ist er nicht zum Darbringen geeignet.
ר"ש אומר (יחזקאל מד, כז) בבאו יקריב בזמן שראוי לביאה ראוי להקרבה בזמן שאינו ראוי לביאה אינו ראוי להקרבה
Rawa sagte: Woher haben wir, dass man einen Boten des Gerichts sendet und ihn vor Gericht lädt? Denn es steht geschrieben: „Und Mose sandte hin, um Datan und Abiram, die Söhne Eliabs, zu rufen“ (Num 16,12). Und woher haben wir, dass wir [ihn] zum Gericht laden? Denn es steht geschrieben: „Und Mose sagte zu Korach: Du und deine ganze Rotte“ (Num 16,16)
אמר רבא מנלן דמשדרין שליחא דבי דינא ומזמנינן ליה לדינא דכתיב (במדבר טז, יב) וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ומנלן דמזמנינן לדינא דכתיב (במדבר טז, טז) ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך
– vor einen großen Mann, denn es steht geschrieben: „vor dem Ewigen“ (Num 16,16); „du und der Soundso“, denn es steht geschrieben: „du und sie und Aaron“; dass wir einen Termin festsetzen, denn es steht geschrieben: „morgen“; Termin um Termin, denn es steht geschrieben: „Man rief dort: Der Pharao, der König von Ägypten, ist [nur] Lärm, er hat die Frist verstreichen lassen“ (Jer 46,17).
לקמי גברא רבה דכתיב (במדבר טז, טז) לפני ה' את ופלניא דכתיב אתה והם ואהרן דקבעינן זימנא דכתיב מחר זימנא בתר זימנא דכתיב (ירמיהו מו, יז) קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד
Und woher haben wir, dass es, wenn er sich gegenüber dem Boten des Gerichts frech benimmt und dieser kommt und es sagt, nicht als üble Nachrede gilt? Denn es steht geschrieben: „Willst du diesen Männern die Augen ausstechen?“ (Num 16,14).
ומנלן דאי מתפקר בשליחא דבי דינא ואתי ואמר לא מיתחזי כלישנא בישא דכתיב (במדבר טז, יד) העיני האנשים ההם תנקר
Und woher haben wir, dass wir bannen? Denn es steht geschrieben: „Verflucht Meros!“ (Ri 5,23) – dass dies die Ansicht eines großen Mannes ist, denn es steht geschrieben: „sprach der Engel des Ewigen“ (Ri 5,23). Und woher haben wir, dass wir mit dem Cherem belegen? Denn es steht geschrieben: „Verflucht, ja verflucht“
ומנלן דמשמתינן דכתיב (שופטים ה, כג) אורו מרוז דהכי סברא דגברא רבה דכתיב (שופטים ה, כג) אמר מלאך ה' ומנלן דמחרמינן דכתיב אורו ארור
– [auch wer] mit ihm isst und trinkt und in seinen vier Ellen steht, denn es steht geschrieben: „seine Bewohner“. Und woher haben wir, dass wir seine Sünden öffentlich aufzählen? Denn es steht geschrieben: „Denn sie kamen nicht dem Ewigen zu Hilfe“ (Ri 5,23).
דאכיל ושתי בהדיה וקאי בארבע אמות דידיה דכתיב יושביה ומנלן דפרטינן חטאיה בציבורא דכתיב (שופטים ה, כג) כי לא באו לעזרת ה'
Und Ulla sagte: Mit vierhundert Schofarstößen bannte Barak den Meros. Manche sagen, er war ein großer Mann; und manche sagen, er war ein Stern, denn es heißt: „Vom Himmel her kämpften die Sterne“ (Ri 5,20).
ואמר עולא בד' מאה שיפורי שמתיה ברק למרוז איכא דאמרי גברא רבה הוה ואיכא דאמרי כוכבא הוה שנאמר (שופטים ה, כ) מן שמים נלחמו הכוכבים
Und woher haben wir, dass wir sein Vermögen herrenlos erklären? Denn es steht geschrieben: „Und jeder, der nicht binnen drei Tagen kommt nach dem Rat der Fürsten und der Ältesten, dessen ganze Habe soll gebannt werden, und er selbst soll aus der Gemeinde der Verbannten ausgeschlossen werden“ (Esra 10,8).
ומנלן דמפקרינן נכסיה דכתיב (עזרא י, ח) וכל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה
Und woher haben wir, dass wir streiten, fluchen, schlagen, Haare ausreißen und schwören lassen? Denn es steht geschrieben: „Und ich stritt mit ihnen und verfluchte sie und schlug einige Männer von ihnen und raufte ihnen das Haar und ließ sie schwören“ (Neh 13,25).
ומנלן דנצינן ולייטינן ומחינן ותלשינן שיער ומשבעינן דכתיב (נחמיה יג, כה) ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם
Und woher haben wir, dass wir fesseln, einsperren und Hardafa vollziehen? Denn es steht geschrieben: „sei es zum Tod, sei es zur Entwurzelung, sei es zur Vermögensbuße oder zu Fesseln“ (Esra 7,26). Was heißt „zur Entwurzelung“? Ada Mari sagte im Namen von Nechemja bar Baruch, im Namen von Raw Chija bar Awin, im Namen von Raw Jehuda: Hardafa. Was ist Hardafa? Raw Jehuda, der Sohn von Raw Schmuel bar Schilat, sagte im Namen von Raw: Man bannt sofort, wiederholt [den Bann] nach dreißig [Tagen] und belegt [ihn] nach sechzig mit dem Cherem.
ומנלן דכפתינן ואסרינן ועבדינן הרדפה דכתיב (עזרא ז, כו) הן למות הן לשרושי הן לענש נכסין ולאסורין מאי לשרושי אמר אדא מרי אמר נחמיה בר ברוך אמר רב חייא בר אבין אמר רב יהודה הרדפה מאי הרדפה אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב מנדין לאלתר ושונין לאחר ל' ומחרימין לאחר ששים
Raw Huna bar Chinena sagte zu ihm: So sagte Raw Chisda: Man verwarnt ihn am Montag, am Donnerstag und am Montag. Das gilt für Geldsachen; bei Frechheit aber sofort.
א"ל רב הונא בר חיננא הכי אמר רב חסדא מתרין ביה שני וחמישי ושני ה"מ לממונא אבל לאפקירותא לאלתר
Ein gewisser Fleischer benahm sich frech gegenüber Raw Towi bar Mattana. Abaje und Rawa berieten über ihn und bannten ihn. Schließlich ging er hin und besänftigte seinen Prozessgegner. Abaje sagte: Was sollen wir tun? Ihn lösen – der Bann hat noch nicht dreißig Tage auf ihm gelastet; ihn nicht lösen – die Rabbanan wollen [in das Lehrhaus] hineingehen.
ההוא טבחא דאיתפקר ברב טובי בר מתנה אימנו עליה אביי ורבא ושמתוהו לסוף אזל פייסיה לבעל דיניה אמר אביי היכי ליעביד לישרי ליה לא חל שמתא עליה תלתין יומין לא לישרי ליה קא בעו רבנן למיעל
Er sagte zu Raw Idi bar Awin: Hast du darüber etwas gehört? Er sagte zu ihm: So sagte Raw Tachlifa bar Awimi im Namen von Schmuel: Ein Hornstoß bindet, und ein Hornstoß löst. Er sagte zu ihm: Das gilt für Geldsachen; bei Frechheit aber [erst], wenn der Bann dreißig Tage auf ihm gelastet hat.
א"ל לרב אידי בר אבין מידי שמיע לך בהא א"ל הכי אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל טוט אסר וטוט שרי אמר ליה ה"מ לממונא אבל לאפקירותא עד דחיילא שמתא עליה תלתין יומין
Demnach meint Abaje: Wenn diese drei [ihn] gebannt haben, können nicht drei andere kommen und ihn lösen.
אלמא קסבר אביי הני בי תלתא דשמיתו לא אתו תלתא אחריני ושרו ליה
Denn es wurde bei ihnen gefragt: Wenn diese drei gebannt haben – können drei andere kommen und ihn lösen? Komm und höre: Wer für den Lehrer gebannt ist, ist für den Schüler gebannt; wer für den Schüler gebannt ist, ist nicht für den Lehrer gebannt.
דאיבעיא להו הני בי תלתא דשמיתו מהו למיתי תלתא אחריני ושרו ליה ת"ש מנודה לרב מנודה לתלמיד מנודה לתלמיד אינו מנודה לרב
Wer für seine Stadt gebannt ist, ist für eine andere Stadt gebannt; wer für eine andere Stadt gebannt ist, ist nicht für seine Stadt gebannt. Wer für den Nassi gebannt ist, ist für ganz Israel gebannt; wer für ganz Israel gebannt ist, ist nicht für den Nassi gebannt. Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Wenn einer der Schüler [jemanden] gebannt hat und gestorben ist, ist sein Anteil nicht aufgehoben.
מנודה לעירו מנודה לעיר אחרת מנודה לעיר אחרת אינו מנודה לעירו מנודה לנשיא מנודה לכל ישראל מנודה לכל ישראל אינו מנודה לנשיא רשב"ג אומר אחד מן התלמידים שנידה ומת חלקו אינו מופר
Daraus folgt dreierlei: Daraus folgt, dass der Bann eines Schülers, der um seiner Ehre willen gebannt hat, ein [gültiger] Bann ist; und daraus folgt, dass jeder Einzelne seinen Anteil aufheben kann; und daraus folgt, dass, wenn diese drei gebannt haben, nicht drei andere kommen und ihn lösen können.
ש"מ תלת שמע מינה תלמיד שנידה לכבודו נידויו נידוי ושמע מינה כל אחד ואחד מיפר חלקו וש"מ הני בי תלתא דשמיתו לא אתו תלתא אחריני ושרו ליה
Amemar sagte: Die Halacha ist: Wenn diese drei gebannt haben, können drei andere kommen und ihn lösen. Raw Aschi sagte zu Amemar: Es wurde doch gelehrt: Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Wenn einer der Schüler gebannt hat und gestorben ist, ist sein Anteil nicht aufgehoben! Heißt das nicht: überhaupt nicht aufgehoben? Nein: [nicht,] bis drei andere kommen und ihn lösen.
אמר אמימר הלכתא הני בי תלתא דשמיתו אתו בי תלתא אחריני ושרו ליה א"ל רב אשי לאמימר והא תניא רשב"ג אומר אחד מן התלמידים שנידה ומת חלקו אינו מופר מאי לאו אינו מופר כלל לא עד דאתו בי תלתא אחריני ושרו ליה
Die Rabbanan lehrten: Es gibt keinen Bann von weniger als dreißig Tagen und keinen Verweis von weniger als sieben Tagen; und obwohl es keinen Beweis für die Sache gibt, gibt es einen Hinweis darauf, denn es heißt: „Hätte ihr Vater ihr ins Gesicht gespuckt, müsste sie sich nicht sieben Tage schämen?“ (Num 12,14).
ת"ר אין נידוי פחות מל' יום ואין נזיפה פחות מז' ימים ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר (במדבר יב, יד) ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים
Raw Chisda sagte: Unser Bann ist wie ihr Verweis. – Und ihr Verweis [dauert] sieben [Tage] und nicht mehr? Rabbi Schimon, der Sohn Rabbis, und Bar Kappara saßen doch und lernten, und eine Überlieferung bereitete ihnen Schwierigkeiten. Rabbi Schimon sagte zu Bar Kappara: Diese Sache braucht Rabbi. Bar Kappara sagte zu Rabbi Schimon: Und was kann Rabbi zu dieser Sache sagen?
אמר רב חסדא נידוי שלנו כנזיפה שלהן ונזיפה דידהו שבעה ותו לא והא ר"ש בר רבי ובר קפרא הוו יתבי וקא גרסי קשיא להו שמעתא א"ל ר"ש לבר קפרא דבר זה צריך רבי א"ל בר קפרא לר"ש ומה רבי אומר בדבר זה
Er ging und sagte es seinem Vater. Der wurde ärgerlich. Bar Kappara kam, um sich ihm zu zeigen. Er sagte zu ihm: Bar Kappara, ich kenne dich überhaupt nicht! Er erkannte, dass er sich die Sache zu Herzen genommen hatte, und hielt sich selbst dreißig Tage lang einen Verweis.
אזל א"ל לאבוה איקפד אתא בר קפרא לאיתחזויי ליה א"ל בר קפרא איני מכירך מעולם ידע דנקט מילתא בדעתיה נהג נזיפותא בנפשיה תלתין יומין
Wiederum einmal verordnete Rabbi, dass man die Schüler nicht auf der Straße lehren solle. Was legte er aus? „Die Rundungen deiner Hüften sind wie Geschmeide“ (Hld 7,2): Wie die Hüfte im Verborgenen ist,
שוב פעם אחד גזר רבי שלא ישנו לתלמידים בשוק מאי דרש (שיר השירים ז, ב) חמוקי ירכיך כמו חלאים מה ירך בסתר
Original: Moed Katan 16a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.