„Zuflucht“ war an jeder Wegkreuzung geschrieben, damit der Totschläger [den Weg] erkenne und sich dorthin wende. Raw Kahana sagte: Welcher Vers [lehrt das]? „Du sollst dir den Weg herrichten“ (Dtn 19,3) – schaffe [dir] eine Vorrichtung für den Weg.
מקלט היה כתוב על פרשת דרכים כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם אמר רב כהנא מאי קרא (דברים יט, ג) תכין לך הדרך עשה [לך] הכנה לדרך
Raw Chama bar Chanina eröffnete diesen Abschnitt [mit einer Einleitung] von hier: „Gut und gerade ist der Ewige, darum weist Er den Sündern den Weg“ (Ps 25,8). Wenn Er schon den Sündern [den Weg] weist, dann erst recht den Gerechten!
רב חמא בר חנינא פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא (תהלים כה, ח) טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך אם לחטאים יורה ק"ו לצדיקים
Rabbi Schimon ben Lakisch eröffnete diesen Abschnitt [mit einer Einleitung] von hier: „Und wer nicht nachgestellt hat, sondern Gott hat es seiner Hand widerfahren lassen“ usw. (Ex 21,13); „wie das Sprichwort der Alten sagt: Von Frevlern geht Frevel aus“ usw. (1 Sam 24,14).
ר"ש בן לקיש פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא (שמות כא, יג) ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו וגו' (שמואל א כד, יד) כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע וגו'
Wovon spricht die Schrift? Von zwei Menschen, die einen Menschen getötet haben: Einer hat aus Versehen getötet, und einer hat vorsätzlich getötet; für diesen gibt es keine Zeugen, und für jenen gibt es keine Zeugen. Der Heilige, gelobt sei Er, bestellt sie in dieselbe Herberge: Der vorsätzlich getötet hat, sitzt unter der Leiter, und der aus Versehen getötet hat, steigt die Leiter hinab, fällt auf ihn und tötet ihn. Der vorsätzlich getötet hat, wird getötet, und der aus Versehen getötet hat, geht ins Exil.
במה הכתוב מדבר בשני בני אדם שהרגו את הנפש אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד לזה אין עדים ולזה אין עדים הקב"ה מזמינן לפונדק אחד זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם וזה שהרג בשוגג יורד בסולם ונפל עליו והרגו זה שהרג במזיד נהרג וזה שהרג בשוגג גולה
Rabba bar Raw Huna sagte im Namen Raw Hunas, und manche sagen, Raw Huna sagte im Namen Rabbi Elasars: Aus der Tora, aus den Propheten und aus den Schriften [lässt sich zeigen]: Auf dem Weg, den ein Mensch gehen will, führt man ihn.
אמר רבה בר רב הונא אמר רב הונא ואמרי לה אמר רב הונא א"ר אלעזר מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו
Aus der Tora, denn es steht geschrieben: „Du sollst nicht mit ihnen gehen“ (Num 22,12), und es steht geschrieben: „Mach dich auf, geh mit ihnen“ (Num 22,20). Aus den Propheten, denn es steht geschrieben: „Ich, der Ewige, dein Gott, lehre dich zum Nutzen, führe dich auf (diesem) dem Weg, den du gehst“ (Jes 48,17). Aus den Schriften, denn es steht geschrieben: „Wenn es die Spötter betrifft, so lässt Er spotten, den Demütigen aber gibt Er Gnade“ (Spr 3,34).
מן התורה דכתיב (במדבר כב, יב) לא תלך עמהם וכתיב (במדבר כב, כ) קום לך אתם מן הנביאים דכתיב (ישעיהו מח, יז) אני ה' אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך (זו) תלך מן הכתובים דכתיב (משלי ג, לד) אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן
Raw Huna sagte: Ein Totschläger, der ins Exil in die Zufluchtsstadt ging, und der Bluträcher fand ihn und tötete ihn – er ist frei. Er ist der Ansicht, „und ihm gebührt kein Todesurteil“ (Dtn 19,6) steht vom Bluträcher geschrieben.
אמר רב הונא רוצח שגלה לעיר מקלט ומצאו גואל הדם והרגו פטור קסבר (דברים יט, ו) ולו אין משפט מות בגואל הדם הוא דכתיב
Man wandte ein: „Und ihm gebührt kein Todesurteil“ – vom Totschläger spricht die Schrift. Du sagst, vom Totschläger, oder ist es nicht vielmehr vom Bluträcher? Da es heißt: „und er hasste ihn nicht seit gestern und vorgestern“ (Dtn 19,4), sage: Vom Totschläger spricht die Schrift.
מיתיבי ולו אין משפט מות ברוצח הכתוב מדבר אתה אומר ברוצח או אינו אלא בגואל הדם כשהוא אומר (דברים יט, ד) והוא לא שונא לו מתמול שלשום הוי אומר ברוצח הכתוב מדבר
Er spricht wie dieser Tanna. Denn es wird gelehrt: „Und ihm gebührt kein Todesurteil“ – vom Bluträcher spricht die Schrift. Du sagst, vom Bluträcher spricht die Schrift, oder ist es nicht vielmehr vom Totschläger? Da es heißt: „denn er hasste ihn nicht seit gestern und vorgestern“ (Dtn 19,6), ist der Totschläger [schon] genannt. Wie erfülle ich dann „und ihm gebührt kein Todesurteil“? Vom Bluträcher spricht die Schrift.
הוא דאמר כי האי תנא דתניא ולו אין משפט מות בגואל הדם הכתוב מדבר אתה אומר בגואל הדם הכתוב מדבר או אינו אלא ברוצח כשהוא אומר (דברים יט, ו) כי לא שונא הוא לו מתמול שלשום הרי רוצח אמור הא מה אני מקיים ולו אין משפט מות בגואל הדם הכתוב מדבר
Wir haben gelernt: „Man gibt ihm zwei Gelehrte mit, falls er ihn auf dem Weg töten will, damit sie auf ihn einreden.“ Nicht wohl, dass sie ihn verwarnen, denn wenn er tötet, ist er des Todes schuldig?
תנן מוסרין לו שני ת"ח שמא יהרגנו בדרך וידברו אליו מאי לאו דמתרו ביה דאי קטיל בר קטלא הוא
Nein, wie gelehrt wird: „Damit sie auf ihn einreden“ – Worte, die ihm angemessen sind. Sie sagen zu ihm: „Verfahre mit ihm nicht nach der Art der Blutvergießer; aus Versehen ist ihm die Tat in die Hand gekommen.“ Rabbi Meir sagt: Er redet für sich selbst, wie es heißt: „Und dies ist die Sache des Totschlägers“ (Dtn 19,4). Sie sagten zu ihm: Viel bewirkt ein Abgesandter.
לא כדתניא וידברו אליו דברים הראוים לו אומרים לו אל תנהג בו מנהג שופכי דמים בשגגה בא מעשה לידו ר"מ אומר הוא מדבר ע"י עצמו שנאמר (דברים יט, ד) וזה דבר הרוצח אמרו לו הרבה שליחות עושה
Der Meister sagte: „Aus Versehen ist ihm die Tat in die Hand gekommen.“ Das ist doch selbstverständlich, denn wenn vorsätzlich – ist er denn [dann] ein Exilpflichtiger? Ja!
אמר מר בשגגה בא מעשה לידו פשיטא דאי במזיד בר גלות הוא אין
Denn es wird doch gelehrt: Rabbi Jose bar Jehuda sagt: Anfangs fliehen sowohl der aus Versehen als auch der vorsätzlich [Tötende] in die Zufluchtsstädte, und der Gerichtshof sendet hin und holt sie von dort.
והא תניא ר' יוסי בר' יהודה אומר בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט וב"ד שולחין ומביאין אותם משם
Wer zum Tod verurteilt wird, den töten sie, wie es heißt: „So sollen die Ältesten seiner Stadt hinsenden und ihn von dort holen und ihn in die Hand des Bluträchers geben, dass er sterbe“ (Dtn 19,12). Wer nicht verurteilt wird, den sprechen sie frei, wie es heißt: „Und die Gemeinde soll den Totschläger aus der Hand des Bluträchers retten“ (Num 35,25). Wer zum Exil verurteilt wird, den bringt man an seinen Ort zurück, wie es heißt: „Und die Gemeinde soll ihn in seine Zufluchtsstadt zurückbringen, wohin er geflohen war“ (Num 35,25).
מי שנתחייב מיתה הרגוהו שנאמר (דברים יט, יב) ושלחו זקני עירו ולקחו אותו משם ונתנו אותו ביד גואל הדם ומת מי שלא נתחייב פטרוהו שנאמר (במדבר לה, כה) והצילו העדה את הרוצח מיד גואל הדם מי שנתחייב גלות מחזירין אותו למקומו שנא' (במדבר לה, כה) והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה
Rabbi sagt: Von selbst gehen sie ins Exil; sie meinen, [die Städte] nehmen sowohl den aus Versehen als auch den vorsätzlich [Tötenden] auf, und sie wissen nicht, dass sie bei Versehen aufnehmen, bei Vorsatz aber nicht aufnehmen.
רבי אומר מעצמן הן גולין כסבורין הן אחד שוגג ואחד מזיד קולטות והן אינן יודעין שבשוגג קולטות במזיד אינן קולטות
Rabbi Elasar sagte: Eine Stadt, deren Mehrheit Totschläger sind, nimmt nicht auf, wie es heißt: „Und er soll vor den Ohren der Ältesten jener Stadt seine Sache vortragen“ (Jos 20,4) – nicht dass ihre Sache seiner Sache gleich ist.
א"ר אלעזר עיר שרובה רוצחים אינה קולטת שנאמר (יהושע כ, ד) ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו ולא שהושוו דבריהן לדבריו
Und Rabbi Elasar sagte: Eine Stadt, in der es keine Ältesten gibt, nimmt nicht auf, denn wir brauchen „die Ältesten der Stadt“, und die gibt es nicht. Es wurde gesagt: Eine Stadt, in der es keine Ältesten gibt – Rabbi Ami und Rabbi Assi: Einer sagt, sie nimmt auf, und einer sagt, sie nimmt nicht auf. Nach dem, der sagt, sie nimmt nicht auf: Wir brauchen „die Ältesten der Stadt“, und die gibt es nicht. Nach dem, der sagt, sie nimmt auf: Es ist bloß ein Gebot.
וא"ר אלעזר עיר שאין בה זקנים אינה קולטת דבעינן זקני העיר וליכא איתמר עיר שאין בה זקנים רבי אמי ור' אסי חד אומר קולטת וחד אומר אינה קולטת למאן דאמר אינה קולטת בעינן זקני העיר וליכא למאן דאמר קולטת מצוה בעלמא
Und eine Stadt, in der es keine Ältesten gibt – Rabbi Ami und Rabbi Assi: Einer sagte, in ihr kann es einen widerspenstigen und aufsässigen Sohn geben, und einer sagte, in ihr kann es keinen widerspenstigen und aufsässigen Sohn geben. Nach dem, der sagt, in ihr kann es keinen widerspenstigen und aufsässigen Sohn geben: Wir brauchen „die Ältesten seiner Stadt“ (Dtn 21,19), und die gibt es nicht. Nach dem, der sagt, in ihr kann es einen widerspenstigen und aufsässigen Sohn geben: Es ist bloß ein Gebot.
ועיר שאין בה זקנים ר' אמי ורבי אסי חד אמר נעשה בה בן סורר ומורה וחד אמר אין נעשה בה בן סורר ומורה למ"ד אין נעשה בה בן סורר ומורה בעינן (דברים כא, יט) זקני עירו וליכא למ"ד נעשה בה בן סורר ומורה מצוה בעלמא
Und eine Stadt, in der es keine Ältesten gibt – Rabbi Ami und Rabbi Assi: Einer sagte, sie bringt das Kalb, dem das Genick gebrochen wird, und einer sagte, sie bringt das Kalb, dem das Genick gebrochen wird, nicht. Nach dem, der sagt, sie bringt es nicht: Wir brauchen „die Ältesten jener Stadt“ (Dtn 21,3), und die gibt es nicht. Nach dem, der sagt, sie bringt es: Es ist bloß ein Gebot.
ועיר שאין בה זקנים ר' אמי ור' אסי חד אמר מביאה עגלה ערופה וחד אמר אינה מביאה עגלה ערופה למ"ד אינה מביאה עגלה ערופה בעינן (דברים כא, ג) זקני העיר ההיא וליכא למאן דאמר מביאה עגלה ערופה מצוה בעלמא
Original: Makkot 10b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.