Man stimmte ab und beschloss: Wer mit seinem Anteil an Hochheiligem oder an minder Heiligem antraut, hat nicht angetraut. Raw aber sagte: Es ist noch immer strittig. Abaje sagte: Einleuchtend ist [die Ansicht] wie die des Rabbi Jochanan.
נמנו וגמרו המקדש בחלקו בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים לא קידש ורב אמר עדיין היא מחלוקת אמר אביי כוותיה דר' יוחנן מסתברא
Denn es wird gelehrt: Woher, dass man nicht Speiseopfer gegen Schlachtopfer [eintauschend] verteilt? Die Schrift sagt: „Und jedes Speiseopfer, das im Ofen gebacken wird“ (Lev 7,9) … „allen Söhnen Aarons soll es gehören“ (Lev 7,10).
דתניא מנין שאין חולקים מנחות כנגד זבחים ת"ל (ויקרא ז, ט) וכל מנחה אשר תאפה בתנור (ויקרא ז, י) לכל בני אהרן תהיה
Man könnte meinen, man verteile nicht Speiseopfer gegen Schlachtopfer, weil sie im Fall der Armut nicht an deren Stelle treten, wohl aber Speiseopfer gegen Vögel, weil sie im Fall der Armut an deren Stelle treten. Die Schrift sagt: „und alles, was im Tiegel zubereitet wird … allen Söhnen Aarons soll es gehören“ (Lev 7,9).
יכול לא יחלקו מנחות כנגד זבחים שלא קמו תחתיהם בדלות אבל יחלקו מנחות כנגד עופות שהרי קמו תחתיהן בדלות ת"ל (ויקרא ז, ט) וכל נעשה במרחשת לכל בני אהרן תהיה
Man könnte meinen, man verteile nicht Speiseopfer gegen Vögel, weil diese Blutarten und jene Mehlarten sind, wohl aber Vögel gegen Schlachtopfer, weil diese wie jene Blutarten sind. Die Schrift sagt: „auf der Pfanne“ (Lev 7,9).
יכול לא יחלקו מנחות כנגד עופות שהללו מיני דמים והללו מיני קמחים אבל יחלקו עופות כנגד זבחים שהללו והללו מיני דמים ת"ל (ויקרא ז, ט) על מחבת
Man könnte meinen, man verteile nicht Vögel gegen Schlachtopfer, weil bei diesen die Zubereitung mit der Hand und bei jenen mit einem Gerät geschieht, wohl aber Speiseopfer gegen Speiseopfer, weil bei diesen wie jenen die Zubereitung mit der Hand geschieht. Die Schrift sagt: „Und jedes Speiseopfer, mit Öl vermengt, … allen Söhnen Aarons“ (Lev 7,10).
יכול לא יחלקו עופות כנגד זבחים שהללו מעשיהם ביד והללו מעשיהם בכלי אבל יחלקו מנחות כנגד מנחות שהללו והללו מעשיהם ביד ת"ל (ויקרא ז, י) וכל מנחה בלולה בשמן לכל בני אהרן
Man könnte meinen, man verteile nicht Pfanne gegen Tiegel und Tiegel gegen Pfanne, weil das Erzeugnis des einen weich und das des anderen hart ist, wohl aber Pfanne gegen Pfanne und Tiegel gegen Tiegel, weil bei diesen wie jenen die Erzeugnisse hart oder aber weich sind. Die Schrift sagt: „und trocken – allen Söhnen Aarons soll es gehören“ (Lev 7,10).
יכול לא יחלקו מחבת כנגד מרחשת ומרחשת כנגד מחבת שזו מעשיהם רכים וזו מעשיהם קשים אבל יחלקו מחבת כנגד מחבת ומרחשת כנגד מרחשת שהללו והללו מעשיהם קשים אי נמי מעשיהם רכים ת"ל (ויקרא ז, י) וחרבה לכל בני אהרן תהיה
Man könnte meinen, man verteile [so] nicht beim Hochheiligen, wohl aber beim minder Heiligen. Die Schrift sagt: „jeder wie sein Bruder“ (Lev 7,10), und daneben steht: „Wenn er es als Dankopfer [darbringt]“ (Lev 7,12): So wie man beim Hochheiligen nicht [eintauschend] verteilt, so verteilt man auch beim minder Heiligen nicht.
יכול לא יחלקו בקדש הקדשים אבל יחלקו בקדשים קלים ת"ל (ויקרא ז, י) איש כאחיו וסמיך ליה (ויקרא ז, יב) אם על תודה כשם שאין חולקין בקדשי קדשים כך אין חולקים בקדשים קלים
„Jeder“ – jeder erhält einen Anteil, selbst ein mit einem Gebrechen Behafteter; der Minderjährige aber erhält keinen Anteil, selbst wenn er makellos ist. Eine anonyme [Lehre im] Sifra – wer ist das? Rabbi Jehuda. Und er sagt, dass es dabei überhaupt kein Recht der Teilung gibt. Schließe daraus.
איש איש חולק אפי' בעל מום ואין הקטן חולק ואפי' תם סתם ספרא מני ר' יהודה והוא קאמר דלית בה דין חלוקה כלל ש"מ
Rawa sagte: Und wird denn nicht wie Raw gelehrt? Es wird doch gelehrt: Die Bescheidenen ziehen ihre Hände zurück, und die Gierigen teilen. – Was heißt „teilen“? Sie raffen an sich, wie im Schlussteil gelehrt wird: Es geschah mit einem, der seinen Anteil und den Anteil seines Gefährten an sich riss, und man nannte ihn „Ben Chamzan“ bis zu seinem Todestag.
אמר רבא וכרב מי לא תניא והתניא הצנועים מושכין את ידיהם והגרגרנים חולקים מאי חולקים חוטפים כדקתני סיפא מעשה באחד שחטף חלקו וחלק חברו והיו קוראין אותו בן חמצן עד יום מותו
Rabba bar Raw Schila sagte: Was ist der Schriftvers [dafür]? „Mein Gott, rette mich aus der Hand des Frevlers, aus der Faust des Ungerechten und Gewalttätigen“ (Ps 71,4). Rabba sagte: Von hier: „Lernt Gutes tun, sucht das Recht, weist den Gewalttätigen zurecht“ (Jes 1,17).
אמר רבה בר רב שילא מאי קראה (תהלים עא, ד) אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ רבה אמר מהכא (ישעיהו א, יז) למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ
Mit zweitem Zehnt – ob versehentlich oder vorsätzlich – hat er nicht angetraut; Worte des Rabbi Meir. Rabbi Jehuda sagt: Versehentlich hat er nicht angetraut, vorsätzlich hat er angetraut usw. Woher diese Dinge? Raw Acha, der Sohn Rawas, sagte im Namen der Überlieferung: „Und aller Zehnt des Landes, vom Samen des Landes, von der Frucht des Baumes, gehört dem Ewigen; heilig ist er dem Ewigen“ (Lev 27,30) – „dem Ewigen gehört er“, und nicht, um damit eine Frau anzutrauen.
מעשר שני בין בשוגג בין במזיד לא קידש דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר שוגג לא קידש מזיד קידש וכו' מנא הני מילי אמר רב אחא בריה דרבא משמיה דגמרא (ויקרא כז, ל) וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא קדש לה' לה' הוא ולא לקדש בו אשה
Aber da ist doch die Teruma vom Zehnten, von der geschrieben steht: „So sollt auch ihr die Hebe des Ewigen abheben“ (Num 18,28), und wir haben gelernt: Wer mit Teruma antraut, [die Frau] ist angetraut! – Bei ihr steht nicht „dem Ewigen“ geschrieben.
הרי תרומת מעשר דכתיב (במדבר יח, כח) כן תרימו גם אתם תרומת ה' ותנן המקדש בתרומה מקודשת דלא כתיב ביה לה'
Und da ist doch die Challa, von der geschrieben steht: „sollt ihr dem Ewigen geben“ (Num 15,21), und wir haben gelernt: Wer mit Terumot antraut, [die Frau] ist angetraut! – Bei ihr steht nicht „heilig“ geschrieben.
והרי חלה דכתיב בה (במדבר טו, כא) תתנו לה' ותנן המקדש בתרומות מקודשת דלא כתיב ביה קדש
Und da ist doch das Siebtjahr, von dem geschrieben steht: „Ein Jobeljahr ist es, heilig soll es euch sein“ (Lev 25,12), und wir haben gelernt: Wer mit Früchten des Siebtjahres antraut, [die Frau] ist angetraut! – Bei ihm steht nicht „dem Ewigen“ geschrieben.
והרי שביעית דכתיב בה (ויקרא כה, יב) יובל הוא קדש תהיה לכם ותנן המקדש בפירות שביעית מקודשת דלא כתיב ביה לה'
Und da ist doch die Teruma, von der geschrieben steht: „Heilig ist Israel dem Ewigen, der Erstling seines Ertrags“ (Jer 2,3), und wir haben gelernt: Wer mit Teruma antraut, [die Frau] ist angetraut! – Das ist von Israel geschrieben.
והרי תרומה דכתיב (ירמיהו ב, ג) קדש ישראל לה' ראשית תבואתו ותנן המקדש בתרומה מקודשת ההוא בישראל כתיב
Original: Kiddushin 53a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.