soll er wissen, dass er in sein Haus [zurück]kommt. Aber das ist nichts, denn vielleicht wird er mutlos, und sein Glück verlässt ihn.
בבואה לבבואה דבבואה נידע דאתי לביתיה ולאו מילתא היא דילמא חלשא דעתיה ומתרע מזליה
Keritot 6a כריתות
Aufbau der Debatte:Baraita 2Frage 2Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Abaje sagte: Nun, da du sagst, ein Zeichen ist etwas [von Bedeutung], soll sich der Mensch angewöhnen, zu Jahresbeginn Kürbis, Bockshornklee, Lauch, Mangold und Datteln zu essen.
אמר אביי השתא דאמרת סימנא מילתא היא יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא קרא ורוביא כרתי סילקא ותמרי
Raw Mescharschja sagte zu seinen Söhnen: Wenn ihr gehen wollt, um vor eurem Lehrer zu lernen, wiederholt zuerst die Mischna und geht dann zu eurem Lehrer hinein. Und wenn ihr vor eurem Lehrer sitzt, schaut auf den Mund eures Lehrers, denn es heißt: „Und deine Augen werden deinen Lehrer sehen“ (Jes 30,20). Und wenn ihr eine Lehre wiederholt, wiederholt sie am Wasser, denn wie das Wasser sich hinzieht, so ziehe sich eure Lehre hin.
א"ל רב משרשיא לבניה כי בעיתו למיזל למגמר קמיה רבכון גרוסו מעיקרא מתני' והדר עולו קמי רבכון וכי יתביתו קמי רבכון חזו לפומיה דרבכון שנאמר (ישעיהו ל, כ) והיו עיניך רואות את מוריך וכי גריסיתו שמעתא גרוסו על מיא דכי היכי דמשכי מיא תמשוך שמעתכון
[Sitzt lieber] auf den Misthaufen von Mata Mechasja als in den Palästen von Pumbedita. Besser einen verdorbenen Fisch essen als Kutach, das Felsen sprengt.
אקילקי דמתא מחסיא ולא אפדני דפומבדיתא טב גילדנא סריא למיכל מכותחא דרמי כיפי
„Und Hanna betete und sagte: Mein Herz frohlockt im Ewigen, mein Horn ist erhoben“ (1 Sam 2,1) – „mein Horn ist erhoben“ und nicht „mein Krug ist erhoben“: David und Salomo, die mit dem Horn gesalbt wurden, deren Königsherrschaft setzte sich fort; Saul und Jehu, die aus dem Krug gesalbt wurden, deren Königsherrschaft setzte sich nicht fort.
(שמואל א ב, א) ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי בה' רמה קרני רמה קרני ולא רמה פכי דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותם שאול ויהוא שנמשחו מן הפך לא נמשכה מלכותם:
„Wer das Räucherwerk zusammenmischt“: Die Rabbanan lehrten: Wer das Räucherwerk zusammenmischt, um daran zu lehren oder um es der Gemeinde zu übergeben, ist frei; um daran zu riechen, ist schuldig. Und wer daran riecht, ist frei, nur dass er Veruntreuung begangen hat.
המפטם את הקטרת: ת"ר המפטם את הקטרת ללמד בה או למוסרה לציבור פטור להריח בה חייב והמריח בה פטור אלא שמעל
Gibt es denn [dabei] Veruntreuung? Rabbi Schimon ben Pasi sagte doch im Namen Rabbi Jehoschua ben Levis im Namen Bar Kapparas: Bei Klang, Anblick und Geruch gibt es keine Veruntreuung!
ומי איכא מעילה והאמר ר"ש בן פזי א"ר יהושע ב"ל משום בר קפרא קול ומראה וריח אין בהן משום מעילה
Beim Geruch, nachdem seine Rauchsäule aufgestiegen ist, gibt es keine Veruntreuung, [denn] es gibt nichts, dessen Gebot erfüllt ist, an dem man [noch] Veruntreuung begeht.
ריח אחר שתעלה תמרתו אין בו משום מעילה [שהרי] אין לך דבר אחר שנעשה מצותו ומועלין בו
Warum nicht? Da ist doch die Abhebung der Asche, deren Gebot erfüllt ist, und man begeht an ihr Veruntreuung!
אלמה לא והרי תרומת הדשן דנעשית מצותה ומועלין בה
Weil die Abhebung der Asche und die Priestergewänder zwei Schriftstellen sind, die dasselbe lehren, und zwei Schriftstellen, die dasselbe lehren, lehren nicht [für andere Fälle].
משום דהוי תרומת הדשן ובגדי כהונה שני כתובים הבאים כאחד וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדים
Das ist recht nach den Rabbanan; aber nach Rabbi Dosa, was ist da zu sagen? Denn es wird gelehrt: „Und er lege sie dort nieder“ (Lev 16,23) – das lehrt, dass sie der Verwahrung bedürfen.
הניחא לרבנן אלא לר' דוסא מאי איכא למימר דתניא (ויקרא טז, כג) והניחם שם מלמד שטעונין גניזה
Rabbi Dosa sagt: Sie sind für einen gewöhnlichen Priester tauglich; und was lehrt „und er lege sie dort nieder“? Dass er sie nicht an einem anderen Jom Kippur benutze.
רבי דוסא אומר כשירין הן לכהן הדיוט ומה תלמוד לומר והניחם שם שלא ישתמש בהן ביום הכפורים אחר
Weil die Abhebung der Asche und das Kalb, dem das Genick gebrochen wird, zwei Schriftstellen sind, die dasselbe lehren, und zwei Schriftstellen, die dasselbe lehren, lehren nicht [für andere Fälle]. Die Abhebung der Asche – was ist das? Denn es wird gelehrt: „Und er lege sie neben den Altar“ (Lev 6,3) – das lehrt, dass sie der Verwahrung bedarf. Das Kalb, dem das Genick gebrochen wird – was ist das? Denn es wird gelehrt: „Und sie sollen dort im Bachtal dem Kalb das Genick brechen“ (Dtn 21,4) – das lehrt, dass es der Verwahrung bedarf.
משום דהוי תרומת הדשן ועגלה ערופה שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין תרומת הדשן מאי היא דתניא (ויקרא ו, ג) ושמו אצל המזבח מלמד שטעונין גניזה עגלה ערופה מאי היא דתניא (דברים כא, ד) וערפו שם את העגלה בנחל מלמד שטעונין גניזה
Und nach dem, der sagt, zwei Schriftstellen, die dasselbe lehren, lehren [doch für andere Fälle] – hier lehren sie sicher nicht, weil es zwei Einschränkungen gibt: Bei der Abhebung der Asche steht „und er lege sie“ geschrieben – diese ja, etwas anderes nicht; beim Kalb, dem das Genick gebrochen wird, steht „das, dem das Genick gebrochen wurde“ geschrieben – dieses ja, etwas anderes nicht.
ולמ"ד שני כתובין הבאים כאחד מלמדין הכא ודאי אין מלמדין משום דהוי תרי מיעוטי בתרומת הדשן כתיב ושמו הדין אין מידי אחרינא לא גבי עגלה ערופה כתיב הערופה ערופה אין מידי אחרינא לא
Die Rabbanan lehrten: Die Mischung des Räucherwerks: Balsam, Räucherklaue, Galbanum und Weihrauch, je siebzig Mine nach Gewicht; Myrrhe, Kassia, Narde und Safran, je sechzehn Mine nach Gewicht; Costus zwölf, aromatische Rinde drei und Zimt neun; Laugenkraut aus Wicken neun Kab; zyprischer Wein drei Sea und drei Kab – hat man keinen zyprischen Wein, bringt man alten weißen Wein; Sodomsalz ein Viertel [Kab]; Rauchkraut ein klein wenig. Rabbi Natan sagt: Auch Jordanpflanze ein klein wenig.
ת"ר פיטום הקטרת הצרי והציפורן והחלבנה והלבונה משקל שבעי' של שבעים מנה מור וקציעה שיבולת נרד וכרכום משקל ששה עשר של ששה עשר מנה הקושט שנים עשר קילופה שלשה וקנמון תשעה בורית כרשינה תשעה קבין יין קפריסין סאין תלתא קבין תלתא אם אין לו יין קפריסין מביא חמר חיוריין עתיק מלח סדומית רובע מעלה עשן כל שהוא ר' נתן אומר אף כיפת הירדן כל שהוא
Gab man Honig hinein, hat man es untauglich gemacht; ließ man einen von all seinen Bestandteilen weg, ist man des Todes schuldig. Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Der Balsam ist nichts anderes als Harz, das von den Balsambäumen tropft. Das Laugenkraut aus Wicken – damit reibt man die Räucherklaue ab, damit sie schön sei; den zyprischen Wein – darin weicht man die Räucherklaue ein, damit sie scharf sei. Wäre nicht Urin gut für sie? Doch bringt man keinen Urin in das Heiligtum.
ואם נתן בה דבש פסלה חיסר אחת מכל סממניה חייב מיתה רש"א הצרי אינו אלא שרף [הנוטף] מעצי הקטף בורית כרשינה ששפין בה את הציפורן כדי שתהא נאה יין קפריסין ששורין בו את הציפורן כדי שתהא עזה והלא מי רגלים יפין לה אלא שאין מכניסין מי רגלים למקדש
Das unterstützt Rabbi Jose bar Chanina, der sagte: „Heilig ist es, heilig soll es euch sein“ (Ex 30,32) – all seine Herstellung soll nur im Heiligen [geschehen].
מסייע ליה לר' יוסי בר"ח דאמר (שמות ל, לב) קדש היא קדש תהיה לכם כל מעשיה לא יהו אלא בקדש
Man wandte ein: Wer seine Güter weiht, und es waren darunter Dinge, die für die Gemeindeopfer geeignet sind, soll man sie den Handwerkern als ihren Lohn geben.
מיתיבי המקדיש נכסיו והיו בה דברים הראויין לקרבנות הציבור ינתנו לאומנין בשכרן
Diese geeigneten Dinge – was sind sie? Wenn Vieh und Wild – das lehrt er [eigens]; wenn Weine, Öle und Feinmehle – das lehrt er [eigens]; ist es also nicht Räucherwerk?
הני דברים הראויין מאי נינהו אי בהמה וחיה תנא ליה אי יינות שמנים וסלתות תנא ליה אלא לאו קטרת
Rabbi Oschaja sagte: [Es geht um] jenes, das den Handwerkern als ihr Lohn gegeben wird. Denn es wird gelehrt: Das übrige Räucherwerk – was machte man damit? Man sonderte (davon) den Lohn der Handwerker ab, löste es auf das Geld der Handwerker aus, gab es den Handwerkern als ihren Lohn und kaufte es dann aus der neuen Abhebung zurück.
א"ר אושעיא באותה הניתנת לאומנים בשכרן דתניא מותר הקטרת מה היו עושין בה היו מפרישין (ממנה) שכר האומנין ומחללין אותה על מעות האומנין ונותנין אותן לאומנין בשכרן וחוזרים ולוקחין אותה מתרומה חדשה
Raw Josef wandte ein: Bei allen [übrigen] Überschüssen lehrt er: „man kauft es aus der neuen Abhebung zurück“, und hier lehrt er es nicht!
מתקיף לה רב יוסף הא בכולהו מותרות תני חוזרין ולוקחין אותה מתרומה חדשה והכא לא תני
Vielmehr sagte Raw Josef: [Es geht um] einen der Bestandteile des Räucherwerks.
אלא אמר רב יוסף באחד מסממני הקטרת
Die Rabbanan lehrten: Das Räucherwerk wurde aus dreihundertachtundsechzig Mine hergestellt: dreihundertfünfundsechzig entsprechend den Tagen des Sonnenjahres; drei zusätzliche Mine, von denen der Hohepriester am Jom Kippur seine Handvoll hineinbringt; und das Übrige wird den Handwerkern als ihr Lohn gegeben,
ת"ר קטרת היתה נעשית שס"ח מנה שס"ה כנגד ימות החמה שלשה מנין יתירין שמהן מכניס כהן גדול מלא חפניו ביום הכיפורים והשאר ניתנת לאומנין בשכרן
wie gelehrt wird: Das übrige Räucherwerk – was machte man damit? Man sonderte (davon) den Lohn der Handwerker ab, löste es auf das Geld der Handwerker aus, gab es den Handwerkern als ihren Lohn und kaufte es dann aus der Abhebung der Kammer zurück.
כדתניא מותר הקטרת מה היו עושין בה מפרישין (ממנה) שכר האומנין ומחללין אותה על מעות האומנין ונותנין אותן לאומנין בשכרן וחוזרין ולוקחין אותה מתרומת הלשכה
Original: Keritot 6a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.