Aufbau der Debatte:Baraita 6Frage 1Einwand 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Ist denn nur ein einziges Wunder mit dem Salböl geschehen? Es geschahen doch viele Wunder mit ihm, von seinem Anfang bis zu seinem Ende: Zu Beginn waren es nur zwölf Log, und damit wurden die Wohnstätte und ihre Geräte, Aaron und seine Söhne alle sieben Tage der Einsetzung gesalbt, und damit wurden Hohepriester und Könige gesalbt, und es ist [noch] ganz vorhanden für die kommende Zeit,
וכי נס אחד נעשה בשמן המשחה והלא נסים הרבה נעשו בו מתחלתו ועד סופו תחלתו לא היה אלא י"ב לוג ובו נמשח המשכן וכליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים וכולו קיים לעתיד לבא
Die Rabbanan lehrten: „Und Mose nahm das Salböl und salbte die Wohnstätte …“ (Lev 8,10). Rabbi Jehuda sagt: Mit dem Salböl, das Mose in der Wüste machte, geschahen viele Wunder von seinem Anfang bis zu seinem Ende. Zu Beginn waren es nur zwölf Log – wie viel saugt der Kessel auf, wie viel saugen die Wurzeln auf, wie viel verbrennt das Feuer! –, und damit wurden die Wohnstätte und ihre Geräte, Aaron und seine Söhne alle sieben Tage der Einsetzung gesalbt,
ת"ר (ויקרא ח, י) ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן וגו' רבי יהודה אומר שמן המשחה שעשה משה במדבר הרבה נסים נעשו בו מתחלתו ועד סופו תחלתו לא היה אלא י"ב לוגין כמה יורה בולעת כמה עיקרין בולעין כמה האור שורף ובו נמשח משכן וכליו אהרן ובניו כל ז' ימי המלואים
und damit wurden Hohepriester und Könige gesalbt; und sogar ein Hohepriester, Sohn eines Hohepriesters, bedarf der Salbung, aber man salbt keinen König, Sohn eines Königs. Und wenn du fragst: Weshalb salbte man Salomo? Wegen des Streits mit Adonija; und Joasch wegen Atalja; und Joachas wegen seines Bruders Jojakim, der zwei Jahre älter war als sein Bruder.
ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים ואפי' כהן גדול בן כ"ג טעון משיחה ואין מושחין מלך בן מלך ואם תאמר מפני מה משחו את שלמה מפני מחלוקת אדוניה ואת יהואש מפני עתליה ואת יהואחז מפני יהויקים אחיו שהיה גדול מאחיו שתי שנים
Der Meister sagte: Sogar ein Hohepriester, Sohn eines Hohepriesters, bedarf der Salbung. Woher haben wir das? Denn es steht geschrieben: „Und der gesalbte Priester an seiner Statt aus seinen Söhnen“ (Lev 6,15). Der Vers sollte sagen: „Und der Priester an seiner Statt aus seinen Söhnen“; wozu „der gesalbte“? Das lässt er uns hören: dass sogar von seinen Söhnen derjenige, der gesalbt wurde, Hohepriester ist; und wenn er nicht gesalbt wurde, ist er nicht Hohepriester.
אמר מר ואפי' כ"ג בן כ"ג טעון משיחה מנלן דכתיב (ויקרא ו, טו) והכהן המשיח תחתיו מבניו נימא קרא והכהן שתחתיו מבניו מאי המשיח הא קמ"ל דאפי' מבניו ההוא דמשח הוי כ"ג ואי לא משח לא הוי כ"ג
Der Meister sagte: Man salbt keinen König, Sohn eines Königs. Woher haben wir das? Raw Acha bar Jaakow sagte: Denn es steht geschrieben: „Damit er lange Tage auf seiner Herrschaft bleibe, er und seine Söhne“ (Dtn 17,20) – für alle Zeit ist es ein Erbe.
אמר מר אין מושחין מלך בן מלך מנלן אמר רב אחא בר יעקב דכתיב (דברים יז, כ) למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו כל הימים ירושה היא
Und weshalb salbte man Salomo? Wegen des Streits mit Adonija. Woher haben wir, dass es, wenn ein Streit aufkommt, einer Salbung bedarf und dass er nicht jedem, den der König will, die Königsherrschaft vererben kann? Raw Papa sagte: Der Vers sagt: „inmitten Israels“ (Dtn 17,20) – zu der Zeit, da Frieden in Israel ist.
ומפני מה משחו את שלמה מפני מחלוקת אדוניה מנלן דכי אתי מחלוקת בעי משיחה ולא כל דבעי מלכא מורית ליה מלכותא אמר רב פפא אמר קרא (דברים יז, כ) בקרב ישראל בזמן ששלום בישראל
Es wird gelehrt: Auch Jehu, der Sohn Nimschis, wurde nur wegen des Streits mit Joram, dem Sohn Ahabs, gesalbt. Warum? Das ergibt sich doch [schon] daraus, dass er der erste König [seines Hauses] war! – Es fehlt etwas, und so lehrt er: Die Könige des Hauses David salbt man, die Könige Israels salbt man nicht. Und wenn du fragst: Weshalb salbte man Jehu, den Sohn Nimschis? Wegen des Streits mit Joram, dem Sohn Ahabs.
תנא אף יהוא בן נמשי לא נמשח אלא מפני מחלוקת יורם בן אחאב אמאי תיפוק ליה דמלך ראשון הוא חסורי מיחסרא והכי קתני מלכי בית דוד מושחין מלכי ישראל אין מושחין ואם תאמר מפני מה משחו יהוא בן נמשי מפני מחלוקת יורם בן אחאב
Der Meister sagte: Die Könige des Hauses David salbt man, die Könige Israels salbt man nicht. Woher haben wir das? Denn es steht geschrieben: „Steh auf, salbe ihn, denn dieser ist es“ (1 Sam 16,12) – dieser bedarf der Salbung, kein anderer bedarf der Salbung.
אמר מר מלכי בית דוד מושחין ואין מלכי ישראל מושחין מנלן דכתיב (שמואל א טז, יב) קום משחהו כי זה הוא זה טעון משיחה ואין אחר טעון משיחה
Der Meister sagte: Wegen des Streits mit Joram. Und wegen des Streits mit Joram, dem Sohn Ahabs, soll man am Salböl Veruntreuung begehen? – Wie Raw Papa sagte: mit reinem Balsam; so auch hier: mit reinem Balsam.
אמר מר מפני מחלוקת יורם ומשום מחלוקת יורם בן אחאב נמעל בשמן המשחה כדאמר רב פפא באפרסמא דכיא ה"נ באפרסמא דכיא
„Und Joachas wegen Jojakim, der zwei Jahre älter war als er.“ War er denn älter? Es steht doch geschrieben: „Und die Söhne Josias: der Erstgeborene Jochanan, der zweite Jojakim, der dritte Zidkija, der vierte Schallum“ (1 Chr 3,15), und Rabbi Jochanan sagte: [Jochanan,] das ist Joachas; Zidkija, das ist Schallum!
ואת יהואחז מפני יהויקים שהיה גדול ממנו שתי שנים ומי קשיש והכתיב (דברי הימים א ג, טו) ובני יאשיה הבכור יוחנן והשני יהויקים והשלישי צדקיהו והרביעי שלום וא"ר יוחנן הוא יהואחז הוא צדקיהו הוא שלום
Vielmehr: Tatsächlich ist Jojakim älter; und warum nennt er ihn [Joachas] Erstgeborenen? Weil er der Erstgeborene für die Königsherrschaft ist. Setzt man denn einen Jüngeren vor einen Älteren ein? Es steht doch geschrieben: „Und das Königtum gab er Joram, denn er war der Erstgeborene“ (2 Chr 21,3)! – Jener füllte den Platz seiner Väter aus.
אלא לעולם יהויקים קשיש ואמאי קרי ליה בכור שהוא בכור למלכות ומי מוקמינן זוטא קמי קשישא והכתיב (דברי הימים ב כא, ג) ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור ההוא ממלא מקום אבותיו הוה
Der Meister sagte: Schallum, das ist Zidkija. Aber er zählt sie doch der Reihe nach! – Und warum nennt er ihn den dritten? Weil er der dritte unter den Söhnen ist. Und warum nennt er ihn den vierten? Weil er der vierte in der Königsherrschaft ist, da Jechonja vor ihm König war: Zuerst regierte Joachas, dann regierte Jojakim, dann regierte Jechonja und zuletzt regierte Zidkija.
אמר מר הוא שלום הוא צדקיה והא בדרי קחשיב ומאי קרי ליה שלישי שהוא שלישי לבנים ומאי קרי ליה רביעי שהוא רביעי למלכות משום דמלך יכניה קמיה בתחלה מלך יהואחז וסוף מלך יהויקים וסוף מלך יכניה וסוף מלך צדקיה
Die Rabbanan lehrten: Schallum, das ist Zidkija. Und weshalb wurde sein Name Schallum genannt? Weil er vollkommen in seinen Taten war. Eine andere Erklärung: Schallum, weil das Königtum des Hauses David in seinen Tagen zu Ende ging. Und wie war sein Name? Mattanja war sein Name, denn es heißt: „Und er machte Mattanja, seinen Onkel, an seiner Statt zum König und änderte seinen Namen in Zidkija“ (2 Kön 24,17).
ת"ר הוא שלום הוא צדקיה ולמה נקרא שמו שלום שהיה שלם במעשיו דבר אחר שלום ששלם מלכות בית דוד בימיו ומה שמו מתניה שמו שנאמר (מלכים ב כד, יז) וימלך את מתניה דודו תחתיו ויסב שמו צדקיה
Denn er sagte zu ihm: Gott möge das Urteil über dich als gerecht erweisen, wenn du dich gegen mich auflehnst; denn es heißt: „Und er brachte ihn nach Babel“ (2 Chr 36,10), und es steht geschrieben: „Und auch gegen den König Nebukadnezar, den König von Babel, lehnte er sich auf, der ihn bei Gott hatte schwören lassen“ (2 Chr 36,13).
דאמר לו יה יצדיק עליך את הדין אם תמרוד בי שנאמר (דברי הימים ב לו, י) ויביאהו בבלה וכתיב (דברי הימים ב לו, יג) וגם במלך נבוכדנאצר מלך בבל מרד אשר השביעו באלהים
Und gab es denn [damals noch] Salböl? Es wird doch gelehrt: Als die Lade verborgen wurde, wurden [mit ihr] der Krug mit dem Manna, das Fläschchen mit dem Salböl und der Stab Aarons mit seinen Mandeln und Blüten verborgen
ומי הוה שמן המשחה והתניא משנגנז ארון נגנז צנצנת המן וצלוחית שמן המשחה ומקלו של אהרן שקדים ופרחים
und der Kasten, den die Philister dem Gott Israels als Geschenk sandten, denn es heißt: „Und die goldenen Geräte, die ihr ihm als Schuldopfer zurückgebt, sollt ihr in den Kasten an seine Seite legen“ (1 Sam 6,8). Und wer verbarg sie? Josia, der König von Juda, verbarg sie, denn es heißt: „Und der König sagte zu den Priestern: Stellt die heilige Lade …“ (2 Chr 35,3).
וארגז ששגרו פלשתים דורון לאלהי ישראל שנאמר (שמואל א ו, ח) ואת כלי הזהב אשר השיבותם לו אשם תשימו בארגז מצדו ומי גנזו יאשיה מלך יהודה גנזו שנאמר (דברי הימים ב לה, ג) ויאמר המלך אל הכהנים תנו את ארון הקדש
Die Rabbanan lehrten: Man salbt die Könige in Form eines Kranzes und die Priester in Form eines Chi. Raw Menaschja sagte: in Form eines griechischen Chi. Eine [Baraita] lehrt: Zuerst gießt er Öl auf sein Haupt, und danach gibt er ihm Öl zwischen seine Wimpern; und eine andere lehrt: Zuerst gibt er ihm Öl zwischen seine Wimpern, und danach gießt er ihm Öl auf sein Haupt.
ת"ר מושחין את המלכים כמין נזר ואת הכהנים כמין כי אמר רב מנשיה כמין כי יוני תני חדא בתחלה מציק שמן על ראשו ואחר כך נותן לו שמן בין ריסי עיניו ותני אחריתי בתחלה נותן לו שמן בין ריסי עיניו ואחר כך מציק לו שמן על ראשו
Das ist ein Streit von Tannaim: Manche sagen, das Salben ist bedeutender, und manche sagen, das Gießen ist bedeutender. Was ist der Grund dessen, der sagt, das Gießen sei bedeutender? Denn es heißt: „Und er goss vom Salböl auf das Haupt Aarons“ (Lev 8,12). Und wer sagt, das Salben sei bedeutender, meint: weil es [auch] bei den Dienstgeräten hinzukommt.
תנאי היא איכא למאן דאמר משיחה עדיפא ואיכא למאן דאמר יציקה עדיפא מאי טעמא דמ"ד יציקה עדיפא שנאמר (ויקרא ח, יב) ויצק משמן המשחה על ראש אהרן ומאן דאמר משיחה עדיפא קסבר שכן נתרבה אצל כלי שרת
Aber es steht doch [zuerst] „und er goss“ geschrieben und zuletzt „und er salbte“! – So meint er es: Was ist der Grund von „und er goss“? Wegen „und er salbte ihn, um ihn zu heiligen“.
והכתיב ויצק ולבסוף וימשח ה"ק מה טעם ויצק משום וימשח אותו לקדשו
Die Rabbanan lehrten: „Wie das gute Öl, das auf das Haupt hinabfließt …“ (Ps 133,2) – wie zwei Perlentropfen hingen sie an Aaron in seinem Bart. Raw Kahana sagte: Es wird gelehrt: Wenn er [den Bart] schnitt, stiegen sie auf und setzten sich an die Wurzeln seines Bartes. Und darüber war Mose, unser Lehrer, besorgt: Vielleicht habe ich, Gott behüte, am Salböl Veruntreuung begangen.
ת"ר (תהילים קלג, ב) כשמן הטוב היורד על הראש וגו' כמין שתי טיפין מרגליות היו תלויות לאהרן בזקנו אמר רב כהנא תנא כשהוא מספר עולות ויושבות בעיקרי זקנו ועל דבר זה היה משה רבינו דואג שמא חס ושלום מעלתי בשמן המשחה
Eine himmlische Stimme ging aus und sagte: „Wie der Tau des Hermon, der auf die Berge Zions hinabfällt“ (Ps 133,3) – wie es beim Tau keine Veruntreuung gibt, so gibt es auch beim Öl, das auf den Bart Aarons hinabfließt, keine Veruntreuung.
יצתה בת קול ואמרה (תהילים קלג, ג) כטל חרמון שיורד על הררי ציון מה טל אין בו מעילה אף שמן שיורד על זקן אהרן אין בו מעילה
Und noch immer war Aaron besorgt: Vielleicht hat Mose keine Veruntreuung begangen, ich aber habe Veruntreuung begangen. Eine himmlische Stimme ging aus und sagte zu ihm: „Siehe, wie gut und wie lieblich ist es, wenn Brüder auch beisammen wohnen“ (Ps 133,1) – wie Mose keine Veruntreuung begangen hat, so hast auch du keine Veruntreuung begangen.
ועדיין אהרן היה דואג שמא משה לא מעל ואני מעלתי יצתה בת קול ואמרה לו (תהילים קלג, א) הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד מה משה לא מעל אף אתה לא מעלת
Die Rabbanan lehrten: Man salbt die Könige nur an einer Quelle, damit ihre Königsherrschaft sich fortsetze, denn es heißt: „Und der König sagte (zu Benaja) … und führt ihn hinab zum Gihon (…), und er salbe ihn dort“ (1 Kön 1,33–34).
ת"ר אין מושחין את המלכים אלא על המעיין כדי שתימשך מלכותן שנאמ' (מלכים א א, לג-לד) ויאמר המלך (אל בניהו) וגו' והורדתם אותו על גיחון (וגו') ומשח אותו שם
Rabbi Ami sagte: Wer wissen will, ob er das Jahr überdauern wird oder nicht, soll in den zehn Tagen zwischen Rosch Haschana und Jom Kippur eine Lampe nehmen und sie in einem Haus aufhängen, in dem kein Wind weht; wenn ihr Licht anhält, soll er wissen, dass er sein Jahr vollendet.
אמר רב אמי האי מאן דבעי לידע אי משכא שתא אי לא מייתי שרגא בהלין עשרה יומין דבין ריש שתא ליומא דכיפורי וניתלי בביתא דלא נשיב זיקא אי משיך נהוריה נידע דמסיק שתיה
Und wer Geschäfte machen und wissen will, ob seine Geschäfte gelingen oder nicht, soll einen Hahn aufziehen; wenn er fett und schön wird, soll er wissen, dass es gelingt.
ומאן דבעי נעביד עיסקי ובעי דנידע אי מצלח עיסקי אי לא נירבי תרנגולא אי שמין ושפר נידע דמצלח
Wer auf eine Reise gehen und wissen will, ob er in sein Haus zurückkehrt, soll hineingehen und sich in ein dunkles Haus stellen; wenn er den Schatten seines Schattens sieht,
האי מאן דבעי ניפוק באורחא ובעי דנידע אי הדר לביתיה ניעול ניקום בביתא דבהתא אם חזי
Original: Keritot 5b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.