das ist Josua, für den Manna im Maß von ganz Israel herabkam. Hier steht geschrieben „isch“, und dort steht geschrieben: „Nimm dir Josua, den Sohn Nuns, einen Mann (isch), in dem Geist ist“ (Num 27,18). Sag doch: Mose, denn es steht geschrieben: „Und der Mann (ha-isch) Mose war sehr demütig“ (Num 12,3)! Man folgert „isch“ aus „isch“, aber man folgert nicht „isch“ aus „ha-isch“.
זה יהושע שירד לו מן כנגד כל ישראל כתיב הכא איש וכתיב התם (במדבר כז, יח) קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו ואימא משה דכתיב (במדבר יב, ג) והאיש משה ענו מאד דנין איש מאיש ואין דנין איש מוהאיש
Die Schüler Rabbi Schimon ben Jochais fragten ihn: Weshalb kam das Manna für die Israeliten nicht einmal im Jahr herab? Er sagte zu ihnen: Ich will euch ein Gleichnis geben; womit ist die Sache zu vergleichen? Mit einem König aus Fleisch und Blut, der einen einzigen Sohn hatte. Er setzte ihm seinen Unterhalt einmal im Jahr aus, und [der Sohn] machte seinem Vater nur einmal im Jahr seine Aufwartung. Da setzte er ihm seinen Unterhalt jeden Tag aus, und er machte seinem Vater jeden Tag seine Aufwartung.
שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחי מפני מה לא ירד להם לישראל מן פעם אחת בשנה אמר להם אמשול לכם משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שיש לו בן אחד פסק לו מזונותיו פעם אחת בשנה ולא היה מקביל פני אביו אלא פעם אחת בשנה עמד ופסק מזונותיו בכל יום והיה מקביל פני אביו כל יום
So auch Israel: Wer vier oder fünf Söhne hatte, sorgte sich und sagte: Vielleicht kommt morgen kein Manna herab, und sie werden alle vor Hunger sterben. So richteten sie alle ihr Herz auf ihren Vater im Himmel.
אף ישראל מי שיש לו ארבעה וחמשה בנים היה דואג ואומר שמא לא ירד מן למחר ונמצאו כולן מתים ברעב נמצאו כולן מכוונים את לבם לאביהן שבשמים
Einst saßen Rabbi Tarfon, Rabbi Jischmael und Älteste da und beschäftigten sich mit dem Abschnitt vom Manna, und Rabbi Elasar aus Modiin saß unter ihnen. Rabbi Elasar aus Modiin hob an und sagte: Das Manna, das für die Israeliten herabkam, war sechzig Ellen hoch. Rabbi Tarfon sagte zu ihm: Modiiter, wie lange noch häufst du Worte an und bringst sie über uns?
וכבר היה רבי טרפון ורבי ישמעאל וזקנים יושבין ועוסקין בפרשת המן והיה רבי אלעזר המודעי יושב ביניהן נענה רבי אלעזר המודעי ואמר מן שירד להן לישראל היה גבוה ששים אמה אמר לו רבי טרפון מודעי עד מתי אתה מגבב דברים ומביא עלינו
Er sagte zu ihm: Rabbi, ich lege einen Vers aus: „Fünfzehn Ellen darüber hinaus wurden die Wasser stark, und die Berge wurden bedeckt“ (Gen 7,20). Etwa fünfzehn Ellen im Tal (fünfzehn in der Niederung) und fünfzehn auf den Bergen? Stehen denn Wasser wie Mauern aufrecht? Und außerdem: Wie hätte die Arche fahren können? Vielmehr brachen alle Quellen der großen Urflut auf, bis das Wasser den Bergen gleichstand, und danach wurden die Wasser fünfzehn Ellen darüber hinaus stark.
אמר לו רבי מקרא אני דורש (בראשית ז, כ) חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים וכי חמש עשרה אמה בעמק (חמש עשרה בשפלה) חמש עשרה בהרים וכי מיא שורי שורי קיימי ועוד תיבה היכי סגיא אלא נבקעו כל מעינות תהום רבה עד דאשוו מיא בהדי טורי והדר חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים
Und welches Maß ist größer, das Maß des Guten oder das Maß der Strafe? Sag: Das Maß des Guten [ist größer] als das Maß der Strafe. Beim Maß der Strafe heißt es: „Und die Fenster des Himmels öffneten sich“ (Gen 7,11); beim Maß des Guten heißt es: „Und er gebot den Wolken droben und öffnete die Türen des Himmels, und er ließ Manna auf sie regnen zum Essen, und Getreide des Himmels gab er ihnen“ (Ps 78,23–24).
וכי אי זה מדה מרובה מדה טובה או מדת פורענות הוי אומר מדה טובה ממדת פורענות במדת פורענות הוא אומר (בראשית ז, יא) וארובות השמים נפתחו במדה טובה הוא אומר (תהלים עח, כג) ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח וימטר עליהם מן לאכול ודגן שמים נתן למו
Wie viele Fenster gibt es in einer Tür? Vier. Vier und vier – da sind es acht. So ergibt sich, dass das Manna, das für die Israeliten herabkam, sechzig Ellen hoch war.
כמה ארובות יש בדלת ארבע ארבע הרי כאן שמונה ונמצא מן שירד להם לישראל גבוה ששים אמה
Es wird gelehrt: Issi ben Jehuda sagt: Das Manna, das für die Israeliten herabkam, häufte sich an und stieg empor, bis alle Könige des Ostens und des Westens es sahen, denn es heißt: „Du bereitest vor mir einen Tisch angesichts meiner Bedränger, [usw., mein Becher ist übervoll (rewaja)]“ (Ps 23,5). Abaje sagte: Schließe daraus, dass der Becher Davids in der kommenden Welt zweihunderteinundzwanzig Log fasst, denn es heißt: „Mein Becher ist rewaja“; „rewaja“ ergibt in der Gematria so viel.
תניא איסי בן יהודה אומר מן שירד להם לישראל היה מתגבר ועולה עד שרואין אותו כל מלכי מזרח ומערב שנאמר (תהלים כג, ה) תערוך לפני שלחן נגד צוררי [וגו' כוסי רויה] אמר אביי ש"מ כסא דדוד לעלמא דאתי מאתן ועשרין וחד לוגא מחזיק שנא' כוסי רויה רויה בגימטריא הכי הוי
Das ist doch nicht vergleichbar: Dort in vierzig Tagen, hier in einer einzigen Stunde; dort für alle Welt, hier für Israel allein – und das wäre für sie viel mehr! [Vielmehr:] Rabbi Elasar aus Modiin folgerte „Öffnen“ aus „Öffnen“.
הא לא דמיא התם בארבעין יומין הכא חדא שעתא התם לכ"ע הכא לישראל לחודיה ונפיש להו טפי ר' אלעזר המודעי פתיחה פתיחה גמר
„Verboten ist das Essen.“ Diese fünf Kasteiungen – wem entsprechen sie? Raw Chisda sagte: Den fünf [Erwähnungen der] Kasteiung in der Tora: „Und am Zehnten“ (Num 29,7), „Doch am Zehnten“ (Lev 23,27), „Ein Schabbat der Schabbatruhe“ (Lev 23,32), „Und ein Schabbat der Schabbatruhe“ (Lev 16,31), „Und es soll euch sein“ (Lev 16,29).
אסור באכילה הני חמשה ענויין כנגד מי אמר רב חסדא כנגד ה' ענויין שבתורה (במדבר כט, ז) ובעשור (ויקרא כג, כז) ואך בעשור (ויקרא כג, לב) שבת שבתון (ויקרא טז, לא) ושבת שבתון (ויקרא טז, כט) והיתה לכם
Das sind fünf, und wir haben sechs gelernt! Trinken ist im Essen eingeschlossen, denn Resch Lakisch sagte: Woher, dass Trinken im Essen eingeschlossen ist? Denn es heißt: „Und du sollst vor dem Ewigen, deinem Gott, den Zehnten deines Getreides, deines Mostes und deines Öls essen“ (Dtn 14,23). Tirosch ist Wein, und es heißt dafür „du sollst essen“.
הני חמשה הוו ואנן שיתא תנן שתיה בכלל אכילה היא דאמר ריש לקיש מנין לשתיה שהיא בכלל אכילה שנאמר (דברים יד, כג) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך תירוש חמרא הוא וקרי ליה ואכלת
Woher [ist das bewiesen]? Vielleicht isst man ihn mittels Anigaron, denn Rabba bar Schmuel sagte: Anigaron ist Mangoldbrühe, Aksigaron ist die Brühe aller gekochten Gemüse.
ממאי ודילמא דאכליה על ידי אניגרון דאמר רבה בר שמואל אניגרון מיא דסילקא אכסיגרון מיא דכולהו שלקי
Vielmehr sagte Raw Acha bar Jaakow: Von hier: „Und gib das Geld für alles, wonach deine Seele begehrt, für Rinder und für Schafe, für Wein und für Rauschtrank (schechar)“ (Dtn 14,26). Rauschtrank ist ein Getränk, und der Allbarmherzige nennt es „du sollst essen“.
אלא אמר רב אחא בר יעקב מהכא (דברים יד, כו) ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן ביין ובשכר שכר שתיה הוא וקרייה רחמנא ואכלת
Woher [ist das bewiesen]? Vielleicht isst man ihn auch hier mittels Anigaron! „Schechar“ steht geschrieben – etwas, das berauscht. Aber vielleicht [ist es] Feigenkuchen aus Keïla, denn es wird gelehrt: Wer Feigenkuchen aus Keïla aß oder Honig und Milch trank und ins Heiligtum eintrat,
ממאי ודילמא הכא נמי דאכליה על ידי אניגרון שכר כתב מידי דמשכר ודילמא דבילה קעילית דתניא אכל דבילה קעילית ושתה דבש וחלב ונכנס למקדש
Original: Yoma 76a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.