Zinsstaub wird nicht durch die Richter zurückgefordert; und Rabbi Jochanan sagte: Auch festgesetzter Zins wird nicht durch die Richter zurückgefordert.
אבק רבית אינה יוצאה בדיינין ור' יוחנן אמר אפי' רבית קצוצה אינה יוצאה בדיינין
Temura 6b תמורה
Aufbau der Debatte:Baraita 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Er sagte zu ihm: Dort streiten sie über eine Überlegung, dort streiten sie über Verse. Denn Rabbi Jizchak sagte: Was ist der Grund Rabbi Jochanans? Der Vers sagt: „Auf Wucher hat er gegeben und Zins genommen – soll er da leben? Er soll nicht leben“ (Ez 18,13) – um das Leben geht es dabei, nicht um die Rückerstattung.
א"ל התם בסברא פליגי התם בקראי פליגי דא"ר יצחק מ"ט דרבי יוחנן אמר קרא (יחזקאל יח, יג) בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה לחיים ניתן ולא להישבון
Raw Acha bar Ada sagte: Von hier: „Und du sollst dich vor deinem Gott fürchten; Ich bin der Ewige“ (Lev 25,17) – der Furcht habe Ich es übergeben, nicht der Rückerstattung.
רב אחא בר אדא אמר מהכא (ויקרא כה, יז) ויראת מאלהיך אני ה' למורא נתתיו ולא להישבון
Rawa sagte: Von hier: „All diese Gräuel hat er getan, er soll sterben, sein Blut [sei] auf ihm“ (Ez 18,13), und: „Und er zeugt einen gewalttätigen Sohn, der Blut vergießt“ (Ez 18,10) – die Zinsverleiher sind den Blutvergießern gleichgestellt: Wie bei den Blutvergießern keine Rückerstattung vorgesehen ist, so ist auch bei den Zinsverleihern keine Rückerstattung vorgesehen.
רבא אמר מהכא (יחזקאל יח, יג) התועבות האל עשה מות יומת דמיו בו [יהיה] והוליד בן פריץ שופך דם הוקשו מלוי רבית לשופכי דמים מה שופכי דמים לא ניתנו להישבון אף מלוי רבית לא ניתנו להישבון
Und Raw Nachman bar Jizchak sagte: Was ist der Grund Rabbi Elasars? Der Vers sagt: „Und dein Bruder lebe mit dir“ (Lev 25,36) – gib es ihm zurück, damit er mit dir leben kann.
ואמר רב נחמן בר יצחק מ"ט דרבי אלעזר דאמר קרא (ויקרא כה, לו) וחי אחיך עמך אהדר ליה כי היכי דניחי עמך
ואלא במאי קמיפלגי אביי ורבא בשינוי קונה
Eine andere Fassung: Bei diesen Antworten, die wir gegeben haben, [streiten sie] über festgesetzten Zins: Nach Abaje gibt man den Zins nicht zurück, nach Rawa gibt man den Zins zurück.
ל"א בהני שינויי דשנינן ברבית קצוצה לאביי לא מהדר רבית לרבא מהדר רבית
Aber auch Abaje meint doch, dass man festgesetzten Zins durch die Richter zurückfordert! Denn Abaje sagte: Wer von seinem Nächsten vier (hundert) Sus als Zins zu fordern hat, und der gab dem Gläubiger in seinem Laden einen Mantel, der fünf wert ist, für vier – wenn man von ihm zurückfordert, fordert man vier zurück, und diesen [einen] Sus hat er ihm als Geschenk gegeben. Und Rawa sagte: Fünf fordert man von ihm zurück. Was ist der Grund? Alles ist als Zins in seine Hand gekommen.
והא אביי נמי סבר מפקינן ריבית קצוצה בדיינין דאמר אביי הדין דמסיק בחבריה ארבע (מאה) זוזי בריביתא ויהביה ליה למלוה בחנותיה גלימא דשוי חמשא בארבעה כי מפקינן מיניה ד' מפקינן מיניה והאי זוזא במתנה הוא דיהב ליה ורבא אמר חמשא מפקינן מיניה מ"ט כולה בתורת ריביתא קאתי לידיה
אלא כי קא מיפלגי אביי ורבא בשינוי קונה
Die Rabbanan lehrten: „Alles, woran ein Fehler ist, sollt ihr nicht darbringen“ (Lev 22,20) – was lehrt das? Wenn [es meint], dass ihr nicht schlachten sollt – das ist doch schon weiter unten gesagt! Was aber lehrt „ihr sollt nicht darbringen“? Ihr sollt nicht heiligen. Von hier sagte man: Wer fehlerbehaftete [Tiere] für den Altar heiligt, übertritt fünf Benennungen:
ת"ר (ויקרא כב, כ) כל אשר בו מום לא תקריבו מה ת"ל אם בלא תשחטו הרי כבר אמור למטה אלא מה ת"ל בל תקריבו בל תקדישו מכאן אמרו המקדיש בעלי מומין לגבי מזבח עובר משום חמשה שמות
wegen „ihr sollt nicht darbringen“ – „ihr sollt nicht heiligen“, „ihr sollt nicht schlachten“, wegen „ihr sollt nicht sprengen“, wegen „ihr sollt nicht ganz verbrennen“ und wegen „ihr sollt nicht teilweise verbrennen“. Im Namen Rabbi Jose bar Rabbi Jehudas sagte man: Auch das Auffangen des Blutes.
משום בל תקריבו בל תקדישו בל תשחטו ומשום בל תזרקו ומשום בל תקטירו כולו ומשום בל תקטירו מקצתו משום ר' יוסי בר' יהודה אמרו אף קבלת הדם
Der Meister sagte: „Wenn [es meint], dass ihr nicht schlachten sollt – das ist doch weiter unten gesagt.“ Wo ist es gesagt? Denn es wurde gelehrt: „Blindes oder Gebrochenes oder Verstümmeltes oder mit Warzen Behaftetes … sollt ihr nicht darbringen“ (Lev 22,22) – was lehrt das? Wenn [es meint], dass ihr nicht heiligen sollt – das ist doch schon weiter oben gesagt! Was aber lehrt „ihr sollt nicht darbringen“? Ihr sollt nicht schlachten.
אמר מר אם בל תשחטו הרי אמור למטה היכן אמור דתניא (ויקרא כב, כב) עורת או שבור או חרוץ או יבלת לא תקריבו מה ת"ל אם בל תקדישו הרי כבר אמור למעלה אלא מה ת"ל בל תקריבו בל תשחטו
„Und als Feueropfer sollt ihr davon nicht geben“ – das sind die Feueropfer. Ich habe nur alle [Teile]; einen Teil davon – woher? Die Schrift sagt lehrend: „davon“.
ואשה לא תתנו מהם אלו אשים אין לי אלא כולן מקצתן מנין ת"ל מהם
Das Sprengen des Blutes – woher? Die Schrift sagt lehrend: „auf den Altar“. „Dem Ewigen“ – um den fortzuschickenden Bock einzuschließen.
זריקת דמים מנין ת"ל על המזבח לה' לרבות שעיר המשתלח
Und „dem Ewigen“ dient zum Einschließen? Es wurde doch gelehrt: [Hieße es nur] „Opfer“ (Lev 17,4), würde ich verstehen: auch die Heiligtümer der Tempelinstandhaltung, die „Opfer“ genannt werden, wie es heißt: „Und wir bringen das Opfer des Ewigen dar“ (Num 31,50).
ולה' לרבות הוא והתניא אי (ויקרא יז, ד) קרבן שומע אני אף קדשי בדק הבית שנקראו קרבן כענין שנאמר (במדבר לא, נ) ונקרב את קרבן ה'
Die Schrift sagt lehrend: „Und an den Eingang des Zeltes der Begegnung [usw.]“ – was für den Eingang des Zeltes der Begegnung geeignet ist, dessentwegen ist man schuldig wegen Schlachtens draußen; was nicht für den Eingang des Zeltes der Begegnung geeignet ist, dessentwegen ist man nicht schuldig wegen Schlachtens draußen.
ת"ל ואל פתח אהל מועד וגו' הראוי לפתח אהל מועד חייבין עליו משום שוחטי חוץ שאין ראוי לפתח אהל מועד אין חייבין עליו משום שוחטי חוץ
Ich schließe diese aus, aber nicht die Kuh des Sündopfers [die rote Kuh] und den fortzuschickenden Bock, die für den Eingang des Zeltes der Begegnung geeignet sind? Die Schrift sagt lehrend: „dem Ewigen“ – was dem Ewigen bestimmt ist; ausgenommen sind diese, die nicht dem Ewigen bestimmt sind.
אוציא אני את אלו ולא אוציא פרת חטאת ושעיר המשתלח שהן ראויין לפתח אהל מועד ת"ל לה' מי שמיוחדין לה' יצאו אלו שאין מיוחדין לה'
Rawa sagte: Dort ergibt es sich aus dem Zusammenhang des Verses: „Und an den Eingang“ dient zum Einschließen, „dem Ewigen“ zum Ausschließen; hier, wo „Feueropfer“ ausschließt, schließt „dem Ewigen“ ein.
אמר רבא התם מעניינא דקרא ואל פתח לרבות לה' להוציא הכא דאשה להוציא לה' לרבות
Der Grund ist also, dass der Vers „dem Ewigen“ schrieb, dass man den fortzuschickenden Bock nicht [fehlerbehaftet] bringe; hätte der Vers nicht durch „dem Ewigen“ eingeschlossen, hätte ich gemeint, ein fehlerbehafteter fortzuschickender Bock sei in Ordnung? Das Los wird doch nur auf etwas Geeignetes festgelegt!
טעמא דכתב קרא לה' הוא דלא מייתי שעיר המשתלח הא לא רבי קרא לה' הוה אמינא שעיר המשתלח בעל מום שפיר דמי מכדי אין הגורל קבוע אלא בדבר הראוי
Raw Josef sagte: Wer ist das? Das ist Chanan der Ägypter, der sagt: Selbst wenn das Blut [schon] im Becher ist, bringt er einen Gefährten und paart ihn ihm zu.
אמר רב יוסף הא מני חנן המצרי היא דאמר אפילו דם בכוס מביא חבירו ומזווג ליה
Mag sein, dass du von Chanan dem Ägypter gehört hast, dass es keine Zurückweisung gibt; dass kein Losen nötig ist – hast du das von ihm gehört? Vielleicht bringt er [einen Gefährten] und lost!
נהי דשמעת ליה לחנן המצרי דלא הוי דיחוי דלא צריך הגרלה מי שמעת ליה דילמא מייתי ומגריל
Vielmehr sagte Raw Josef: Wer ist das? Das ist Rabbi Schimon, denn es wurde gelehrt: Ist einer von ihnen gestorben, bringt er einen Gefährten ohne Losen – Worte Rabbi Schimons.
אלא אמר רב יוסף הא מני ר"ש היא דתניא מת אחד מהן מביא חבירו בלא הגרלה דברי ר"ש
Rawa sagte: Es ist nur nötig für den Fall, dass er an demselben Tag einen Fehler bekam und man ihn auf einen Gefährten auslöste.
רבא אמר לא נצרכא כגון שהומם בו ביום וחיללו על חבירו
Original: Temurah 6b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.