… wie er geschrieben ist [mit dem ausgesprochenen Gottesnamen], in der Provinz aber mit seinem Ersatznamen. In der Provinz erheben die Kohanim ihre Hände bis zur Höhe ihrer Schultern, im Heiligtum aber über ihre Köpfe, außer dem Hohepriester, der seine Hände nicht über das Stirnblatt erhebt. Rabbi Jehuda sagt: Auch der Hohepriester erhebt seine Hände über das Stirnblatt, denn es heißt: „Und Aaron erhob seine Hände zum Volk und segnete sie“ (Lev 9,22).
ככתבו ובמדינה בכינויו במדינה כהנים נושאים את ידיהן כנגד כתפיהן ובמקדש על גבי ראשיהן חוץ מכהן גדול שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ ר' יהודה אומר אף כהן גדול מגביה ידיו למעלה מן הציץ שנאמר (ויקרא ט, כב) וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: „So sollt ihr segnen“ (Num 6,23) – in der heiligen Sprache. Du sagst, in der heiligen Sprache; oder ist es vielleicht in jeder Sprache? Es heißt hier „So sollt ihr segnen“, und es heißt dort: „Diese sollen stehen, um das Volk zu segnen“ (Dtn 27,12). Wie dort in der heiligen Sprache, so auch hier in der heiligen Sprache.
גמ׳ תנו רבנן (במדבר ו, כג) כה תברכו בלשון הקודש אתה אומר בלשון הקודש או אינו אלא בכל לשון נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן (דברים כז, יב) אלה יעמדו לברך את העם מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש
Eine andere [Baraita] lehrt: „So sollt ihr segnen“ – stehend. Du sagst, stehend; oder ist es vielleicht sogar sitzend? Es heißt hier „So sollt ihr segnen“, und es heißt dort: „Diese sollen stehen, um zu segnen“. Wie dort stehend, so auch hier stehend.
תניא אידך כה תברכו בעמידה אתה אומר בעמידה או אינו אלא אפי' בישיבה נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן אלה יעמדו לברך מה להלן בעמידה אף כאן בעמידה
Rabbi Natan sagt: Das ist nicht nötig; siehe, es heißt: „Ihm zu dienen und in Seinem Namen zu segnen“ (Dtn 10,8) – wie der Dienende stehend [dient], so [segnet] auch der Segnende stehend. Und woher haben wir es beim Dienenden selbst? Denn es steht geschrieben: „zu stehen, um zu dienen“ (Dtn 18,5).
ר' נתן אומר אינו צריך הרי הוא אומר (דברים י, ח) לשרתו ולברך בשמו מה משרת בעמידה אף מברך בעמידה ומשרת גופיה מנלן דכתיב (דברים יח, ה) לעמוד לשרת
Eine andere [Baraita] lehrt: „So sollt ihr segnen“ – mit Erhebung der Hände. Du sagst, mit Erhebung der Hände; oder ist es vielleicht ohne Erhebung der Hände? Es heißt hier „So sollt ihr segnen“, und es heißt dort: „Und Aaron erhob seine Hände zum Volk und segnete sie“ (Lev 9,22). Wie dort mit Erhebung der Hände, so auch hier mit Erhebung der Hände.
תניא אידך כה תברכו בנשיאות כפים אתה אומר בנשיאות כפים או אינו אלא שלא בנשיאות כפים נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן (ויקרא ט, כב) וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם מה להלן בנשיאות כפים אף כאן בנשיאות כפים
Rabbi Jonatan fand dies schwierig: Wenn dem so ist – wie dort ein Hohepriester, ein Neumondstag und ein Gemeinschaftsopferdienst [war], so auch hier [nur] ein Hohepriester, ein Neumondstag und ein Gemeinschaftsopferdienst?
קשיא ליה לר' יונתן אי מה להלן כהן גדול וראש חודש ועבודת צבור אף כאן כהן גדול וראש חודש ועבודת ציבור
Rabbi Natan sagt: Das ist nicht nötig; siehe, es heißt: „Er und seine Söhne alle Tage“ (Dtn 18,5) – er vergleicht seine Söhne mit ihm: Wie er mit Erhebung der Hände, so auch seine Söhne mit Erhebung der Hände. Und es steht geschrieben „alle Tage“, und der Segen ist mit dem Dienst verglichen.
ר' נתן אומר אינו צריך הרי הוא אומר (דברים יח, ה) הוא ובניו כל הימים מקיש בניו לו מה הוא בנשיאות כפים אף בניו בנשיאות כפים וכתיב כל הימים ואיתקש ברכה לשירות
Und eine andere [Baraita] lehrt: „So sollt ihr die Kinder Israel segnen“ – mit dem ausdrücklichen Namen. Du sagst, mit dem ausdrücklichen Namen; oder ist es vielleicht mit dem Ersatznamen? Die Schrift sagt lehrend: „Und sie sollen Meinen Namen legen“ (Num 6,27) – Meinen Namen, der Mir eigen ist.
ותניא אידך כה תברכו את בני ישראל בשם המפורש אתה אומר בשם המפורש או אינו אלא בכינוי ת"ל (במדבר ו, כז) ושמו את שמי שמי המיוחד לי
Könnte man meinen, auch in der Provinz sei es so? Es heißt hier „Und sie sollen Meinen Namen legen“, und es heißt dort: „Seinen Namen dort hinzulegen“ (Dtn 12,5). Wie dort im erwählten Haus, so auch hier im erwählten Haus.
יכול אף בגבולין כן נאמר כאן ושמו את שמי ונאמר להלן (דברים יב, ה) לשום את שמו שם מה להלן בית הבחירה אף כאן בבית הבחירה
Rabbi Joschija sagt: Das ist nicht nötig; siehe, es heißt: „An jedem Ort, an dem Ich Meinen Namen erwähnen lasse, werde Ich zu dir kommen“ (Ex 20,21). Kommt dir in den Sinn: an jedem Ort? Vielmehr ist dieser Vers umgestellt: An jedem Ort, an dem Ich zu dir kommen und dich segnen werde, dort lasse Ich Meinen Namen erwähnen. Und wo werde Ich zu dir kommen und dich segnen? Im erwählten Haus. Dort lasse Ich Meinen Namen erwähnen – im erwählten Haus.
רבי יאשיה אומר אינו צריך הרי הוא אומר (שמות כ, כא) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך בכל מקום ס"ד אלא מקרא זה מסורס הוא בכל מקום אשר אבוא אליך וברכתיך שם אזכיר את שמי והיכן אבוא אליך וברכתיך בבית הבחירה שם אזכיר את שמי בבית הבחירה
Eine andere [Baraita] lehrt: „So sollt ihr die Kinder Israel segnen“ – ich habe nur die Kinder Israel; Proselyten, Frauen und freigelassene Sklaven – woher? Die Schrift sagt lehrend: „Sprecht zu ihnen“ (Num 6,23) – zu ihnen allen.
תניא אידך כה תברכו את בני ישראל אין לי אלא בני ישראל גרים נשים ועבדים משוחררים מנין ת"ל (במדבר ו, כג) אמור להם לכולהו
Eine andere [Baraita] lehrt: „So sollt ihr segnen“ – Angesicht gegenüber Angesicht. Du sagst, Angesicht gegenüber Angesicht; oder ist es vielleicht Angesicht gegenüber dem Nacken? Die Schrift sagt lehrend: „Sprecht zu ihnen“ – wie ein Mensch, der zu seinem Gefährten spricht.
תניא אידך כה תברכו פנים כנגד פנים אתה אומר פנים כנגד פנים או אינו אלא פנים כנגד עורף ת"ל אמור להם כאדם האומר לחבירו
Eine andere [Baraita] lehrt: „So sollt ihr segnen“ – mit lauter Stimme. Oder ist es vielleicht flüsternd? Die Schrift sagt lehrend: „Sprecht zu ihnen“ – wie ein Mensch, der zu seinem Gefährten spricht.
תניא אידך כה תברכו בקול רם או אינו אלא בלחש ת"ל אמור להם כאדם שאומר לחבירו
Abaje sagte: Wir halten fest: Für zwei ruft [der Vorbeter] „Kohanim!“, für einen ruft er nicht, denn es heißt: „Sprecht zu ihnen“ – zu zweien. Und Raw Chisda sagte: Wir halten fest: Ein Kohen ruft „Kohanim!“, aber ein Israelit ruft nicht „Kohanim!“, denn es heißt: „Sprecht zu ihnen“ – die Ansprache
אמר אביי נקטינן לשנים קורא כהנים ולא' אינו קורא כהן שנא' אמור להם לשנים ואמר רב חסדא נקטינן כהן קורא כהנים ואין ישראל קורא כהנים שנאמר אמור להם אמירה
Original: Sotah 38a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.