„Und der Kohen stelle die Frau vor den Ewigen und lege auf ihre Hände“ (Num 5,18), so ließ er [sie] nicht trinken, wenn er lahm oder ohne Hände war. Mar bar Raw Aschi sagte: So wie sie, wenn sie stumm war, nicht trank, denn es steht geschrieben: „Und die Frau spreche: Amen, Amen“ (Num 5,22), so ließ er [sie] nicht trinken, wenn er stumm war.
(במדבר ה, יח) והעמיד הכהן את האשה לפני ה' ונתן על כפיה כך הוא אם היה חיגר או גידם לא היה משקה מר בר רב אשי אמר כשם שאילמת לא היתה שותה דכתיב (במדבר ה, כב) ואמרה האשה אמן אמן כך הוא אם היה אילם לא היה משקה
So wie sie dem Ehemann verboten ist, so ist sie dem Buhlen verboten, denn es heißt: „Sie ist unrein geworden“ – „und sie ist unrein geworden“ (Num 5,13.14) – Worte Rabbi Akiwas.
כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל שנאמר (במדבר ה, יג) נטמאה ונטמאה דברי ר' עקיבא
Rabbi Jehoschua sagte: So pflegte Secharja ben ha-Kazaw auszulegen. Rabbi sagt: Die zweimal im Abschnitt gesagten [Worte] „sie ist unrein geworden“ – „und sie ist unrein geworden“: eines für den Ehemann und eines für den Buhlen.
א"ר יהושע כך היה דורש זכריה בן הקצב רבי אומר שני פעמים האמורים בפרשה נטמאה ונטמאה אחד לבעל ואחד לבועל
An jenem Tag legte Rabbi Akiwa aus: „Und jedes irdene Gefäß, in das [etwas] von ihnen hineinfällt – alles, was darin ist, wird unrein“ (Lev 11,33). Es heißt nicht „ist unrein“, sondern „wird unrein“, [nämlich:] um andere unrein zu machen. Das lehrt über einen Laib zweiten [Grades], dass er den dritten unrein macht.
בו ביום דרש ר' עקיבא (ויקרא יא, לג) וכלי חרש אשר יפול מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא אינו אומר טמא אלא יטמא לטמא אחרים למד על ככר שני שמטמא את השלישי
Rabbi Jehoschua sagte: Wer entfernt den Staub von deinen Augen, Rabban Jochanan ben Sakkai! Denn du pflegtest zu sagen: Ein späteres Geschlecht wird einen Laib dritten [Grades] für rein erklären, da es für ihn keinen Vers aus der Tora gibt, dass er unrein ist. Und siehe, Rabbi Akiwa, dein Schüler, bringt für ihn einen Vers aus der Tora, dass er unrein ist, denn es heißt: „Alles, was darin ist, wird unrein.“
א"ר יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי שהיית אומר עתיד דור אחר לטהר ככר שלישי שאין לו מקרא מן התורה שהוא טמא והלא ר' עקיבא תלמידך מביא לו מקרא מן התורה שהוא טמא שנאמר כל אשר בתוכו יטמא
An jenem Tag legte Rabbi Akiwa aus: „Und ihr sollt messen außerhalb der Stadt die Ostseite, zweitausend Ellen“ usw. (Num 35,5), und ein anderer Vers sagt: „Von der Stadtmauer nach außen tausend Ellen ringsum“ (Num 35,4).
בו ביום דרש ר' עקיבא (במדבר לה, ה) ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו' ומקרא אחר אמר (במדבר לה, ד) מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב
Man kann nicht sagen tausend Ellen, denn es heißt schon zweitausend Ellen; und man kann nicht sagen zweitausend Ellen, denn es heißt schon tausend Ellen. Wie also? Tausend Ellen Weideland und zweitausend Ellen Schabbatgrenze.
אי אפשר לומר אלף אמה שכבר נאמר אלפים אמה ואי אפשר לומר אלפים אמה שכבר נאמר אלף אמה הא כיצד אלף אמה מגרש ואלפים אמה תחום השבת
An jenem Tag legte Rabbi Akiwa aus: „Damals sang Mose und die Kinder Israel dieses Lied dem Ewigen, und sie sprachen, indem sie sagten“ (Ex 15,1). Denn die Schrift brauchte nicht „indem sie sagten“ zu sagen; was lehrt die Schrift also mit „indem sie sagten“? Es lehrt, dass Israel das Lied nach Mose bei jedem einzelnen Wort erwiderte, wie man das Hallel liest: („Ich will dem Ewigen singen, denn hoch erhaben ist Er.“) Deshalb heißt es „indem sie sagten“.
בו ביום דרש רבי עקיבא (שמות טו, א) אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר שאין ת"ל לאמר ומה ת"ל לאמר מלמד שהיו ישראל עונין שירה אחריו של משה על כל דבר ודבר כקוראין את הלל (אשירה לה' כי גאה גאה) לכך נאמר לאמר
An jenem Tag legte Rabbi Jehoschua ben Hyrkanos aus: Ijob diente dem Heiligen, gelobt sei Er, nur aus Liebe, denn es heißt: „Siehe, Er mag mich töten – auf Ihn hoffe ich“ (Ijob 13,15). Und noch steht die Sache in der Schwebe: Auf Ihn [לו] hoffe ich, oder: Ich hoffe nicht [לא]? Die Schrift sagt: „Bis ich verscheide, lasse ich meine Unschuld nicht von mir“ (Ijob 27,5). Das lehrt, dass er aus Liebe handelte.
בו ביום דרש ר' יהושע בן הורקנוס לא עבד איוב את הקב"ה אלא מאהבה שנא' (איוב יג, טו) הן יקטלני לו אייחל ועדיין הדבר שקול לו אני מצפה או איני מצפה ת"ל (איוב כז, ה) עד אגוע לא אסיר תומתי ממני מלמד שמאהבה עשה
Rabbi Jehoschua sagte: Wer entfernt den Staub von deinen Augen, Rabban Jochanan ben Sakkai! Denn du hast all deine Tage ausgelegt, dass Ijob dem Allgegenwärtigen nur aus Furcht diente, denn es heißt: „Ein Mann, schlicht und gerade, gottesfürchtig und dem Bösen fern“ (Ijob 1,8). Und siehe, Jehoschua, der Schüler deines Schülers, hat gelehrt, dass er aus Liebe handelte.
אמר רבי יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי שהיית דורש כל ימיך שלא עבד איוב את המקום אלא מיראה שנאמר (איוב א, ח) איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע והלא יהושע תלמיד תלמידך למד שמאהבה עשה
GEMARA: „Ihn“ – wen? Wollte man sagen, den Ehemann – was hat der Ehemann getan? Und wenn du sagst,
גמ׳ אותו למאן אילימא לבעל בעל מאי עביד וכי תימא
Original: Sotah 27b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.