gemäß dem, was Raw Huna im Namen Raws sagte; denn Raw Huna sagte im Namen Raws: Ein Schuldopfer, das zum Weiden abgestellt wurde, und man schlachtete es ohne Bestimmung, ist als Brandopfer tauglich.
כדרב הונא אמר רב דאמר רב הונא אמר רב אשם שניתק לרעיה ושחטו סתם כשר לעולה:
„Wer vom Fleisch eines Sündopfers darbringt [usw.].“ Die Rabbanan lehrten: Woher [wissen wir], dass, wer vom Fleisch eines Sündopfers, vom Fleisch eines Schuldopfers, vom Fleisch hochheiliger Opfer, vom Fleisch minderheiliger Opfer, vom Rest des Omer, von den zwei Broten, vom Schaubrot oder von Resten der Speiseopfer darbringt, frei ist?
Woher [wissen wir], dass auch wer [Öl] gießt, wer mischt, wer zerbröckelt, wer salzt, wer schwingt, wer heranbringt, wer den Tisch ordnet, wer die Lampen herrichtet, wer den Haufen abhebt und wer [Blut] auffängt – draußen –, frei ist?
מנין שאף היוצק והבולל והפותת והמולח והמניף והמגיש והמסדר השלחן והמטיב את הנרות והקומץ והמקבל בחוץ שפטור
Die Lehre sagt: „Der ein Brandopfer oder ein Schlachtopfer aufsteigen lässt“ (Lev 17,8) – wie das Aufsteigenlassen der Abschluss des Dienstes ist, so auch alles, was Abschluss des Dienstes ist.
ת"ל (ויקרא יז, ח) אשר יעלה עולה או זבח מה העלאה שהיא גמר עבודה אף כל שהוא גמר עבודה:
„Bevor die Wohnung aufgerichtet war [usw.].“ Raw Huna bar Raw Ketina saß vor Raw Chisda und las: „Und er sandte die Jünglinge der Kinder Israel“ (Ex 24,5). Er sagte zu ihm: So sagte Rabbi Assi: (Sie brachten dar) und hörten [damit] auf.
עד שלא הוקם המשכן [וכו']: יתיב רב הונא בר רב קטינא קמיה דרב חסדא וקא קרי (שמות כד, ה) וישלח את נערי בני ישראל א"ל הכי אמר ר' אסי (קרבו) ופסקו
Er wollte ihn aus unserer Mischna widerlegen. Er hörte ihn im Namen Raw Adda bar Ahawas sagen: Das Brandopfer, das Israel in der Wüste darbrachte, erforderte kein Abhäuten und Zerlegen. Da widerlegte er ihn aus einer Baraita, die sie alle gleichstellt.
סבר לאותוביה ממתניתין שמעיה דקאמר משמיה דרב אדא בר אהבה עולה שהקריבו ישראל במדבר אינה טעונה הפשט וניתוח אותביה ברייתא דשויא בכולהו
Denn es ist gelehrt worden: Bevor die Wohnung aufgerichtet war, waren die Höhen erlaubt, und der Dienst [oblag] den Erstgeborenen; und alles war tauglich, dargebracht zu werden: Vieh, Wild und Geflügel, männliche und weibliche, makellose und mit Makeln behaftete, reine, aber nicht unreine.
דתני' עד שלא הוקם המשכן הבמות מותרות ועבודה בבכורות והכל כשירין להקריב בהמה חיה ועוף זכרים ונקבות תמימין ובעלי מומין טהורין אבל לא טמאין
Und alle brachten Brandopfer dar. Und das Brandopfer, das Israel in der Wüste darbrachte, erforderte Abhäuten und Zerlegen. Und Nichtjuden dürfen in dieser Zeit so verfahren.
והכל קרבו עולות ועולה שהקריבו ישראל במדבר טעונה הפשט וניתוח ונכרים בזמן הזה רשאין לעשות כן
Es ist [ein Streit von] Tannaim. Denn es ist gelehrt worden: „Und auch die Kohanim, die sich dem Ewigen nahen, sollen sich heiligen“ (Ex 19,22). Rabbi Jehoschua ben Korcha sagt: Das ist die Absonderung der Erstgeborenen. Rabbi sagt: Das ist die Absonderung Nadaws und Abihus.
תנאי היא דתניא (שמות יט, כב) וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו ר' יהושע בן קרחה אומר זו פרישות בכורות רבי אומר זו פרישות נדב ואביהוא
Verständlich nach dem, der sagt, das ist die Absonderung Nadaws und Abihus; das ist es, was geschrieben steht: „Das ist es, was der Ewige geredet hat, indem er sprach: An denen, die mir nahe sind, will ich mich heiligen“ (Lev 10,3).
בשלמא למ"ד זו פרישות נדב ואביהוא היינו דכתיב (ויקרא י, ג) הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש
Aber nach dem, der sagt, das ist die Absonderung der Erstgeborenen – wo ist [die Absonderung Nadaws und Abihus] angedeutet? Denn es steht geschrieben: „Und ich werde mich dort mit den Kindern Israel treffen, und es wird geheiligt werden durch meine Herrlichkeit“ (Ex 29,43). Lies nicht „durch meine Herrlichkeit“ (bi-chwodi), sondern „durch meine Geehrten“ (bi-mechubadai).
אלא למ"ד זו פרישות בכורות היכא רמיזא דכתיב (שמות כט, מג) ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי אל תקרי בכבודי אלא במכובדיי
Diese Sache sagte der Heilige, gelobt sei Er, zu Mose, und er wusste sie nicht, bis die Söhne Aarons starben. Als die Söhne Aarons gestorben waren, sagte er zu ihm: Aaron, mein Bruder, deine Söhne sind nur gestorben, um den Namen des Heiligen, gelobt sei Er, zu heiligen. Als Aaron erkannte, dass seine Söhne Ihm Vertraute waren, schwieg er und empfing Lohn, denn es heißt: „Und Aaron schwieg“ (Lev 10,3).
דבר זה אמר הקב"ה למשה ולא ידעו עד שמתו בני אהרן כיון שמתו בני אהרן אמר לו אהרן אחי לא מתו בניך אלא להקדיש שמו של הקב"ה כיון שידע אהרן שבניו ידועי מקום הן שתק וקבל שכר שנאמר (ויקרא י, ג) וידום אהרן
Und ebenso sagt er bei David: „Sei still vor dem Ewigen und harre auf Ihn“ (Ps 37,7) – auch wenn Er dir Erschlagene um Erschlagene hinfallen lässt, schweige du. Und ebenso sagt er bei Salomo: „Eine Zeit zu schweigen und eine Zeit zu reden“ (Koh 3,7) – manchmal schweigt man und empfängt Lohn für das Schweigen, manchmal redet man und empfängt Lohn für das Reden.
וכן בדוד הוא אומר (תהלים לז, ז) דום לה' והתחולל לו אע"פ שמפיל לך חללים חללים את שתוק וכן בשלמה הוא אומר (קהלת ג, ז) עת לחשות ועת לדבר פעמים ששותק ומקבל שכר על השתיקה פעמים מדבר ומקבל שכר על הדבור
Und das ist es, was Rabbi Chija bar Abba im Namen Rabbi Jochanans sagte: Was bedeutet das, was geschrieben steht: „Furchtbar ist Gott aus deinem Heiligtum“ (Ps 68,36)? Lies nicht „aus deinem Heiligtum“ (mi-mikdaschecha), sondern „aus deinen Geheiligten“ (mi-mekuddaschecha): Wenn der Heilige, gelobt sei Er, an Seinen Heiligen Gericht übt, wird Er gefürchtet, erhöht und gepriesen.
והיינו דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן מאי דכתיב (תהלים סח, לו) נורא אלהים ממקדשך אל תיקרי ממקדשך אלא ממקודשיך בשעה שעושה הקב"ה דין בקדושיו מתיירא ומתעלה ומתהלל
Aber das Brandopfer bleibt schwierig! – Es ist [ein Streit] zweier Tannaim. Denn es ist gelehrt worden: Rabbi Jischmael sagt: Die allgemeinen Regeln wurden am Sinai gesagt und die Einzelheiten im Zelt der Begegnung.
אלא קשיא עולה תרי תנאי היא דתניא ר' ישמעאל אומר כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד
Rabbi Akiwa sagt: Die allgemeinen Regeln und die Einzelheiten wurden am Sinai gesagt, im Zelt der Begegnung wiederholt und in den Steppen Moabs zum dritten Mal gesagt.
ר"ע אומר כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באהל מועד ונשתלשו בערבות מואב
Der Meister sagte: „Alles war tauglich, dargebracht zu werden.“ Woher [wissen wir] diese Dinge? Sagte Raw Huna: Denn der Vers sagt: „Und Noach baute dem Ewigen einen Altar und nahm von allem reinen Vieh und von allem reinen Geflügel“ (Gen 8,20). „Vieh“ – wie es gemeint ist; das Wild ist in „Vieh“ eingeschlossen.
אמר מר הכל כשירין להקריב מנא הני מילי אמר רב הונא דאמר קרא (בראשית ח, כ) ויבן נח מזבח לה' ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל עוף הטהור בהמה כמשמעו חיה בכלל בהמה
Original: Zevachim 115b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.