bei Dem, der barmherzig ist.
במי שהוא רחום קאמר
Schewuot 35b שבועות
Aufbau der Debatte:Frage 4
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rawa sagte zu ihm: Wenn dem so ist, meint er auch bei „beim Himmel und bei der Erde“: bei Dem, dem Himmel und Erde gehören!
א"ל רבא אי הכי בשמים ובארץ נמי במי שהשמים והארץ שלו קאמר
Wie kann man das vergleichen? Dort, da es nichts anderes gibt, das „barmherzig und gnädig“ genannt wird, meint er gewiss: bei Dem, der gnädig ist, gewiss: bei Dem, der barmherzig ist; hier aber, da es Himmel und Erde gibt, meint er: beim Himmel und bei der Erde.
הכי השתא התם כיון דליכא מידי אחרינא דאיקרי רחום וחנון ודאי במי שהוא חנון ודאי במי שהוא רחום קאמר הכא כיון דאיכא שמים וארץ בשמים ובארץ קאמר
Die Rabbanan lehrten: Schrieb er Alef-Lamed von Elohim oder Jod-He vom [Namen des] Ewigen, so darf es nicht gelöscht werden; Schin-Dalet von Schaddai, Alef-Dalet von Adonai, Zade-Bet von Zewaot, so darf es gelöscht werden.
ת"ר כתב אלף למד מאלהים יה מיי' ה"ז אינו נמחק שין דלת משדי אלף דלת מאדני צדי בית מצבאות ה"ז נמחק
Rabbi Jose sagt: Zewaot darf ganz gelöscht werden, denn Er wird Zewaot nur nach Israel genannt, wie es heißt: „und ich führe meine Heerscharen, mein Volk, die Kinder Israel, aus dem Land Ägypten“ (Ex 7,4). Schmuel sagte: Die Halacha ist nicht wie Rabbi Jose.
רבי יוסי אומר צבאות כולו נמחק שלא נקרא צבאות אלא על שם ישראל שנאמר (שמות ז, ד) והוצאתי את צבאותי את עמי בני ישראל מארץ מצרים אמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי
Die Rabbanan lehrten: Alles, was dem Namen angefügt ist, ob davor oder danach, darf gelöscht werden. Davor – wie? Le-[Adonai]: das Lamed darf gelöscht werden; be-[Adonai]: das Bet darf gelöscht werden; we-[Adonai]: das Waw darf gelöscht werden; mi-[Adonai]: das Mem darf gelöscht werden; sche-[Adonai] (Ps 144,15): das Schin darf gelöscht werden; ha-[Adonai]: das He darf gelöscht werden; ke-[Adonai]: das Kaf darf gelöscht werden.
ת"ר כל הטפל לשם בין מלפניו ובין מלאחריו ה"ז נמחק לפניו כיצד ליי' ל' נמחק ביי' ב' נמחק ויי' ו' נמחק מיי' מ' נמחק (תהלים קמד, טו) שיי' ש' נמחק היי' ה' נמחק כיי' כ' נמחק
Danach – wie? Elohenu: Nun-Waw darf gelöscht werden; Elohehem: He-Mem darf gelöscht werden; Elohechem: Kaf-Mem darf gelöscht werden. Andere sagen: Was danach [steht], darf nicht gelöscht werden, da der Name es bereits geheiligt hat. Raw Huna sagte: Die Halacha ist wie die Anderen.
לאחריו כיצד אלהינו נ"ו נמחק אלהיהם ה"ם נמחק אלהיכם כ"ם נמחק אחרים אומרים לאחריו אינו נמחק שכבר קדשו השם אמר רב הונא הלכה כאחרים
(Merkzeichen: Abraham, Delatja, le-Nabot, be-Giwat Binjamin, Schlomo, Danijel.)
(אברהם דלטיא לנבות בגבעת בנימן שלמה דניאל סימן)
Alle Namen, die bei Abraham gesagt sind, sind heilig, außer diesem, der profan ist, denn es heißt: „Und er sprach: Mein Herr, wenn ich doch Gunst gefunden habe in deinen Augen“ (Gen 18,3).
כל שמות האמורים בתורה באברהם קדש חוץ מזה שהוא חול שנאמר (בראשית יח, ג) ויאמר יי' אם נא מצאתי חן בעיניך
Chanina, der Sohn des Bruders Rabbi Jehoschuas, und Rabbi Elasar ben Asarja sagten im Namen Rabbi Elasars aus Modiin: Auch dieser ist heilig. Nach wem geht, was Raw Jehuda im Namen Raws sagte: Größer ist die Aufnahme von Gästen als der Empfang der Schechina? Nach wem? Nach jenem Paar.
חנינא בן אחי רבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה משום רבי אלעזר המודעי אמרו אף זה קדש כמאן אזלא הא דאמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחין יותר מהקבלת פני שכינה כמאן כאותו הזוג
Alle Namen, die bei Lot gesagt sind, sind profan, außer diesem, der heilig ist, denn es heißt: „Und Lot sprach zu ihnen: Nicht doch, Herr! Siehe doch, dein Knecht hat Gunst gefunden in deinen Augen“ usw. (Gen 19,18–19) – der es in seiner Hand hat, zu töten und lebendig zu machen; das ist der Heilige, gelobt sei Er.
כל שמות האמורים בלוט חול חוץ מזה שהוא קדש שנאמר (בראשית יט, יח) ויאמר לוט אליהם אל נא אדני הנה נא מצא עבדך חן בעיניך וגו' מי שיש בידו להמית ולהחיות זה הקדוש ברוך הוא
Alle Namen, die bei Nabot gesagt sind, sind heilig; bei Micha profan. Rabbi Elieser sagt: Bei Nabot heilig; bei Micha sind manche von ihnen profan und manche heilig: Alef-Lamed profan, Jod-He heilig – außer diesem, das Alef-Lamed ist und doch heilig: „alle Tage, die das Haus Gottes in Schilo war“ (Ri 18,31).
כל שמות האמורים בנבות קדש במיכה חול ר"א אומר בנבות קדש במיכה יש מהן חול ויש מהן קדש אלף למד חול יוד הי קדש חוץ מזה שאלף למד והוא קדש (שופטים יח, לא) כל ימי היות בית האלהים בשילה
Alle Namen, die bei Gibea in Benjamin gesagt sind – Rabbi Elieser sagt: profan; Rabbi Jehoschua sagt: heilig.
כל שמות האמורים בגבעת בנימין ר"א אומר חול רבי יהושע אומר קדש
Rabbi Elieser sagte zu ihm: Verspricht Er denn etwas und tut es nicht?
אמר לו ר"א וכי מבטיח ואינו עושה
Rabbi Jehoschua sagte zu ihm: Was Er versprach, tat Er; sie aber prüften nicht, ob zum Siegen oder zum Besiegtwerden. Beim letzten Mal, als sie prüften, stimmte Er ihnen zu, denn es heißt: „Und Pinchas, der Sohn Elasars, des Sohnes Aarons (des Kohen), stand in jenen Tagen vor ihm und sprach: Soll ich noch weiter ausziehen zum Krieg gegen [die Kinder] Benjamin, meinen Bruder, oder soll ich ablassen?“ usw. (Ri 20,28).
אמר לו ר' יהושע מה שהבטיח עשה והם לא ביחנו אם לנצוח אם לנצח באחרונה שביחנו הסכימו על ידן שנאמר (שופטים כ, כח) ופנחס בן אלעזר בן אהרן (הכהן) עומד לפניו בימים ההם לאמר האוסיף עוד לצאת למלחמה עם [בני] בנימין אחי אם אחדל וגו'
Alle [Erwähnungen von] Salomo, die im Hohenlied gesagt sind, sind heilig – ein Lied für Den, dem der Friede (schalom) gehört –, außer dieser: „Mein Weinberg, der mir gehört, ist vor mir; die Tausend dir, Salomo“ (Hld 8,12) – Salomo für ihn selbst; „und zweihundert den Hütern seiner Frucht“ – die Rabbanan. Manche sagen: Auch diese ist profan: „Siehe, das Bett Salomos, sechzig“ (Hld 3,7).
כל שלמה האמורין בשה"ש קדש שיר למי שהשלום שלו חוץ מזה (שיר השירים ח, יב) כרמי שלי לפני האלף לך שלמה שלמה לדידיה ומאתים לנוטרים את פריו רבנן וי"א אף זה חול (שיר השירים ג, ז) הנה מטתו שלשלמה ששים
„Auch diese“ – und jene erst recht? Wie [passt] dann das, was Schmuel sagte: Eine Regierung, die einen von sechs tötet, wird nicht bestraft, denn es heißt: „Mein Weinberg, der mir gehört, ist vor mir; die Tausend dir, Salomo“ – der himmlischen Herrschaft; „und zweihundert den Hütern seiner Frucht“ – der irdischen Herrschaft? Dann ist Schmuel weder wie der erste Tanna noch wie die „Manche sagen“!
אף זה ולא מיבעי האיך אלא הא דאמר שמואל מלכותא דקטלא חד משיתא בעלמא לא מיענשא שנאמר כרמי שלי לפני האלף לך שלמה למלכותא דרקיעא ומאתים לנוטרים את פריו למלכותא דארעא שמואל לא כת"ק ולא כי"א
Vielmehr meint er es so: Manche sagen: Diese ist heilig, und jene [beim] Bett ist profan; und Schmuel sagt [es] wie die „Manche sagen“.
אלא ה"ק וי"א זה קדש וזה הוא חול דמטתו ושמואל דאמר כי"א
Alle [Erwähnungen von] Königen, die bei Daniel gesagt sind, sind profan, außer dieser, die heilig ist: „Du, König, [König] der Könige, dem der Gott des Himmels das Königtum, die Macht, die Stärke und die Ehre gegeben hat“ (Dan 2,37).
כל מלכיא האמורים בדניאל חול חוץ מזה שהוא קדש (דניאל ב, לז) אנת מלכא [מלך] מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך
Manche sagen: Auch diese ist heilig, denn es heißt: „Mein Herr, der Traum [gelte] deinen Hassern und seine Deutung deinen Feinden“ (Dan 4,16). Zu wem sagte er das? Wenn es dir in den Sinn käme, er sagte es zu Nebukadnezar – wer sind seine Hasser? Israel! Verflucht er etwa Israel?
וי"א אף זה קדש שנאמר (דניאל ד, טז) מרי חלמא לשנאך ופשרה לערך למאן קאמר אי סלקא דעתך לנבוכדנצר קאמר ליה שנאותיה מאי נינהו ישראל מילט קא לייט להו לישראל
Und der erste Tanna meint: Gibt es [nur] Hasser Israels und keine Hasser der Götzendiener?
ות"ק סבר שונאי ישראל איכא שונאי עובדי כוכבים ליכא:
„Und bei irgendeinem der Beinamen – so sind sie schuldig usw.“
ובכל כנויין הרי אלו חייבין כו':
Dem widerspricht doch: „Der Ewige mache dich zur Verwünschung und zum Schwur“ (Num 5,21) – was lehrt die Schrift damit? Ist nicht schon gesagt: „Und der Kohen beschwöre die Frau mit dem Schwur der Verwünschung“? Weil es heißt: „und er hört die Stimme der Verwünschung“ (Lev 5,1): Hier ist „Verwünschung“ gesagt, und dort ist „Verwünschung“ gesagt; wie dort ein Schwur, so auch hier ein Schwur; wie dort beim Namen, so auch hier beim Namen.
ורמינהי (במדבר ה, כא) יתן ה' אותך לאלה ולשבועה מה ת"ל והלא כבר נאמר והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה לפי שנא' (ויקרא ה, א) ושמעה קול אלה נאמר כאן אלה ונאמר להלן אלה מה להלן שבועה אף כאן שבועה מה להלן בשם אף כאן בשם
Abaje sagte: Das ist kein Widerspruch: Dies ist Rabbi Chanina bar Idi, jenes sind die Rabbanan. Denn es wurde gelehrt: Rabbi Chanina bar Idi sagt: Da die Tora gesagt hat: „schwöre“ und „schwöre nicht“, „verfluche“ und „verfluche nicht“ – wie „schwöre“ beim Namen, so auch „schwöre nicht“ beim Namen; wie „verfluche“ beim Namen, so auch „verfluche nicht“ beim Namen.
אמר אביי לא קשיא הא רבי חנינא בר אידי הא רבנן דתניא רבי חנינא בר אידי אומר הואיל ואמרה תורה השבע ואל תשבע קלל ואל תקלל מה השבע בשם אף לא תשבע בשם מה קלל בשם אף לא תקלל בשם
Und die Rabbanan? Wenn sie die Gesera schawa gelernt haben, sollten sie den besonderen Namen verlangen; wenn sie die Gesera schawa nicht gelernt haben, woher haben sie, dass „Verwünschung“ ein Schwur ist?
ורבנן אי גמירי גזירה שוה ניבעי שם המיוחד אי לא גמירי גזירה שוה אלה דשבועה היא מנא להו
Sie entnehmen es aus dem, was gelehrt wurde: „Verwünschung“ – Verwünschung bedeutet nichts anderes als Schwur, und so heißt es: „Und der Kohen beschwöre die Frau mit dem Schwur der Verwünschung“ (Num 5,21).
נפקא להו מדתניא אלה אין אלה אלא לשון שבועה וכן הוא אומר (במדבר ה, כא) והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה
Dort steht doch „Schwur der Verwünschung“ geschrieben! – So meint er es: Eine Verwünschung gibt es nur mit einem Schwur, und so heißt es: „Und der Kohen beschwöre die Frau mit dem Schwur der Verwünschung.“
התם שבועת האלה כתיב הכי קאמר אלה אין אלה אלא בשבועה וכן הוא אומר והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה
Original: Shevuot 35b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.