וכן תעשו לדורות
Schewuot 15a שבועות
Aufbau der Debatte:Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rawa wandte ein: Alle Geräte, die Mose gemacht hat – ihre Salbung heiligte sie; von da an weiht ihr Dienst sie. Warum? Man sollte doch sagen: „und so sollt ihr tun“ – für die Generationen!
מתיב רבא כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשתן מכאן ואילך עבודתן מחנכתן ואמאי ונימא וכן תעשו לדורות
Dort ist es anders, denn der Vers sagt: „Und er salbte sie und heiligte sie“ (Num 7,1) – sie durch Salbung, nicht aber [die Geräte] der Generationen durch Salbung.
שאני התם דאמר קרא (במדבר ז, א) וימשחם ויקדש אותם אותם במשיחה ולא לדורות במשיחה
Sage doch: Sie durch Salbung, [die Geräte] der Generationen entweder durch Salbung oder durch Dienst! Raw Papa sagte: Der Vers sagt: „mit denen sie im Heiligtum Dienst tun“ (Num 4,12) – die Schrift hat es vom Dienst abhängig gemacht.
אימא אותם במשיחה לדורות או במשיחה או בעבודה אמר רב פפא אמר קרא (במדבר ד, יב) אשר ישרתו בם בקדש תלאן הכתוב בשירות
Nun, da der Allbarmherzige „mit denen sie Dienst tun“ geschrieben hat, wozu brauche ich „sie“? Hätte der Allbarmherzige „sie“ nicht geschrieben, hätte ich gesagt, diese [seien] durch Salbung, [die Geräte] der Generationen durch Salbung und durch Dienst, denn es steht ja „und so sollt ihr tun“ geschrieben; [daher] schränkte der Allbarmherzige mit „sie“ ein: sie durch Salbung, nicht aber [die Geräte] der Generationen durch Salbung.
השתא דכתב רחמנא אשר ישרתו אותם למה לי אי לא כתב רחמנא אותם הוה אמינא הני הוא דבמשיחה לדורות במשיחה ובעבודה דהא כתב וכן תעשו מיעט רחמנא אותם אותם במשיחה ולא לדורות במשיחה:
Und mit zwei Dankopfern. Es wurde gelehrt: Die zwei Dankopfer, von denen man sprach, [beziehen sich] auf ihr Brot und nicht auf ihr Fleisch. Woher [wissen wir] diese Dinge? Raw Chisda sagte: Denn der Vers sagt: „Und ich stellte zwei große Dankchöre und Prozessionen auf, rechts oben auf der Mauer“ (Neh 12,31).
ובשתי תודות: תנא שתי תודות שאמרו בלחמן ולא בבשרן מנהני מילי אמר רב חסדא דאמר קרא (נחמיה יב, לא) ואעמידה שתי תודות גדולות ותהלוכות לימין מעל לחומה
Was [bedeutet] „große“? Wollte man sagen, von einer wirklich großen Art – dann sollte er „Stiere“ sagen! Vielmehr: große in ihrer Art.
מאי גדולות אילימא ממין גדול ממש נימא פרים אלא גדולות במינן
Gibt es denn ein Ansehen vor dem Himmel? Es wird doch gelehrt: Beim Brandopfer vom Vieh heißt es: „ein Feueropfer von lieblichem Duft“ (Lev 1,9), beim Brandopfer vom Geflügel: „ein Feueropfer von lieblichem Duft“ (Lev 1,17), beim Speiseopfer: „ein Feueropfer von lieblichem Duft“ (Lev 2,2) – das lehrt, dass es gleich ist, ob einer viel oder wenig [darbringt], wenn er nur sein Herz auf seinen Vater im Himmel richtet.
מי איכא חשיבותא קמי שמיא והתניא נאמר בעולת בהמה (ויקרא א, ט) אשה ריח ניחח בעולת העוף (ויקרא א, ט) אשה ריח ניחח במנחה (ויקרא ב, ב) אשה ריח ניחח מלמד שאחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין את לבו לאביו שבשמים
Vielmehr: [Mit dem] Größten am Dankopfer. Und was ist es? Das Gesäuerte, denn wir haben gelernt: Das Dankopfer kam aus fünf jerusalemischen Sea, das sind sechs der Wüste, das sind zwei Efa, und die Efa [hat] drei Sea, [also] zwanzig Zehntel: zehn für das Gesäuerte und zehn für das Ungesäuerte; und beim Ungesäuerten drei Arten: Kuchen, Fladen und eingerührte [Kuchen].
אלא גדולה שבתודה ומאי ניהו חמץ דתנן התודה היתה באה מן חמש סאין ירושלמיו' שהן שש מדבריות שהן שתי איפות והאיפה שלש סאין עשרים עשרון עשרה לחמץ ועשרה למצה ובמצה שלשה מינין חלות רקיקין ורבוכה
Rami bar Chama sagte: Der Vorhof wird nur mit den Resten eines Speiseopfers geheiligt. Was ist der Grund? Wie Jerusalem: Wie Jerusalem eine Sache, die in ihm gegessen wird, heiligt, so heiligt auch den Vorhof eine Sache, die in ihm gegessen wird.
אמר רמי בר חמא אין העזרה מתקדשת אלא בשירי מנחה מאי טעמא כירושלים מה ירושלים דבר הנאכל בה מקדשה אף עזרה דבר הנאכל בה מקדשה
Werden denn die Brote des Dankopfers nicht im Vorhof gegessen? Vielmehr: Wie Jerusalem: Wie [in] Jerusalem eine Sache, die in ihm gegessen wird und, wenn sie hinausgelangt, untauglich wird, [es heiligt], so [heiligt] auch [den] Vorhof eine Sache, die in ihm gegessen wird und, wenn sie hinausgelangt, untauglich wird.
אטו לחמי תודה בעזרה מי לא מתאכלי אלא כירושלים מה ירושלים דבר הנאכל בה ויוצא ממנה נפסל אף עזרה דבר הנאכל בה והיוצא ממנה נפסל
Wenn so: Wie dort Gesäuertes, so auch hier Gesäuertes! – Und meinst du, es gibt ein gesäuertes Speiseopfer?
אי מה להלן חמץ אף כאן חמץ ותסברא מנחת חמץ מי איכא
Original: Shevuot 15a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.