Und wolltest du sagen, man lasse die Reste säuern und heilige damit – es steht doch geschrieben: „Es soll nicht gesäuert gebacken werden, ihren Anteil“ (Lev 6,10), und Resch Lakisch sagte: Auch ihren Anteil soll man nicht gesäuert backen!
וכי תימא דמחמיץ להו לשירים ומקדש בהו והכתיב (ויקרא ו, י) לא תאפה חמץ חלקם ואמר ריש לקיש אפילו חלקם לא תאפה חמץ
Sollte man ihn am Vorabend bauen und ein wenig davon übrig lassen, sodass man ihn, sobald der Tag geheiligt ist, sofort vollendet und heiligt – es gibt keinen Bau des Heiligtums in der Nacht, denn Abaje sagte: Woher, dass es keinen Bau des Heiligtums in der Nacht gibt? Denn es heißt: „Und an dem Tag, da die Wohnung aufgerichtet wurde“ (Num 9,15) – am Tag richtet man sie auf, in der Nacht richtet man sie nicht auf. Deshalb ist es nicht möglich.
נבנייה ממעלי יומא ונשייר ביה פורתא דעד דקדיש יומא לאלתר נגמריה וניקדשיה אין בנין בית המקדש בלילה דאמר אביי מנין שאין בנין בית המקדש בלילה שנאמר (במדבר ט, טו) וביום הקים את המשכן ביום מקימו בלילה אין מקימו הלכך לא אפשר:
Und mit Gesang. Die Rabbanan lehrten: Der Gesang des Dankes [erklang] mit Leiern, Harfen und Zimbeln an jeder Ecke und auf jedem großen Stein in Jerusalem, und man sprach: „Ich will dich erheben, Ewiger, denn du hast mich heraufgezogen“ usw. (Ps 30,2), und den Gesang gegen Unfälle – manche sagen: den Gesang gegen Plagen.
ובשיר: ת"ר שיר של תודה בכנורות ובנבלים ובצלצלים על כל פינה ופינה ועל כל אבן גדולה שבירושלים ואומר (תהלים ל, ב) ארוממך ה' כי דליתני וגו' ושיר של פגעים ויש אומרין שיר של נגעים
Wer „gegen Plagen“ sagt – weil geschrieben steht: „Und keine Plage wird deinem Zelt nahen“ (Ps 91,10); und wer „gegen Unfälle“ sagt – weil geschrieben steht: „Fallen mögen an deiner Seite tausend“ (Ps 91,7).
Und man spricht: „Wer im Schutz des Höchsten sitzt, im Schatten des Allmächtigen nächtigt“ (Ps 91,1) bis „Denn du, Ewiger, bist meine Zuflucht; den Höchsten hast du zu deiner Wohnung gemacht“ (Ps 91,9); und dann spricht man wieder: „Ein Psalm Davids, als er vor Abschalom, seinem Sohn, floh. Ewiger, wie zahlreich sind meine Bedränger“ (Ps 3,1–2) bis „Beim Ewigen ist die Rettung; über dein Volk komme dein Segen, Sela“ (Ps 3,9).
ואומר (תהלים צא, א) יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן עד (תהלים צא, ט) כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך וחוזר ואומר (תהלים ג, א) מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו ה' מה רבו צרי עד לה' הישועה על עמך ברכתך סלה:
Rabbi Jehoschua ben Levi sprach diese Verse und legte sich schlafen. Wie konnte er so handeln? Rabbi Jehoschua ben Levi sagte doch: Es ist verboten, sich mit Worten der Tora zu heilen! – Zum Schutz ist es anders.
רבי יהושע בן לוי אמר להו להני קראי וגאני היכי עביד הכי והאמר ר' יהושע בן לוי אסור להתרפאות בדברי תורה להגן שאני
Aber wenn er sagte, es sei verboten – [dann], wenn eine Wunde vorhanden ist? Wenn eine Wunde vorhanden ist, ist es nur verboten und nicht mehr? Wir haben doch gelernt: Wer über eine Wunde flüstert, hat keinen Anteil an der kommenden Welt! – Darüber wurde doch gesagt: Rabbi Jochanan sagte: Man lehrte es von einem, der [dabei] ausspuckt, weil man den Namen des Himmels nicht beim Ausspucken erwähnt.
ואלא כי אמר אסור דאיכא מכה אי דאיכא מכה אסור ותו לא והתנן הלוחש על המכה אין לו חלק לעולם הבא הא איתמר עלה א"ר יוחנן ברוקק שנו לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה:
Das Gericht schreitet einher, die zwei Dankopfer hinter ihnen usw. Das heißt, dass das Gericht vor dem Dankopfer geht? Es steht doch geschrieben: „Und hinter ihnen ging Hoschaja und die Hälfte der Fürsten Judas“ (Neh 12,32)! So meint er es: Das Gericht schreitet einher, und [zwar so:] die zwei Dankopfer schreiten [voran] und das Gericht hinter ihnen.
ב"ד מהלכין ושתי תודות אחריהן וכו': למימרא דבית דין קמי תודה אזלי והכתיב (נחמיה יב, לב) וילך אחריהם הושעיה וחצי שרי יהודה הכי קאמר בית דין מהלכין ושתי תודות מהלכות ובית דין אחריהם
Wie schreiten sie? Rabbi Chija und Rabbi Schimon, der Sohn Rabbis: Einer sagt: eines neben dem anderen; und einer sagt: eines hinter dem anderen. Nach dem, der sagt: eines neben dem anderen – das innere ist jenes, das der Mauer näher ist; nach dem, der sagt: eines hinter dem anderen – das innere ist jenes, das dem Gericht näher ist.
כיצד מהלכות רבי חייא ורבי שמעון ברבי חד אמר זו כנגד זו וחד אמר זו אחר זו מאן דאמר זו כנגד זו הפנימית הך דמקרבא לחומה מאן דאמר זו אחר זו הפנימית הך דמקרבא לב"ד
Wir haben gelernt: Das innere wird gegessen, und das äußere wird verbrannt. Gut nach dem, der sagt: eines hinter dem anderen – deshalb wird das innere gegessen, weil das äußere vorangeht und [den Ort] für es heiligt; aber nach dem, der sagt: eines neben dem anderen – beide werden doch zugleich geheiligt!
תנן הפנימית נאכלת והחיצונה נשרפת בשלמא למאן דאמר זו אחר זו אמטו להכי פנימית נאכלת משום דאתיא חיצונה קמה וקדשה לה אלא למאן דאמר זו כנגד זו תרוייהו בהדי הדדי קא מיקדשי
Und nach deiner Ansicht, nach dem, der sagt: eines hinter dem anderen – heiligt denn eines? Wir haben doch gelernt: „[Bei einer Erweiterung,] die nicht mit all diesen vollzogen wurde“; und sogar nach dem, der sagt, [wir haben gelernt:] „mit einem von all diesen“ – diese beiden sind ein einziges Gebot!
וליטעמיך למאן דאמר זו אחר זו חדא מי מיקדשא הא כל שלא נעשית בכל אלו תנן ואפי' למ"ד באחת מכל אלו הני תרוייהו חדא מצוה היא
Original: Shevuot 15b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.