die Säure der Frucht [noch] in ihrer Substanz vorhanden; hier ist die Säure der Frucht nicht [mehr] in ihrer Substanz vorhanden.
לקיוהא דפירא בעיניה הכא ליתא לקיוהא דפירא בעיניה:
Pessachim 75a פסחים
„Man brät das Pessach nicht usw.“: Ein Vorfall, der [der Regel] widerspricht? – Es fehlt etwas, und so wird gelehrt: Ist der Rost aber durchlöchert, ist es erlaubt. Und Rabbi Zadok sagte: Es geschah mit Rabban Gamliel, dass er zu Tabi, seinem Sklaven, sagte: Geh hinaus und brate uns das Pessach auf dem durchlöcherten Rost.
אין צולין את הפסח וכו': מעשה לסתור חסורי מיחסרא והכי קתני ואם אסכלא מנוקבת מותר ואמר רבי צדוק מעשה בר"ג שאמר לטבי עבדו צא וצלה לנו את הפסח על האסכלא מנוקבת
Raw Chinena bar Idi fragte Raw Adda bar Ahawa: Ein Ofen, den man mit Schalen von Orla-Früchten geheizt hat, und man hat [die Glut] ausgeräumt und Brot darin gebacken – wie ist es nach den Worten dessen, der verbietet? Er sagte zu ihm: Das Brot ist erlaubt.
בעא מיניה רב חיננא בר אידי מרב אדא בר אהבה תנור שהסיקו בקליפי ערלה וגרפו ואפה בו את הפת לדברי האוסר מהו א"ל הפת מותרת
Er sagte zu ihm: Hat nicht Raw Chinena der Alte im Namen Rabbi Assis im Namen Rabbi Jochanans gesagt: Ein Ofen, den man geheizt und ausgeräumt hat, und man hat darin das Pessach gebraten – das ist nicht „am Feuer gebraten“, denn es heißt: „am Feuer gebraten“ (Ex 12,8), „am Feuer gebraten“ (Ex 12,9) – zweimal?
א"ל והאמר רב חיננא סבא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן תנור שהסיקו וגרפו וצלה בו את הפסח אין זה צלי אש שנאמר (שמות יב, ח) צלי אש (שמות יב, ח) צלי אש שתי פעמי'
Der Grund ist, dass der Allbarmherzige es offenbart hat: „am Feuer gebraten“, „am Feuer gebraten“ – zweimal; hätte der Allbarmherzige es nicht offenbart, hätte ich gesagt, es sei „am Feuer gebraten“!
טעמא דגלי רחמנא צלי אש צלי אש שתי פעמים הא לא גלי רחמנא הוי אמינא צלי אש הוא
Er sagte zu ihm: Der Allbarmherzige hat es dort offenbart, und wir lernen davon ab.
א"ל גלי רחמנא התם וילפינן מינה
Und wenn du willst, sage ich: Dort ist der Grund, dass der Allbarmherzige zweimal „am Feuer gebraten“ geschrieben hat; hätte der Allbarmherzige nicht zweimal „am Feuer gebraten“ geschrieben, hätte ich gesagt: Auf das Feuer legt der Allbarmherzige Wert, und auch wenn man ausgeräumt hat, ist es „am Feuer gebraten“. Hier aber legt der Allbarmherzige Wert auf das verbotene Holz, und das ist nicht mehr vorhanden.
ואי בעית אימא התם טעמא דכתב רחמנא צלי אש שתי פעמים הא לא כתב רחמנא צלי אש שתי פעמים הוה אמינא אאש קפיד רחמנא ואפילו גרפו נמי צלי אש הוא אבל הכא אעצים דאיסורא קא קפיד רחמנא והא ליתנהו
Die Rabbanan lehrten: Hat man es zerschnitten und auf die Kohlen gelegt – Rabbi sagt: Ich sage, dass das „am Feuer gebraten“ ist. Raw Achadboi bar Ami wies Raw Chisda auf einen Widerspruch hin: Hat Rabbi denn gesagt, Kohlen seien Feuer?
ת"ר חתכו ונתנו על גבי גחלים רבי אומר אומר אני שזה צלי אש רמי ליה רב אחדבוי בר אמי לרב חסדא מי אמר רבי גחלים אש נינהו
Man wies auf einen Widerspruch hin: „‚Eine Brandwunde vom Feuer‘ (Lev 13,24) – ich habe nur, dass er sich am Feuer verbrannt hat; hat er sich an einer Kohle, an heißer Asche, an siedendem Kalk, an siedendem Gips oder an allem, was vom Feuer kommt, verbrannt – um heißes Wasser vom Feuer einzuschließen –, woher [wissen wir es]? Die Schrift sagt: ‚Brandwunde‘, ‚Brandwunde‘ – sie hat eingeschlossen.“
ורמינהו (ויקרא יג, כד) מכות אש אין לי אלא שנכוה באש נכוה בגחלת ברמץ בסיד רותח בגפסיס רותח וכל דבר הבא מן האור לאיתויי חמי האור מניין ת"ל מכוה מכוה ריבה
Der Grund ist, dass der Allbarmherzige durch „Brandwunde“, „Brandwunde“ eingeschlossen hat; hätte der Allbarmherzige nicht durch „Brandwunde“, „Brandwunde“ eingeschlossen, wären Kohlen kein Feuer!
טעמא דרבי רחמנא מכוה מכוה הא לא רבי רחמנא מכוה מכוה גחלים לאו אש נינהו
Er sagte zu ihm: Eine Kohle aus Holz musste der Vers nicht einschließen; nötig war der Vers für eine Kohle aus Metall.
א"ל גחלת של עץ לא איצטריך קרא לרבויי כי איצטריך קרא לגחלת של מתכת
Und ist eine Kohle aus Metall etwa kein Feuer? Bei der Tochter eines Kohen steht doch geschrieben: „Im Feuer soll sie verbrannt werden“ (Lev 21,9), und Raw Matna sagte: Man machte ihr einen Docht aus Blei!
וגחלים של מתכת לאו אש הוא והא גבי בת כהן דכתיב (ויקרא כא, ט) באש תשרף ואמר רב מתנה פתילה של אבר היו עושין לה
Dort ist es anders, denn die Schrift sagt: „Im Feuer soll sie verbrannt werden“ – „soll sie verbrannt werden“, um jede Verbrennung einzuschließen, die vom Feuer kommt.
שאני התם דאמר קרא באש תשרף תשרף לרבות כל שריפות הבאות מן האש
Und umso mehr das Feuer selbst! Man sollte sie mit Rebenbündeln umgeben und verbrennen! – Man leitet „Verbrennung“ – „Verbrennung“ von den Söhnen Aarons ab: Wie dort ein Verbrennen der Seele bei unversehrtem Körper, so auch hier ein Verbrennen der Seele bei unversehrtem Körper.
וכ"ש אש עצמה ונקיף לה חבילי זמורות ונקלה אתיא שריפה שריפה מבני אהרן מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים
Dann sollte man es ihr mit heißem Wasser vom Feuer machen! – Wegen [der Lehre] Raw Nachmans; denn Raw Nachman sagte: Die Schrift sagt: „Und du sollst deinen Nächsten lieben wie dich selbst“ (Lev 19,18) – wähle für ihn einen schönen Tod.
ונעביד לה חמי האור משום דר"נ דאמר ר"נ אמר קרא (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה
Aber da es [die Lehre] Raw Nachmans gibt, wozu brauche ich die Gesera schawa? Man sagt: Ohne die Gesera schawa hätte ich gesagt, ein Verbrennen der Seele bei unversehrtem Körper sei kein Verbrennen, und wegen [der Lehre] Raw Nachmans solle man ihr viele Rebenbündel nehmen, damit sie schnell stirbt. Das lehrt sie uns.
וכי מאחר דאיכא רב נחמן גזירה שוה למה לי אמרי אי לאו גזירה שוה ה"א שריפת נשמה וגוף קיים לאו שריפה היא ואי משום דרב נחמן ניפוש לה חבילי זמורות טובא כי היכי דתמות בעגלא קמ"ל
Wozu brauche ich dann „im Feuer“? Um Blei auszuschließen, [das] von seinem Ursprung her [heiß ist].
ואלא באש ל"ל לאפוקי אבר מעיקרו
Rabbi Jirmeja sagte zu Rabbi Seira: Wird denn überall, wo „im Feuer soll verbrannt werden“ geschrieben steht, jede Verbrennung eingeschlossen, die durch die Hitze des Feuers kommt? Bei den zu verbrennenden Farren steht doch geschrieben: „Und er soll ihn auf Holz im Feuer verbrennen“ (Lev 4,12), und es wird gelehrt: „Im Feuer“ – und nicht in siedendem Kalk und nicht in siedendem Gips!
אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא וכל היכא דכתיב באש תשרף לרבות כל שריפות הבאות מחמת אש הוא והא גבי פרים הנשרפים דכתיב בהו (ויקרא ד, יב) ושרף אותו על עצים באש ותניא באש ולא בסיד רותח ולא בגפסיס רותח
Er sagte zu ihm: Wie kannst du das vergleichen? Dort steht „im Feuer“ und danach „soll sie verbrannt werden“ geschrieben, um jede Verbrennung einzuschließen, die durch die Hitze des Feuers kommt; hier steht „und er soll ihn auf Holz im Feuer verbrennen“ – „Feuer“ zuletzt, um zu sagen: Feuer – ja, etwas anderes – nicht.
א"ל הכי השתא התם כתיב באש והדר תשרף לרבות כל שריפות הבאות מחמת האש הכא כתיב ושרף אותו על עצים באש לבסוף אש למימרא דאש אין מידי אחרינא לא
Auch dort steht „Verbrennen“ zuletzt geschrieben, denn es steht geschrieben:
התם נמי כתיבא שריפה לבסוף דכתיב
Original: Pesachim 75a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.