er erbt und vererbt, wer ihn tötet, ist schuldig, und er ist für seinen Vater, seine Mutter und alle seine Verwandten wie ein vollkommener Bräutigam.
ונוחל ומנחיל וההורגו חייב והרי הוא לאביו ולאמו ולכל קרוביו כחתן שלם
Nidda 44a נדה
Aufbau der Debatte:Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
GEMARA: Woher diese Dinge? Denn die Rabbanan lehrten: „Eine Frau“ – ich habe daraus nur eine Frau; woher ein Mädchen von einem Tag für die Nidda-[Unreinheit]? Der Vers sagt: „Und eine Frau“ (Lev 15,19).
גמ׳ מנהני מילי דת"ר אשה אין לי אלא אשה בת יום אחד לנדה מנין ת"ל ואשה
„Eines von zehn Tagen für den Fluss“ – woher diese Dinge? Denn die Rabbanan lehrten: „Eine Frau“ – ich habe daraus nur eine Frau; woher ein Mädchen von zehn Tagen für den Fluss? Der Vers sagt: „Und eine Frau“ (Lev 15,25).
בת י' ימים לזיבה מנא ה"מ דת"ר אשה אין לי אלא אשה בת י' ימים לזיבה מנין ת"ל ואשה
„Ein Knabe von einem Tag usw.“ Woher diese Dinge? Denn die Rabbanan lehrten: „Mann, Mann“ (Lev 15,2) – was lehrt „Mann, Mann“? Um einen von einem Tag einzuschließen, dass er durch Fluss unrein macht – Worte des Rabbi Jehuda.
תינוק בן יום אחד כו' מנא הני מילי דת"ר (ויקרא טו, ב) איש איש מה ת"ל איש איש לרבות בן יום אחד שמטמא בזיבה דברי רבי יהודה
Rabbi Jischmael, der Sohn des Rabbi Jochanan ben Beroka, sagt: Das ist nicht nötig; es heißt ja: „und wer an seinem Fluss leidet, ob männlich oder weiblich“ (Lev 15,33) – „männlich“: jeder, ob groß oder klein; „weiblich“: jede, ob groß oder klein. Wenn so, was lehrt „Mann, Mann“? Die Tora hat in der Sprache der Menschen gesprochen.
רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר אינו צריך הרי הוא אומר (ויקרא טו, לג) והזב את זובו לזכר ולנקבה לזכר כל שהוא בין גדול בין קטן לנקבה כל שהיא בין גדולה בין קטנה אם כן מה ת"ל איש איש דברה תורה כלשון בני אדם
„Und er macht durch Aussatzschäden unrein“, denn es steht geschrieben: „Ein Mensch, wenn an der Haut seines Fleisches“ (Lev 13,2) – „Mensch“: jeder, wie [klein] er auch sei.
ומטמא בנגעים דכתיב (ויקרא יג, ב) אדם כי יהיה בעור בשרו אדם כל שהו
„Und er macht durch Totenunreinheit unrein“, denn es steht geschrieben: „und auf die Seelen, die dort waren“ (Num 19,18) – jede Seele, wie [klein] sie auch sei.
ומטמא בטמא מת דכתיב (במדבר יט, יח) ועל הנפשות אשר היו שם נפש כל דהו
„Und er bindet zur Leviratsehe“, denn es steht geschrieben: „Wenn Brüder beisammen wohnen“ (Dtn 25,5) – Brüder, die ein einziges Mal gemeinsam in der Welt gewohnt haben.
וזוקק ליבום דכתיב (דברים כה, ה) כי ישבו אחים יחדיו אחים שהיה להם ישיבה אחת בעולם
„Und er befreit von der Leviratsehe“: „und er hat keinen Sohn“ (Dtn 25,5), sagt der Allbarmherzige – und dieser hat doch einen.
ופוטר מן היבום (דברים כה, ה) ובן אין לו אמר רחמנא והא אית ליה
„Und er berechtigt zum Essen von Teruma“, denn es steht geschrieben: „und die in seinem Haus Geborenen, sie sollen von seinem Brot essen“ (Lev 22,11) – lies darin: sie sollen von seinem Brot essen lassen.
ומאכיל בתרומה דכתיב (ויקרא כב, יא) ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו קרי ביה יאכילו בלחמו
„Und er schließt von der Teruma aus“: „und sie hat keinen Nachkommen“ (Lev 22,13), sagt der Allbarmherzige – und sie hat doch einen.
ופוסל מן התרומה (ויקרא כב, יג) וזרע אין לה אמר רחמנא והא אית לה
Warum gerade ein Nachkomme? Selbst ein Fötus auch, denn es steht geschrieben: „wie in ihrer Jugend“ (Lev 22,13) – ausgenommen eine Schwangere.
מאי איריא זרע אפילו עובר נמי דכתיב כנעוריה פרט למעוברת
Sie sind [beide] nötig: Denn hätte der Allbarmherzige [nur] „und sie hat keinen Nachkommen“ geschrieben, [so hätte ich gesagt: das gilt,] weil es anfangs ein Körper war und jetzt zwei Körper sind; hier aber, wo es anfangs ein Körper war und jetzt ein Körper ist, würde ich sagen, sie dürfe essen; [daher] schrieb der Allbarmherzige „wie in ihrer Jugend“.
צריכי דאי כתב רחמנא וזרע אין לה משום דמעיקרא חד גופא והשתא תרי גופי אבל הכא דמעיקרא חד גופא והשתא חד גופא אימא תיכול כתב רחמנא כנעוריה
Und hätte der Allbarmherzige [nur] „wie in ihrer Jugend“ geschrieben, [so hätte ich gesagt: das gilt,] weil ihr Leib anfangs leer war und jetzt ihr Leib voll ist; hier aber, wo ihr Leib anfangs leer war und jetzt ihr Leib leer ist, würde ich sagen, sie dürfe essen. [Daher] ist es nötig.
ואי כתב רחמנא כנעוריה משום דמעיקרא גופה סריקא והשתא גופה מליא אבל הכא דמעיקרא גופה סריקא והשתא גופה סריקא אימא תיכול צריכא
Die Verse sind erklärt; aber unsere Mischna – warum gerade einer von einem Tag? Selbst ein Fötus auch! Raw Scheschet sagte: Womit haben wir es hier zu tun? Mit einem Kohen, der zwei Frauen hat, eine Geschiedene und eine nicht Geschiedene, und er hat Söhne von der nicht Geschiedenen und einen Sohn von einem Tag von der Geschiedenen,
קראי אתרוץ אלא מתניתין מאי אריא בן יום אחד אפי' עובר נמי אמר רב ששת הב"ע בכהן שיש לו שתי נשים אחת גרושה ואחת שאינה גרושה ויש לו בנים משאינה גרושה ויש לו בן יום אחד מן הגרושה
der die Sklaven seines Vaters vom Essen der Teruma ausschließt; und es soll [die Ansicht] des Rabbi Jose ausschließen, der sagt, auch ein Fötus schließe aus; daher lässt er uns hören: Einer von einem Tag – ja, ein Fötus – nein.
דפוסל בעבדי אביו מלאכול בתרומה ולאפוקי מדר' יוסי דאמר עובר נמי פוסל קמ"ל בן יום אחד אין עובר לא
„Er erbt und vererbt.“ Er erbt – von wem? Von seinem Vater. Und er vererbt – an wen? An seine Brüder vom Vater. [Aber] wenn sie wollen, mögen sie von ihrem Vater erben, und wenn sie wollen, mögen sie von ihm erben!
נוחל ומנחיל נוחל ממאן מאביו ומנחיל למאן לאחיו מאביו אי בעי מאבוה לירתי ואי בעי מיניה לירתי
Raw Scheschet sagte: Er erbt die Güter der Mutter, um sie an seine Brüder vom Vater zu vererben. Und gerade einer von einem Tag, nicht aber ein Fötus. Was ist der Grund? Weil er zuerst stirbt, und ein Sohn beerbt seine Mutter nicht
אמר רב ששת נוחל בנכסי האם להנחיל לאחיו מן האב ודוקא בן יום אחד אבל עובר לא מ"ט דהוא מיית ברישא ואין הבן יורש את אמו
Original: Niddah 44a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.