Da ist doch die Abhebung der Asche, deren Gebot erfüllt ist und an der Veruntreuung besteht!
הרי תרומת הדשן שנעשה מצותו ויש בו מעילה
Meila 11b מעילה
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 6
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Weil die Abhebung der Asche und die Glieder des fortgeschickten Bockes zwei Schriftverse sind, die dasselbe lehren, und zwei Schriftverse, die dasselbe lehren, lehren nicht [für Weiteres].
משום דהוה ליה תרומת הדשן ואיברי שעיר המשתלח שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין
Das passt nach dem, der sagt, von den Gliedern des fortgeschickten Bockes ziehe man keinen Nutzen; was ist aber nach dem zu sagen, der sagt, man ziehe Nutzen von ihnen?
הניחא למ"ד איברי שעיר המשתלח אין נהנין מהן אלא למאן דאמר נהנין מהן מאי איכא למימר
Weil die Abhebung der Asche und die Priestergewänder zwei Schriftverse sind, die dasselbe lehren, und zwei Schriftverse, die dasselbe lehren, lehren nicht [für Weiteres].
משום דהוה ליה תרומת הדשן ובגדי כהונה שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין
Das passt nach den Rabbanan, die sagen: „Und er lasse sie dort“ (Lev 16,23) – das lehrt, dass sie verwahrt werden müssen; gut.
הניחא לרבנן דאמרי (ויקרא טז, כג) והניחם שם מלמד שהן טעונין גניזה שפיר
Was ist aber nach Rabbi Dosa zu sagen, der sagt, ein gewöhnlicher Kohen dürfe sie benutzen?
אלא לרבי דוסא דאמר מותר להשתמש בהן כהן הדיוט מאי איכא למימר
Weil die Abhebung der Asche und das Kalb mit gebrochenem Genick zwei Schriftverse sind, die dasselbe lehren.
משום דהוה תרומת הדשן ועגלה ערופה שני כתובין הבאין כאחד
Das passt nach dem, der sagt, sie lehren nicht [für Weiteres]; was ist aber nach dem zu sagen, der sagt, sie lehren [für Weiteres]?
הניחא למ"ד אין מלמדין אלא למ"ד מלמדין מאי איכא למימר
Zwei Einschränkungen sind geschrieben. Dort steht geschrieben: „das [Kalb] mit gebrochenem Genick“ (Dtn 21,6);
תרי מיעוטי כתיבי כתיב התם (דברים כא, ו) הערופה
und dort steht geschrieben: „und er lege sie neben den Altar“ (Lev 6,3) – diese ja, anderes nicht.
וכתיב התם (ויקרא ו, ג) ושמו אצל המזבח הני אין מידי אחרינא לא
Bei den Trankopfern begeht man am Anfang Veruntreuung [usw.]. Sollen wir sagen, unsere Mischna ist nicht wie Rabbi Elasar bar Rabbi Zadok?
נסכים בתחילה מועלין בהן [וכו'] לימא מתני' דלא כר"א בר רבי צדוק
Denn es wird gelehrt: Rabbi Elasar bar Rabbi Zadok sagt: Eine kleine Öffnung war zwischen der Rampe und dem Altar, im Westen der Rampe. Einmal in siebzig Jahren stiegen junge Kohanim dort hinab, brachten geronnenen Wein herauf, der Feigenkuchen glich, und verbrannten ihn in Heiligkeit; denn es heißt: „Im Heiligtum gieße das Trankopfer berauschenden Getränks dem Ewigen“ (Num 28,7) – so wie sein Ausgießen in Heiligkeit geschieht, so geschieht sein Verbrennen in Heiligkeit.
דתניא ר"א בר רבי צדוק אומר לול קטן היה בין כבש למזבח במערבו של כבש אחת לשבעים שנה פרחי כהונה יורדין בו ומביאין יין קרוש שהוא דומה לעגולי דבילה ושורפין אותה בקדושה שנאמר (במדבר כח, ז) בקודש הסך נסך שכר לה' כשם שניסוכה בקדושה כך שריפתה בקדושה
Woraus ist das zu entnehmen? Rabina sagte: Es wird [durch die Gleichheit] „heilig – heilig“ hergeleitet. Hier steht geschrieben: „im Heiligtum“, und dort steht geschrieben: „Und du sollst das Übriggebliebene im Feuer verbrennen, es darf nicht gegessen werden, denn es ist heilig“ (Ex 29,34).
מאי משמע ואמר רבינא אתיא קודש קודש כתיב הכא בקודש וכתיב התם (שמות כט, לד) ושרפת את הנותר באש ולא יאכל כי קודש הם
Wie das Übriggebliebene in Heiligkeit verbrannt wird, so auch dies in Heiligkeit.
מה נותר שריפתו בקדושה אף האי נמי בקדושה
Du kannst sogar sagen, [unsere Mischna ist wie] Rabbi Elasar bar Rabbi Zadok: wenn [der Schacht den Wein] aufgenommen hat.
אפילו תימא ר' אלעזר בר רבי צדוק דאי קלט
Manche sagen: Sollen wir sagen, unsere Mischna ist wie Rabbi Elasar bar Rabbi Zadok: wenn [der Schacht ihn] aufgenommen hat?
איכא דאמרי לימא מתני' כר' אלעזר בר ר' צדוק דאי קלט
Man sagt: Nein; [das Verbrennen] ist nach rabbinischem Recht, und den Vers hat er nur als Anlehnung genommen.
אמרי לא ומדרבנן והא קרא קנסיב לה אסמכתא
MISCHNA: Von der ausgeräumten Asche des inneren Altars und des Leuchters zieht man keinen Nutzen und begeht keine Veruntreuung daran. Wer ausgeräumte Asche von vornherein heiligt, begeht daran Veruntreuung. Von Turteltauben, deren Zeit noch nicht gekommen ist, und jungen Tauben, deren Zeit vorbei ist, zieht man keinen Nutzen und begeht keine Veruntreuung daran.
מתני׳ דישון מזבח הפנימי והמנורה לא נהנין ולא מועלין המקדיש דישון בתחלה מועלין בה תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן לא נהנין ולא מועלין
GEMARA: Gut, beim
גמ׳ בשלמ'
Original: Meilah 11b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.