Wenn das eine Verschwörung ist, dann doch auch die erste Gruppe nicht! Rabbi Abbahu sagte: [Es geht um den Fall,] dass sie bereits [den Angeklagten] hingerichtet hatten.
אי איסטטית היא זו אפי' כת ראשונה נמי לא אמר ר' אבהו שקדמו והרגו
Makkot 5b מכות
Aufbau der Debatte:Mischna 2Baraita 1Frage 3Erzählung 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Was geschehen ist, ist geschehen! Vielmehr sagte Rawa: So meint er es: Ist es nur eine Gruppe, wird sie getötet; sind es mehr, werden sie nicht getötet. Er sagt doch aber „nur“! Das bleibt ein Einwand.
מאי דהוה הוה אלא אמר רבא הכי קאמר אם אינה אלא כת אחת נהרגת אי איכא טפי אין נהרגין הא בלבד קאמר קשיא
Eine gewisse Frau brachte Zeugen, und sie wurden als Lügner erwiesen; sie brachte [wieder] Zeugen, und sie wurden als Lügner erwiesen. Sie ging und brachte andere Zeugen, die nicht als Lügner erwiesen wurden. Resch Lakisch sagte: Diese [Frau] ist [als Lügnerin] ausgewiesen. Rabbi Elasar sagte zu ihm: Wenn sie ausgewiesen ist, ist denn ganz Israel ausgewiesen?
ההיא איתתא דאתאי סהדי ואישתקור אייתי סהדי ואישתקור אזלה אייתי סהדי אחריני דלא אישתקור אמר ריש לקיש הוחזקה זו א"ל ר' אלעזר אם היא הוחזקה כל ישראל מי הוחזקו
Einmal saßen sie vor Rabbi Jochanan, und ein solcher Fall kam vor sie. Resch Lakisch sagte: Diese ist ausgewiesen. Rabbi Jochanan sagte zu ihm: Wenn diese ausgewiesen ist, ist denn ganz Israel ausgewiesen? Da wandte er sich um und blickte Rabbi Elasar unwillig an. Er sagte zu ihm: Du hast Worte vom Sohn des Schmieds gehört und sie mir nicht in seinem Namen gesagt?
זימנין הוו יתבי קמיה דרבי יוחנן אתא כי האי מעשה לקמייהו אמר ריש לקיש הוחזקה זו א"ל רבי יוחנן אם הוחזקה זו כל ישראל מי הוחזקו הדר חזיה לרבי אלעזר בישות אמר ליה שמעת מילי מבר נפחא ולא אמרת לי משמיה
לימא ריש לקיש דאמר כרבי יהודה ורבי יוחנן דאמר כרבנן
Resch Lakisch kann dir sagen: Ich spreche sogar nach den Rabbanan. Die Rabbanan sagen es nur dort, wo niemand [Zeugen] sucht; hier aber gibt es diese, die [nach Zeugen] sucht.
אמר לך ריש לקיש אנא דאמרי לך אפי' לרבנן עד כאן לא קא אמרי רבנן התם דליכא דקא מהדר אבל הכא איכא הא דקא מהדרא
Und Rabbi Jochanan kann dir sagen: Ich spreche sogar nach Rabbi Jehuda. Rabbi Jehuda sagt es nur dort, weil wir sagen: Haben denn alle Welt bei diesen gestanden? Hier aber wissen diese von der Zeugenaussage und jene wissen nicht von der Zeugenaussage.
ורבי יוחנן אמר לך אנא דאמרי אפי' לרבי יהודה עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם דאמרינן אטו כולי עלמא גבי הני הוו קיימי אבל הכא הני ידעי בסהדותא והני לא ידעי בסהדותא:
MISCHNA: Die Somemin werden erst getötet, wenn das Urteil gesprochen ist. Denn die Sadduzäer sagen: Erst wenn [der Angeklagte] getötet worden ist, wie es heißt: „Leben um Leben“ (Ex 21,23).
מתני׳ אין העדים זוממין נהרגין עד שיגמר הדין שהרי הצדוקין אומרים עד שיהרג שנאמר (שמות כא, כג) נפש תחת נפש
Die Weisen sagten zu ihnen: Es heißt doch schon: „So sollt ihr ihm tun, wie er seinem Bruder zu tun gedachte“ (Dtn 19,19) – und sein Bruder lebt noch! Wenn so, warum heißt es „Leben um Leben“? Man könnte meinen, von dem Augenblick an, da man ihre Aussage angenommen hat, sollen sie getötet werden; darum lehrt [die Schrift]: „Leben um Leben“ – sie werden also erst getötet, wenn das Urteil gesprochen ist.
אמרו להם חכמים והלא כבר נאמר (דברים יט, יט) ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו והרי אחיו קיים ואם כן למה נאמר נפש תחת נפש יכול משעה שקבלו עדותן יהרגו תלמוד לומר נפש תחת נפש הא אינן נהרגין עד שיגמר הדין:
GEMARA: Es wird gelehrt: Berabbi sagt: Haben sie nicht [ihn] getötet, werden sie getötet; haben sie getötet, werden sie nicht getötet. Sein Vater sagte: Mein Sohn, ist das nicht ein Schluss vom Leichteren auf das Schwerere?
גמ׳ תנא בריבי אומר לא הרגו נהרגין הרגו אין נהרגין אמר אביו בני לאו קל וחומר הוא
Er sagte zu ihm: Du hast uns gelehrt, unser Meister, dass man aufgrund einer Schlussfolgerung nicht bestraft. Denn es wird gelehrt: „Ein Mann, der seine Schwester nimmt, die Tochter seines Vaters oder die Tochter seiner Mutter“ (Lev 20,17). Ich hätte nur die Tochter seines Vaters, die nicht die Tochter seiner Mutter ist, und die Tochter seiner Mutter, die nicht die Tochter seines Vaters ist; woher die Tochter seiner Mutter und die Tochter seines Vaters? Die Schrift lehrt: „Die Blöße seiner Schwester hat er aufgedeckt.“
אמר לו לימדתנו רבינו שאין עונשין מן הדין דתניא (ויקרא כ, יז) איש אשר יקח [את] אחותו בת אביו או בת אמו אין לי אלא בת אביו שלא בת אמו ובת אמו שלא בת אביו בת אמו ובת אביו מנין ת"ל ערות אחותו גילה
Bevor [die Schrift] es sagt, könnte ich es durch Schlussfolgerung haben: Wenn er die Tochter seines Vaters, die nicht die Tochter seiner Mutter ist, und die Tochter seiner Mutter, die nicht die Tochter seines Vaters ist, bestraft hat, dann die Tochter seines Vaters und seiner Mutter erst recht! Hieraus hast du gelernt, dass man aufgrund einer Schlussfolgerung nicht bestraft.
עד שלא יאמר יש לי בדין אם ענש על בת אביו שלא בת אמו ובת אמו שלא בת אביו בת אביו ובת אמו לא כל שכן הא למדת שאין עונשין מן הדין
Die Strafe haben wir gehört; woher die Warnung [das Verbot]? Die Schrift lehrt: „Die Blöße deiner Schwester, der Tochter deines Vaters oder der Tochter deiner Mutter“ (Lev 18,9). Ich hätte nur die Tochter seines Vaters, die nicht die Tochter seiner Mutter ist, und die Tochter seiner Mutter, die nicht die Tochter seines Vaters ist; woher die Tochter seines Vaters und seiner Mutter? Die Schrift lehrt: „Die Blöße der Tochter der Frau deines Vaters, die von deinem Vater gezeugt ist – sie ist deine Schwester“ (Lev 18,11).
עונש שמענו אזהרה מנין תלמוד לומר (ויקרא יח, ט) ערות אחותך בת אביך או בת אמך אין לי אלא בת אביו שלא בת אמו ובת אמו שלא בת אביו בת אביו ובת אמו מנין תלמוד לומר (ויקרא יח, יא) ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך היא
Bevor [die Schrift] es sagt, könnte ich es durch Schlussfolgerung haben: Wenn er gewarnt wurde vor der Tochter seiner Mutter, die nicht die Tochter seines Vaters ist, und vor der Tochter seines Vaters, die nicht die Tochter seiner Mutter ist, dann vor der Tochter seines Vaters und seiner Mutter erst recht! Hieraus hast du gelernt, dass man aufgrund einer Schlussfolgerung keine Warnung ausspricht.
עד שלא יאמר יש לי מן הדין מה אם הוזהר על בת אמו שלא בת אביו ובת אביו שלא בת אמו בת אביו ובת אמו לא כל שכן הא למדת שאין מזהירין מן הדין
Woher [dies] bei denen, die Hiebe verdient haben? Die Schrift lehrt: „Frevler“ – „Frevler“.
חייבי מלקיות מנין תלמוד לומר רשע רשע
Woher bei denen, die das Exil verdient haben? Es ergibt sich aus „Totschläger“ – „Totschläger“.
חייבי גליות מנין אתיא רוצח רוצח
Es wird gelehrt: Rabbi Jehuda ben Tabbai sagte: Möge ich den Trost [Israels] nicht sehen, wenn ich nicht einen überführten Falschzeugen getötet habe, um es dem Herzen der Sadduzäer auszutreiben, die sagten: Die Somemin werden erst getötet, wenn der Verurteilte getötet worden ist.
תניא אמר רבי יהודה בן טבאי אראה בנחמה אם לא הרגתי עד זומם להוציא מלבן של צדוקים שהיו אומרים אין העדים זוממין נהרגין עד שיהרג הנדון
Schimon ben Schetach sagte zu ihm: Möge ich den Trost nicht sehen, wenn du nicht unschuldiges Blut vergossen hast! Denn die Weisen haben gesagt: Die Somemin werden erst getötet, wenn sie beide überführt sind, und sie erhalten erst Hiebe, wenn sie beide überführt sind.
אמר לו שמעון בן שטח אראה בנחמה אם לא שפכת דם נקי שהרי אמרו חכמים אין העדים זוממין נהרגין עד שיזומו שניהם ואין לוקין עד שיזומו שניהם
Sogleich nahm Rabbi Jehuda ben Tabbai auf sich, keine Entscheidung mehr zu treffen außer in Gegenwart Schimon ben Schetachs. Und alle Tage Rabbi Jehuda ben Tabbais warf er sich auf das Grab jenes Zeugen nieder, und man hörte seine Stimme. Die Leute meinten, es sei die Stimme des Getöteten. Er sagte: Es ist meine Stimme. Ihr werdet es erkennen: Morgen stirbt er, und seine Stimme wird nicht [mehr] gehört.
מיד קבל עליו ר' יהודה בן טבאי שאינו מורה הוראה אלא לפני שמעון בן שטח וכל ימיו של ר' יהודה בן טבאי היה משתטח על קברו של אותו העד והיה קולו נשמע וכסבורין העם לומר קולו של הרוג אמר קולי שלי הוא תדעו למחר הוא מת אין קולו נשמע
Raw Acha, der Sohn Rawas, sagte zu Raw Aschi: Vielleicht hat er mit ihm vor Gericht gestanden [und sich verantworten müssen], oder er hat ihn besänftigt.
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי דלמא בדינא קם בהדיה אי נמי פיוסי פייסיה:
MISCHNA: „Auf die Aussage von zwei Zeugen oder drei Zeugen soll der Todeswürdige getötet werden“ (Dtn 17,6). Wenn das Zeugnis schon mit zweien bestätigt wird, warum hat die Schrift die drei angeführt? Vielmehr um zu vergleichen (drei mit zweien): Wie drei die zwei überführen können, so können zwei die drei überführen. Und woher selbst hundert? Die Schrift lehrt: „Zeugen“.
מתני׳ (דברים יז, ו) על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת אם מתקיימת העדות בשנים למה פרט הכתוב בשלשה אלא להקיש (שלשה לשנים) מה שלשה מזימין את השנים אף השנים יזומו את הג' ומנין אפי' מאה ת"ל עדים
Rabbi Schimon sagt: Wie zwei erst getötet werden, wenn sie beide Somemin sind, so werden auch drei erst getötet, wenn alle drei Somemin sind. Und woher selbst hundert? Die Schrift lehrt: „Zeugen“.
ר' שמעון אומר מה שנים אינן נהרגין עד שיהיו שניהם זוממין אף שלשה אינן נהרגין עד שיהיו שלשתן זוממין ומנין אפי' מאה ת"ל עדים
Rabbi Akiwa sagt: Der dritte kommt nicht, um [es] ihm zu erleichtern, sondern um es ihm zu erschweren und sein Urteil dem jener gleichzumachen.
רבי עקיבא אומר לא בא השלישי להקל אלא להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו
Wenn die Schrift denjenigen, der sich den Übertretern einer Sünde anschließt, wie die Übertreter einer Sünde bestraft hat, um wie viel mehr wird sie dem, der sich den Vollbringern eines Gebotes anschließt, Lohn zahlen wie den Vollbringern eines Gebotes!
ואם כן ענש הכתוב לנטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה על אחת כמה וכמה ישלם שכר לנטפל לעושי מצוה כעושי מצוה
Und wie bei zweien, wenn sich einer von ihnen als Verwandter oder als untauglich erweist, ihr Zeugnis nichtig ist, so ist auch bei dreien, wenn sich einer von ihnen als Verwandter oder als untauglich erweist, ihr Zeugnis nichtig. Woher selbst hundert? Die Schrift lehrt: „Zeugen“.
ומה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה אף שלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה מנין אפי' מאה ת"ל עדים
Original: Makkot 5b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.