für seine Schwester, die die Tochter seines Vaters und die Tochter seiner Mutter ist, um zu sagen, dass man nicht aufgrund einer Schlussfolgerung bestraft.
לאחותו שהיא בת אביו ובת אמו לומר שאין עונשין מן הדין
Keritot 3a כריתות
Aufbau der Debatte:Frage 4
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und Rabbi Jizchak meint, man bestraft aufgrund einer Schlussfolgerung. Und wenn du willst, sage: Er leitet die Strafe vom Verbot her.
ור' יצחק סבר עונשין מן הדין ואיבעית אימא יליף עונש מאזהרה
Rabbi Elasar sagte im Namen Rabbi Hoschajas: Überall, wo du zwei Verbote und ein [einziges] Karet findest, trenne die Sündopfer zwischen ihnen. Und was ist das? Das Zusammenmischen und das Salben, denn es steht geschrieben: „Auf den Leib eines Menschen soll es nicht gegossen werden, und nach seiner Zusammensetzung …“ (Ex 30,32); ein Karet, denn es steht geschrieben: „Wer Gleiches mischt und wer davon auf einen Fremden gibt, der wird aus seinem Volk ausgerottet“ (Ex 30,33).
א"ר אלעזר א"ר הושעיא כל מקום שאתה מוצא ב' לאוין וכרת אחד חלק חטאת ביניהן ומאי היא מפטם וסך דכתיב (שמות ל, לב) על בשר אדם לא ייסך ובמתכונתו וגו' כרת אחד דכתיב (שמות ל, לג) אשר ירקח כמוהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו
Aber da die Verbote [ohnehin] getrennt sind, wozu hat der Allbarmherzige das Karet bei seiner Schwester geschrieben?
וכי מאחר דלאוין מוחלקים כרת דאחותו דכתב רחמנא ל"ל
Für Rabbi Jizchak, wie er meint [– um sie mit Karet zu bestrafen]; die Rabbanan benötigen es, um zu sagen, dass man nicht aufgrund einer Schlussfolgerung bestraft; Rabbi Jizchak leitet daraus ab, dass man schuldig ist für seine Schwester, die die Schwester seines Vaters und die Schwester seiner Mutter ist.
לר"י כדאית ליה לרבנן מיבעיא להו לומר שאין עונשין מן הדין לר' יצחק מפיק ליה לחייב על אחותו שהיא אחות אביו ושהיא אחות אמו
Und die Rabbanan leiten es von „seiner Schwester“ am Anfang [des Verses] ab; Rabbi Jizchak aber meint, „seiner Schwester“ am Anfang ist die [gewöhnliche] Ausdrucksweise des Verses, und er leitet das Trennen von „seiner Schwester“ am Schluss des Verses ab – um zu trennen bei seiner Schwester, die die Schwester seines Vaters und die Schwester seiner Mutter ist.
ורבנן דנפקא להון מן אחותו דרישא ור' יצחק סבר אחותו דרישא אורחיה דקרא היא ומפיק לחלק מאחותו דסיפיה דקרא לחלק על אחותו שהיא אחות אביו ושהיא אחות אמו
Raw Nachman bar Jizchak sagte: Auch wir haben es gelernt: „Wer das Öl zusammenmischt, wer das Räucherwerk zusammenmischt und wer sich mit dem Salböl salbt.“
אמר רנב"י אף אנן נמי תנינא המפטם את השמן המפטם את הקטרת והסך בשמן המשחה
Wozu lehrt er „wer das Räucherwerk zusammenmischt“ in der Mitte? Lässt er uns nicht dies hören: Wie das Räucherwerk ein eigenes Verbot ist und man dafür gesondert Karet schuldig ist, so ist man auch beim Mischen des Öls und beim Salben, da jedes ein eigenes Verbot ist, dafür gesondert schuldig.
ל"ל דתניא המפטם את הקטרת במיצעא לאו הא קמ"ל מה קטרת לאו בפני עצמו וחייבים עליה כרת בפני עצמו אף מפטם שמן וסך נמי כיון דלאו בפני עצמו חייבים עליו בפני עצמה
Und wenn du sagst, weil er die Zusammenmischungen beieinander lehren will – so soll er umgekehrt lehren: wer das Räucherwerk zusammenmischt, wer das Öl zusammenmischt und wer sich mit dem Salböl salbt! Weshalb teilt er das Öl? Lässt er uns nicht dies hören, dass es eine Trennung der Sündopfer zwischen ihnen gibt? Schließe daraus.
וכ"ת דקא בעי למיתנא פיטומין בהדי הדדי ניתנהו איפוך המפטם את הקטרת והמפטם את השמן והסך שמן המשחה אמאי פלגיה לשמן לאו הא קמשמע לן דיש חילוק חטאות ביניהן ש"מ:
„Wer einem Männlichen beiwohnt“: Der Tanna – nach wem zählt er?
הבא על הזכור: תנא במאי קא חשיב
Wenn er Männer zählt, nimm die Frau, die sich [von einem Tier] beschlafen lässt, heraus, dann fehlt ihm eine; wenn er Frauen zählt, nimm davon den, der einem Männlichen und einem Tier beiwohnt, heraus, dann fehlen ihm zwei.
אי בגברי דל האשה הנרבעת ובצרא לה חדא אי בנשי קחשיב דל מינהון הבא על הזכור ועל הבהמה ובצרי להו תרתי
Rabbi Jochanan sagte: Tatsächlich zählt der Tanna Männer, und er lehrt so: wer einem Männlichen beiwohnt und wer ein Männliches über sich kommen lässt; und es ist Rabbi Jischmael, der sagt: Er ist zweifach schuldig.
א"ר יוחנן לעולם תנא גברי קחשיב ותני הכי הבא על הזכור והביא זכור עליו ור' ישמעאל היא דאמר חייב שתים
Aber da er im Schlussteil den Lästerer lehrt und wir ihn nach Rabbi Akiwa erklären, ist auch der Anfangsteil nach Rabbi Akiwa!
והא מדקתני מגדף בסיפיה ומוקמינן לה כר"ע רישא נמי ר' עקיבא
Und wenn du sagst: Es ist Rabbi Akiwa, und im Anfangsteil hält er es mit Rabbi Jischmael – aber Rabbi Abbahu sagte doch: Wer einem Männlichen beiwohnt und ein Männliches über sich kommen lässt, ist nach Rabbi Jischmael, der es aus zwei Versen ableitet – aus „Und bei einem Männlichen sollst du nicht liegen“ (Lev 18,22) und aus „Es soll kein Geweihter (Kadesch) unter den Söhnen Israels sein“ (Dtn 23,18) –, zweifach schuldig;
וכ"ת ר"ע היא וברישא סבר לה כר' ישמעאל והאמר ר' אבהו הבא על הזכור והביא זכור עליו לר' ישמעאל דמפיק ליה מתרתי קראי (ויקרא יח, כב) מואת זכר לא תשכב (דברים כג, יח) ומולא יהיה קדש מבני ישראל חייב שתים
nach Rabbi Akiwa ist er nur einfach schuldig, denn er leitet es aus einem einzigen Vers ab: „Bei einem Männlichen sollst du nicht liegen“ – lies darin: „sollst du nicht liegen lassen“.
לר"ע אינו חייב אלא אחת דמחד קרא נפיק ליה את זכר לא תשכב קרי ביה לא תשכיב
Vielmehr: Der Anfangsteil ist Rabbi Jischmael, und beim Lästerer hält er es mit Rabbi Akiwa. Wenn dem so ist, soll er auch lehren: wer einem Tier beiwohnt und wer ein Tier über sich kommen lässt!
אלא רישא ר' ישמעאל ובמגדף סבר לה כר"ע אי הכי ניתני נמי הבא על הבהמה והביא בהמה עליו
Abaje sagte doch: Wer einem Tier beiwohnt und ein Tier über sich kommen lässt, ist auch nach Rabbi Jischmael nur einfach schuldig, denn als der Vers [vom Geweihten] geschrieben wurde, wurde er bei Männern geschrieben.
הא אמר אביי הבא על הבהמה והביא בהמה עליו אף לר' ישמעאל אינו חייב אלא אחת דכי כתיב קרא בגברי כתיב
Rabbi Elasar sagte im Namen Raws: Der Tanna lehrt dreiunddreißig Sündopfer und lehrt [dazu] drei Karet-Fälle, um die Karet-Fälle zu vervollständigen.
ר"א משמיה דרב אמר תנא תני שלשים ושלש חטאות ותני שלש כריתות לסיומינהו בכריתות
Denn er lehrt im Schlussteil: Pessach und Beschneidung unter den Geboten zum Tun. Pessach und Beschneidung – warum lehrt er sie?
דקתני סיפא פסח ומילה במצות עשה פסח ומילה אמאי קתני להו
Und wenn du sagst: um für sie ein Opfer einzubeziehen – bringt man denn [eines]? Es wird doch gelehrt: Die ganze Tora wurde dem Götzendienst verglichen, denn es steht geschrieben: „Eine Weisung soll für euch gelten für den, der aus Versehen tut … und die Seele, die mit erhobener Hand tut“ (Num 15,29–30).
ואיתימא לאיתויי קרבן עליהון מי מייתי והתני' הוקשה כל התורה כולה לעבודת כוכבים דכתיב (במדבר טו, כט) תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה
Wie beim Götzendienst [gilt]: „Sitz und tu nichts“, so alles, wo [gilt]: „Sitz und tu nichts“.
מה עבודת כוכבים שב ואל תעשה אף כל שב ואל תעשה
Ist daraus also nicht zu entnehmen: Der Tanna lehrte dreiunddreißig Sündopfer für den, der [sie] versehentlich tut, und dann lehrte er drei Karet-Fälle, um die Karet-Fälle zu vervollständigen? Schließe daraus.
אלא לאו ש"מ תנא שלשים ושלש חטאות מאן דעבדי בשוגג והדר תנא שלש כריתות לסיומינהו לכריתות ש"מ:
„Wer den Schabbat entweiht“: Man sagte: Beim Schabbat sind es doch vierzig weniger eine! Rabbi Jochanan sagte: Der Tanna lehrt [den Fall] Versehen bezüglich des Schabbats und Vorsatz bezüglich der Arbeiten, wo er nur für eines schuldig ist.
המחלל את השבת: אמרי שבת מ' חסר אחת הוויין א"ר יוחנן תנא שגגת שבת וזדון מלאכות דלא מחייב אלא חדא
Denn es wird gelehrt: „Von diesen“ – [viele,] die eins sind: Versehen bezüglich des Schabbats und Vorsatz bezüglich der Arbeiten.
דתניא הנה שהיא אחת שגגת שבת וזדון מלאכות
Er soll doch Vorsatz bezüglich des Schabbats und Versehen bezüglich der Arbeiten lehren, wo er vierzig weniger eine schuldig ist!
וניתני זדון שבת ושגגת מלאכות דמחייב מ' חסר אחת
Denn es wird gelehrt: „Und er tut eines von diesen“ (Lev 4,2) – manchmal ist er für alle zusammen eines schuldig, und manchmal ist er für jede einzelne schuldig; denn es wird gelehrt: „Eines“, das „diese“ [vielen] ist: Vorsatz bezüglich des Schabbats und Versehen bezüglich der Arbeiten.
דתניא (ויקרא ד, ב) ועשה מאחת מהנה פעמים שחייב אחת על כולן ופעמים שחייב על כל אחת ואחת דתניא אחת שהיא הנה זדון שבת ושגגת מלאכות
Versehen bezüglich des Schabbats und Vorsatz bezüglich der Arbeiten zieht der Tanna vor, denn vom Sündopfer ist er dabei jedenfalls nicht befreit.
תנא שגגת שבת וזדון מלאכות עדיפא ליה דמחטאת מיהא לא מיפטר
Und ebenso findest du es beim Götzendienst, wo er Versehen bezüglich des Götzendienstes und Vorsatz bezüglich der Dienste lehrt.
וכן אתה מוצא גבי עבודת כוכבים דקתני שגגת עבודת כוכבים וזדון עבודות
Versehen bezüglich des Götzendienstes – wie ist das? Wollte man sagen, er stand in einem Götzenhaus, meinte, es sei eine Synagoge, und warf sich nieder – dann ist sein Herz doch auf den Himmel [gerichtet]!
שגגת עבודת כוכבים היכי דמי אילימא דעמד בבית עבודת כוכבים וסבר בית הכנסת היא והשתחוה הרי לבו לשמים
Sondern dass er eine Statue sah und sich vor ihr niederwarf: Wenn er sie als Gott angenommen hat, ist er der Steinigung schuldig; und wenn er sie nicht als Gott angenommen hat, ist es nichts.
ואלא דחזא אנדרטא וסגיד לה אי דקבליה עליה באלוה בר סקילה הוא ואי דלא קבליה באלוה לאו מידי הוא
Vielmehr: aus Liebe oder aus Furcht.
אלא מאהבה ומיראה
Das ist recht nach Abaje, der sagt, er sei schuldig; aber nach Rawa, der sagt, er sei frei, was ist da zu sagen?
הניחא לאביי דאמר חייב אלא לרבא דאמר פטור מאי איכא למימר
Original: Keritot 3a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.