GEMARA: Wozu brauche ich die Zahl? Rabbi Jochanan sagte: [Um zu lehren,] dass, wenn er sie alle in einer einzigen Unwissenheit getan hat, er für jede einzelne schuldig ist.
גמ׳ מניינא למה לי א"ר יוחנן שאם עשאן כולן בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת
Keritot 2b כריתות
Aufbau der Debatte:Frage 8Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und ferner das, was wir gelernt haben: „Die Hauptarbeiten sind vierzig weniger eine“ – wozu brauche ich die Zahl? Dass, wenn er sie alle in einer einzigen Unwissenheit getan hat, er für jede einzelne schuldig ist.
ותו הא דתנן אבות מלאכות מ' חסר אחת מניינא למה לי שאם עשאן כולן בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת
Ferner das, was wir gelernt haben: „Vieren fehlt [noch] die Sühne“ – wozu brauche ich die Zahl?
תו הא דתנן ד' מחוסרי כפרה מניינא למה לי
Um [die Ansicht] Rabbi Eliesers ben Jaakow auszuschließen, der sagt, es seien fünf. Denn es wird gelehrt: Rabbi Elieser ben Jaakow sagt: Einem Proselyten fehlt die Sühne, bis das Blut für ihn gesprengt worden ist. Deswegen lehrte er „vier“.
לאפוקי מדר' אליעזר בן יעקב דאמר ה' הוי דתניא ר' אליעזר בן יעקב אומר גר מחוסר כפרה עד שיזרק דם עליו אהכי תנא ד'
Ferner das, was wir gelernt haben: „Vier bringen [ein Opfer] für den Vorsatz wie für das Versehen“ – wozu brauche ich die Zahl?
תו הא דתנן ד' מביאין על הזדון כשגגה מניינא למה לי
Um [die Ansicht] Rabbi Schimons auszuschließen, denn es wird gelehrt: Rabbi Schimon sagt: Beim Eid über ein anvertrautes Gut wurde der Vorsatz nicht zur Sühne gegeben. Deswegen lehrte er „vier“.
לאפוקי מדרבי שמעון דתניא רבי שמעון אומר שבועת הפקדון לא ניתן זדונה לכפרה אהכי תנא ד'
Ferner das, was wir gelernt haben: „Fünf bringen ein einziges Opfer für viele Übertretungen“ – wozu brauche ich die Zahl?
תו הא דתנן ה' מביאין קרבן אחד על עבירות הרבה מניינא למה לי
Weil er im Schlussteil lehren will: „Ein Nasiräer, wenn er viele Unreinheiten erlitten hat“; und das findet sich etwa, wenn er am siebten [Tag] unrein wurde und am siebten wieder unrein wurde. Und wer ist [der Tanna]? Es ist Rabbi Jose, Sohn des Rabbi Jehuda, der sagt: Das Nasiräat der Reinheit tritt für ihn schon vom siebten [Tag] an in Kraft.
משום דקא בעי למיתנא סיפא נזיר אם נטמא טומאות הרבה ומשכחת לה כגון דאיטמי בשביעי וחזר ונטמא בשביעי ומני ר' יוסי בר' יהודה היא דאמר נזירות דטהרה מן שביעי הוא דחייל עליה
Denn wenn du sagst, es sei Rabbi – da das Nasiräat der Reinheit für ihn erst am achten in Kraft tritt, wie findet sich das?
דאי תאמר רבי היא כיון דנזירות דטהרה עד שמיני לא חיילא עליה היכי משכחת לה
Wenn er am siebten unrein wurde und am siebten wieder unrein wurde – das ist alles eine einzige verlängerte Unreinheit.
אי דנטמא בז' וחזר ונטמא בז' כולה חדא טומאה אריכתא היא
Und wenn er am achten unrein wurde und am achten wieder unrein wurde – da er [jeweils] zu einer Zeit hinausgekommen ist, die geeignet ist, darin das Opfer zu bringen, ist er für jede einzelne schuldig. Vielmehr ist daraus zu entnehmen: Es ist Rabbi Jose, Sohn des Rabbi Jehuda.
ואי דנטמא בח' וחזר ונטמא בח' כיון דיצא בשעה הראויה להביא בה קרבן חייב על כל אחת ואחת אלא ש"מ רבי יוסי בר' יהודה היא
Was ist [die Ansicht] Rabbis und was die Rabbi Joses, Sohn des Rabbi Jehuda? Denn es wird gelehrt: „Und er heilige sein Haupt an jenem Tag“ (Num 6,11) – am Tag, an dem er seine Opfer bringt – Worte Rabbis. Rabbi Jose, Sohn des Rabbi Jehuda, sagt: am Tag seines Scherens.
מאי רבי ומאי ר' יוסי בר' יהודה דתניא (במדבר ו, יא) וקדש את ראשו ביום ההוא ביום הבאת קרבנותיו דברי רבי ר' יוסי בר' יהודה אומר ביום תגלחתו
Ferner das, was wir gelernt haben: „Fünf bringen ein steigendes und fallendes Opfer“ – wozu brauche ich die Zahl?
תו הא דתנן ה' מביאין קרבן עולה ויורד מניינא למה לי
Weil er im Schlussteil lehrt: „Der Fürst ist ihnen gleich“ – „fünf“, um [die Ansicht] Rabbi Eliesers auszuschließen, der sagt: Der Fürst bringt einen Ziegenbock.
משום דקתני סיפא נשיא כיוצא בהן ה' לאפוקי מדר"א דאמר נשיא מביא שעיר
Ferner das, was wir gelernt haben: „Vier Hauptarten der Schädigung“ – wozu brauche ich die Zahl?
תו הא דתנן ד' אבות נזיקין מנינא למה לי
Um [die Ansicht] Rabbi Oschajas auszuschließen, der sagt: Es gibt dreizehn Hauptarten der Schädigung. Und nach Rabbi Oschaja, wozu brauche ich die Zahl? Um [die Ansicht] Rabbi Chijas auszuschließen, der sagt: vierundzwanzig Hauptarten der Schädigung. Und nach Rabbi Chija, wozu brauche ich die Zahl? Um den Denunzianten und den, der [ein Opfer] zu Piggul macht, auszuschließen.
לאפוקי מדרבי אושעיא דאמר י"ג אבות נזיקין הן ולר' אושעיא מניינא למה לי לאפוקי מדרבי חייא דאמר כ"ד אבות נזיקין ולר' חייא מנינא למה לי לאפוקי מסור ומפגל
Der Meister sagte: Dass, wenn er sie alle in einer einzigen Unwissenheit getan hat, er für jede einzelne schuldig ist.
אמר מר שאם עשאן כולן בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת
Zwar dass er gänzlich frei sei, kannst du nicht sagen, denn es steht geschrieben: „Denn jeder, der irgendetwas von all diesen Gräueln tut – ausgerottet sollen werden …“ (Lev 18,29). Aber sage doch: Hat er eines übertreten, ist er für eines schuldig; hat er sie alle in einer einzigen Unwissenheit übertreten, ist er nur für eines schuldig!
בשלמא פטור לגמרי לא מצית אמרת דכתיב (ויקרא יח, כט) כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו אלא אימא עבר חדא נתחייב חדא עבר כולהו בהעלם אחת אינו חייב אלא אחת
Rabbi Jochanan sagte: Deshalb wurde das Karet bei seiner Schwester [eigens] herausgenommen – um zu trennen.
אמר רבי יוחנן לכך יצאה כרת באחותו לחלק
Raw Bibi bar Abaje wandte ein: Sage doch: Für seine Schwester, die der Vers eigens herausgehoben hat, sei er für sie gesondert schuldig, und für alle [übrigen] sei er, da es in einer einzigen Unwissenheit geschah, nur für eines schuldig!
מתקיף לה רב ביבי בר אביי אימא אחותו דפרט קרא ניחייב חדא עלה וכולן כיון דבהעלם אחת לא ניחייב אלא אחת
Und hat denn Raw Bibi bar Abaje nicht das, was gelehrt wird: Alles, was im Allgemeinen enthalten war und aus dem Allgemeinen herausgenommen wurde, um zu lehren, wurde nicht herausgenommen, um über sich selbst zu lehren, sondern um über das ganze Allgemeine zu lehren.
ולרב ביבי בר אביי מי לית ליה הדא דתניא כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
Wie das? „Und die Seele, die Fleisch isst …“ (Lev 7,20) – waren nicht die Friedensopfer in den heiligen Dingen enthalten? Weshalb wurden sie herausgenommen?
כיצד (ויקרא ז, כ) והנפש אשר תאכל בשר וגו' והלא שלמים בכלל הקדשים היו למה יצאו
Um ihnen [die übrigen] zu vergleichen: Wie die Friedensopfer heilige Dinge des Altars sind und man ihretwegen schuldig ist, so ist man bei allem, was heilige Dinge des Altars sind, ihretwegen schuldig; ausgeschlossen sind die für die Instandhaltung des Tempels geweihten Dinge.
להקיש אליהן מה שלמים שהן קדשי מזבח וחייבין עליהן אף כל שהן קדשי מזבח חייבין עליהן יצאו קדשי בדק הבית
Raw Bibi sagte zu ihm: [Gerade] daraus [beweise ich es]: Sagtest du dort nicht, ausgeschlossen seien die für die Instandhaltung des Tempels geweihten Dinge?
אמר ליה רב ביבי בר מינה לאו מי אמרת התם יצאו קדשי בדק הבית
So auch hier: Wie seine Schwester dadurch gekennzeichnet ist, dass sie eine verbotene Verwandte ist und es für sie zu Lebzeiten dessen, der sie verboten macht, keine Erlaubnis gibt, so jede, für die es zu Lebzeiten dessen, der sie verboten macht, keine Erlaubnis gibt; ausgeschlossen ist die verheiratete Frau, für die es [schon] zu Lebzeiten ihres Mannes eine Erlaubnis gibt.
הכא נמי מה אחותו מיוחדת שהיא ערוה ואין לה היתר בחיי אוסרה אף כל שאין לה היתר בחיי אוסרה יצאה אשת איש שיש לה היתר בחיי בעלה
Rabbi Jona, und manche sagen Raw Huna, Sohn des Raw Jehoschua, sagte: Der Vers sagt: „Denn jeder, der irgendetwas von diesen Gräueln tut …“ – da es so ist, ist es ein Vergleich: Alle verbotenen Beziehungen sind seiner Schwester verglichen; wie man bei seiner Schwester ihretwegen gesondert schuldig ist, so ist man bei jeder ihretwegen gesondert schuldig.
א"ר יונה ואיתימא רב הונא בריה דרב יהושע אמר קרא כי כל אשר יעשה מכל התועבות וגו' הואיל וכך הקיש הוא הוקשו כל העריות כולן לאחותו מה אחותו חייבין עליה בפני עצמה אף כל חייבין עליה בפני עצמה
Und nach Rabbi Jizchak, der sagt: Alle, auf die Karet steht, waren im Allgemeinen enthalten, und weshalb wurde das Karet bei seiner Schwester herausgenommen? Um sie mit Karet und nicht mit Geißelung zu bestrafen –
ולרבי יצחק דאמר חייבי כריתות בכלל היו ולמה יצאה כרת באחותו לדונה בכרת ולא במלקות
woher hat er das Trennen? Er leitet es ab von: „Und einer Frau in der Absonderung ihrer Unreinheit sollst du nicht nahen“ (Lev 18,19) – um für jede einzelne Frau zu trennen.
לחלק מנא ליה נפקא ליה (ויקרא יח, יט) מואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לחלק על כל אשה ואשה
Und sollen es doch auch die Rabbanan von „Und einer Frau in der Absonderung ihrer Unreinheit“ ableiten! Ja, so ist es auch. Wozu aber kommt dann das Karet bei seiner Schwester? Es wird benötigt, um zu trennen bei seiner Schwester, der Schwester seines Vaters und der Schwester seiner Mutter.
ורבנן נמי תיפוק להו מואל אשה בנדת טומאתה אין ה"נ אלא כרת דאחותו למאי אתא מיבעי ליה לחלק על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו
Wozu brauchen sie dafür eine Trennung? Die Namen sind doch getrennt und die Personen sind getrennt! Sage vielmehr: um zu trennen bei seiner Schwester, die [zugleich] die Schwester seines Vaters und die Schwester seiner Mutter ist.
הני למה להו לחלק הרי שמות מוחלקין והרי גופים מוחלקים אלא אימא לחלק על אחותו שהיא אחות אביו ושהיא אחות אמו
Und Rabbi Jizchak, woher hat er diese Sache? Er leitet sie vom Schluss des Verses ab, wo geschrieben steht: „Die Blöße seiner Schwester hat er aufgedeckt“ (Lev 20,17).
ורבי יצחק הא מילתא מנ"ל נפקא ליה מן סיפא דקרא דכתיב (ויקרא כ, יז) ערות אחותו גלה
Und die Rabbanan, was machen sie mit „seiner Schwester“ am Schluss des Verses? Sie benötigen es
ורבנן אחותו דסיפא דקרא מאי עבדי ליה מיבעי ליה
Original: Keritot 2b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.