Wenn [schon] der Tempeldienst, der schwer ist und den Schabbat verdrängt, durch die Hinrichtung [eines Mörders] verdrängt wird, wie es heißt: „Von meinem Altar sollst du ihn wegholen, damit er sterbe“ (Ex 21,14), ist es dann nicht recht, dass der Schabbat, der durch den Tempeldienst verdrängt wird, durch die Hinrichtung verdrängt wird?
ומה עבודה שהיא חמורה ודוחה שבת רציחה דוחה אותה שנאמר (שמות כא, יד) מעם מזבחי תקחנו למות שבת שנדחת מפני עבודה אינו דין שתהא רציחה דוחה אותה
Und was ist das „Oder ist es nicht vielmehr“, das er sagt? So sagt er: Das Begraben eines verlassenen Toten (Met Mizwa) beweise es, denn es verdrängt den Tempeldienst, verdrängt aber nicht den Schabbat. Darauf sagt er wieder: Das Begraben eines verlassenen Toten soll den Schabbat durch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere verdrängen: Wenn [schon] der Tempeldienst, der den Schabbat verdrängt, durch das Begraben eines verlassenen Toten verdrängt wird –
ומאי או אינו דקאמר ה"ק קבורת מת מצוה תוכיח שדוחה את העבודה ואין דוחה את השבת הדר אמר קבורת מת מצוה תדחה שבת מק"ו ומה עבודה שהיא דוחה שבת קבורת מת מצוה דוחה אותה
aus [dem Vers] „und für seine Schwester“ (Num 6,7) –, ist es dann nicht recht, dass der Schabbat, der durch den Tempeldienst verdrängt wird, durch das Begraben eines verlassenen Toten verdrängt wird? Die Schrift lehrt: „Ihr sollt nicht anzünden“ (Ex 35,3).
מולאחותו שבת שנדחה מפני עבודה אינו דין שתהא קבורת מת מצוה דוחה אותה ת"ל (שמות לה, ג) לא תבערו
So sagt er: Wie erfülle ich „Wer ihn entweiht, soll getötet werden“ (Ex 31,14)? Bei den übrigen Arbeiten, außer der Hinrichtung durch das Gericht; die Hinrichtung durch das Gericht aber verdrängt den Schabbat, weil ein Gebot kommt und ein Verbot verdrängt.
ה"ק מה אני מקיים (שמות לא, יד) מחלליה מות יומת בשאר מלאכות חוץ ממיתת ב"ד אבל מיתת ב"ד דחי שבת דאתי עשה ודחי ל"ת
Darauf sagt er wieder: Sag doch, dass wir sagen, ein Gebot kommt und verdrängt ein Verbot – ein bloßes Verbot; hast du denn gehört, dass es ein Verbot verdrängt, auf dem die Ausrottung steht? Darauf sagt er wieder: Ist denn das Verbot, das ein Gebot verdrängt, nicht [ohnehin] schwerer als dieses, und dennoch kommt das Gebot und verdrängt es?
הדר אמר אימר דאמרינן דאתי עשה ודחי לא תעשה לא תעשה גרידא ל"ת שיש בו כרת מי שמעת ליה דדחי הדר אמר אטו עשה דוחה את ל"ת לאו לא תעשה חמור מיניה וקאתי עשה ודחי ליה
Vielmehr [ist es nötig]: Man hätte meinen können, diese Frau des Bruders sei eine Sache, die in einer Gesamtheit enthalten war und aus der Gesamtheit herausgehoben wurde, um zu lehren – nicht um über sich selbst zu lehren wurde sie herausgehoben, sondern um über die ganze Gesamtheit zu lehren.
אלא [איצטריך] סד"א תיהוי האי אשת אח דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא
„Und die Person, die Fleisch vom Friedensopfer isst, während ihre Unreinheit an ihr ist“ (Lev 7,20) – waren denn die Friedensopfer nicht in der Gesamtheit der Heiligtümer enthalten? Und warum wurden sie herausgehoben? Um [die übrigen] mit ihnen zu vergleichen und dir zu sagen: So wie die Friedensopfer dadurch besonders sind, dass sie Heiligtümer des Altars sind, so [gilt es] für alle Heiligtümer des Altars; ausgenommen sind die Heiligtümer für die Instandhaltung des Tempels.
(ויקרא ז, כ) והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים וטומאתו עליו והלא שלמים בכלל קדשים היו ולמה יצאו להקיש אליהן ולומר לך מה שלמים מיוחדים קדשי מזבח אף כל קדשי מזבח יצאו קדשי בדק הבית
So auch hier: Die Frau des Bruders war doch in der Gesamtheit aller verbotenen Verwandten enthalten. Und warum wurde sie herausgehoben? Um [die übrigen] mit ihr zu vergleichen und dir zu sagen: So wie die Frau des Bruders erlaubt ist, so sind auch alle verbotenen Verwandten erlaubt.
הכא נמי הא אשת אח בכלל כל העריות היתה ולמה יצתה להקיש אליה ולומר לך מה אשת אח שריא אף כל עריות נמי שריין
Ist das denn vergleichbar? Dort ist die Gesamtheit ein Verbot und die Einzelbestimmung ein Verbot; hier ist die Gesamtheit ein Verbot und die Einzelbestimmung eine Erlaubnis.
מי דמי התם כלל באיסור ופרט באיסור הכא כלל באיסור ופרט בהיתר
Das ist doch nur vergleichbar mit einer Sache, die in einer Gesamtheit enthalten war und herausgehoben wurde, um in einer neuen Sache behandelt zu werden, die du nicht in ihre Gesamtheit zurückführen kannst, bis die Schrift sie dir ausdrücklich zurückführt. Denn es wird gelehrt: Eine Sache, die in einer Gesamtheit enthalten war und herausgehoben wurde, um in einer neuen Sache behandelt zu werden, darfst du nicht in ihre Gesamtheit zurückführen, bis die Schrift sie dir ausdrücklich zurückführt.
הא לא דמי אלא לדבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש שאי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו לך הכתוב בפירוש דתניא דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש אי אתה רשאי להחזירו לכללו עד שיחזירנו לך הכתוב בפירוש
Wie das? „Und er schlachte das Lamm an dem Ort, wo man das Sündopfer und das Brandopfer schlachtet, am heiligen Ort; denn wie das Sündopfer, so gehört das Schuldopfer dem Kohen“ (Lev 14,13). Die Schrift brauchte doch „wie das Sündopfer [ist] das Schuldopfer“ nicht zu lehren! Und was lehrt „wie das Sündopfer [ist] das Schuldopfer“?
כיצד (ויקרא יד, יג) ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן שאין ת"ל כחטאת האשם ומה ת"ל כחטאת האשם
Da das Schuldopfer des Aussätzigen herausgehoben wurde, um in einer neuen Sache behandelt zu werden – am Daumen der rechten Hand und an der großen Zehe des rechten Fußes –, könnte man meinen, es erfordere nicht das Sprengen des Blutes und [das Darbringen] der Opferteile auf dem Altar;
לפי שיצא אשם מצורע לידון בדבר החדש בבהן יד ובהן רגל הימנית יכול לא יהא טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח
Original: Yevamot 7a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.