Und wozu brauche ich das erste „Fett“, das der Allbarmherzige geschrieben hat? Er braucht es für das, was gelehrt wurde: Wie macht er es? Er bedeckt mit dem Fett die Schächtstelle und bringt es hinauf; und das ist die Art der Ehrerbietung gegenüber dem Höchsten.
ופדר קמא דכתב רחמנא למה לי מיבעי ליה לכדתניא כיצד הוא עושה חופה את הפדר על בית השחיטה ומעלהו וזהו דרך כבוד של מעלה
Und dieser Tanna leitet es von hier her; denn es wurde gelehrt: „Dies ist die Weisung über das Vieh und den Vogel“ (Lev 11,46). In welcher Weisung ist das Vieh dem Vogel und der Vogel dem Vieh gleichgestellt? Das Vieh verunreinigt durch Berühren und Tragen, der Vogel verunreinigt nicht durch Berühren und Tragen; der Vogel verunreinigt die Kleider [beim Verzehr] im Schlund, das Vieh verunreinigt die Kleider nicht im Schlund.
והאי תנא מייתי לה מהכא דתניא (ויקרא יא, מו) זאת תורת הבהמה והעוף וכי באיזו תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה בהמה מטמאה במגע ובמשא עוף אינו מטמא במגע ובמשא עוף מטמא בגדים אבית הבליעה בהמה אינה מטמאה בגדים אבית הבליעה
In welcher Weisung ist das Vieh dem Vogel und der Vogel dem Vieh gleichgestellt? Um dir zu sagen: Wie das Vieh durch Schächtung [tauglich wird], so auch der Vogel durch Schächtung. Oder: Wie dort beim größeren Teil von zweien, so auch hier beim größeren Teil von zweien? Darum heißt es: „Dies“.
באיזו תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה לומר לך מה בהמה בשחיטה אף עוף בשחיטה אי מה להלן ברוב שנים אף כאן ברוב שנים ת"ל זאת
Rabbi Elieser sagt: In welcher Weisung ist das Vieh dem Vogel und der Vogel dem Vieh gleichgestellt? Um dir zu sagen: Wie der Vogel von der Kehle her tauglich gemacht wird, so wird auch das Vieh von der Kehle her tauglich gemacht.
ר' אליעזר אומר באיזו תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה לומר לך מה עוף הכשרו מן הצואר אף בהמה הכשרה מן הצואר
Oder: Wie dort gegenüber dem Nacken, so auch hier gegenüber dem Nacken? Darum heißt es: „Und er kneife seinen Kopf ab, gegenüber seinem Nacken, und trenne ihn nicht ab“ (Lev 5,8) – der Kopf von diesem [wird] gegenüber dem Nacken [abgekniffen], und nicht der Kopf eines anderen gegenüber dem Nacken.
אי מה להלן ממול עורף אף כאן ממול עורף ת"ל (ויקרא ה, ח) ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל ראשו של זה ממול עורף ואין ראשו של אחר ממול עורף
Und was macht Rabbi Elieser mit diesem „dies“? Wäre nicht „dies“, hätte ich gesagt: Wie der Vogel bei einem Zeichen, so auch das Vieh bei einem Zeichen; [darum] hat der Allbarmherzige „dies“ geschrieben.
ור' אליעזר האי זאת מאי עביד ליה אי לאו זאת הוה אמינא מה עוף בסימן אחד אף בהמה בסימן אחד כתב רחמנא זאת
Bar Kappara lehrte: „Dies ist die Weisung über das Vieh und den Vogel“ – die Schrift hat den Vogel zwischen das Vieh und die Fische gestellt. Ihn zu zwei Zeichen zu verpflichten, ist unmöglich, denn er ist schon den Fischen gleichgestellt; ihn ganz ohne etwas zu befreien, ist unmöglich, denn er ist schon dem Vieh gleichgestellt. Wie also? Er wird durch ein Zeichen tauglich gemacht.
תני בר קפרא זאת תורת הבהמה והעוף הטיל הכתוב לעוף בין בהמה לדגים לחייבו בשני סימנין אי אפשר שכבר הוקש לדגים לפוטרו בלא כלום אי אפשר שכבר הוקש לבהמה הא כיצד הכשרו בסימן אחד
Woher haben wir, dass Fische nicht der Schächtung unterliegen? Wollte man sagen, weil geschrieben steht: „Sollen Schafe und Rinder für sie geschächtet werden … oder sollen alle Fische des Meeres für sie gesammelt werden?“ (Num 11,22) – [das heißt,] das bloße Einsammeln genügt bei ihnen –
דגים דלאו בני שחיטה נינהו מנלן אילימא משום דכתיב (במדבר יא, כב) הצאן ובקר ישחט להם אם את כל דגי הים יאסף להם באסיפה בעלמא סגי להו
dann wäre es nun auch bei den Wachteln, bei denen geschrieben steht: „Und sie sammelten die Wachteln“ (Num 11,32), so, dass es nicht durch Schächtung [geschieht]; aber du hast doch gesagt: Ihn ganz ohne etwas zu befreien, ist unmöglich, denn er ist schon dem Vieh gleichgestellt! – Dort ist das Einsammeln nicht an Stelle der Schächtung anderer [Tiere] geschrieben; hier ist das Einsammeln an Stelle der Schächtung anderer geschrieben.
אלא מעתה גבי שליו דכתיב (במדבר יא, לב) ויאספו את השליו הכי נמי דלאו בשחיטה והא אמרת לפוטרו בולא כלום אי אפשר שכבר הוקש לבהמה התם לא כתיבא אסיפה במקום שחיטה דאחריני הכא כתיבא אסיפה במקום שחיטה דאחריני:
Ower Gelila’a trug vor: Das Vieh, das aus dem Festland geschaffen wurde, wird durch zwei Zeichen tauglich gemacht; die Fische, die aus dem Wasser geschaffen wurden, werden ganz ohne etwas tauglich gemacht; der Vogel, der aus dem Schlamm geschaffen wurde, wird durch ein Zeichen tauglich gemacht. Raw Schmuel aus Kappadokien sagte: Wisse, denn die Vögel haben Schuppen an ihren Füßen wie die Fische.
דרש עובר גלילאה בהמה שנבראת מן היבשה הכשרה בשני סימנים דגים שנבראו מן המים הכשירן בולא כלום עוף שנברא מן הרקק הכשרו בסימן אחד אמר רב שמואל קפוטקאה תדע שהרי עופות יש להן קשקשת ברגליהם כדגים:
Und weiter fragte man ihn: Ein Vers sagt: „Und Gott sprach: Das Wasser wimmle von Gewimmel lebender Wesen, und Vögel sollen fliegen“ (Gen 1,20) – demnach wurden sie aus dem Wasser geschaffen; und es steht geschrieben: „Und Gott, der Ewige, bildete aus der Erde alles Getier des Feldes und alle Vögel des Himmels“ (Gen 2,19) – demnach wurden sie aus der Erde geschaffen.
ועוד שאלו כתוב אחד אומר (בראשית א, כ) ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף אלמא ממיא איברו וכתיב (בראשית ב, יט) ויצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים אלמא מארעא איברו
Er sagte zu ihm: Aus dem Schlamm wurden sie geschaffen. Er sah seine Schüler einander anblicken. Er sagte zu ihnen: Ist es euch schwer, dass ich meinen Gegner mit einem Strohhalm abgewiesen habe? Aus dem Wasser wurden sie geschaffen; und weshalb brachte Er sie zum Menschen? Um ihnen Namen zu geben.
אמר לו מן הרקק נבראו ראה תלמידיו מסתכלים זה בזה אמר להם קשה בעיניכם שדחיתי את אויבי בקש מן המים נבראו ולמה הביאן אל האדם לקרות להן שם
Und manche sagen: In der anderen Fassung sagte er es jenem Statthalter, und in der ersten Fassung sagte er es seinen Schülern, weil geschrieben steht: ‚und er bildete‘.
ויש אומרים בלשון אחר אמר לאותו הגמון ובלשון הראשון אמר להן לתלמידיו משום דכתיב על ויצר
Raw Jehuda sagte im Namen Rabbi Jizchaks ben Pinchas: Beim Vogel gibt es nach der Tora keine Schächtung, denn es heißt: „Und er vergieße“ – das bloße Vergießen genügt.
אמר רב יהודה משום ר' יצחק בן פנחס אין שחיטה לעוף מן התורה שנאמר ושפך בשפיכה בעלמא סגי
Wenn dem so ist, auch beim Wild! – Es ist den untauglich gewordenen Opfertieren gleichgestellt. – Auch der Vogel ist dem Vieh gleichgestellt, denn es steht geschrieben: „Dies ist die Weisung über das Vieh und den Vogel“! – Es steht doch geschrieben: „Und er vergieße sein Blut“ (Lev 17,13).
א"ה חיה נמי איתקש לפסולי המוקדשין עוף נמי איתקש לבהמה דכתיב זאת תורת הבהמה והעוף הא כתיב (ויקרא יז, יג) ושפך את דמו
Man wandte ein: Wer schächtet und es wird unter seiner Hand zu Aas, wer [die Kehle] durchsticht und wer [die Zeichen] ausreißt, ist vom Bedecken [des Blutes] befreit. Und wenn du sagst, beim Vogel gebe es nach der Tora keine Schächtung – sein Durchstechen ist doch seine Schächtung; dann sollte es des Bedeckens bedürfen! – Meinst du etwa, beim Vogel? Nein, beim Wild.
מיתיבי השוחט ונתנבלה בידו הנוחר והמעקר פטור מלכסות ואי אמרת אין שחיטה לעוף מן התורה נחירתו זו היא שחיטתו ליבעי כסוי מי סברת בעוף לא בחיה
Komm und höre: Wer schächtet und das Blut braucht, ist verpflichtet zu bedecken. Wie macht er es? Er durchsticht es entweder oder reißt [die Zeichen] aus.
ת"ש השוחט וצריך לדם חייב לכסות כיצד הוא עושה או נוחרו או עוקרו
Original: Chullin 27b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.