MISCHNA: Wer beim Vogel eines und beim Vieh zwei [Zeichen] durchschneidet, dessen Schächtung ist tauglich; und der größere Teil des einen gilt wie dieses selbst. Rabbi Jehuda sagt: [Er muss schächten,] bis er die Halsadern durchschneidet. Die Hälfte von einem beim Vogel und eineinhalb beim Vieh – seine Schächtung ist untauglich; der größere Teil von einem beim Vogel und der größere Teil von zweien beim Vieh – seine Schächtung ist tauglich.
מתני׳ השוחט אחד בעוף ושנים בבהמה שחיטתו כשרה ורובו של אחד כמוהו רבי יהודה אומר עד שישחוט את הוורידין חצי אחד בעוף ואחד וחצי בבהמה שחיטתו פסולה רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה שחיטתו כשרה:
GEMARA: „Wer schächtet“ – im Nachhinein ja, von vornherein nicht? „Zwei beim Vieh“ – von vornherein nicht? Wie weit soll er [denn] schächten und weitermachen? Wenn du willst, sage: [Es bezieht sich] auf „eines beim Vogel“; und wenn du willst, sage: auf „der größere Teil des einen gilt wie dieses selbst“.
גמ׳ השוחט דיעבד אין לכתחלה לא שנים בבהמה לכתחלה לא עד כמה לשחוט וליזיל איבעית אימא אאחד בעוף ואיבעית אימא ארובו של אחד כמוהו
Raw Kahana sagte: Woher [wissen wir], dass die Schächtung von der Kehle her [geschieht]? Denn es heißt: „Und er schächte (we-schachat) das junge Rind“ (Lev 1,5) – von der Stelle, wo es sich neigt (schach), entsündige es (chatehu). Woher, dass dieses „entsündige es“ ein Ausdruck des Reinigens ist? Denn es steht geschrieben: „Und er entsündige das Haus“ (Lev 14,49); und wenn du willst, sage: von hier: „Entsündige mich mit Ysop, und ich werde rein“ (Ps 51,9).
אמר רב כהנא מנין לשחיטה שהיא מן הצואר שנאמר (ויקרא א, ה) ושחט את בן הבקר ממקום ששח חטהו ממאי דהאי חטהו לישנא דדכויי הוא דכתיב (ויקרא יד, מט) וחטא את הבית ואיבעית אימא מהכא (תהלים נא, ט) תחטאני באזוב ואטהר
Sage doch: von seinem Schwanz, [der] sich neigt! – Daraus folgt, dass wir [eine Stelle] brauchen, die aufgerichtet ist, und dieser neigt sich ja ständig. – Sage doch: von seinem Ohr! – Wir brauchen das Lebensblut, und das ist nicht da.
ואימא מזנבו שח מכלל שזקוף בעינן והא שח ועומד הוא ואימא מאזנו בעינן דם הנפש וליכא
Sage doch: dass er aufreißt und weitergeht bis zum Lebensblut! Und zudem: Unterbrechen, Drücken, Verbergen, Abweichen und Ausreißen – woher haben wir das? Vielmehr ist es Überlieferung; auch die Schächtung von der Kehle her ist Überlieferung.
ואימא דקרע ואזיל עד דם הנפש ותו שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור מנלן אלא גמרא שחיטה מן הצואר נמי גמרא
Raw Jemar sagte: Der Vers sagt: „Und du sollst schlachten (we-sawachta)“ (Dtn 12,21) – von der Stelle, wo es fließt (saw), zerbrich es (chatehu). Woraus ist zu entnehmen, dass dieses „chatehu“ ein Ausdruck des Zerbrechens ist? Denn es steht geschrieben: „Fürchte dich nicht und lass dich nicht niederschlagen (techat)“ (Dtn 1,21).
רב יימר אמר אמר קרא (דברים יב, כא) וזבחת ממקום שזב חתהו מאי משמע דהאי חתהו לישנא דמתבר הוא דכתיב (דברים א, כא) אל תירא ואל תחת
Sage doch: von seiner Nase! – Wir brauchen [ein Fließen] durch das Zerbrechen, und dieses fließt von selbst. – Sage doch: von seinem Herzen! Und zudem: Unterbrechen, Drücken, Verbergen, Abweichen und Ausreißen – woher haben wir das? Vielmehr ist es Überlieferung; auch die Schächtung von der Kehle her ist Überlieferung.
ואימא מחוטמו זב על ידי חתוי בעינן והאי זב מאליו הוא ואימא מלבו ותו שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור מנלן אלא גמרא שחיטה מן הצואר נמי גמרא
In der Schule Rabbi Jischmaels lehrte man: „Und er schächte (we-schachat)“ – lies nicht „we-schachat“, sondern „we-sachat“ (und er presse aus): von der Stelle, wo es spricht (sach), entsündige es (chatehu).
דבי ר' ישמעאל תנא ושחט אל תקרי ושחט אלא וסחט ממקום שסח חטהו
Sage doch: von seiner Zunge! – Wir brauchen das Lebensblut, und das ist nicht da. – Sage doch: dass er aufreißt und weitergeht bis zum Lebensblut! Und zudem: Unterbrechen, Drücken, Verbergen, Abweichen und Ausreißen – woher haben wir das? Vielmehr ist es Überlieferung; auch die Schächtung von der Kehle her ist Überlieferung.
ואימא מלשונו בעינן דם הנפש וליכא ואימא דקרע ואזיל עד דם הנפש ותו שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור מנלן אלא גמרא שחיטה מן הצואר נמי גמרא
Und ein Tanna leitet es von hier her; denn es wurde gelehrt: Rabbi Chija sagte: Woher [wissen wir], dass die Schächtung von der Kehle her [geschieht]? Denn es heißt: „Und die Söhne Aarons, die Kohanim, sollen die Stücke ordnen“ (Lev 1,8).
ותנא מייתי לה מהכא דתניא ר' חייא אמר מנין לשחיטה מן הצואר שנאמר (ויקרא א, ח) וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים
Denn es hätte nicht „den Kopf und das Fett“ heißen müssen. Was lehrt „den Kopf und das Fett“? Waren Kopf und Fett nicht in allen Stücken inbegriffen? Weshalb wurden sie herausgehoben? Da es heißt: „Und er häute das Brandopfer und zerlege es“ (Lev 1,6), hätte ich nur die Stücke, die in das Häuten einbegriffen sind. Woher [ist es], den Kopf einzuschließen, der schon abgetrennt ist? Darum heißt es: „Seinen Kopf und sein Fett, und er ordne [sie]“ (Lev 1,12).
שאין ת"ל את הראש ואת הפדר מה ת"ל את הראש ואת הפדר והלא ראש ופדר בכלל כל הנתחי' היו למה יצאו לפי שנאמר (ויקרא א, ו) והפשיט את העולה ונתח אין לי אלא נתחים שישנן בכלל הפשטה מנין לרבות את הראש שכבר הותז תלמוד לומר (ויקרא א, יב) את ראשו ואת פדרו וערך
Und der Tanna beginnt mit „den Kopf und das Fett“ und schließt mit „seinen Kopf und sein Fett“! – So meint er: Woher [ist es], den Kopf einzuschließen, der schon abgetrennt ist? Darum heißt es: „den Kopf und das Fett“ (Lev 1,8).
ותנא פתח בראש ופדר ומסיים בראשו ופדרו הכי קאמר מנין לרבות את הראש שכבר הותז ת"ל (ויקרא א, ח) את הראש ואת הפדר
Und wozu brauche ich „seinen Kopf und sein Fett“? Er braucht es für das, was gelehrt wurde: Woher [wissen wir], dass Kopf und Fett allen Stücken vorangehen? Darum heißt es: „Seinen Kopf und sein Fett, und er ordne [sie]“.
וראשו ופדרו למה לי מיבעי ליה לכדתניא מנין לראש ופדר שקודמין לכל הנתחים ת"ל את ראשו ואת פדרו וערך
Original: Chullin 27a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.