bei diesen beiden aber, wo sein Herr bei ihm ist, sage ich: nein. [Daher] ist es nötig.
אבל הני תרתי דאיתא למרה בהדה אימא לא צריכא
Bawa Mezia 31b בבא מציעא
„Mot jumat – sterben soll der Schläger“ (Num 35,21) – ich hätte nur mit der Todesart, die bei ihm geschrieben steht; woher, dass du, wenn du ihn nicht mit der bei ihm geschriebenen Todesart töten kannst, berechtigt bist, ihn mit jeder Todesart zu töten, mit der du ihn töten kannst? Die Schrift lehrt: „mot jumat“ – in jedem Fall.
(במדבר לה, כא) מות יומת המכה אין לי אלא במיתה הכתובה בו מנין שאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו שאתה רשאי להמיתו בכל מיתה שאתה יכול להמיתו ת"ל מות יומת מ"מ
„Hakke takke – schlagen sollst du“ (Dtn 13,16) – ich hätte nur mit dem Schlagen, das bei ihnen geschrieben steht; woher, dass du, wenn du sie nicht mit dem bei ihnen geschriebenen Schlagen töten kannst, berechtigt bist, sie mit jedem Schlagen zu schlagen, das du vermagst? Die Schrift lehrt: „hakke takke“ – in jedem Fall.
(דברים יג, טז) הכה תכה אין לי אלא בהכאה הכתובה בהן מנין שאם אי אתה יכול להמיתן בהכאה הכתובה בהן שאתה רשאי להכותן בכל הכאה שאתה יכול ת"ל הכה תכה מ"מ
„Haschew taschiw – zurückgeben sollst du“ (Dtn 24,13) – ich hätte nur, wenn er ihn mit Erlaubnis des Gerichts gepfändet hat; woher, wenn er ihn ohne Erlaubnis des Gerichts gepfändet hat? Die Schrift lehrt: „haschew taschiw“ – in jedem Fall.
(דברים כד, יג) השב תשיב אין לי אלא שמשכנו ברשות ב"ד משכנו שלא ברשות ב"ד מנין ת"ל השב תשיב מ"מ
„Chawol tachbol – wenn du pfändest“ (Ex 22,25) – ich hätte nur, wenn er mit Erlaubnis gepfändet hat; woher, wenn er ohne Erlaubnis gepfändet hat? Die Schrift lehrt: „chawol tachbol“ – in jedem Fall.
(שמות כב, כה) חבל תחבול אין לי אלא שמשכנו ברשות משכנו שלא ברשות מנין ת"ל חבל תחבול מ"מ
Und wozu brauche ich diese beiden Verse? Der eine für eine Bedeckung für den Tag und der eine für eine Bedeckung für die Nacht.
והני תרי קראי למה לי חד לכסות יום וחד לכסות לילה
„Patoach tiftach – öffnen sollst du“ (Dtn 15,8) – ich hätte nur für die Armen deiner Stadt; woher für die Armen einer anderen Stadt? Die Schrift lehrt: „patoach tiftach“ – in jedem Fall.
(דברים טו, ח) פתח תפתח אין לי אלא לעניי עירך לעניי עיר אחרת מנין ת"ל פתח תפתח מכל מקום
„Naton titten – geben sollst du“ (Dtn 15,10) – ich hätte nur ein großes Geschenk; woher ein kleines Geschenk? Die Schrift lehrt: „naton titten“ – in jedem Fall.
(דברים טו, י) נתן תתן אין לי אלא מתנה מרובה מתנה מועטת מנין ת"ל נתן תתן מ"מ
„Haanek taanik – beschenken sollst du“ (Dtn 15,14) – ich hätte nur: Wurde das Haus seinetwegen gesegnet, beschenkt man [ihn]; woher, wenn das Haus seinetwegen nicht gesegnet wurde? Die Schrift lehrt: „haanek taanik“ – in jedem Fall.
(דברים טו, יד) הענק תעניק אין לי אלא שנתברך הבית בגללו מעניקים לא נתברך הבית בגללו מנין ת"ל הענק תעניק מ"מ
Und nach Rabbi Elasar ben Asarja, der sagt: Wurde das Haus seinetwegen gesegnet, beschenkt man ihn; wurde das Haus seinetwegen nicht gesegnet, beschenkt man ihn nicht – wozu brauche ich „taanik“? Die Tora hat in der Sprache der Menschen gesprochen.
ולר' אלעזר בן עזריה דאמר נתברך הבית בגללו מעניקין לו לא נתברך הבית בגללו אין מעניקין תעניק למה לי דברה תורה כלשון בני אדם
„Haawet taawitennu – leihen sollst du ihm“ (Dtn 15,8) – ich hätte nur, wenn er nichts hat und sich nicht versorgen lassen will: [Da] sagt der Allbarmherzige: Gib es ihm als Darlehen. Woher, wenn er etwas hat und sich nicht versorgen lassen will? Die Schrift lehrt: „taawitennu“ – in jedem Fall.
(דברים טו, ח) העבט תעביטנו אין לי אלא שאין לו ואינו רוצה להתפרנס אמר רחמנא תן לו דרך הלואה יש לו ואינו רוצה להתפרנס מנין ת"ל תעביטנו מ"מ
Und nach Rabbi Schimon, der sagt: Hat er etwas und will sich nicht versorgen lassen, so kümmert man sich nicht um ihn – wozu brauche ich „taawitennu“? Die Tora hat in der Sprache der Menschen gesprochen.
ולר"ש דאמר יש לו ואינו רוצה להתפרנס אין נזקקין לו תעביטנו למה לי דברה תורה כלשון בני אדם:
„Hat er [dabei Arbeit] im Wert eines Sela versäumt, darf er nicht zu ihm sagen: Gib mir einen Sela, sondern er gibt ihm seinen Lohn wie einem (untätigen) Arbeiter.“ (Wir haben gelernt:) Er gibt ihm seinen Lohn wie einem untätigen Arbeiter.
היה בטל מן הסלע לא יאמר לו תן לי סלע אלא נותן לו שכרו כפועל (בטל): (תנן) נותן לו שכרו כפועל בטל
Was heißt „wie einem untätigen Arbeiter“? Abaje sagte: Wie einem Arbeiter, der von eben der Arbeit untätig ist, die er versäumt hat.
מאי כפועל בטל אמר אביי כפועל בטל של אותה מלאכה דבטל מינה:
„Ist dort ein Gericht, so macht er eine Bedingung vor ihm.“ Issur und Raw Safra betrieben miteinander ein Geschäft. Raw Safra ging hin und teilte es ohne Wissen Issurs vor zwei [Leuten]. Er kam vor Rabba bar Raw Huna. Der sagte zu ihm: Geh, bring die drei, vor denen du geteilt hast, oder auch
אם יש שם ב"ד מתנה בפניהם: איסור ורב ספרא עביד עיסקא בהדי הדדי אזל רב ספרא פלג ליה בלא דעתיה דאיסור באפי בי תרי אתא לקמי' דרבה בר רב הונא א"ל זיל אייתי תלתא דפלגת קמייהו אי נמי
Original: Bava Metzia 31b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.