Wir brauchen [die Bezeichnung] „Ecke“ zur Zeit [des Anlegens] des Fadens, und die gibt es nicht. Er lehrt uns [, dass nicht].
בעינן כנף בשעת פתיל וליכא קמ"ל
Sukka 11b סוכה
Aufbau der Debatte:Frage 3Erzählung 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Man wandte ein: Hängte man sie an und schnitt die Enden ihrer Fäden nicht ab, so sind sie untauglich. Heißt das nicht: für immer untauglich? Und das ist eine Widerlegung Raws! – Raw kann dir sagen: Was [heißt] „untauglich“? Untauglich, bis man sie abschneidet. Und Schmuel sagte: Für immer untauglich. Und so sagte Levi: Für immer untauglich. Und so sagte Raw Mattana im Namen Schmuels: Für immer untauglich.
מיתיבי תלאן ולא פסק ראשי חוטין שלהן פסולין מאי לאו פסולין לעולם ותיובתא דרב אמר לך רב מאי פסולין פסולין עד שיפסקו ושמואל אמר פסולין לעולם וכן אמר לוי פסולין לעולם וכן אמר רב מתנה אמר שמואל פסולין לעולם
Manche sagen: Raw Mattana sagte: Bei mir selbst ereignete sich ein Fall, und ich kam vor Mar Schmuel, und er sagte zu mir: Für immer untauglich.
איכא דאמרי אמר רב מתנה בדידי הוה עובדא ואתאי לקמיה דמר שמואל ואמר לי פסולין לעולם
Man wandte ein: Hängte man sie an und schnitt danach die Enden ihrer Fäden ab, so sind sie untauglich. Und ferner wurde bei der Sukka gelehrt: „Du sollst machen“ (Dtn 16,13) – und nicht aus dem [schon] Gemachten. Von hier sagten sie: Ließ man über sie den Weinstock, den Kürbis oder den Efeu ranken und legte darauf Bedachung, so ist sie untauglich.
מיתיבי תלאן ואחר כך פסק ראשי חוטין שלהן פסולין ועוד תניא גבי סוכה (דברים טז, יג) תעשה ולא מן העשוי מכאן אמרו הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס וסיכך על גבן פסולה
Wie ist der Fall? Wollte man sagen, wenn man sie nicht abgeschnitten hat – was gerade wegen „du sollst machen, und nicht aus dem Gemachten“? Das ergibt sich [schon] daraus, dass sie [mit dem Boden] verbunden sind! Vielmehr, wenn man sie abgeschnitten hat, und sie lehrt „untauglich“. Entnimm daraus, dass wir nicht sagen, ihr Abschneiden sei ihre Herstellung; und das ist eine Widerlegung Raws.
היכי דמי אילימא בשלא קצצן מאי איריא משום תעשה ולא מן העשוי תיפוק ליה דמחוברין נינהו אלא בשקצצן וקתני פסולה וש"מ דלא אמרינן קציצתן זו היא עשייתן ותיובתא דרב
Raw kann dir sagen: Womit befassen wir uns hier? Wenn man sie herausgezogen hat, sodass ihre Herstellung nicht erkennbar ist. Jedenfalls ist [die Baraita] „hängte man sie an und schnitt danach ab“ eine Schwierigkeit gegen Raw! Es bleibt eine Schwierigkeit.
אמר לך רב הכא במאי עסקינן דשלפינהו שלופי דלא מינכרא עשיה דידהו מכל מקום תלאן ואח"כ פסק קשיא לרב קשיא
Sollen wir sagen, dass es wie [ein Streit von] Tannaim ist: Hat er übertreten und sie [, die Teile des Feststraußes,] gepflückt, so ist er untauglich – Worte Rabbi Schimon bar Jehozadaks; und die Weisen erklären ihn für tauglich.
לימא כתנאי עבר וליקטן פסול דברי רבי שמעון בר יהוצדק וחכמים מכשירין
Sie meinten, alle stimmen überein, dass der Lulaw ein Binden braucht und dass wir den Lulaw von der Sukka lernen, bei der geschrieben steht: „Du sollst machen“ – und nicht aus dem Gemachten.
סברוה דכ"ע לולב צריך אגד וילפינן לולב מסוכה דכתיב גבי סוכה תעשה ולא מן העשוי
Streiten sie nicht über Folgendes: Wer ihn für tauglich erklärt, meint, wir sagen bei der Sukka, ihr Abschneiden ist ihre Herstellung, und beim Lulaw sagen wir ebenfalls, ihr Pflücken ist ihre Herstellung; und wer ihn für untauglich erklärt, meint, wir sagen bei der Sukka nicht, ihr Abschneiden ist ihre Herstellung, und beim Lulaw sagen wir ebenfalls nicht, ihr Pflücken ist ihre Herstellung?
מאי לאו בהא קא מיפלגי דמאן דמכשיר סבר אמרינן גבי סוכה קציצתן זו היא עשייתן וגבי לולב נמי אמרינן לקיטתן זו היא עשייתן ומאן דפסיל סבר לא אמרינן גבי סוכה קציצתן זו היא עשייתן וגבי לולב נמי לא אמרינן לקיטתן זו היא עשייתן
Nein: Alle stimmen überein, dass wir bei der Sukka nicht sagen, ihr Abschneiden ist ihre Herstellung, und hier streiten sie darüber, ob man den Lulaw von der Sukka lernt: Wer ihn für tauglich erklärt, meint, wir lernen den Lulaw nicht von der Sukka; und wer ihn für untauglich erklärt, meint, wir lernen den Lulaw von der Sukka.
לא דכ"ע לא אמרינן גבי סוכה קציצתן זו היא עשייתן והכא במילף לולב מסוכה קמיפלגי מאן דמכשר סבר לא ילפינן לולב מסוכה ומאן דפסיל סבר ילפינן לולב מסוכה
Und wenn du willst, sage ich: Wenn wir meinen, dass der Lulaw ein Binden braucht, streiten alle nicht, dass wir den Lulaw von der Sukka lernen; und hier streiten sie über Folgendes: Der eine Meister meint, er braucht ein Binden, und der andere Meister meint, er braucht kein Binden – und zwar im Streit dieser Tannaim, denn es wurde gelehrt: Der Lulaw, ob gebunden oder nicht gebunden, ist tauglich; Rabbi Jehuda sagt: Gebunden ist er tauglich, nicht gebunden ist er untauglich.
ואב"א אי סבירא לן דלולב צריך אגד כולי עלמא לא פליגי דילפינן לולב מסוכה והכא בהא קמיפלגי מר סבר צריך אגד ומר סבר אין צריך אגד ובפלוגתא דהני תנאי דתניא לולב בין אגוד בין שאינו אגוד כשר ר' יהודה אומר אגוד כשר שאינו אגוד פסול
Was ist der Grund Rabbi Jehudas? Er lernt [aus dem Ausdruck] „nehmen“ – „nehmen“ vom Bündel Ysop: Dort steht geschrieben: „Und nehmt ein Bündel Ysop“ (Ex 12,22), und hier steht geschrieben: „Und nehmt euch am ersten Tag“ (Lev 23,40) – wie dort in einem Bündel, so auch hier in einem Bündel. Und die Rabbanan [meinen]: „Nehmen“ lernen wir nicht von „nehmen“.
מ"ט דרבי יהודה יליף לקיחה לקיחה מאגודת אזוב כתיב התם (שמות יב, כב) ולקחתם אגודת אזוב וכתיב הכא (ויקרא כג, מ) ולקחתם לכם ביום הראשון מה להלן באגודה אף כאן נמי באגודה ורבנן לקיחה מלקיחה לא ילפינן
Nach wem geht das, was gelehrt wurde: Beim Lulaw ist es ein Gebot, ihn zu binden, und hat man ihn nicht gebunden, ist er tauglich? Wenn [nach] Rabbi Jehuda – warum ist er tauglich, wenn man ihn nicht gebunden hat? Wenn [nach] den Rabbanan – warum ist es ein Gebot? – Tatsächlich ist es [nach] den Rabbanan, und [es ist ein Gebot,] weil es heißt: „Das ist mein Gott, und ich will Ihn verherrlichen“ (Ex 15,2) – verschönere dich vor Ihm mit den Geboten.
כמאן אזלא הא דתניא לולב מצוה לאוגדו ואם לא אגדו כשר אי ר' יהודה כי לא אגדו אמאי כשר אי רבנן אמאי מצוה לעולם רבנן היא ומשום שנאמר (שמות טו, ב) זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות:
„Dies ist die Regel: Mit allem, was Unreinheit annimmt usw.“ Woher sind diese Dinge [abgeleitet]? Resch Lakisch sagte: Der Vers sagt: „Und ein Dunst stieg von der Erde auf“ (Gen 2,6) – wie der Dunst eine Sache ist, die keine Unreinheit annimmt und deren Wachstum aus der Erde ist, so [muss] auch die Sukka eine Sache [sein], die keine Unreinheit annimmt und deren Wachstum aus der Erde ist.
זה הכלל כל דבר שמקבל טומאה כו': מה"מ אמר ריש לקיש אמר קרא (בראשית ב, ו) ואד יעלה מן הארץ מה אד דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ אף סוכה דבר שאין מקבל טומאה וגידולו מן הארץ
Das ist gut nach dem, der sagt, es waren Wolken der Herrlichkeit; aber nach dem, der sagt, sie machten sich wirkliche Hütten, was ist da zu sagen? Denn es wurde gelehrt: „Dass ich die Kinder Israel in Hütten wohnen ließ“ (Lev 23,43) – es waren Wolken der Herrlichkeit; Worte Rabbi Eliesers. Rabbi Akiwa sagt: Sie machten sich wirkliche Hütten. Das ist gut nach Rabbi Elieser; aber nach Rabbi Akiwa, was ist da zu sagen?
הניחא למ"ד ענני כבוד היו אלא למ"ד סוכות ממש עשו להם מאי איכא למימר דתניא (ויקרא כג, מג) כי בסוכות הושבתי את בני ישראל ענני כבוד היו דברי ר' אליעזר ר"ע אומר סוכות ממש עשו להם הניחא לר"א אלא לר"ע מאי איכא למימר
Als Raw Dimi kam, sagte er im Namen Rabbi Jochanans: Der Vers sagt: „Das Fest der Hütten sollst du dir machen“ (Dtn 16,13) – er vergleicht die Sukka mit dem Festopfer: Wie das Festopfer eine Sache ist, die keine Unreinheit annimmt und deren Wachstum aus der Erde ist, so [muss] auch die Sukka eine Sache [sein], die keine Unreinheit annimmt und deren Wachstum aus der Erde ist.
כי אתא רב דימי א"ר יוחנן אמר קרא (דברים טז, יג) חג הסוכות תעשה לך מקיש סוכה לחגיגה מה חגיגה דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ אף סוכה דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ
Original: Sukkah 11b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.