in der Lade liegen. Und so heißt es: „Und Mose sandte sie, tausend je Stamm, zum Heer, sie und Pinchas“ (Num 31,6). „Sie“ – das ist der Sanhedrin; „Pinchas“ – das ist der für den Krieg Gesalbte; „und die heiligen Geräte“ – das ist die Lade und die Tafeln darin; „und die Lärmtrompeten“ – das sind die Schofarot.
מונחין בארון וכן הוא אומר (במדבר לא, ו) וישלח אותם משה אלף למטה לצבא אותם ואת פינחס אותם אלו סנהדרין פינחס זה משוח מלחמה וכלי הקודש זה ארון ולוחות שבו וחצוצרות התרועה אלו השופרות
Es wurde gelehrt: Nicht umsonst zog Pinchas in den Krieg, sondern um das Recht des Vaters seiner Mutter einzufordern, denn es heißt: „Und die Midianiter verkauften ihn nach Ägypten usw.“ (Gen 37,36). Heißt das, dass Pinchas von Josef abstammt? Es steht doch geschrieben: „Und Elasar, der Sohn Aarons, nahm sich eine von den Töchtern Putiëls zur Frau“ (Ex 6,25) – stammt er nicht von Jitro ab, der Kälber für den Götzendienst mästete (pittem)? – Nein, von Josef, der seinen Trieb verachtete (pitpet).
תנא לא לחנם הלך פינחס למלחמה אלא ליפרע דין אבי אמו שנאמר (בראשית לז, לו) והמדנים מכרו אותו אל מצרים וגו' למימרא דפינחס מיוסף אתי והא כתיב (שמות ו, כה) ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה מאי לאו דאתי מיתרו שפיטם עגלים לעבודת כוכבים לא מיוסף שפיטפט ביצרו
Aber die Stämme verhöhnten ihn doch: Habt ihr diesen Sohn Putis gesehen, den Sohn [einer Frau], deren Vater Kälber für den Götzendienst mästete – er soll einen Fürsten aus Israel töten?! Vielmehr: Stammt der Vater seiner Mutter von Josef, so stammt die Mutter seiner Mutter von Jitro; und stammt die Mutter seiner Mutter von Josef, so stammt der Vater seiner Mutter von Jitro. Das ist auch genau, denn es steht geschrieben „von den Töchtern Putiëls“ – das bedeutet zwei. Folgere daraus.
והלא שבטים מבזין אותו ראיתם בן פוטי זה בן שפיטם אבי אמו עגלים לעבודת כוכבים יהרוג נשיא מישראל אלא אי אבוה דאימיה מיוסף אימיה דאימיה מיתרו ואי אימיה דאימיה מיוסף אבוה דאימיה מיתרו דיקא נמי דכתיב מבנות פוטיאל תרי משמע שמע מינה
MISCHNA: „Und die Amtleute sollen zum Volk reden und sagen: Wer ist der Mann, der ein neues Haus gebaut und es nicht eingeweiht hat? Er gehe und kehre in sein Haus zurück usw.“ (Dtn 20,5). Gleich ob einer ein Strohhaus, ein Rinderhaus, ein Holzhaus oder ein Vorratshaus baut; gleich ob einer baut, kauft, erbt oder es ihm geschenkt wird.
מתני׳ (דברים כ, ה) ודברו השוטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו וגו' אחד הבונה בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות אחד הבונה ואחד הלוקח ואחד היורש ואחד שנתן לו מתנה
„Und wer ist der Mann, der einen Weinberg gepflanzt und ihn nicht in Gebrauch genommen hat usw.“ (Dtn 20,6). Gleich ob einer einen Weinberg pflanzt oder fünf Fruchtbäume, und sogar von fünf [verschiedenen] Arten; gleich ob einer pflanzt, absenkt oder pfropft, kauft, erbt oder es ihm geschenkt wird.
(דברים כ, ו) ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו וגו' אחד הנוטע כרם ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל ואפילו מחמשת המינין אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב ואחד הלוקח ואחד היורש ואחד שנתן לו מתנה
„Und wer ist der Mann, der sich eine Frau angelobt hat usw.“ (Dtn 20,7). Gleich ob einer sich eine Jungfrau oder eine Witwe antraut, sogar eine, die auf den Schwager wartet, und sogar wenn er hörte, dass sein Bruder im Krieg gefallen ist – er kehrt um und geht heim. Alle diese hören die Worte des Kohen über die Kriegsordnungen, kehren um, liefern Wasser und Nahrung und bessern die Wege aus.
(דברים כ, ז) ומי האיש אשר ארש אשה וגו' אחד המארס את הבתולה ואחד המארס את האלמנה אפי' שומרת יבם ואפי' שמע שמת אחיו במלחמה חוזר ובא לו כל אלו ואלו שומעין דברי כהן מערכי מלחמה וחוזרין ומספקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים
Und folgende kehren nicht um: wer ein Torhaus, eine Vorhalle oder einen Söller baut; wer vier Fruchtbäume oder fünf unfruchtbare Bäume pflanzt; wer seine Geschiedene zurücknimmt; [wer] eine Witwe [heiratet als] Hohepriester, eine Geschiedene oder eine Chaluza [als] gewöhnlicher Kohen, eine Mamseret oder eine Netina [als] Israelit, [oder] eine Israelitin [heiratend als] Mamser oder Natin – er kehrte nicht um. Rabbi Jehuda sagt: Auch wer ein Haus auf seinem [alten] Fundament wieder aufbaut, kehrte nicht um. Rabbi Elieser sagt: Auch wer ein Ziegelhaus in der Scharon[-Ebene] baut, kehrte nicht um.
ואלו שאינן חוזרין הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת הנוטע ארבע אילני מאכל וחמשה אילני סרק המחזיר את גרושתו אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין לא היה חוזר רבי יהודה אומר אף הבונה בית על מכונו לא היה חוזר ר' אליעזר אומר אף הבונה בית לבינים בשרון לא היה חוזר
Folgende rühren sich nicht von ihrem Ort: wer ein Haus gebaut und es eingeweiht hat, wer einen Weinberg gepflanzt und ihn in Gebrauch genommen hat, wer seine Verlobte heiratet, wer seine Jewama heimführt, denn es heißt: „Frei soll er sein für sein Haus ein Jahr“ (Dtn 24,5) – „für sein Haus“: das ist sein Haus; „soll er sein“: das ist sein Weinberg; „und erfreuen seine Frau“: das ist seine Frau; „die er genommen hat“: um seine Jewama einzuschließen. Sie liefern (ihnen) kein Wasser und keine Nahrung und bessern nicht die Wege aus.
אלו שאין זזין ממקומן בנה בית וחנכו נטע כרם וחללו הנושא את ארוסתו הכונס את יבמתו שנא' (דברים כד, ה) נקי יהיה לביתו שנה אחת לביתו זה ביתו יהיה זה כרמו ושמח את אשתו זו אשתו אשר לקח להביא את יבמתו אין מספיקין (להם) מים ומזון ואין מתקנין את הדרכים
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: „Und die Amtleute sollen reden“ – könnte man meinen, ihre eigenen Worte? Da es heißt: „Und die Amtleute sollen weiter reden“ (Dtn 20,8), siehe, da sind ihre eigenen Worte genannt. Wie also erfülle ich „und die Amtleute sollen reden“? Von den Worten des für den Krieg Gesalbten spricht die Schrift. Wie das? Der Kohen spricht, und der Amtmann verkündet [es laut].
גמ׳ תנו רבנן ודברו השוטרים יכול דברים של עצמן כשהוא אומר (דברים כ, ח) ויספו השוטרים הרי דברים של עצמן אמור הא מה אני מקיים ודברו השוטרים בדברי משוח מלחמה הכתוב מדבר הא כיצד כהן מדבר ושוטר משמיע
Eine [Baraita] lehrt: Der Kohen spricht, und der Amtmann verkündet. Eine andere lehrt: Der Kohen spricht, und der Kohen verkündet. Und eine andere lehrt: Der Amtmann spricht, und der Amtmann verkündet. Abaje sagte: Wie das? Von „und es trete heran“ bis „und die Amtleute sollen reden“: Der Kohen spricht, und der Kohen verkündet; von „und die Amtleute sollen reden“ bis „und sie sollen weiter reden“: Der Kohen spricht, und der Amtmann verkündet; von „und sie sollen weiter reden“ an: Der Amtmann spricht, und der Amtmann verkündet.
תני חדא כהן מדבר ושוטר משמיע ותניא אידך כהן מדבר וכהן משמיע ותניא אידך שוטר מדבר ושוטר משמיע אמר אביי הא כיצד מונגש ועד ודברו כהן מדבר וכהן משמיע מודברו עד ויספו כהן מדבר ושוטר משמיע מויספו ואילך שוטר מדבר ושוטר משמיע
„Wer ist der Mann, der ein neues Haus gebaut hat“ usw. Die Rabbanan lehrten: „Der gebaut hat“ – ich habe nur einen, der gebaut hat; [wer es] gekauft, geerbt oder als Geschenk erhalten hat – woher? Die Schrift sagt lehrend: „Wer ist der Mann, der gebaut hat“.
מי האיש אשר בנה בית חדש כו' תנו רבנן אשר בנה אין לי אלא אשר בנה לקח וירש וניתן לו במתנה מנין ת"ל מי האיש אשר בנה
„Haus“ – ich habe nur ein Haus; woher, um das Strohhaus, das Rinderhaus, das Holzhaus und das Vorratshaus einzuschließen? Die Schrift sagt lehrend: „der gebaut hat“ – auf jeden Fall. Könnte man meinen, ich schließe auch ein, wer ein Torhaus, eine Vorhalle oder einen Söller baut? Die Schrift sagt lehrend: „Haus“ – wie ein Haus zum Wohnen geeignet ist, so alles, was zum Wohnen geeignet ist.
בית אין לי אלא בית מנין לרבות בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות ת"ל אשר בנה מכל מקום יכול שאני מרבה אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר בית מה בית הראוי לדירה אף כל הראוי לדירה
Rabbi Elieser ben Jaakow sagt: „Haus“ – nach seinem Wortsinn. „Und hat es nicht eingeweiht“ – nicht „chanach“ [eingeweiht], sondern „chanacho“ [es, das Seine, eingeweiht]: ausgenommen der Räuber. Sollen wir sagen, das ist nicht nach Rabbi Jose dem Galiläer? Denn wäre es Rabbi Jose der Galiläer – er sagte doch: „Und der Weichherzige“ – das ist der, der sich fürchtet
ר' אליעזר בן יעקב אומר בית כמשמעו לא חנך ולא חנכו פרט לגזלן לימא דלא כרבי יוסי הגלילי דאי רבי יוסי הגלילי הא אמר ורך הלבב זה המתיירא
Original: Sotah 43a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.