und lässt sie im Dienstgefäß in Rauch aufgehen“ – lässt er sie denn im Dienstgefäß in Rauch aufgehen? Sage vielmehr: Er bringt sie im Dienstgefäß hinauf, um sie in Rauch aufgehen zu lassen.
ומקטירו בכלי שרת בכלי שרת מקטיר ליה אלא אימא מעלהו בכלי שרת להקטירו
„Er salzt sie und legt sie auf die Feuer“ – denn es steht geschrieben: „Und jede Darbringung deines Speiseopfers sollst du mit Salz salzen“ usw. (Lev 2,13).
ומולחו ונותנו על גבי האישים דכתיב (ויקרא ב, יג) וכל קרבן מנחתך במלח תמלח וגו'
„Ist die Handvoll dargebracht, wird der Rest gegessen“ – woher haben wir das? Denn es steht geschrieben: „Und der Kohen lasse sein Gedenkteil in Rauch aufgehen“ usw. (Lev 2,2), und es steht geschrieben: „Und das Übrige vom Speiseopfer gehört Aaron und seinen Söhnen“ (Lev 2,3).
קרב הקומץ שיריה נאכלין מנלן דכתיב (ויקרא ב, ב) והקטיר הכהן את אזכרתה וגו' וכתיב (ויקרא ב, ג) והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו
„Ist die Handvoll dargebracht“ – nach dem einen Meister, wie er es meint, und nach dem anderen Meister, wie er es meint. Denn es wurde gesagt: Von wann an erlaubt die Handvoll den Rest zum Essen? Rabbi Chanina sagte: Sobald das Feuer sie erfasst hat. Rabbi Jochanan sagte: Sobald das Feuer im größten Teil davon entfacht ist.
קרב הקומץ למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה דאיתמר הקומץ מאימתי מתיר שיריים באכילה רבי חנינא אמר משתשלוט בו האור רבי יוחנן אמר משתיצת האור ברובו
„Und die Kohanim dürfen Wein, Öl und Honig hineintun“ – was ist der Grund? Der Vers sagt: „zur Salbung“ (Num 18,8) – zur Würde, so wie die Könige essen.
ורשאין הכהנים ליתן לתוכו יין ושמן ודבש מאי טעמא אמר קרא למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלין
„Und verboten ist ihnen nur, ihn gesäuert [zu backen]“ – denn es steht geschrieben: „Es soll nicht gesäuert gebacken werden; als ihren Anteil [habe ich es gegeben]“ (Lev 6,10). Rabbi Schimon ben Lakisch sagte: Auch ihren Anteil sollst du nicht gesäuert backen.
ואין אסורין אלא מלחמץ דכתיב (ויקרא ו, י) לא תאפה חמץ חלקם א"ר שמעון בן לקיש אפילו חלקם לא תאפה חמץ
„Alle Speiseopfer“ usw. Erfordern denn alle Speiseopfer Öl und Weihrauch? Da ist doch das Speiseopfer des Sünders, von dem der Allbarmherzige sagt: „Er soll kein Öl darauf tun und keinen Weihrauch darauf geben“ (Lev 5,11)!
כל המנחות כו' וכל המנחות טעונות שמן ולבונה והאיכא מנחת חוטא דרחמנא אמר (ויקרא ה, יא) לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה
So meint er es: Alle Speiseopfer erfordern Öl und Weihrauch, kommen aus Weizen und kommen als Feinmehl. Das Speiseopfer des Sünders erfordert zwar kein Öl und keinen Weihrauch, kommt aber aus Weizen und kommt als Feinmehl. Das Speiseopfer des Omer kommt zwar aus Gerste, erfordert aber Öl und Weihrauch und kommt als Grieß. Dieses aber erfordert weder Öl noch Weihrauch, kommt aus Gerste und kommt als [grobes] Mehl.
הכי קאמר כל המנחות טעונות שמן ולבונה ובאות מן החיטין ובאות סלת מנחת חוטא אף על פי שאינה טעונה שמן ולבונה באה מן החטין ובאה סלת מנחת העומר אע"פ שהיא באה מן השעורין טעונה שמן ולבונה ובאה גרש וזו אינה טעונה לא שמן ולא לבונה ובאה מן השעורין ובאה קמח
Es wird gelehrt: Rabbi Schimon sagte: Von Rechts wegen sollte das Speiseopfer des Sünders Öl und Weihrauch erfordern, damit der Sünder keinen Vorteil habe. Und weshalb erfordert es sie nicht? Damit sein Opfer nicht prächtig sei.
תניא אמר ר"ש בדין הוא שתהא מנחת חוטא טעונה שמן ולבונה שלא יהא חוטא נשכר ומפני מה אינה טעונה שלא יהא קרבנו מהודר
Und von Rechts wegen sollte das Sündopfer für [verbotenes] Fett Trankopfer erfordern, damit der Sünder keinen Vorteil habe. Und weshalb erfordert es sie nicht? Damit sein Opfer nicht prächtig sei.
ובדין הוא שתהא חטאת חלב טעונה נסכים שלא יהא חוטא נשכר ומפני מה אינה טעונה שלא יהא קרבנו מהודר
Aber das Sündopfer und das Schuldopfer des Aussätzigen erfordern Trankopfer, weil sie nicht wegen einer Sünde kommen. – Ist das so? Rabbi Schmuel bar Nachmani hat doch im Namen Rabbi Jonatans gesagt: Wegen sieben Dingen kommen die Aussatzplagen usw.! – Dort ist ihm durch seine Plagen Sühne geworden; wenn er ein Opfer bringt, bringt er es, um zu Heiligem zugelassen zu werden.
אבל חטאתו של מצורע ואשמו טעונין נסכים לפי שאין באין על חטא איני והאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן על שבעה דברים נגעים באין וכו' התם מנגעיה הוא דאיכפר ליה כי מייתי קרבן לאשתרויי בקדשים הוא דקא מייתי
Demnach sollte doch das Sündopfer des Nasiräers Trankopfer erfordern, weil es nicht wegen einer Sünde kommt! – Er ist der Ansicht von Rabbi Elasar ha-Kappar, der sagte: Auch der Nasiräer ist ein Sünder.
אלא מעתה חטאת נזיר תהא טעונה נסכים לפי שאינה באה על חטא סבר לה כרבי אלעזר הקפר דאמר נזיר נמי חוטא הוא
„Rabban Gamliel sagt: Wie“ usw. Es wird gelehrt: Rabban Gamliel sagte zu den Weisen: Ihr Schriftgelehrten, lasst mich, und ich will es auslegen wie ein Bündel (kemin chomer),
רבן גמליאל אומר כשם כו' תניא אמר להן רבן גמליאל לחכמים סופרים הניחו לי ואדרשנה כמין חומר
Original: Sotah 15a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.