Und obwohl zwei [dieser Einwände] nicht stichhaltig sind, sind doch zwei stichhaltig.
ואע"ג דתרתי לאו דוקא תרתי מיהא דוקא
Sewachim 4b זבחים
Aufbau der Debatte:Frage 7
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Was ist mit der Änderung der Eigentümer anders, dass ihre Untauglichkeit nicht an sich selbst liegt? [Sie ist] bloß ein Gedanke! Auch die Änderung der Heiligkeit ist bloß ein Gedanke; doch da er sie gedacht hat, macht sie untauglich – ebenso [hier]: da er sie gedacht hat, macht sie untauglich.
מאי שנא שינוי בעלים דלא הוי פסולו בגופו מחשבה בעלמא שינוי קודש נמי מחשבה בעלמא הוא אלא כיון דאחשבה פסלה ה"נ כיון דאחשבה פסלה
Und nach Raw Pinchas, dem Sohn Raw Maris, der sagt, es gibt eine Änderung der Eigentümer nach dem Tod, kann man jedenfalls zwei [Einwände] erheben.
ולרב פנחס בריה דרב מרי דאמר יש שינוי בעלים לאחר מיתה תרתי מיהא איכא למיפרך
Vielmehr sagte Raw Aschi: Der Vers sagt: „Und es wird ihm wohlgefällig angenommen, um für ihn Sühne zu erwirken“ (Lev 1,4) – für ihn und nicht für seinen Nächsten.
אלא אמר רב אשי אמר קרא (ויקרא א, ד) ונרצה לו לכפר עליו ולא על חבירו
Und kommt dieser [Vers] dafür? Er wird doch für das gebraucht, was gelehrt wurde: „Und es wird ihm wohlgefällig angenommen, um für ihn Sühne zu erwirken“ – Rabbi Schimon sagt: Für das, was auf ihm [als Verpflichtung] liegt, haftet er; für das, was nicht auf ihm liegt, haftet er nicht.
והאי להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה לכדתניא ונרצה לו לכפר עליו רבי שמעון אומר את שעליו חייב באחריותו ואת שאינו עליו אינו חייב באחריותו
Und Raw Jizchak bar Awdimi sagte: Was ist der Grund? Da er gesagt hat „[es liegt] auf mir“, ist es, als trüge er es auf seiner Schulter.
ואמר רב יצחק בר אבדימי מאי טעמא כיון דאמר עלי כמאן דטעון ליה אכתפיה דמי
Raw Aschi spricht von: „Und es wird ihm wohlgefällig angenommen, um Sühne zu erwirken“.
רב אשי מונרצה לו לכפר קאמר:
Wir haben das Schlachten und das Sprengen gefunden; das Auffangen – woher haben wir es?
אשכחן זביחה וזריקה קבלה מנלן
Und wolltest du sagen, man solle es vom Schlachten und vom Sprengen herleiten – was ist mit dem Schlachten und dem Sprengen? Es ist ein Dienst, für den man [wenn er] außerhalb [verrichtet wird] schuldig ist!
וכי תימא לילף מזביחה וזריקה מה לזביחה וזריקה שכן עבודה שחייבין עליה בחוץ
Vielmehr sagte Raw Aschi: Es ergibt sich aus dem Widder des Nasiräers, denn es steht geschrieben: „Und den Widder soll er als Friedensschlachtopfer herrichten“ (Num 6,17) – dass seine Herrichtung auf den Namen eines Friedensopfers geschehe. Und wenn es für die Änderung der Heiligkeit nicht nötig ist, da er das von dort herleitet, beziehe es auf die Änderung der Eigentümer.
אלא אמר רב אשי אתיא מאיל נזיר דכתיב (במדבר ו, יז) ואת האיל יעשה זבח שלמים שתהא עשייתו לשם שלמים ואם אינו ענין לשינוי קודש דנפקא ליה מהתם תנהו ענין לשינוי בעלים
Raw Acha bar Abba sagte zu Rawa: Sage doch: „soll er herrichten“ ist eine Verallgemeinerung, „Schlachtopfer“ eine Einzelbestimmung; bei Verallgemeinerung und Einzelbestimmung ist in der Verallgemeinerung nur enthalten, was in der Einzelbestimmung steht: das Schlachten ja, eine andere Sache nicht!
אמר ליה רב אחא בר אבא לרבא אימא יעשה כלל זבח פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט זביחה אין מידי אחרינא לא
Stünde geschrieben: „soll er als Friedensopfer, Schlachtopfer herrichten“, wäre es so, wie du sagst; jetzt, da geschrieben steht: „soll er als Friedensschlachtopfer herrichten“, ist es eine unvollständige Verallgemeinerung, und jede unvollständige Verallgemeinerung legt man nicht nach [der Regel von] Verallgemeinerung und Einzelbestimmung aus.
אי כתיב יעשה שלמים זבח כדקאמרת השתא דכתיב יעשה זבח שלמים הוה ליה כלל שאינו מלא וכל כלל שאינו מלא אין דנין אותו בכלל ופרט
Rabina sagte: Tatsächlich legt man [so] aus, und „dem Ewigen“ ist wiederum eine Verallgemeinerung.
רבינא אמר לעולם דנין ולה חזר וכלל
Raw Acha aus Difti sagte zu Rabina: Aber die erste Verallgemeinerung gleicht doch nicht der letzten Verallgemeinerung! Die erste Verallgemeinerung schließt Herrichtungen ein und weiter nichts; die letzte Verallgemeinerung [schließt] alles [ein, was] „dem Ewigen“ [geschieht], sogar das Ausgießen der Reste und das Verbrennen der Opferteile! – Der Tanna der Schule Rabbi Jischmaels legt bei Verallgemeinerungen und Einzelbestimmungen auf diese Weise aus.
אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא והא לא דמי כללא קמא לכללא בתרא כללא קמא מרבה עשיות ותו לא כללא בתרא כל לה' ואפילו שפיכת שיריים והקטרת אימורין הא תנא דבי רבי ישמעאל בכללי ופרטי דריש כי האי גוונא
Verallgemeinerung, Einzelbestimmung und Verallgemeinerung – du schließt nur, was der Einzelbestimmung gleicht. Wie die Einzelbestimmung ausdrücklich ein Dienst ist und wir [für ihn] „auf ihren Namen“ benötigen, so ist es auch bei jedem Dienst, und wir benötigen „auf ihren Namen“.
כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש עבודה ובעינן לשמן אף כל עבודה ובעינן לשמן
Oder: Wie die Einzelbestimmung ausdrücklich ein Dienst ist, für den man [wenn er] außerhalb [verrichtet wird] schuldig ist, so auch jeder Dienst, für den man außerhalb schuldig ist: Schlachten und Sprengen ja, Auffangen und Hintragen nicht!
אי מה הפרט מפורש עבודה וחייבין עליה בחוץ אף כל עבודה וחייבין עליה בחוץ שחיטה וזריקה אין קבלה והולכה לא
Oder auch: Wie die Einzelbestimmung ausdrücklich eine Sache ist, die den Norden erfordert und bei den inneren Sündopfern vorkommt, so auch alles, was den Norden erfordert und bei den inneren Sündopfern vorkommt: Schlachten und Auffangen ja, Sprengen nicht!
אי נמי מה הפרט מפורש דבר הטעון צפון וישנו בחטאות הפנימיות אף כל הטעון צפון וישנו בחטאות הפנימיות שחיטה וקבלה אין זריקה לא
Man kann so sagen, und man kann so sagen; sie sind gleichwertig, und beide sollen gelten. Eine andere Fassung: Und für jedes einzelne bleibt die Sache unentschieden.
איכא למימר הכי ואיכא למימר הכי שקולין הן ויבאו שניהן לישנא אחרינא וחדא חדא תיקו במילתא
Wenn du willst, sage: Das Sprengen ergibt sich aus [der Herleitung] Raw Aschis.
איבעית אימא זריקה מדרב אשי נפקא
Wir haben den Widder des Nasiräers gefunden; die übrigen Friedensopfer – woher haben wir sie?
אשכחן איל נזיר שאר שלמים מנלן
Und wolltest du sagen, wir sollen es vom Widder des Nasiräers herleiten – was ist mit dem Widder des Nasiräers? Mit ihm kommen ja andere Blut[opfer]!
וכי תימא נילף מאיל נזיר מה לאיל נזיר שכן יש עמהן דמים אחרים
Wenn so, soll [der Vers] „Friedens-“ schreiben; was [soll] „Friedensopfer“? Um alle Friedensopfer einzuschließen.
א"כ נכתוב שלמי מאי שלמים לרבות כל שלמים
Wir haben die Friedensopfer gefunden; alle übrigen heiligen Opfer – woher haben wir sie?
אשכחן שלמים שאר כל קדשים מנלן
Und wolltest du sagen, wir sollen es von den Friedensopfern herleiten – was ist mit den Friedensopfern? Sie erfordern ja das Aufstemmen [der Hände], Trankopfer und das Schwingen von Brust und Schenkel!
וכי תימא נילף משלמים מה לשלמים שכן טעונין סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק
Vielmehr sagt der Vers: „Dies ist die Weisung für das Brandopfer, für das Speiseopfer, für das Sündopfer, für das Schuldopfer, für die Einsetzungsopfer und für das Friedensschlachtopfer“ (Lev 7,37). Die Schrift hat sie den Friedensopfern gleichgestellt: Wie wir bei den Friedensopfern sowohl bei der Änderung der Heiligkeit als auch bei der Änderung der Eigentümer „auf seinen Namen“ benötigen, so benötigen wir auch bei allen [Opfern] sowohl bei der Änderung der Heiligkeit als auch bei der Änderung der Eigentümer „auf seinen Namen“.
אלא אמר קרא (ויקרא ז, לז) זאת התורה לעולה ולמנחה ולחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים היקישן הכתוב לשלמים מה שלמים בין שינוי קודש בין שינוי בעלים בעינן לשמה אף כל בין שינוי קודש בין שינוי בעלים בעינן לשמה
Sage doch: Wo man sie nicht auf ihren Namen geschlachtet hat, sollen sie untauglich sein!
אימא היכא דשחיט להו שלא לשמה ליפסלו
Der Vers sagt: „Was über deine Lippen gegangen ist, sollst du halten und tun, wie du gelobt hast“ usw. (Dtn 23,24). Diese freiwillige Gabe – ein Gelübde ist es doch! [Vielmehr:] Hast du getan, wie du gelobt hast, sei es ein Gelübde; und wenn nicht, sei es eine freiwillige Gabe.
אמר קרא (דברים כג, כד) מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת וגו' האי נדבה נדר הוא [אלא] אם כמה שנדרת עשית יהא נדר ואם לאו יהא נדבה
Und es war nötig „was über deine Lippen gegangen ist“, und es war nötig „dies ist die Weisung“. Denn hätte der Allbarmherzige [nur] „was über deine Lippen gegangen ist“ geschrieben, (würde ich sagen:)
ואיצטריך מוצא שפתיך ואיצטריך זאת התורה דאי כתב רחמנא מוצא (הוה אמינא)
Original: Zevachim 4b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.