dass die ganze Welt erbebte in der Stunde, da der Heilige, gelobt sei Er, am Sinai sprach: „Du sollst den Namen des Ewigen, deines Gottes, nicht zum Nichtigen aussprechen“ (Ex 20,7).
שכל העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר הקב"ה בסיני (שמות כ, ו) לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא
Bei allen Übertretungen in der Tora heißt es „und er spricht frei“, hier aber heißt es „er spricht nicht frei“. Bei allen Übertretungen in der Tora wird an ihm [allein] Strafe genommen, hier aber an ihm und an seiner Familie, denn es heißt: „Gib deinen Mund nicht dazu her, dein Fleisch in Sünde zu bringen“ (Koh 5,5) – und „sein Fleisch“ ist nichts anderes als sein Verwandter, wie es heißt: „und vor deinem Fleisch verbirg dich nicht“ (Jes 58,7).
וכל עבירות שבתורה נאמר בהן ונקה וכאן נאמר לא ינקה וכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו וכאן ממנו וממשפחתו שנאמר (קהלת ה, ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואין בשרו אלא קרובו שנאמר (ישעיהו נח, ז) ומבשרך לא תתעלם
Bei allen Übertretungen in der Tora wird an ihm [allein] Strafe genommen, hier aber an ihm und an der ganzen Welt, denn es heißt: „Fluchen und Lügen“ (Hos 4,2).
וכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו וכאן ממנו ומכל העולם כולו שנאמר (הושע ד, ב) אלה וכחש
Sage doch: [nur] wenn er sie alle begeht! – Das kommt dir nicht in den Sinn, denn es steht geschrieben: „Wegen des Fluchens trauert das Land“ (Jer 23,10), und es steht geschrieben: „Darum trauert das Land, und es welkt jeder, der darin wohnt“ (Hos 4,3).
ואימא עד דעביד להו לכולהו לא ס"ד דכתיב (ירמיהו כג, י) מפני אלה אבלה הארץ וכתיב (הושע ד, ג) על כן תאבל הארץ ואומלל כל יושב בה
Bei allen Übertretungen in der Tora schiebt man [die Strafe], wenn er ein Verdienst hat, für ihn zwei oder drei Generationen auf; hier aber wird sofort an ihm Strafe genommen, denn es heißt: „Ich lasse ihn ausgehen, spricht der Ewige der Heerscharen, und er wird kommen in das Haus des Diebes und in das Haus dessen, der bei meinem Namen falsch schwört, und er wird in seinem Haus übernachten und es vernichten samt seinem Holz und seinen Steinen“ (Sach 5,4).
וכל עבירות שבתורה אם יש לו זכות תולין לו שנים ושלשה דורות וכאן נפרעין ממנו לאלתר שנאמר (זכריה ה, ד) הוצאתיה נאם ה' צבאות ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לשקר ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת עציו ואת אבניו
„Ich lasse ihn ausgehen“ – sofort. „Und er wird kommen in das Haus des Diebes“ – das ist der, der die Menschen täuscht: der kein Geld bei seinem Gefährten hat und [doch] von ihm fordert und ihn schwören lässt. „Und in das Haus dessen, der bei meinem Namen falsch schwört“ – wie es lautet. „Und er wird in seinem Haus übernachten und es vernichten samt seinem Holz und seinen Steinen“ – daraus hast du gelernt: Dinge, die Feuer und Wasser nicht vernichten, vernichtet ein falscher Schwur.
הוצאתיה לאלתר ובאה אל בית הגנב זה הגונב דעת הבריות שאין לו ממון אצל חבירו וטוענו ומשביעו ואל בית הנשבע בשמי לשקר כמשמעו ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת עציו ואת אבניו הא למדת דברים שאין אש ומים מכלין אותן שבועת שקר מכלה אותן
Sagt er: Ich schwöre nicht, so entlässt man ihn sofort. Sagt er aber: Siehe, ich schwöre, so sagen die dort Stehenden zueinander: „Weicht doch von den Zelten dieser frevelhaften Männer“ usw. (Num 16,26). Und wenn man ihn schwören lässt, sagt man zu ihm: Wisse, dass wir dich nicht nach deinem Sinn schwören lassen, sondern nach dem Sinn des Allgegenwärtigen und nach dem Sinn des Gerichts.
אם אמר איני נשבע פוטרין אותו מיד ואם אמר הריני נשבע העומדין שם אומרים זה לזה (במדבר טז, כו) סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה וגו' וכשמשביעין אותו אומרים לו הוי יודע שלא על דעתך אנו משביעין אותך אלא על דעת המקום ועל דעת ב"ד
Denn so finden wir es bei Mose, unserem Lehrer: Als er Israel schwören ließ, sagte er zu ihnen: Wisst, dass ich euch nicht nach eurem Sinn schwören lasse, sondern nach dem Sinn des Allgegenwärtigen und nach meinem Sinn, denn es heißt: „Und nicht mit euch allein“ usw. (Dtn 29,13).
שכן מצינו במשה רבינו כשהשביע את ישראל אמר להן דעו שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעת המקום ועל דעתי שנאמר (דברים כט, יג) ולא אתכם לבדכם וגו'
„sondern mit dem, der hier ist“ – damit habe ich nur die, die am Berg Sinai standen; künftige Generationen und Proselyten, die künftig übertreten werden – woher? Die Schrift sagt: „und mit dem, der nicht [hier] ist“ (Dtn 29,14).
כי את אשר ישנו פה אין לי אלא אותן העומדין על הר סיני דורות הבאים וגרים העתידין להתגייר מנין ת"ל (דברים כט, יד) ואת אשר איננו
Und damit habe ich nur das Gebot, das sie am Berg Sinai auf sich nahmen; Gebote, die künftig neu eingeführt werden, wie das Lesen der Megilla – woher? Die Schrift sagt: „sie bestätigten und nahmen auf sich“ (Est 9,27) – sie bestätigten, was sie schon auf sich genommen hatten.
ואין לי אלא מצוה שקיבלו עליהם מהר סיני מצות העתידות להתחדש כגון מקרא מגילה מנין ת"ל (אסתר ט, כז) קימו וקבלו קיימו מה שקבלו כבר
Wie wir gelernt haben: Folgende werden in jeder Sprache gesagt: der Abschnitt der Sota, das Bekenntnis über den Zehnten, das Schma-Lesen, die Tefilla, das Tischgebet, der Zeugnisschwur und der Schwur über anvertrautes Gut. Und er sagt [hier]: Auch der Richterschwur wird ebenfalls in seiner Sprache gesagt.
כדתנן אלו נאמרין בכל לשון פרשת סוטה וידוי מעשר קריאת שמע ותפלה וברכת המזון ושבועת העדות ושבועת הפקדון וקאמר נמי שבועת הדיינין אף היא בלשונה נאמרה
Der Meister sagte: Man sagt zu ihm: Wisse, dass die ganze Welt erbebte in der Stunde, da der Heilige, gelobt sei Er, sprach: „Du sollst den Namen des Ewigen, deines Gottes, nicht zum Nichtigen aussprechen.“ Was ist der Grund? Wollte man sagen, weil es am Sinai gegeben wurde – auch die [übrigen] Zehn Worte wurden [dort] gegeben!
אמר מר אומרין לו הוי יודע שכל העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר הקב"ה לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא מ"ט אילימא משום דאתיהב בסיני עשר דברות נמי אתיהב
Vielmehr, weil es schwer ist? Ist es denn schwer? Wir haben doch gelernt: Dies sind die leichten: Gebote und Verbote, außer „Du sollst nicht aussprechen“; die schweren: das sind die [mit] Ausrottung und [mit] Todesstrafen des Gerichts [belegten], und „Du sollst nicht aussprechen“ [gehört] zu ihnen.
ואלא משום דחמירא ומי חמירא והתנן אלו הן קלות עשה ולא תעשה חוץ מלא תשא חמורות זו כריתות ומיתות ב"ד ולא תשא עמהן
Und bei allen Übertretungen in der Tora heißt es nicht „er spricht nicht frei“? Es steht doch geschrieben: „und er spricht frei, spricht nicht frei“ (Ex 34,7)!
וכל עבירות שבתורה לא נאמר בהן לא ינקה והכתיב (שמות לד, ז) ונקה לא ינקה
Jenes braucht er für [die Lehre] Rabbi Elasars, denn es wurde gelehrt: Rabbi Elasar sagt: Man kann nicht sagen „er spricht frei“, da schon gesagt ist „er spricht nicht frei“; man kann nicht sagen „er spricht nicht frei“, da schon gesagt ist „er spricht frei“. Wie ist das? Er spricht die Umkehrenden frei, und die nicht Umkehrenden spricht er nicht frei.
ההוא מיבעי ליה לכדרבי אלעזר דתניא רבי אלעזר אומר אי אפשר לומר ונקה שכבר נאמר לא ינקה א"א לומר לא ינקה שכבר נאמר ונקה הא כיצד מנקה הוא לשבים ואינו מנקה לשאינן שבים
„Bei allen Übertretungen in der Tora wird an ihm [allein] Strafe genommen, hier aber an ihm und an seiner Familie.“ Und bei allen Übertretungen in der Tora nicht an seiner Familie?
כל עבירות שבתורה נפרעין ממנו וכאן ממנו וממשפחתו וכל עבירות שבתורה ממשפחתו לא
Es steht doch geschrieben: „Und ich richte mein Angesicht gegen jenen Mann und gegen seine Familie“ (Lev 20,5), und es wurde gelehrt: Rabbi Schimon sagte: Wenn er gesündigt hat, was hat seine Familie gesündigt? Um dir zu sagen: Es gibt keine Familie, in der ein Zöllner ist, die nicht ganz aus Zöllnern [bestünde], und in der ein Räuber ist, die nicht ganz aus Räubern [bestünde], weil sie ihn decken.
והכתיב (ויקרא כ, ה) ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו ותניא אמר ר"ש אם הוא חטא משפחתו מה חטאת לומר לך אין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כולה מוכסין ושיש בה לסטים שאין כולה לסטים מפני שמחפין עליו
Dort [trifft es sie] mit einer anderen Strafe, hier mit seiner eigenen Strafe, wie gelehrt wurde: Rabbi sagt: „und ich rotte ihn aus“ – was lehrt die Schrift damit? Weil es heißt: „Und ich richte mein Angesicht“, könnte man meinen, die ganze Familie [sei] der Ausrottung [verfallen]; darum sagt die Schrift: „ihn“ – er [ist] der Ausrottung [verfallen], und nicht die ganze Familie ist der Ausrottung [verfallen].
התם בדינא אחרינא הכא בדינא דידיה כדתניא רבי אומר והכרתי אותו מה ת"ל לפי שנאמר ושמתי אני את פני יכול כל המשפחה כולה בהיכרת ת"ל אותו אותו בהיכרת ולא כל המשפחה כולה בהיכרת
„Bei allen Übertretungen in der Tora wird an ihm [allein] Strafe genommen, hier aber an ihm und an der ganzen Welt“ (denn es heißt: „Fluchen und Lügen“, und es steht geschrieben: „Darum trauert das Land“. Sage doch: [nur] wenn er sie alle begeht! – Das kommt dir nicht in den Sinn, denn es steht geschrieben: „Wegen des Fluchens trauert das Land“).
וכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו וכאן ממנו ומכל העולם כולו (שנאמר אלה וכחש וכתיב על כן תאבל הארץ ואימא עד דעביד להו לכולהו לא ס"ד דכתיב מפני אלה אבלה הארץ)
Und bei allen Übertretungen in der Tora nicht an der ganzen Welt? Es steht doch geschrieben: „Und sie werden straucheln, einer über seinen Bruder“ (Lev 26,37) – einer durch die Schuld seines Bruders; das lehrt, dass ganz Israel füreinander bürgt.
וכל עבירות שבתורה מכל העולם לא והכתיב (ויקרא כו, לז) וכשלו איש באחיו איש בעון אחיו מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה
Original: Shevuot 39a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.