ist ein Streit von Tannaim. Denn es wird gelehrt: „Fleisch“ – auch wenn dort ein heller Fleck ist, soll er beschnitten werden – Worte des Rabbi Joschija. Rabbi Jonatan sagt: Das ist nicht nötig: Den Schabbat, der schwer wiegt, verdrängt sie – den Aussatz nicht umso mehr?
תנאי היא דתניא בשר ואף על פי שיש שם בהרת ימול דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר אינו צריך שבת חמורה דוחה צרעת לא כ"ש:
Der Meister sagte: „Fleisch“ – auch wenn dort ein heller Fleck ist, soll er beschnitten werden – Worte des Rabbi Joschija. Wozu brauche ich dafür einen Vers? Es ist eine unbeabsichtigte Handlung, und eine unbeabsichtigte Handlung ist erlaubt!
אמר מר בשר אע"פ שיש שם בהרת ימול דברי רבי יאשיה הא למה לי קרא דבר שאין מתכוין הוא ודבר שאין מתכוין מותר
Abaje sagte: Es ist nur nötig nach Rabbi Jehuda, der sagt: Eine unbeabsichtigte Handlung ist verboten. Rawa sagte: Du kannst sogar sagen, nach Rabbi Schimon; Rabbi Schimon gibt zu bei [dem Fall]: „Schlag ihm den Kopf ab, und er soll nicht sterben?“ [wo die Folge unvermeidlich ist]. Und Abaje hat diese Überlegung nicht? Abaje und Rawa sagen doch beide: Rabbi Schimon gibt zu bei „Schlag ihm den Kopf ab, und er soll nicht sterben?“! – Nachdem er es von Rawa gehört hatte, nahm er es an.
אמר אביי לא נצרכא אלא לרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור רבא אמר אפילו תימא ר"ש מודה ר"ש בפסיק רישיה ולא ימות ואביי לית ליה האי סברא והא אביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות בתר דשמעה מרבא סברה
Manche tragen diese [Diskussion] von Abaje und Rawa zu Folgendem vor: „Hüte dich beim Aussatzmal, genau zu beachten und zu tun“ (Dtn 24,8) – [absichtlich] tun darfst du es nicht, wohl aber darfst du [gehen] mit dem Bast an deinem Fuß und mit der Stange auf deiner Schulter, und wenn [das Mal dabei] vergeht, so vergeht es.
איכא דמתני להא דאביי ורבא אהא (דברים כד, ח) השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות לעשות אי אתה עושה אבל עושה אתה בסיב שעל גבי רגלו ובמוט שעל גבי כתיפו ואם עברה עברה
Wozu brauche ich dafür einen Vers? Es ist eine unbeabsichtigte Handlung, und eine unbeabsichtigte Handlung ist erlaubt! Abaje sagte: Es ist nur nötig nach Rabbi Jehuda, der sagt: Eine unbeabsichtigte Handlung ist verboten. Und Rawa sagte: Du kannst sogar sagen, nach Rabbi Schimon; Rabbi Schimon gibt zu bei „Schlag ihm den Kopf ab, und er soll nicht sterben?“. Und Abaje hat diese Überlegung nicht? Abaje und Rawa sagen doch beide: Rabbi Schimon gibt zu bei „Schlag ihm den Kopf ab, und er soll nicht sterben?“! – Nachdem er es von Rawa gehört hatte, nahm er es an.
והא למה לי קרא דבר שאין מתכוין הוא ודבר שאין מתכוין מותר אמר אביי לא נצרכא אלא לרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור ורבא אמר אפילו תימא רבי שמעון ומודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות ואביי לית ליה האי סברא והא אביי ורבא דאמרי תרווייהו מודה ר' שמעון בפסיק רישיה ולא ימות לבתר דשמעיה מרבא סברה
Und was macht Abaje nach Rabbi Schimon mit diesem „Fleisch“? Raw Amram sagte: [Es geht um einen,] der sagt: Ich beabsichtige, meinen hellen Fleck abzuschneiden.
ואביי אליבא דרבי שמעון האי בשר מאי עביד ליה אמר רב עמרם באומר לקוץ בהרתו הוא מתכוין
Das passt für einen Erwachsenen; was ist bei einem Kind zu sagen? Raw Mescharschja sagte: Wenn der Vater des Sohnes sagt: Ich beabsichtige, den hellen Fleck meines Sohnes abzuschneiden.
תינח גדול קטן מאי איכא למימר אמר רב משרשיא באומר אבי הבן לקוץ בהרת דבנו הוא קא מתכוין
Doch wenn ein anderer da ist, soll es der andere tun! Denn Rabbi Schimon ben Lakisch sagte: Überall, wo du ein Gebot und ein Verbot findest – kannst du beide erfüllen, ist es gut; wenn nicht, komme das Gebot und verdränge das Verbot. – [Es geht um den Fall,] dass kein anderer da ist.
ואי איכא אחר ליעביד אחר דאמר ר"ש בן לקיש כל מקום שאתה מוצא עשה ולא תעשה אם אתה יכול לקיים שניהם מוטב ואם לאו יבא עשה וידחה לא תעשה דליכא אחר:
Chiskija sagte, und so lehrte auch die Schule Chiskijas: Die Schrift sagt: „Ihr sollt nichts davon übrig lassen bis zum Morgen“ (Ex 12,10). Die Schrift brauchte [das zweite] „bis zum Morgen“ nicht zu sagen; warum sagt die Schrift „bis zum Morgen“? Die Schrift kommt, ihm den zweiten Morgen für das Verbrennen zu geben.
אמר חזקיה וכן תנא דבי חזקיה אמר קרא (שמות יב, י) לא תותירו ממנו עד בקר שאין ת"ל עד בקר מה ת"ל עד בקר בא הכתוב ליתן לו בקר שני לשריפתו
Abaje sagte: Die Schrift sagt: „das Brandopfer des Schabbat an seinem Schabbat“ (Num 28,10) – nicht das Brandopfer eines Werktags am Schabbat, und nicht das Brandopfer eines Werktags am Feiertag.
אביי אמר אמר קרא (במדבר כח, י) עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת ולא עולת חול בי"ט
Rawa sagte: Die Schrift sagt: „Nur das allein darf von euch getan werden“ (Ex 12,16) – „das“, nicht die Vorbereitungen; „allein“, nicht die Beschneidung außerhalb ihrer Zeit, die [sonst] aus einem Schluss vom Leichteren auf das Schwerere folgen würde.
רבא אמר אמר קרא (שמות יב, טז) הוא לבדו יעשה לכם הוא ולא מכשירין לבדו ולא מילה שלא בזמנה דאתיא מק"ו
Raw Aschi sagte: „Ruhetag“ (Lev 23,24) ist ein Gebot; damit ist der Feiertag [mit] Gebot und Verbot [belegt], und ein Gebot verdrängt nicht ein Verbot zusammen mit einem Gebot.
רב אשי אמר (ויקרא כג, ג) שבתון עשה הוא והוה ליה י"ט עשה ול"ת ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה:
Und wir haben auch beim Pessachopfer dergleichen gelernt: Eine Regel sagte Rabbi Akiwa: Jede Arbeit, die man am Vorabend des Schabbat verrichten kann, verdrängt den Schabbat nicht; das Schlachten, das man nicht am Vorabend des Schabbat verrichten kann, verdrängt den Schabbat. Und Raw Jehuda sagte, Raw sagte: Die Halacha ist wie Rabbi Akiwa.
ותנן נמי גבי פסח כי האי גוונא כלל אמר ר"ע כל מלאכה שאפשר לה לעשותה מע"ש אינה דוחה את השבת שחיטה שאי אפשר לעשותה מע"ש דוחה את השבת ואמר רב יהודה אמר רב הלכה כר"ע
Und es ist nötig [beides zu sagen]: Denn hätte er es uns [nur] bei der Beschneidung hören lassen – dort verdrängen die Vorbereitungen, die man am Vortag machen kann, den Schabbat nicht, weil keine Ausrottung [angedroht] ist; beim Pessachopfer aber, bei dem Ausrottung [angedroht] ist, würde ich sagen, sie verdrängen den Schabbat.
וצריכא דאי אשמעינן גבי מילה התם הוא דמכשירין אפשר לעשות מאתמול לא דחו שבת דליכא כרת אבל פסח דאיכא כרת אימא לידחו שבת
Und hätte er es uns [nur] beim Pessachopfer hören lassen – [dort,] weil über es nicht dreizehn Bündnisse geschlossen wurden; bei der Beschneidung aber, über die dreizehn Bündnisse geschlossen wurden, würde ich sagen, sie verdrängen den Schabbat. Es ist [also] nötig.
ואי אשמעינן גבי פסח משום דלא נכרתו עליה י"ג בריתות אבל מילה דנכרתו עליה י"ג בריתות אימא לידחו שבת צריכא:
MISCHNA: Man tut alles, was zur Beschneidung nötig ist, [am Schabbat]: Man beschneidet, legt [die Eichel] frei, saugt [das Blut] ab und legt darauf ein Pflaster und Kümmel.
מתני׳ עושין כל צרכי מילה [בשבת] מוהלין ופורעין ומוצצין ונותנין עליה איספלנית וכמון
Hat man [den Kümmel] nicht am Vorabend des Schabbat zerrieben, so kaut man ihn mit den Zähnen und legt ihn auf. Hat man Wein und Öl nicht am Vorabend des Schabbat vermischt, so wird das eine für sich und das andere für sich aufgetragen.
אם לא שחק מע"ש לועס בשיניו ונותן אם לא טרף יין ושמן מע"ש ינתן זה בעצמו וזה בעצמו
Man macht für sie nicht eigens ein Hemdchen, wohl aber wickelt man einen Lappen darum. Hat man [ihn] nicht am Vorabend des Schabbat bereitgelegt, so wickelt man ihn um seinen Finger und bringt ihn, sogar aus einem anderen Hof.
ואין עושין לה חלוק לכתחילה אבל כורך עליה סמרטוט אם לא התקין מע"ש כורך על אצבעו ומביא ואפי' מחצר אחרת:
Original: Shabbat 133a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.